ג’ובס – ביקורת סרט

בצהריים ראיתי בהקרנת טרום-בכורה את “ג’ובס“, הסרט החדש בכיכובו של אשטון קוצ’ר שמגלם את סטיב ג’ובס. כדי לא להשאיר אתכם במתח אתחיל בשורה התחתונה: זה סרט לא טוב. כלומר זה סרט רע. לא מוצלח.

נהוג לומר שצריך להתחיל בביקורת טובה. אז אני אתחיל בביקורת טובה: לרגעים, אשטון קוצ’ר נראה ממש כמו סטיב ג’ובס. אני מתכוון מבחינה פיזית. הפנים שלו ממש מזכירות את ג’ובס הצעיר. אני מניח שזו גם הסיבה שהוא נבחר לתפקיד כי שחקן טוב הוא לא (עוד על כך בהמשך). אני לא מזלזל בעובדה הזו מכיוון שלרגעים אתה אשכרה יכול לחשוב שאתה מביט בג’ובס הצעיר. נקודה שניה חביבה בסרט היא האופן שבו הוא מציג תעשיית ה-PC בראשיתה. זה משעשע ודי מעניין – אם היסטוריה של מחשבים משעשעת ומעניינת אותך – אבל זהו.

וכעת לרשימה של עיקרי הבעיות בסרט הזה:

1. הסרט מנסה לשרטט את אישיותו המורכבת של ג’ובס ועושה את זה בצורה שטחית ולא משכנעת. אחד המרכיבים המרכזיים באישיות של ג’ובס היה קשור בעובדה שהוא היה ילד שהוריו ויתרו עליו, ילד מאומץ. העובדה הזו מוזכרת בחטף, במשפט אחד בתחילת הסרט, במשיכת מכחול גסה. בזה זה נגמר. גם האופן שבו הוא התכחש לבתו הראשונה, ליסה, מוצג בסרט בסצנה קצרה, מאוד לא משכנעת, כמעט מביכה. גם לעשור שאותו ג’ובס בילה מחוץ ל”אפל” אחרי שזרקו אותו משם ב-1985 ועד שחזר ב-1996 אין זכר בסרט. פוף! פתאום הוא נשוי, פתאום יש לו ילדים, פתאום הוא השלים עם ליסה. כאמור, משיכות מכחול שמן הסתם היו מטריפות את ג’ובס עצמו.

2. אחד האירועים הדרמטיים בחיי “אפל” ובחיי תעשיית המחשבים כולה, הביקור של ג’ובס בזירוקס, “הגניבה” של מערכת ההפעלה הגרפית, אחת מקפיצות הדרך הענקיות שעברו על תעשיית המחשבים והמאבק העצום סביבה – כל זה לא מוזכר בסרט. לא במפורש, לא ברמיזה – כלום. כאילו לא היה. רגע אחד עבדו על המקינטוש ורגע אחר כך הוא מוכן. למרות שמדובר בסרט דרמטי ולא דוקומנטרי, ההתעלמות מאירוע כל כך דרמטי לא ברורה לי.

3. אפרופו דרמטי, ליוצרי הסרט היתה הזדמנות מדהימה, יוצאת דופן ממש, להפגיש על המסך שתיים מהדמויות המוכרות בעולם כולו: סטיב ג’ובס וביל גייטס. הן מעולם לא נפגשות בסרט. למעשה, ביל גייטס לא קיים בסרט אלא רק בשיחת טלפון נזעמת של ג’ובס, שיחת טלפון שבה לא שומעים את גייטס ולא רואים את גייטס. אם לדבר לרגע מבחינה דרמטית – איך אתה כיוצר מוותר על ההזדמנות לשים את שתי הדמויות האלו על המסך? לא מבין את זה.

4. מרכיב מרכזי נוסף באישיות של ג’ובס היתה היכולת שלו לעוות את תפיסת המציאות של אלו שסבבו אותו רק מכוח הכריזמה שלו (ומכאן “שדה עיוות המציאות ע”ש סטיב ג’ובס”). רק בקטעים קצרצרים בסרט, קוצ’ר, המגלם את ג’ובס, מצליח לגרום לצופה – לפחות לי – להרגיש בשדה הזה. על פי רוב, זה לא קיים. זה לא קיים מכיוון שקוצ’ר הוא שחקן קולנוע בינוני וחד-ממדי. חסר בו העומק וחסרה בו הכריזמה כדי לייצר אישיות מורכבת כמו זו של ג’ובס. הוא עושה פרצופים יפים למצלמה, אבל זהו.

5. ג’ובס היה גאון וחרא של בנאדם. הסרט מנסה להציג את שני הצדדים האלו ועושה עבודה בינונית (בלשון המעטה) בשניהם. הוא לא מצליח לרדת לעומק הגאוניות של ג’ובס ולא מצליח להראות עד כמה הוא היה ח-ר-א של בנאדם (והוא היה חרא של בנאדם ברמות מדהימות ממש).

6. הסרט מסתיים עם חזרתו של ג’ובס לאפל ב-1996. רגע, מה? כן. אין אייפוד (למעט סצנת הפתיחה בת 90 שניות שבה ג’ובס מציג את האייפוד לצוות פנימי ב”אפל”), אין אייפון, אין אייפד, אין אייטיונס אין מחלה, אין מוות, אין שום דבר מאלו. הסרט נגמר ב-1996. רגע, מה?! כן. ככה הוא נגמר. גם וולטר אייזקסון התמקד בספרו המצוין, “סטיב ג’ובס”, בחייו המוקדמים של ג’ובס ובכל זאת לא להציג שום פריים מחייו המאוחרים של ג’ובס? (ביקורת שלי על הספר הופיעה בזמנו במוסף ספרים של “הארץ”. אפשר לקרוא אותה כאן).

7. בחלקים רבים מדי של הסרט הרגשתי כאילו הוא הופק כדי שיהיה אפשר להוציא ממנו חלקים לטובת הרצאות על “השראה” או “יצירתיות” או “הגשם את החלום שלך”. סביר להניח שמי שיחשוב שזה סרט טוב יגיד שזה סרט מלא “השראה”. זו השראה עשויה מפלסטיק. בשנים הבאות אני צופה שאתם תראו, בהרצאות המתאימות, לא מעט קטעי נאום דרמטיים מהסרט. בעעעעעע.

8. התחלתי בכך שקוצ’ר דומה לג’ובס ואסיים בזה. קוצ’ר דומה לג’ובס אבל הוא ניסה גם ללכת כמו ג’ובס. לג’ובס היתה הליכה משונה, של מי שמסיים כל צעד על קצות האצבעות ולכן הוא הלך בצורה מעט גמלונית. זה משעשע בהתחלה אבל בשלב מסוים זה הופך לקריקטורה וקוצ’ר מתנהל בסרט כאילו הוא ג’ירפה.

כאמור, לסרט הזה יש כל כך הרבה חסרונות שהוא פשוט לא סרט טוב. ואם בזה לא די, הוא אפילו לא סרט קצר – הוא נמשך שעתיים.

לא נורא סבלתי ולא נורא השתעממתי אבל לא הייתי מציע לכם ללכת לקולנוע בשביל הסרט הזה. הוא פשוט לא שווה את זה. מי שמתעניין באמת בג’ובס שייקרא את הספר. הוא שווה את זה.

Print Friendly, PDF & Email

8 מחשבות על “ג’ובס – ביקורת סרט

  1. באמת סרט גרוע!
    הסרט של “פייסבוק” היה כל כך מוצלח ומותח ומעניין, הייתי בטוחה שהסרט לא פחות ולא יותר על סטיב ג’ובס יפציץ באותה מידה אם לא יותר- אכזבה!!!
    מילה במילה כמו שתואר בכתבה.
    סרט משעמם, קפיצות הזויות בין סצינות, שום דבר לא היה לי מובן שם. איבדתי עניין בסרט אחרי השעה הראשונה.
    ובאמת רק מי שמבין במחשבים היה איכשהו איכשהו איכשהו נהנה מהסרט הזה.

    מצטערת על 27 השקלים והזמן שהתבזבזו לי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: