לפני כשלושה שבועות, פנה אליי כתב "מקור ראשון", דודו כהן וביקש ממני לשתף פעולה בפרויקט מיוחד שיזם העיתון: איתור עשרת השחקנים המרכזיים בביצה המקוונת המקומית, הקשרים ביניהם ובעיקר הסכסוכים ביניהם. בעשרה נמצאים: גדי שמשון, יואב יצחק, שמחה ניר, ישעיהו רוטר, זמיר עשור, עידו קינן, ולווט אנדרגראונד, הלמו, חנן כהן ואנוכי. מבין העשרה רק חנן, יואב יצחק ואני סירבנו לשתף פעולה עם הפרויקט.
אינני יודע מה היו הסיבות של יואב וחנן, אני יודע מה היו הסיבות שלי ויש לא מעטות כאלו. הראשונה היא שאני לא מתייחס לאינטרנט כאל ביצה וממילא אני עיתונאי שפועל בעולם הדפוס ולא בעולם הרשת. השניה היא שאני לא מחזיק מעצמי אושיית אינטרנט. השלישית היא שחלק מהאנשים שנמצאים ברשימה אני כלל לא מכיר (שמחה ניר, זמיר עשור) ועם חלקם אינני מוכן להימנות באותה הרשימה (ישעיהו רוטר). הרביעית היא שאינני מרגיש שאני מסוכסך עם אף אחד מבין האנשים ברשימה. ישנם אנשים שאין לי איתם שום יחסים (שלושה מהם הזכרתי כעת) וישנם אנשים שאני לא תמיד מסכים איתם אבל בוודאי לא "מסוכסך" איתם (חנן הוא דוגמה מצוינת לכך). והסיבה החמישית ואולי החשובה מכולן: אין לי מושג את מי הכתבות האלו מעניינות; אותנו ואת עשרת האנשים שמכירים כל אחד מאיתנו? זה יוצא בסך הכל 110 איש. למה זה טוב כל הצהוב הזה?
מכיוון שלא שיתפתי פעולה עם דודו כהן (שהיה אחלה סימפטי ונחמד) אני לא יכול להלין על מה שכתב עליי אבל למרבה הצער חלק מהדברים שכתב פשוט אינם נכונים. גם הדברים שאחרים כתבו לגביי הם שטויות במיץ. אני לא זוכר שאי פעם מחקתי תגובות של הלמו (ואם כן, זה היה מקרה חד-פעמי כל כך שאני לא זוכר אותו), ואני לא חושב שולווט "לא יודעת לכתוב" – אני סבור שמה שהיא כותבת לא כזה חשוב שכל הברנז'ה צריך להמתין בנשימה עצורה לכל מילה שהיא אומרת.
ולגבי הטענה שחנן ואני לא מסכימים על שום דבר – גם היא בלתי מבוססת. עובדה: שנינו החלטנו לא לשתף פעולה עם השעשועון המיותר הזה של "מקור ראשון".
כתיבת תגובה