ימי גליק, בבלוג החדש והמעניין שלו, כתב לא מזמן על בעיה שמציקה לו באתר "רשימות": סוג הכותבים שנכנסו לאתר והחלו לכתוב בו. בעקבות כך התפתח דיון מעניין אם כי מסקנותיו די צפויות. אני חושב שיש בעיה אחרת ל"רשימות" (יש לה יותר מבעיה אחת, אבל זו אחת המרכזיות שבהן) ושהיא רק הולכת ומחריפה עם הזמן.
אני סבור שכמו ש-90% (אם לא יותר) מהקוראים בלמהנט לא נכנסים לתוך הערוצים אלא נותנים לעמוד הבית של האתר לקבוע להם את סדר היום, כך גם הקוראים של "רשימות" לא נכנסים לתוך הבלוגים של הכותבים אלא נותנים לעמוד הבית להפנות אותם לפוסטים חדשים. יוצאים מן הכלל הם אנשים שהחליטו לעקוב אחר כותב זה או אחר, אבל אני סבור שרוב הקוראים באים, רואים מה התחדש ויוצאים.
הבעיה היא שלבלוגר הבודד ב"רשימות" קשה מאוד לפתח חיי פוסט ארוכים. מכיוון שהוא תלוי ברשימת הכותבים האחרת באתר, ומכיוון שרשימה זו רק הולכת ומתארכת עם הזמן, חיי הפוסט החדש ב"רשימות" הולכים ומתקצרים. כתוצאה מכך, דיונים רבים, רבים מדי, נגדעים בשלב מוקדם מדי של ההתפתחות שלהם כי לאף אחד אין סבלנות להיכנס לתוך הבלוג של הכותב ולחפש בו פוסטים מעניינים. כולם מחפשים קישור ישיר ומהיר.
בגלוב לדוגמה, אנחנו שולטים מתי אנחנו מעלים פוסט חדש ואם אנחנו מעוניינים בכך, פוסט מסוים יהיה בראש העמוד במשך שעות ארוכות ואף יותר מכך וזאת כדי לאפשר דיון. גם לאחר שהוא יורד מראש העמוד, הוא נמצא בעמוד הראשי לכ-72 שעות נוספות עד שהוא נעלם לתוככי הגלוב.
זה אולי נשמע טכני ולא מהותי, אבל אני חושב שזה אחת מהסיבות (ובוודאי לא היחידה) שהדיונים בגלוב כל כך ערים והדיונים ב"רשימות" (לפחות בזמן האחרון) מאוד דהויים.
כתיבת תגובה