האובייקט או מה שבתוכו?

המאבק בין ספרים מודפסים לספרים דיגיטליים נמשך מזה זמן מה. יש הטוענים שהקרב עדיין לא הוכרע ובכל זאת נראה שהמגמה ברורה. נכון לחודשים האחרונים 30% מכלל הספרים שנמכרים בארה"ב הם ספרים דיגיטליים ולא נראה ששיעור מכירות הספרים הדיגיטליים מכלל מכירות הספרים, עומד לרדת. למעשה, יש לא מעט תחזיות לפיהן אנחנו רחוקים זמן קצר בלבד, משהו כמו שנתיים וחצי, מהרגע שבו מכירות הספרים הדיגיטליים יעלו על מכירות הספרים המודפסים.

אחת הטענות המרכזיות בזכות הספר קשורה באובייקט עצמו: במגע שלו, בריח, בתחושה של הדפדוף, בעין שמביטה בטקסט שהודפס, ממש הוטבע בתוך הנייר. הרי במיקום המדויק על הנייר בו מוטבעת המילה "אהבה" לא יכולה להיות מוטבעת מילה אחרת. מהבחינה הזו יש בספר משהו חד-פעמי ולכן, לעתים, מיוחסות לו תכונות סמליות, מקודשות.

כמובן שיש טקסטים מוקדשים ממש, שיש להם חשיבות טקסית כמו התנ"ך, עליו נשבע נשיא ארה"ב, או זה שעליו שמים את היד בבית המשפט ונשבעים לומר "רק אמת, כל האמת, ושום דבר מלבד האמת", או עותק של חוקת ארה"ב, עליו מניחים את היד כאשר משביעים פקידים בכירים כמו שגרירים.

מהסיבה הזו, התיעוד שמציג את השבעת שגרירת ארה"ב לשוויץ, סוזי לויין, ובו נראית ידה של לויין כשהיא מניחה אותה על מכשיר קינדל שמציג עותק של חוקת ארה"ב, היא לא פחות ממרתקת.

מסתבר שזה אפילו לא רעיון מקורי. כבאים בניו-ג'רזי הושבעו כשהם מניחים את ידיהם על אייפד שהציג עותק דיגיטלי של התנ"ך מכיוון שלא נמצא עותק מודפס של התנ"ך. טקס דומה התקיים בלונג-איילנד.

האירועים האלו מעלים שאלה מקסימה: מה הופך את את האובייקט לכל כך חשוב מבחינה תרבותית: האם זו הצורה שלו (form) או שמא זה התוכן שלו (content)? האם מה שחשוב בתנ"ך שעליו נשבע ארה"ב הוא שמדובר באובייקט בן עשרות, לעתים מאות בשנים, שנשמר בקפידה, שיש לו היסטוריה משל עצמו, או שמא מה שחשוב בתנ"ך הוא המילים שכתובות בתוכו ומשום כך ניתן להישבע גם על אפליקציית תנ"ך באייפון?

לשאלה הזו, שעשויה להישמע כמו לא יותר מתרגיל מחשבה משעשע, עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת. חלק לא מבוטל מהתרבות שלנו משוקע באובייקטים פיזיים. האם אנחנו מוכנים להיפרד מהם לטובת ייצוגים דיגיטליים? למשל, האם נהיה מוכן "לעלות לקבר דיגיטלי" במקום להשתטח על מצבה משיש? זו כמובן דוגמה קיצונית במיוחד אך ניתן לחשוב גם על דוגמאות אמצע לא פחות מטרידות.

15 מחשבות על “האובייקט או מה שבתוכו?

  1. אני יודע שאנקדוטות אישיות לא אומרות דבר, אבל בקרב מכרי, גם העקשנים ביותר, כל מי שחובב ספרים וניסה לקרוא דיגיטלית – חלק מהם לפני ארבע שנים וחלק מהם לפני שבוע – לא חזר לאחור. בביקור האחרון שלי בארה"ב קניתי 3 קינדלים, המחיר שלהם מצחיק לעומת הראשון שקניתי. ואני בטוח שבמהלך השנה אני אתן את כולם במתנה לאנשים שעכשיו לא מוכנים לשמוע עליהם.

  2. מתי כבר ייצא קינדל (או דומה) שתומך בצורה טובה בעברית (לא pdf)?

    ולא, הקורא שסטימצקי הוציאו לפני מספר שנים (?e-vrit) לא היה באמת תחליף ראוי.
    לא במחיר, לא באיכות המכשיר ולא בתוכן.

  3. (גילוי נאות – אני לא אוהב ספרים אלקרוניים, או יותר נכון את הקוראים האלקטרוניים למיניהם)

    המאבק בין ספרי נייר לדיגיטלים הוכרע, גם אם זה לא נראה כך. הסיבה היא כלכלית גרידא.
    ספרי נישה (או מה שמכונה "זנב ארוך") פשוט אין טעם להדפיס. אם יש 200 אנשים בישראל שרוצים לקרוא את הספר, אין כל אפשרות להפיץ אותו לחנויות המתאימות שהם ילכו אליהן. לאותם 200 אנשים יהיה יותר פשוט לקנות אותו באינטרנט. התקורה של הדפסת הספר וההפצה שלו יכולה להגיע לעשרות שקלים. אם אתה יכול למכור ספר אלקטרוני בשבריר מהמחיר ליותר אנשים , אין כל סיבה שתדפיס אותו עם סיכון גבוה מאוד שתפסיד כסף.

    מכיוון שכל חובבי הספרים צורכים סוג כזה או אחר של נישה, לכולם יהיו קוראים אלקטרוניים. יהיו ספרים בשנה שיופצו בנייר, אבל אלו יהיו רק רבי מכר, שיש טעם לטרוח כדי למכור לאנשים שלא רוצים ספרים אלקטרוניים.

    בישראל עדיין קשה להשיג קוראים אלקטרוניים טובים, ואין פלטפורמות רציניות (כאלה שפונות לקהל רחב ולא מפחדות מקניביליזציה של ספרי הניר שלהן) להפצה. אבל זה רק עניין של זמן, וקצב ההטמעה יהיה אקספוננציאלי כמו טלפון חכם. כמובן יהיה דחליל הפיראטיות, אבל גם ממנו יתעלמו בסוף.

    מעבר לזה, כמו שאתה יודע, יש הדפסה לפי דרישה של כל ספר שאתה רוצה. אם מישהו חייב מגע נייר, אז שישלם על ההדפסה.

  4. הרשומה הזו קשורה לזה. כי רוב ה"ספרים" בפורמט אלקטרוני לא ממצים מאית מהפוטנציאל של הפורמט. קניתי למשל ספרי נסיעות של Lonely planet והם לחלוטין לא הפנימו שהם הולכים להיות מוצגים על צג, ברוב המקרים קטן. החשיבה היא עדין מוכוונת להדפסה על נייר. אולי לא של הכל, אבל אין שום מחשבה על צריכת החומר על מסך.

  5. שני עניינים. ראשית, מגע וריח הנייר, והחוויה של ספר פיזי, הם לא טיעון, אלא הסבר מדוע מישהו ירצה לקנות ספר שאיננו אלקטרוני. אני אוהב ספרים, ולא אכחיש שיש ספרים שקניתי עותק נייר שלהם, ואח"כ קראתי אותם על הקינדל. אלא שעם השנים אנשים יפסיקו לקשר את חוויית הקריאה עם המגע והריח, ובזאת יסתיים העניין.
    שנית, יש ספק לגבי מה שאני מקבל כשאני קונה ספר אלקטרוני. אני לא יכול להשאיל אותו, הם יכולים לגנוב לי אותו מהמכשיר, ושאר מיני הגבלות מרגיזות שאינן לטובת הלקוח. כיוון שהשוק הזה מאוד מונופוליסטי, התקווה היחידה לתיקון היא מכיוון של חקיקה. סתאאאם, אין שום תקווה.

  6. אנצל את הפוסט כתגובה למגיבים.

    גם האתר שלנו וגם אתרים מתחרים מאפשרים כיום קבלת ספרים בעברית לקינדל כקובץ MOBI ולא PDF. שזה אומר ניצול מרבית היכולות של הקינדל כולל דיפדוף בעברית, פונטים יישור וכד ' ( ואצלנו לאחר הגדרה חד פעמית זה גם יגיע ישירות למכשיר!).
    בנוסף גם קוראים אחרים דוגמת KOBO ניתן לקרוא את הספרים בעברית וכמובן טאבלטים למיניהן. גם אצלנו וגם אצל מתחרים (למעט מתחרה אחד) – אין DRM נעול רק DRM חברתי => שזה אומר שבמידה ורכשת ספר הרי שתוכל להעבירו ממכשיר למכשיר.

    ואם נחזור קצת למהות הפוסט – גם ספר מנייר וגם ספר דיגיטלי יתקיימו זה לצד זה עוד שנים רבות. חשוב להבין שספר דיגיטלי לא מספיק רק לקחת את המודפס ולהמיר אותו לדיגיטלי – כמו שציינו פה לגבי Lonely planet – אלא צריך להתאים אותו לפורמט הספר הדיגיטלי בצורה המיטבית שתתאים למכשירי הקריאה השונים. כמו שחשוב להבין שעלות של ספר דיגיטלי לא צריכה להיות זולה משמעותית מספר מודפס. העלויות הקבועות של הפקת ספר: תרגום, עריכה ספרותית ולשונית, עיצוב, הגהה, עימוד לצד שיווק הספר לא משתנים רק ההדפסה בפועל.

  7. PDF אינו פורמט לספרים דיגיטליים. הוא פורמט קדם דפוס ולכן פחות נוח לקריאה במכשירים ניידים. הפורמט הכי מקובל היום הוא ה EPUB שנקרא על ידי כל הפלטפורמות למעט קינדל שמסרבים להתיישר עם כל העולם.
    כל פלטפורמה שתומכת ב EPUB3 תתמוך בעברית.

  8. התשובה פשוטה: אין לזה שום חשיבות.
    להישבע על תנ"ך או על הארי פוטר או תוך נגיעה במזוזה זה אותו דבר.
    הנגיעה בספר מוסיפה לשבועה מה שמוסיפה נשיפה על נרות יומולדת לסיכוי שמשאלה תתגשם.

    או כמו שאומר ג'ורג' קרלין – למה צריך לשים על התנ"ך דווקא את יד מסויימת ולא את השניה?

    https://www.youtube.com/watch?v=6IRxpjEZveQ

  9. הקינדל תומך בעברית בצורה טובה מאד.
    מהנסיון שלי, החנויות של הספרים הדיגיטליים בעברית יודעות לתת גירסה לקינדל.

  10. אילן, הספר הדיגיטלי לא רק חוסך עלויות של הדפסה (שהן לא שוליות) אלא גם עלויות של הפצה, מכירה ומשלוח, שהן הרבה יותר גדולות.
    לא במקרה עלות של ספר דיגיטלי באמזון הוא בהרבה מקרים חצי המחיר.

    כן, התוכן הוא אותו תוכן, והיוצרים משקיעים את אותה העבודה, אבל עלות התהליך צריכה לרדת באופן משמעותי.

  11. השאלה מזכירה לי דיון דומה (וקדום) בגמרא על מה יותר חשוב הקלף (שעליו כתוב התוכן- ספר תורה וכד' ) או התוכן עצמו.

  12. ספרים דיגיטליים אולי יהיו הרוב הנמכר בשלב מסוים אבל יותר ויותר מחקרים מצביעים על בעיות בקריאת ספרים כאלו לאחרונה. אנשים זוכרים פחות טוב ספרים דיגיטליים מספרים שנכתבו על נייר, בין השאר כי הזיכרון שלנו קשור למיקום הפיזי שבו נכתב משהו. בספר נייר אתה יודע שמשהו נכתב לפני כך וכך עמודים בערך ויש לך הערכה פיזית כמה דפים לדפדף כדי למצוא את זה. בספר דיגיטלי זה לא קיים. אתה גם לא יודע איפה משהו שנכתב נמצאים ביחס לדברים אחרים בספר דיגיטלי.

    מחקרים גם מראים שאצל ילדים שההורים שלהם קוראים להם ספר דיגיטלי, הילד יוצא הרבה יותר מבולבל, במיוחד עם יש הרבה אפליקציות שמסיטות את הקשב. יותר קשה לילדים לפתח את הדימיון עם כל הרעש וההסחות מסביב. זה עלול להוביל להפרעות קשב בעתיד אם כי עדיין אין מחקרים ארוכי טווח כאלו.

  13. אגב, מעניין אם היו דיונים דומים בעת המעבר מכתיבה על אבן/קלף לכתיבה על נייר/דפוס…

  14. למרות היתרונות שיש לספרים דיגיטליים, אני מקווה שימשיכו להדפיס ספרים גם על נייר,
    ולו בכדי שיהיה לי מה לקרוא בשבתות קיץ ארוכות

  15. מצבה דיגיטלית יכולה להיות סטארט אפ לא נורמלי. למי שיזם ומחפש רעיון שווה אולי לפתח את זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *