On the road again

אני שואב מהוראה הנאה עצומה. לא אשכח את הרגע שבו התקשרו להודיע לי מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב שנבחרתי לתרגל את הקורס “מבוא לסוציולוגיה”. זה היה אחד הרגעים המאושרים בחיי. ממש כך. זה לא היה הקורס היחיד שתרגלתי. מאוחר יותר, בזמן שעבדתי בעיתון “הארץ”, התחלתי להעביר קורסים משל עצמי, בהתחלה במכללה למנהל ואחר כך במקומות נוספים בהם אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר-אילן, מכללת נתניה ואז, בסגירת מעגל נחמדה, שוב במכללה למנהל.

על אף שאני שואב מהוראה הנאה עצומה, החלטתי שאני זקוק לפסק-זמן. המשמעות המעשית היא שבשנה הבאה לא אלמד במכללה למנהל; אני יוצא לחופשה ללא תשלום, שתימשך שנה, ובסופה אחליט האם אני חוזר או יוצא לדרך חדשה.

המונח “חופשה ללא תשלום” הוא מונח מתעתע שכן רק מחציתו מדויק. הבנתי את זה כאשר התחלתי לספר על המהלך והיו מי שבירכו אותי על החופש המתקרב.

על אף שמגיעה לי חופשה הגונה, זו לא באמת חופשה, אם כי היא באמת ללא תשלום. אני מתכוון לעבוד בשנה הקרובה, לעבוד הרבה. אני מתכוון להמשיך ולהרצות בפני חברות וארגונים, פעילות שאני עושה כבר כמה וכמה שנים ושתופסת נתח הולך וגדל מהזמן שלי, להמשיך ולהופיע בטלוויזיה, לכתוב ל”העין השביעית” ומדי פעם ל”הארץ“. אני מתכנן להקדיש תשומת לב מיוחדת לכמה פרויקטים שאת כולם רציתי לקדם אבל לא יכולתי (מישהו אמר ספר? אולי שניים?), ובעיקר אני מתכוון לבחון ברצינות לא מעט מההצעות שהופנו אליי בחודשים האחרונים ושאותן נאלצתי לדחות כמעט על הסף. אני מתכוון לנצל כל יום בחודשים הקרובים כדי לנסות, להתנסות ולבסוף לבחור נתיב בו אצעד בשנים הבאות.

אני לא פוסל את האפשרות שבסוף פסק הזמן אחזור ללמד במכללה; אני אוהב את העבודה עם סטודנטים. מאידך יתכן שדווקא הניתוק מהמערכת, אחרי שנים רבות בתוכה, יסייע לי לראות ולגלות בצורה בהירה וחדה יותר, את החלופות שחלקן, אין לי כל ספק, קוסמות, מאתגרות ומתגמלות.

אז הנה לכם: נלהב, נרגש ומלא מרץ אני בוחן הצעות, רעיונות, מיזמים וכיוונים חדשים. מתאים לי להתנפל על אתגרים חדשים. אם יש לכם אחד כזה – אתם יודעים איפה למצוא אותי.

ומילה לסטודנטים שלי: אתגעגע אליכם מאוד. גם אתם יודעים איפה למצוא אותי. שמרו על קשר.

[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=NCs8ufxnnYA[/youtube]

18 מחשבות על “On the road again

  1. יובל, מברכת אותך על בחירה אמיצה, שגם אם נעשתה לאחר לבטים ושיקולים רבים – נראה לי שהיא מגיעה מהמקום הכי אינטואיטיבי בבטן.
    הנבואה ניתנה לשוטים, אבל יש לי הרגשה שיקרו לך הרבה דברים טובים בשנה הזאת, עם כמות ה passion, האנרגיות והידע/יכולת שלך. ואם תחזור ללמד (נראה לי שיהיה לך קשה להיגמל מזה לגמרי) – אני בטוחה שהסטודנטים ירוויחו מהמעקף הזה Big time.
    אז… דרך צלחה ומהנה 🙂

  2. היי,

    קודם כל, בהצלחה!

    רק רציתי לומר שאם תחליט לכתוב ספר, אני אהיה הראשון שיקנה! אין מספיק ספרים טובים בתחום המחקר שלך בעברית, ואין לי ספק שהוא יהיה נהדר.
    ~ארוד

  3. בתור סטודנט שלך שחיפש בנרות כל קורס שלך, ונהנה מכל רגע בהם. אני ממש מבואס לדעת שאין לי סיכוי ללמוד איתך גם שנה הבאה. בזכותך בחרתי במסלול הדיגיטלי ואני מברך את ההחלטה הזאת כל יום במכללה.
    בכל מקרה דרך צלחה מקווה שדרכינו יצטלבו בשנית.

  4. ציפינו מאוד ללמוד ממך בשנה הבאה ואתה תחסר לנו מאוד במכללה, שיהיה לך בהצלחה בכל מה שתעשה, ומה שבטוח זה שאני אהיה הראשונה לקנות כל ספר שתכתוב! באהבה-כל הסטודנטים שלך!

  5. מה עם כמה מילים על עתיד האקדמיה? פשוט עצוב מה שקורה שם. שלא תחשוב שלא קראנו את המילה “מתגמלות”: מי שלא מבין היום שאין תוחלת להוראה האקדמית אלא למעטים ומסודרים ימצא עצמו עוד עשור ללא דבר. גם אני אוהב את הסטודנטים שלי אבל התמורה כל כך מעטה עד שהעניין הפך פשוט לאבסורד. איננו מכירים אבל אני כבר כמה שנים עוסק בפרויקטים מניבים שאינם בתחום האקדמי שלי ולא צופה שאמשיך ללמד עוד 5-10 שנים כלל, למרות שבסקרי ההוראה תמיד המשובים מעולים.

    הקיצר, בהצלחה.

  6. בהצלחה, יובל! נהניתי מאוד לעבוד אתך. אתה מורה נהדר לסוציולוגיה, וסטודנטים רבים באו לספר לי שאתה המרצה האהוב עליהם 🙂 ורד

  7. יובל,
    אין ספק שאתה אחד המרצים הכי טובים בבית הספר לתקשורת במכללה למנהל.
    הייתה לי הזכות להיות סטודנטית שלך בשלושה קורסים שונים, חבל שסטודנטים אחרים, המתחילים את שנה א’ ,לא יזכו להכיר את אחד המרצים המרתקים ביותר.

    בהצלחה בדרך החדשה, בטוחה שתעשה חיל.

  8. אמנם אני מסיימת את התואר עכשיו, אבל זכיתי ללמוד אצלך וממך ומצער מאוד לשמוע לאן התואר בתקשורת הולך בשנה הבאה ואת מסלול ההתקדמות הדי מוזר שלו.
    לצערי שנת השבתון שלך מתווספת לסגירת קורסי בחירה מעולים וצמצומם של מרצים בחסד. אני שמחה אבל שאני כן מאלו שזכו להיות במתכונת המלאה של התואר ולא במתכונת החדשה שלו.
    בהצלחה בשבתון ואני מצפה בקוצר רוח לספר שלך! תהנה מכל רגע 🙂

  9. הנוסח הנכון:
    ואולי זו פשוט נטישה של ספינה טובעת?
    ואולי זה פיק ברכיים של מי שצריך לממש תכנית לימודים חדשה עליה היה אמור להיות אמון שאיבד את בטחונו?
    וזאת מבלי להמנע מאיחולי ההצלחה שכן הספקנות אינה באה במקום אנושיות. כלומר, עם להצטרף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: