אני שואב מהוראה הנאה עצומה. לא אשכח את הרגע שבו התקשרו להודיע לי מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב שנבחרתי לתרגל את הקורס "מבוא לסוציולוגיה". זה היה אחד הרגעים המאושרים בחיי. ממש כך. זה לא היה הקורס היחיד שתרגלתי. מאוחר יותר, בזמן שעבדתי בעיתון "הארץ", התחלתי להעביר קורסים משל עצמי, בהתחלה במכללה למנהל ואחר כך במקומות נוספים בהם אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר-אילן, מכללת נתניה ואז, בסגירת מעגל נחמדה, שוב במכללה למנהל.
על אף שאני שואב מהוראה הנאה עצומה, החלטתי שאני זקוק לפסק-זמן. המשמעות המעשית היא שבשנה הבאה לא אלמד במכללה למנהל; אני יוצא לחופשה ללא תשלום, שתימשך שנה, ובסופה אחליט האם אני חוזר או יוצא לדרך חדשה.
המונח "חופשה ללא תשלום" הוא מונח מתעתע שכן רק מחציתו מדויק. הבנתי את זה כאשר התחלתי לספר על המהלך והיו מי שבירכו אותי על החופש המתקרב.
על אף שמגיעה לי חופשה הגונה, זו לא באמת חופשה, אם כי היא באמת ללא תשלום. אני מתכוון לעבוד בשנה הקרובה, לעבוד הרבה. אני מתכוון להמשיך ולהרצות בפני חברות וארגונים, פעילות שאני עושה כבר כמה וכמה שנים ושתופסת נתח הולך וגדל מהזמן שלי, להמשיך ולהופיע בטלוויזיה, לכתוב ל"העין השביעית" ומדי פעם ל"הארץ". אני מתכנן להקדיש תשומת לב מיוחדת לכמה פרויקטים שאת כולם רציתי לקדם אבל לא יכולתי (מישהו אמר ספר? אולי שניים?), ובעיקר אני מתכוון לבחון ברצינות לא מעט מההצעות שהופנו אליי בחודשים האחרונים ושאותן נאלצתי לדחות כמעט על הסף. אני מתכוון לנצל כל יום בחודשים הקרובים כדי לנסות, להתנסות ולבסוף לבחור נתיב בו אצעד בשנים הבאות.
אני לא פוסל את האפשרות שבסוף פסק הזמן אחזור ללמד במכללה; אני אוהב את העבודה עם סטודנטים. מאידך יתכן שדווקא הניתוק מהמערכת, אחרי שנים רבות בתוכה, יסייע לי לראות ולגלות בצורה בהירה וחדה יותר, את החלופות שחלקן, אין לי כל ספק, קוסמות, מאתגרות ומתגמלות.
אז הנה לכם: נלהב, נרגש ומלא מרץ אני בוחן הצעות, רעיונות, מיזמים וכיוונים חדשים. מתאים לי להתנפל על אתגרים חדשים. אם יש לכם אחד כזה – אתם יודעים איפה למצוא אותי.
ומילה לסטודנטים שלי: אתגעגע אליכם מאוד. גם אתם יודעים איפה למצוא אותי. שמרו על קשר.
כתיבת תגובה