יש משהו באמנון לוי, שגורם לי לפתח אקזמה, משהו שמשדר בינוניות מעצבנת, צהבהבות מעיקה ותשוקה עזה להחליף ערוץ. קריאת הטקסט הזה גרמה לי להבין שמדובר גם בצביעות ותמימות מעושה, והייתי מוסיפה גם מאוסה. הטקסט, שכותרתו "תשירי עכשיו, אחרינו המחסום", מציג את הריב שפרץ סביב שולחן הסדר בביתם של כאן גרים בכיף משפחת לוי. מסתבר שאשתו, המתנדבת במחסום ווטש, ישבה לשולחן לארוחת הסדר, עצבנית וכועסת, וסירבה להשתתף בקריאת ההגדה.
לוי, ככל הנראה חטף ג'ננה.
"דיבוריה על העוני וההשפלה והרעב שאנחנו מטילים שנים על הפלסטינים נשמעו לי כל-כך צורמים, כל-כך לא במקום, כל-כך מקוממים וכל-כך משביתי שמחה. ביקשתי ממנה להניח לנו. די עם המחסומים. היא לא יכלה להפסיק. די, אמרתי, מה ביקשתי בסך הכל. תני לעצום עיניים בשקט. תני לשמוח. תני להעמיד פנים ששום דבר נורא לא מתרחש בשמי ממש ברגעים אלו בשטחי הגדה. היא סירבה להניח לי".
בסופו של דבר, ואני עושה המתת חסד לטקסט, אשתו של לוי עזבה את השולחן. הוא, מצדו, הידק "את מפית האוכל אל צווארי והמשכתי לשיר". מתי נפל לו האסימון? הנה ניחוש מושכל – באותו לילה, כשאשתו בישרה לו שהוא יישן על הספה.
מה שמעצבן אותי כל כך בטור הזה, הוא הצביעות. דחיל רבאק אמנון, אתה חושב שאשתך צודקת? לך תעמוד במחסום, תרום סכום זעיר מהמשכורת הנדיבה שלך כטאלנט, התייצב לצד אשתך בליל הסדר, ערוך סדר אלטרנטיבי במחסום, נצל את הפופולריות שלך כדי להסביר לאומה כולה למה צריך לקום ולעשות מעשה. אבל לא. הוא בוחר בלא לבחור, בלשתות את הכוס של אליהו ולהשאיר אותה גדושה, בלשבת ולבלוס ואז לקום ועלק להכות על חטא, וזה – מה לעשות – לא משכנע במיוחד.
תמר, קנית אותי כבר בשורה הראשונה, לא המשכתי מעבר לה
עמיר: תמשיך תמשיך, אולי תשנה את דעתך.
דווקא הטקסט הזה של אמנון לוי לא גרם לי לקריזה הרגילה שאני חוטף ממנו. נדמה לי שהכוונה שלו היתה לשקף את ההתיחסות האדישה הקולקטיבית שלנו לאומללות שהיא מנת חלקו של העם שיושב לצידנו. והטיעון של 'אם זה לא מוצא חן בעיניך קום ועשה מעשה' לא צודק, כי זה בדיוק מה שאמנון לוי עשה: כתב טור באתר של המדינה. אולי הוא היה צריך להיות פחות מתוחכם, אם אפשר לקרוא לזה ככה, לטובת המכנה המשותף הנמוך של הקוראים שלו. אבל נדמה לי דווקא שנפלת בפח שהוא לא התכוון לטמון.
מזל שלפחות הזמן שלי מאד זול, שרפתי עוד 2 דקות על הדרקס הזה לוי, זה שאיך שאני רואה את הפרצוף שלו בקדימונים, אני ישר מעביר לויוה להרגע
ולי נדמה שהוא ניצל את הנגישות שלו ללמהנט כדי לבקש סליחה פומבית מאשתו. שיילך לקנות לה פרחים ויגיד לה שהוא מצטער, נמסר לי, על-ידי אנשים שלא כותבים בעיתון, שמדובר באסטרטגיה יעילה לא פחות.
עמיר: לול.
תמר,
אני מצר, אבל לוי לא יתנצל כי הוא מרוויח את הונו מבעלי ההון שמשעבדים אותו בתור מכונה למכירת פרסומות. מחסומים לא מוכר זמן פרסום, אז זה לא יעלה לסדר היום.
לצערי, אני מסכים עמך כשאת חושבת שלמהנט נוצלו למען בקשת סליחה מאשתו.
ומצד שני, אם זה יוריד סבל של פלשתיני אחד, דיינו.
יהונתן, אתה מאמין שמישהו יקרא את הטקסט הזה ויאמר – וואלה! ההתעמרות בפלשתינים עוברת כל גבול, הבה נצטרף לגברת לוי במחסום ווטש? לא נראה לי.
באותו ענייין: http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=1733
לתמר, נדמה לי שאמנון לוי רב ומתפייס עם אשתו מספר רב יותר של פעמים מאשר הוא מדווח בלמהנט. פעם הוא היה עיתונאי/כותב בכמה רמות מעל אמנון לוי המגיש/איש הטלויזיה וזה ניכר גם בטור הזה. האם מישהו/י יצטרף למחסום ווטש (או עדיף להפגנות בבילעין) בעיקבות הטור ? אולי כן ואולי לא, אבל אף שמאלני לא נולד כזה ולאנשים יש זכות "יסוד" לקבל סיכוי הוגן להפוך לכאלה. ואילו אף אחד מקוראי למהנט לא יזוז מילימטר בעמדתו בעיקבות הטור שלו לפחות כמה שמאלנים ירגישו פחות חריגים ותמהונים בסביבתם, ודיינו.
אני חושב שהוא צדק לגמרי.
כמה מתוך האנשים כאן באמת עשו סדר במחסום-ווטש? וכמה מאיתנו ממשיכים לחיות כרגיל, לקיים סדר פסח, לחייך מדי פעם מבדיחה טובה ולגלוש לאתרי פורנו במקום לקרוא טורים של גדעון לוי?
אין כאן צביעות. לדעתי, זה לגיטימי לגמרי להסכים עם נשות מחסום-ווטש בלי להידרש להתייצבות למאבק 24 שעות ביממה, ולגיטימי גם לא להסכים איתן, ולהתעייף מהנדנודים שלהן. חג היום.
אני עומדת על דעתי שמדובר בניסיון (מתיש) של לוי להתחפש לטפלון.
למה לעוקץ אין RSS???
הומר – ביקשת? קיבלת!
http://feeds2.be/feeds/k
ההשקה בקרוב, אני מבטיח
דורפל, אני יכול להוסיף את הפיד הזה לוובסטר?
כי מזמן כבר אני מנדנד להם שיוסיפו RSS
חנן – מתחינתי כן, מקווה שהם לא יעשו לך בעיות עם זה.
אגב, אם הבעיה שלהם בהוספת רסס היא טכנית ולא עקרונית, הם מוזמנים להוסיף קישור לפיד באתר שלהם (יש כבר אתרים שעשו את זה)
דורפל, צור איתי קשר בקשר לפיד הזה.
שי, אני מסכים איתך שרוב המוחלט של ציבור מנותק לגמרי ממה שקורה, אבל להגיד שזה בסדר?
חנן היית צריך לכתוב פוסט נפרד אצלך באתר כדי לבקש מדורפל ליצור אתך קשר. זה מה שאתה עושה בדרך כלל.
תמר,
כבר קרה לי יותר מפעם אחת שמישהו שלא מודע לדברים קרא אותם בלמהנט והתחיל להתעניין בנושא מסוים. זה הכח של המדיה, מה לעשות….
כאחת שמאמינה גדולה בכוחה של התקשורת, אני מתקשה להאמין שמישהו יקרא את הטקסט הזה ויפתח מודעות, התעניינות או ישנה את דעתו. אתה מוזמן לעיין בטוקבטים העדינים, כמיטב המסורת.
דורפל- צור איתי בבקשה קשר דרך mosif2000[at]gmail.com