remake 2

בשנה שעברה, פחות או יותר באותה התקופה, סיפרתי על הפעם הראשונה שבה נתקלתי בתרגילי ה-remake בבית הספר לתקשורת. אין פלא לכן שגם השנה התייצבתי בכיתה כדי לראות מה עוללו הסטודנטים שלנו. התוצאה, פעם נוספת, מבריקה.

תזכורת: במסגרת התרגיל מתבקשים הסטודנטים לשחזר שתי דקות מקליפ מוזיקה או מקטע קומי (מערכון). הם צריכים לשחזר כל פריים, כל זווית צילום, כל שחקן, כל אביזר, כל חתיכת תפאורה והם צריכים לעשות את זה ללא תקציב הפקה. בתרגיל הם לא רק מתבקשים להציג פתרונות הפקה יצירתיים לבעיות בהן הם נתקלים, הם לא רק נדרשים להפגין יכולות בימוי, עריכה וצילום מעולות, הם גם ובעיקר נדרשים להפגין דיוק.

השנה הציגו הרבה יותר קבוצות והתוצרים של כולם היו מרשימים, מצחיקים ומקצועיים בצורה יוצאת דופן. ועדיין, היו שני קליפים, של שתי קבוצות, שהשאירו אותי ממש פעור פה.

הראשון הוא הקליפ שמשחזר את “נשמה, כפרה, מאמי” (מועדון הקצב של אביהו פינסחוב) ושהופק על ידי סטודנטיות שנה ב’ בבית הספר לתקשורת: שי רסקין, יהל יעקב, דניאל מטרסו ואליעד כהן (הריבוע הקטן מציג את הקליפ המקורי למטרות השוואה). אגב, שני שחקנים בקליפ הזה, הם מרצים בבית הספר.

 

הקליפ השני משחזר את On my way של IZABO, גם הוא בוצע על ידי סטודנטיות שנה ב’ בבית הספר לתקשורת: יעל קורן, קורל דוידיאן ושחר אזולאי. אין אלא להכריז עליהן חולות נפש על שהן בכלל חשבו על הקליפ הזה למטרות שחזור (בהכנת הקליפ שלהן לא נעשה שימוש ב-After Effects אלא רק בתכנת העריכה Premiere).

 

לפעמים לא צריך יותר משתי דקות כדי להבין כמה עבודה, אהבה וכישרון יש בסטודנטים, במקרה הזה אגב, כולן סטודנטיות. מהמם.

עדכון: בהמשך לבקשות הרבות שקיבלתי, להלן קישור לשאר הפרויקטים שהוצגו באירוע.

נכתבו 3 תגובות לפוסט “remake 2”

  1. ת״אביבי:

    חייב לציין שיש כאן הרבה אי דיוקים, בזמננו עשו את זה יותר טוב והטכנולוגיה הייתה הרבה פחות מתקדמת

  2. שלגון:

    מזכיר לי את “פייר מנאר, מחברו של דון קיחוטה” של בורחס

  3. יובל:

    ת”אביבי (1): לוללללל!

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: