תמיכה טכנית להורים

כל מי שמצא את עצמו משמש כנציג תמיכה טכנית להוריו, שלא מצאו את הטבלה בוורד-לא הצליחו להפעיל את מצלמת הרשת-נתקע להם הפוטושופ באמצע העיניים האדומות של הנכדים, יזדהה עם המאמר בסלייט. לא שמדובר בטקסט שלא נכתב בדרך זו או אחרת קודם לכן, אבל הקריאה בו הותירה אותי מהנהנת.

איכשהו, לא הצלחתי להתחבר לטון המחויך המלווה את סוף המאמר. אני נותרתי עם תחושה חמצמצה – שההורים שלנו, אלה שלימדו אותנו הכל, הופכים פתאום חסרי אונים במפגש החזיתי שלהם עם הטכנולוגיה.

נכתבו 27 תגובות לפוסט “תמיכה טכנית להורים”

  1. JaneLame:

    תחשבי על מה יהיה בעוד 10-20 שנה. חצי מהבלוגוספירה מתבססת על זה שההורים לא יודעים אינטרנט, ומרשה לעצמה לכתוב כל מיני דברים שאמאבא לא ידעו לעולם. הדור הבא, שההורים שלו ידעו לחפש בגוגל, יהיה בצרות.

  2. דחליל:

    אני כבר נאלצתי לשקר לאבא שלי פעם אחת על כך שאין לי בלוג.

  3. omeran:

    הורים זה עוד סביר.
    עם סבתות זה קצת יותר קשה. סבתא שלי החליטה שהיא רוצה אינטרנט. ככה, בגיל שמונים ומשהו. ההשערה שלי היתה שנגמרו לה במושב האנשים שהיא לא מוכנה לדבר איתם, והיא שמעה שבאינטרנט אפשר לא לדבר עם הרבה יותר אנשים.
    לא מספיק שצריך להתמודד אם בעיות הזויות של windows, צריך להתמודד גם עם אלף ואחד spywars שהתלבשו על המחשב כי היא לא ממש בוררת את המיילים שהיא פותחת.
    מתישהו קצת נמאס לה. היא החליטה שהמחשב מרמה אותה בברידג’.

  4. תמר:

    אדר, אני חושבת על זה לא מעט. מבהיל.
    דחליל, גם אני, ולעוד כמה אנשים.
    עומרץ, לול.

  5. רואה שחורות:

    אדר, את יודעת טוב מאוד שימציאו משהו שלנו לא יהיה מושג בו. בהתחלה זה יראה לנו ילדותי ואידיוטי, משהו שאין טעם להשקיע בו זמן. ופתאום זה יתפרץ למשהו עצום ומסובך שלאף אחד מהזקנים לא יהיה זמן לחקור אותו. היי, אני לא אמרתי myspace.

  6. מוסיף:

    עומרץ- לול גדול.

    אדר ור”ש- מישהו כבר חשב לעשות מהחששות שלכם עייסק.

  7. omeran:

    אני לא זוכר מי אמר (יכול להיות דאגלס אדאמס) ומה בדיוק, אבל הרעיון שהטכנולוגיה בחייו של אדם מתחלקת ל- 3 חלקים:
    יש את הדברים שהיו כשהוא נולד (או נכנסו בגיל מאוד מאוד צעיר) והם נראים לו כמו הדברים הכי טבעיים בעולם.
    יש את הדברים שמגיעים כשהאדם עד גיל 20 (או משהו כזה) והם תמיד ייראו לו כמו שיא הטכנולוגיה.
    ויש את הדברים שמגיעים אחרי זה, שהוא כבר לא ממש יבין אי-פעם.
    עצוב קצת, אבל נראה לי די מדויק.

  8. JaneLame:

    סופית, תמר זה יובל.

  9. יובל:

    בהתחשב בזה שחשבת שגם מוסיף זה אני, אני כבר לא כל כך מתרגש.

    בכל אופן, צר לי לאכזב אותך.

  10. תמר:

    יובל, אתה מכחיש שאתה זה אני ולהיפך? ושאתה בעצם ולווט? איפה ליכטש שיכתוב שכמה מחבריו הטובים הם מכחישים?

  11. ניר:

    מאז שהתקנתי אצל אבא שלי את http://www.logmein.com החינמי, התמיכה הפכה לקלה הרבה יותר. אבל עדיין, כשאני מקבל ממנו פורוורד של מצגת פאורפוינט קיטשית, עדיין ההרגשה מאוד מוזרה…

  12. Xslf:

    אצלי במשפחה זה הכי מוזר: אמא שלי נותנת לסבתא שלי תמיכה טכנית בטלפון, כי סבתא מוצאת את זה יותר נוח להתקשר מארה”ב לאמא שלי בישראל מאשר לדודים שלי שגרים לא מאוד רחוק ממנה…
    (זה לא סותר את העובדה שכל פעם שאני אצל הורי אני עושה להם קצת תחזוקה במחשב. לא שזה הרבה- המק מיני שלהם עובד נהדר ומתאים להם בול)

    שלא לדבר על הוויכוחים המשפחתיים בדואר־האלקטרוני…

  13. JaneLame:

    מוסיף קיים, את זה וידאתי. לגבי תמר אני לא סגורה כל-כך.

  14. omeran:

    מוסיף הוא פרדוקס קיומי. אם את רואה אותו – את לא קיימת.

  15. Calvin:

    לי יש בעייה אחרת – אני נהייה מאד חסר סבלנות כשאני צריך ללתת תמיכה טכנית לאמא שלי, וזה חבל, כי בדרך כלל יש לי סבלנות לכל מיני לקוחות שלא הכי שולטים בעסק.

  16. עמית:

    מוזר, במקום העבודה שלי חוסמים את הגישה ל-logmein. אם למישהו יש כח להסביר מה זה עושה אני אשמח.

    אבל בתור אחד שהתפקיד שלו זה לתת תמיכה לאנשים בדיוק בתחום הזה, אני חייב לציין שיש הרבה מאוד אנשים בגילאי ה-20 שאין להם מושג איך כותבים מסמך וורד ואף פעם לא שמעו על Google. למעשה רוב המורים לעתיד של הילדים שלכם (לפחות אלה שלומדים במכללה שבה אני עובד) בעלי שליטה אפסית במחשב ובאינטרנט.

  17. MrM:

    ואני לא MrM

  18. MrM:

    אופס התבלבלתי בניקים, זה יובל ב17

  19. יובל:

    פחחחח

  20. Xslf:

    עמית- אני מבינה שהמורה לעתיד כאן:
    http://www.haayal.co.il/thread?rep=391127&LastView=&Close=0
    לומדת במקום העבודה שלך?

  21. אנונימוס:

    עומרן(7): אכן, דאגלאס אדאמס זצ”ל

  22. עידו:

    לי אין סבלנות לעזור לאמא שלי במחשב. לכל בנאדם אחר יש לי. מזמן הגעתי למסקנה שזה בגלל שאני מצפה ממנה להבין את הדברים האלה לבד או אחרי הפעם הראשונה שאני מסביר אותם וכל פעם המחסום הטכנולוגי שלה מכה בי מחדש.

  23. MrM:

    עזבו עזבו
    אבא שלי הוא הבן אדם הכי טכנופוב עם המחסום הטכנולוגי הכי גדול בעולם
    פעם הוא הזעיק אותי שהעכבר של המחשב החדש של אחותי לא עובד, אני מזיז את העכבר והוא עובד בסדר גמור, אני שואל אותו מה לא בסדר, ואני רואה שהוא מנסה ללחוץ על המדבקה באמצע העכבר ולא מבין למה זה לא נלחץ לו.
    יש לי עוד 1001 דוגמאות.

  24. תמר:

    עידו, אני חושבת שנגעת בנקודה נכונה. הציפיה הזו, מאלה שלימדו אותנו, היא שגורמת לנו לאכזבה.

  25. ציפה גריפה:

    האמת, ניסית פעם ללמד את הילד שלך? אנ’לא מדברת על משהו לא פורמלי, אלא לשבת איתו על שיעורי בית בחשבון, למשל. זה פשוט לא הולך: אתה יוצא בהרגשה שהילד הוא אדיוט סופני ושאתה אפס מוחלט והוא בוכה (מה שהופך אותו גם לנודניק).
    כנ”ל בכיוון ההפוך – ללמד משהו ספציפי-טכני את ההורים שלך פשוט לא ילך.

    אבל יש פה עוד משהו: כילדים, אנחנו מסתובבים בתחושה שההורים שלנו הם אלים. אח”כ בגיל ההתבגרות הם הופכים לדינוזאורים עתיקים שלא מבינים כלום, בטח לא אותנו ואת מה שאנחנו מבינים. בגיל עשרים ומשהו אנחנו שוב תופשים שהם כנראה בכל זאת למדו דבר או שנים בחייהם ואז הם מגיעים לגיל שמונים ואנחנו צריכים לטפל בהם…
    הטכנולוגיה פשוט נכנסת כעוד “גל” בגרף הזה.

  26. עמית:

    Xslf – ייתכן, אבל כאמור מדובר במקרה קל יחסית, כי היא בכל זאת הצליחה להיכנס ל”איל” ואפילו להשאיר שם הודעה (!)

  27. שי פישר:

    עיקר התיסכול נובע מכך שבתחומים אחרים, ההגיון שלהם פועל כסדרו. רק כשהשם “מחשב” משתרבב לעסק – הם נאטמים, בוהים ומזילים ריר.
    אם תציגו להם את הסדרה 1, 2, 3, 4, … על נייר – הם יוכלו להבין את התבנית ולהשלים אותה.
    אם תציגו להם על המחשב – ריר.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: