“אמרנו לכם!”

מדיניות השיסוי והפילוג של הימין הלאומני והקיצוני נמשכת במלוא עוזה. אחרי הכל, היתה פה מלחמה, היה פה דם, אין לתת להזדמנות שכזו לחלוף סתם כך.

היום, מצורפת ל”מעריב” חוברת צבעונית בת 16 עמודים שכותרתה “אמרנו לכם!” שהופקה והופצה על ידי “המטה להצלת העם והארץ”.

אבל אמרנו לכם!

(שימו לב לילדות הגטו המבוהלות שמרימות ידיים כאשר הנאצים באים לפנות אותן)

בין המאמרים ניתן למצוא פנינים דוגמת “הגירוש העלה את החמאס לשלטון”, “ההתנתקות פשע נגד היהדות”, “שקר שיקול הדעת של שרון”, “שקר הדמוקרטיה”, “קינה על חורבן גוש קטיף וצפון השומרון” וציטוט מדבריהם של פוליטיקאים ועיתונאים בהם “איש השמאל הקיצוני, סבר פלוצקר”.

לאחר שנהניתם לקרוא קצת דברי הסתה אנא התגייסו למאבק:

חוברת זו שסיימת את קריאתך בה, חייבת להגיע לכל בית בישראל. לנו אין את “האיחוד האירופי” שיעזור לנו כמו לתנועות השמאל. תרומתך בסך 180 ש”ח תסייע בידינו להדפיס ולהפיץ עוד 100 חוברות.

בואו תדברו איתי עכשיו על דיאלוג ושחשוב נורא לשמוע את הצד השני כי עובר עליו “שבר נורא”.
פתאום “מלחמת אזרחים” נשמעת לי רעיון לא רע בכלל.

נכתבו 51 תגובות לפוסט ““אמרנו לכם!””

  1. תמר:

    מזעזע אבל לא מפתיע.

  2. ע.ש.:

    היה לי פעם שותף לדירה שמירר לי את החיים (רעש בשעות לא סבירות, לקח ולא החזיר וגו’), אחרי שדיברתי איתו כמה פעמים פתאום הוא נורא נעלב, “אבל אתה חבר שלי…”, ואכן הכרתי אותו עוד בתקופת התיכון ולכן היתה לו את ההרגשה שהוא יכול לעשות מה בראש שלו…
    נראה לי קצת עצוב (אבל לא טראגי) פשוט להגיד: “אתם לא אחים שלנו”, אנחנו לא שונאים אותכם חלילה אבל אין לנו יחסים קרובים איתכם כמו שאתם חושבים…

  3. יובל:

    ע.ש. – שלא תתבלבל, הם כבר אחרי הנקודה של “אתם לא אחים שלי”. הם בנקודה של “בפעם הבאה לא ניתן לכם לגרש אותנו חבורת כופרים נאצים במדים שחורים”.
    מלחמת לבנון השניה הסיטה לרגע את תשומת הלב אבל האמת היא שמתחוללת כאן מלחמת אזרחים על אש קטנה.

  4. עידן דורפמן:

    ולשמאל יש את גוטניק? יש לו את חב”ד? הימנים מעולם לא היו כל כך דמגוגים. אולי הם היו תמיד כאלה. רק היום רואים את זה יותר.

  5. יוסי גורביץ:

    אני חושב שזה קשור פחות למלחמה ויותר לעובדה שבימים אלה מציינים שנה להסרת הגוש.

    אגב מלחמת אזרחים, נהוג לומר שההתנתקות נגמרה “בלי הרוגים”. זה לא נכון. ארבעה ישראלים נרצחו בידי המתנחל עדן נתן-זאדה, והמתנחל אשר וייסגן רצח ארבעה פועלים פלסטינים. שני מתנחלים הציתו את עצמם למוות. כל הארבעה הצהירו כי מטרת פעולתם היא נסיון למנוע את ההתנתקות.

  6. אורי:

    “הו, הימניים האלה! כמה נורא! כמה מזעזע! וגם משתמשים במילים לא יפות! ועוד מבקשים כסף! עכשיו ממש ברור שצריך להרוג אותם!” (הרי זו הכוונה ב”מלחמת אזרחים”, נכון?)

    אני מבין שאתם נורא נהנים פה להזדעזע ביחד, אבל בואו נבחן את הדברים אחד אחד:

    “שימו לב לילדות הגטו המבוהלות שמרימות ידיים כאשר הנאצים באים לפנות אותן” – זה כתוב בחוברת, או שזו הפרשנות הפרטית שלך? כל תמונה של ילדים מבוהלים מיד מזכירה לך גטו ונאצים? אתה בסדר?

    ”הגירוש העלה את החמאס לשלטון“ – אפשר להתווכח אם זה נכון או לא נכון, אבל זו פרשנות לגיטימית, ונתמכת בעובדות. בטח לא יותר גרוע מ”ישראל יצרה את חיזבאללה” ששמעתי השבוע ברדיו מפיו של גיא מרוז, למשל. מה בדיוק מטריד אותך במשפט הזה?

    ”ההתנתקות פשע נגד היהדות“. לא יודע לגבי “נגד היהדות”, אבל גירוש המוני של תושבים מבתיהם והחרבה של כפרים שלמים נחשבת, ברוב המקומות, לפשע. אז אולי מבחינה משפטית כולם מכוסים כאן, וטכנית לא נעברה שום עבירה על שום חוק, אבל שימוש במלה “פשע” במשמעות של “מעשה לא מוסרי” הוא לא ממש מופרך.

    ”שקר שיקול הדעת של שרון“. כששיקול הדעת של מישהו מתברר, בדיעבד, כמוטעה, האם לא נכון לומר שזה היה “שקר”? אגב, גם שרון עצמו הואשם בעבר בשקרים (זה קרה לו כמה וכמה פעמים במהלך הקריירה שלו). למען האמת, הוא הואשם גם בדברים חמורים יותר (“שרון רוצח”, מישהו?) האם גם אז היית מזועזע כל־כך?

    ”שקר הדמוקרטיה“ – על זה קשה לי להגיב, מחוץ להקשר. אני רק אציין שברוב ההגדרות של דמוקרטיה לא כלולה האפשרות שהרוב יכול לעשות למיעוט ככל העולה על רוחו. אבל בישראל, הפן הזה של “דמוקרטיה” תופס כנראה רק כשהמיעוט הוא ערבי.

    ”קינה על חורבן גוש קטיף וצפון השומרון“ – פה אני כבר ממש לא מבין מה אתה רוצה. היו ישובים. הם נחרבו. העובדה הזאת גורמת צער רב לאנשים – גם אלו שגרו שם וגם אחרים. והביטוי לצער עמוק על חורבן הוא קינה. אף אחד לא מבקש ממך לקונן, אבל מה בדיוק מפריע לך שאנשים אחרים עושים את זה?

  7. כדור מרובע:

    ”שימו לב לילדות הגטו המבוהלות שמרימות ידיים כאשר הנאצים באים לפנות אותן“ – זה כתוב בחוברת, או שזו הפרשנות הפרטית שלך? כל תמונה של ילדים מבוהלים מיד מזכירה לך גטו ונאצים? אתה בסדר?

    לא יודע מה איתך, אבל הטלאי הכתום הזה שהיא מחזיקה ביד ימין מצלצל לי דומה למשהו. מה, לא? או שאולי זה בעצם מדי האסירים? הממ..

    (לשאר הדברים אני לא אתייחס כי א. אני לא יובל ב. חבל לי על הזמן)

  8. רואה שחורות:

    קצת עייפתי מהויכוח הפוליטי הזה, אבל כשמתקיפים את הדמוקרטיה זה מרגיז אותי. באיזו הגדרה של דמוקרטיה רשאי המיעוט לעשות לרוב ככל העולה על רוחו? מדוע כופים עלי מנהגים דתיים שאין לי עניין בהם? מדוע מסכנים את חיי בשירות מילואים בהגנה על יישובים שמשרתים מטרה פוליטית של מיעוט קטן? מדוע יש חוקים הקובעים לי מה מוסרי ומה לא? מדוע אני נדרש לממן משפחות בנות 15 ילדים ויותר, כתוצאה מקיצוניות דתית?
    צורת הראייה החד-צדדית מאוד אופיינית לימין, הרבה יותר מאשר לשמאל. והציבור הולך שבוי אחרי המנהיגים תאבי הכוח שלו, שמסיתים אותו ללא הפרעה. כי החוברת הזו היא 100% הסתה עם אחוז נמוך מאוד של עובדות.

  9. אורי:

    ר”ש: אם עייפת, אתה לא חייב להתווכח. אני טרם עייפתי.

    מדוע מסכנים את חיי בשירות מילואים בהגנה על יישובים שמשרתים מטרה פוליטית של מיעוט קטן?

    מאותה הסיבה שמסכנים את חייהם של אנשי “המיעוט הקטן” הזה בהגנה על מקומות אחרים ועל תושביהם. בישובים האלה גרים ישראלים, ויש להם זכות לחיות בבטחון בבתיהם בלי קשר למטרות הפוליטיות שלהם. זה הבסיס לכל חברה: ערבות הדדית במקרה של איום מבחוץ.

    אין לי מושג על איזה מנהגים דתיים שכופים עליך אתה מדבר. באילו אמצעים אנשי המיעוט כופים עליך את המנהגים האלה? למה לא תקרא למשטרה בפעם הבאה שזה קורה לך?

    חלוקת המשאבים ונטל המס נקבעים ע”י ממשלה שחייבת לזכות באמון של רוב חברי הכנסת, שמייצגים את רוב הציבור. אם אתה “נדרש לממן משפחות בנות 15 ילדים ויותר” זה כנראה כי הרוב רוצה בכך (או לכל הפחות לא מתנגד), לא כי איזשהו מיעוט עושה ככל העולה על רוחו.

    לא קראתי את החוברת, אבל מכל המשפטים שהופיעו בפוסט, היחיד שנשמע לי קצת כמו הסתה הוא: “פתאום ‘מלחמת אזרחים’ נשמעת לי רעיון לא רע בכלל”.

  10. גיא:

    כשראיתי את התמונה גם אני חשבתי שעם היו מוסיפים גדר חשמלית לא היה הבדל רציני
    דרך אגב, “כששיקול הדעת של מישהו מתברר, בדיעבד, כמוטעה, האם לא נכון לומר שזה היה ”שקר“?” – לא
    לא כל מי שטועה זה כל מי שמשקר
    אני חושב שהחזקת ההתנחלויות הייתה מוטעית מלחתחילה מכיוון שהחיים שנלקחו שם
    והחילים שהוחזקו שם יום ולילה לא מצדיקה את ההאחזויות האלו
    בחזרה לנקודה שלי

  11. אדר שלו:

    ר”ש – אם הם ישראלים, שיחיו בישראל, משמע בגבולות הקו הירוק. איוש השטחים היא לא סיבה מספיק טובה להקריב אף חייל. יש להם זכות לחיות בביטחון, נכון, אבל גם לחיילים יש. אפשר שכולם יחיו. לא אחד על חשבון השני. וזה חייב להיות כאן.

    אתם מכירים את הויכוחים הפוליטיים האלו. תמיד אנחנו חוזרים לדיון הבסיסי של שטחים תמורת חיי אדם. כשמפרקים וויכוח לגורמים ראשוניים אני יודעת שאף אחד לא ישתכנע.

  12. ג'וני דו:

    כבר לפני שנה, בתקופת ההיתנתקות, אמרתי שאני לא כל-כך פוחד מ”מלחמת אחים” כי נראה לי שאנחנו ננצח. חלפה שנה, ואפילו הוציאו סטיקר כזה, אז אם היא תפרוץ יהיה לי מה להדביק על האוטו.

  13. ג'וני דו:

    אדר, נראה לי שאת מה שאמרת התכוונת להגיד לאורי, לא?

  14. ירדן:

    “ברוב ההגדרות של דמוקרטיה לא כלולה האפשרות שהרוב יכול לעשות למיעוט ככל העולה על רוחו”
    אני מאמין שאתה מתייחס לכך שלמרות שהרוב קובע זה לא אומר שלא מתחשבים במיעוט.
    אני לא מומחה גדול לדמוקרטיה ולמבנה השלטון אבל ממה שאני הבנתי, ונראה לי שההבנה שלי נכונה, הרעיון הוא לא שהרוב לא יכול לקבוע על פני המיעוט, זו בסיסה של הדמוקרטיה. הרעיון הוא שקובעים על המיעוט תוך התחשבות בו ודאגה לו. והרי המפונים קיבלו פיצויים ודירות חלופיות. אילו היו מחליט הרוב לקחת להם את הבתים בלי לפצות אותם אז היה מדובר במקרה של חוסר התחשבות אבל לי נדמה שהבעיה לא היתה “חוסר פיצוי” או “חוסר התחשבות” (להיפך האמת, היתה מגמה גם מצד האזרחים שתמכו בהתנתקות וגם מצד החיילים כן להתחשב כמה שיותר) אלה שפשוט החלטת הרוב לא מקובלת עליהם.
    אי אפשר כל פעם שמגיעים להחלטה שאתה לא מסכים איתה, להגיד שהיא לא דמוקרטית.

    על כל ההשוואות לשואה, שאורי מנסה משום מה להתכחש להן למרות שכבר שמענו אותן וראינו אותן מספיק פעמים, אין טעם לדבר או להתייחס אליהן. בימים שבהם דיבורים מסוג זה יהיו לגיטימיים אז זו תהיה צרה. אני מקווה שהם לא באופק.

  15. יובל:

    כדור מרובע – תתפלא, אבל גם לי חבל על זמן כדי להתעסק עם הטיפוס הזה. הוא איבד אותי בשלב שבו הוא הסביר לי שאני מדמיין את השוואת הילדות לגטו וכן הלאה. יכול להיות ששאר הטיעונים שלו הם הגיוניים אבל לא טרחתי לקרוא.

    אין לי עניין לבזבז את הזמן על מגלגלי עיניים ומתחסדים.

  16. אורי:

    זה די מדהים אותי שיש לך זמן כדי, למשל, לארגן תחרות שמות מופרכים, אבל אין לך זמן “להתעסק עם הטיפוס הזה” , כלומר לקרוא כמה פסקאות רק כדי לברר שמא מסתתר בהן איזשהו טיעון הגיוני.

    בכל אופן, המסר נקלט היטב. אתה יכול לראות את עצמך פטור מנוכחותי המעיקה מכאן ולהבא.

    אגב, אם כבר מארגנים header חדש לגלוב, אפשר בהזדמנות הזאת להוסיף בו הערה בנוסח “אם אתה לא חושב כמונו, אל תטרח להגיב – אנחנו לא נקרא”. אני את זמני (וקצת מזמנך) כבר בזבזתי, אבל חבל שזה יקרה לעוד מישהו.

  17. יובל:

    ביי ביי

  18. ג'וני דו:

    יובל, לא נעים לי להגיד, אבל לדעתי אורי זכה כאן ליחס לא הוגן, ואתה קצת עשית לעצמך חיים קלים. הוא כתב תוגבה מושקעת ועניינית, ואין הצדקה להתייחס אליו כאל טרול או כאל איזה נודניק תמהוני.

    (אה, ותוסיף אותי לחסרי החיים וכל זה, אין לי כוח להגיב גם שם, ונראה לי שעברתי כבר את מכסת התגובות שלי בבלוג להלילה).

  19. יניב גבאי-מילר:

    יובל, אני מסכים עם ג’וני דו.

    מעבר לזה, לא קראתי את החוברת (היא צורפה גם ל”הארץ” לפני כמה ימים), מאותו הטעם שאני לא קורא את ה”מדורים הפרסומיים” של גד בירון. אבל, אתה עושה לעצמך שירות דב כשאתה מציין רק את הכותרות, בלי לכתוב משהו על התוכן: “הגירוש העלה את החמאס לשלטון” היא אולי (וכנראה) תיזה שגויה, אבל לא אחת שאי־אפשר להתווכח עליה; “קינה על חורבן גוש קטיף וצפון השומרון” היא כותרת לגיטימית לגמרי; “שקר שיקול הדעת של שרון” – ובכן, גם אני לא מאמין שהלהט שבו הוביל את ההתנתקות נבע כולו מהתפכחות מאוחרת ושקילה מחדש של כל מערכת האמונות שלו. אתה כן? ובעניין “שקר הדמוקרטיה” – ההתנתקות בכל זאת עברה באופן מאד מסריח, גם אם חוקי.

    אפשר שתוכן המאמרים מופרך מעיקרו. די ברור שהוא עטוף בשכבות של הסתה, חצאי־אמיתות ודמגוגיה – גם כי זה בדרך כלל מה שקורה בחוברות כאלה, וגם לפי הציטוט שהבאת (עם האזכור לאיחוד האירופי). זה החלק החשוב, לא ארבע המלים שכתובות בגדול בראש העמוד.

  20. יובל:

    ג’וני ויניב – מי שמזלזל באינטליגנציה שלי (“איפה אתה רואה כאן גטו? גטו? מה פתאום. נאצים? מי אמר נאצים? אוי באמת, אתה והדמיון שלך”) – מאבד אותי בשלב מוקדם מאוד של השיחה – בין השאר כי יש לי הרגשה שאני כבר מבין מה תהיה רמת השיחה (שאלה: “למה אתם מסיתים לסרבנות?”. תשובה: “אנחנו? מסיתים? מה פתאום? אנחנו מתדיינים על הנושא באופן תיאורטי. כמו הרמב”ם”).

    צר לי.

  21. ארז:

    הסתכלתי הרבה בתמונה, ולא ראיתי שום טלאי על בגד, יד או רגל. אני אשמח אם תסמנו לי את זה.
    וסה”כ הילדה הרימה ידיים, וצילמו אותה. לא יודע למה היא הרימה ידיים. זה לא כ”כ משנה. איך זה קשור לנאצים?

    אבל מה שבאמת מפריע לי זה הלהיטות שלכם לקפוץ ולהכליל על אוכלוסיה שלמה, רק בגלל שקיבלתם עלון של “המטה להצלת העם והארץ”. לי אין לי מושג מי עומד מאחוריו, או כמה תמיכה הוא מקבל מהציבור הימני. יכול להיות שזה סתם קומץ קיצוניים שהחליט לגייס כסף ולהדפיס אותו? או שאולי הוא קצת יותר ממוסד, אבל נתנו לאנשים שונים להביע את דעתם האישית בלי להגביל אותם, ולכן לצד כתבות טובות ולגיטימיות לחלוטין יש כמה קיצוניות?
    אני אשמח אם תגידו לי, למה לדעתכם רוב הציבור הימני מסכים עם העלון הזה.

  22. יובל:

    מכיוון שאם הוא לא מסכים – כנראה שהוא אילם. וארז, תעשה לי טובה, כולנו זוכרים את התמונה הזו, כיצד הדביקו לילדים טלאי כתום, כיצד הם יצאו מהבית עם ידיים מורמות כדי *לייצר* תמונה המזכירה את השואה. זה היה בסך הכל לפני שנה. אתה חושב שכבר שכחנו? כמה מתחסד אתה יכול להיות?

  23. רועי:

    אני תומך ביובל כאן ב100%. ההשואה ל”הנה הנאצים באים” מוצדקת לגמרי, זה לא משהו שהוא ראה והמציא, זה המתנחלים המציאו, הם שמו טלאים כתומים, אני זוכר אפילו שהם השוו את המפנים לנאצים, מה שיובל עשה, זה סך הכל החליף את המקומות בפקטור של משוואת הכפל.

    דרך אגב, אורי, יכול להיות שאני טועה, ובגדול, ואני מראה כאן על חוסר ידע, וידה ידה ידה, אבל, משאלי עם זה לא מנת חלקן של המדינות שמתשתמשות בדמוקרטיה ייצוגית נכון? ההצבעה היא בשביל נציגי ציבור, לא בשביל נושאים, אם היו בחירות חודש לפני מועד הפינוי, יכול להיות שהרוב הענקי שנגד הפינוי, היה מצביע בעד איזה מפלגת ימין קיצונית[לא בדקתי את כל המפלגות של התמהוניים בזמן הבחירות, וגם אין לי סיבה, די ברור על מה יהיה המצע של רובם], נגיד כך[למרות שהיא ארגון טרור כיום], ובימים אלו ממש היינו חיים בחבדירניסטן, נוסעים על עגלות עם סוסות, ומחחרבנים לתוך חור ברצפה.

  24. יוחאי עילם:

    חבל שחוברת כזאת מצורפת למעריב וגם להארץ.
    מצד שני, בהחלט יש להם זכות להביע את דעתם. אני לא מרגיש כאן הסתה. אני עדיין לא לגמרי מבין מה הוביל את שרון למהלך. אני לא שולל את הטענה שזה קשור לשחיתות שלו. זה כבר פחות משנה, כי לשמחתי אנחנו כבר לא בעזה, ושרון כבר לא ממש איתנו.

  25. מגיב בשכר:

    כנראה שיותר קל לכולם שהימין יהיה מיוצג ע”י טוקבקיסטים עילגים, פנאטים דתיים למינהם ואחד יגאל עמיר.

  26. מוסיף:

    האמת היא שכמו יובל, גם אני לא הבנתי מה האורי הזה רוצה ולמה (למרות שניכר שהשקיע בכתיבת תגובותיו) צריך להגיב לו בחזרה.

  27. מוסיף:

    ואגב, הילדות המסכנות שלצורך צילום התמונות עברו התעללות נפשית קשה על-ידי הוריהן, הן אלה שצריכות למחות על השימוש שחוזרים ועושים בדמויות שלהן.

  28. מישהו:

    יובל, נדמה לי שאתה נובח על הכלב הלא נכון, אם יורשה לי לשבש דימוי. הממשלה הנוכחית, הנבחרת והדמוקרטית למשעי, כבר הוכיחה (כמו קודמותיה) שהיא צריכה להדאיג את כולנו הרבה יותר מפמפלט מחאה מתלהם-אך-לגיטימי של כמה חב”דניקים פלוס משפחת העצני, האב והבן (תציץ בפנים, הם קיבלו תודות וקרדיט). זו מטרה קלה, קלה מדי.

  29. מוסיף:

    מישהו- ממשלה כושלת צריכה להתפטר (ויפה שעה אחת קודם). זה לא נוגד את העובדה שצריך לשים לב לקבוצות פוליטיות קיצוניות, לשפה ולסמלים בהם הן משתמשות, ולסכנה שהן מהוות או עלולות להוות לחברה הישראלית.

  30. שי:

    גם אני קיבלתי את החוברת עם העיתון, דיפדפתי בה במהירות, הבנתי שזו חוברת תעמולה, וזרקתי לפח. אבל, יובל, לדעתי האישית, קצת חרגת מפרופורציות.
    התמונה הראשית באה לזעזע, לתת אפקט למסר. הרי כל-כך הרבה אומנים מן השמאל עושים זאת:
    http://www.e-mago.co.il/Editor/art-769.htm

    אני מקבל את צורת הביטוי של אנשי השמאל הקיצוני (הכוונה לאנטי ציונים ששואפים לאיין את מדינת-ישראל), שהיא בדרך-כלל ממש יותר קיצונית מזו של אנשי הימין השונים. זאת הסיבה שאני מוכן לקבל גם את דבריהם של אנשי הימין הקיצוני (אחרי הכל אף אחד לא מכריח אותי לקרוא את החוברת, נכון?)

    כמובן שאתה רשאי לחלוק עלי, ואז תסביר לי מדוע אתה כל-כך לא סובלני, ומדוע יש לך אנטיגוניזם כל-כך קיצוני כלפי אותם מתיישבים, שעברו טראומה מסוימת (בין אם מוצדקת או לא)… ומדוע פתאום מלחמת אחים נשמעת לך כרעיון טוב?

  31. יובל:

    שי – כנראה שאתה סובלן ממני. אני לא סובל את הביטויים של השמאל הקיצוני ואינני סובל את הביטויים של הימין הקיצוני.

    יש לי אנטיגוניזם לכל מה שהוא קיצוני.
    ולגבי הטראומה – יא בנאדם, לא קצת מיצינו? גם אני עברתי טראומה כאשר חלק מקורס קצינים שלי ביליתי בעזה. אז? כל המדינה הזו זו טראומה אחת גדולה. האם בשם הטראומה ניתן לפגוע בחיילים? ניתן לקרוא להם נאצים? ניתן לקרוא לחיילים לעזוב את גבול הצפון? האם הכל מותר בשם אותה טראומה במסגרתה אנשים עזבו את ביתם (שלא על פי רצונם, זה ברור) ועברו להתגורר בתוך גבול מדינת ישראל?

  32. מישהו:

    צר לי, אבל הדיון הזה קצת פוסט מודרניסטי, אם כי אופייני. בישראל היום מזדעזעים הרבה יותר מהתבטאויות מאשר במעשים. להזכירכם, המתנחלים פגעו סמלית במהלך הפינוי בכמה חיילים, ברמת הדחיפות או שפיכת נוזל ניקוי. ממשלת ישראל שלחה בשבוע שעבר 33 חיילים אל מותם, ועוד אחד אמש.
    חברים יקרים, המולדת אכן בסכנה, והסכנה כפולה ומכופלת כשמזהים את האויב הלא נכון. פרויקט ההתנחלויות הוא אכן איום אסטרטגי (כולל, כפי שראינו, על כשירות ומוכנות צה”ל), ואולי כבר חצינו את נקודת האל חזור. אבל לא החוברת הזאת.
    אולי בעצם כן – היא גורמת לאנשים רציניים לעסוק בטפל במקום בעיקר.

  33. שי:

    יובל
    אני חושב שאתה מכליל יתר על המידה, זו הכוונה שלי בחריגה מפרופורציות.
    טראומות: מיצינו? מי אני ואתה, שעברנו את אותה הטראומה?

    תראה, בזמן קורס המ”כים שלי הקפיצו אותי, למשל, למחסום ליד חברון. האם אהבתי את זה? לא. אבל זו לא טראומה. לפני שלוש שנים, בשירות המילואים שלי שרתתי תעסוקה בחברון בחג חנוכה וראיתי את היהודים לא ממש *מאירים* את פני החג, האם נהניתי להגן על אותם קיצונים? לא, אבל זו עדיין לא טראומה.
    שנה שעברה, איתרע מזלי ושירתתי לכבוד ההתנתקות באזור עזה. ולא שלא תמכתי בהתנתקות, אבל ראיתי הכיצד אנשים רבים, חברים שלי (שאינם קיצונים), שמתנגדים להתנתקות, בכל זאת מסייעים לה, למרות שהם נקרעים מבפנים.
    נוסף לכך, מן הסתם הגיעו אלי כתומים למיניהם, בכו לי, כעסו עלי, קיללו וגידפו אותי, הפעילו לחץ פסיכולוגי מתון, נו אז? אז סבלתי מטראומה? והם, הם לא באמת סבלו? הכל סתם הצגה למען מטרה פוליטית?

    אני מתנגד לקריאות “נאצים” וכו’ ובטח שמתנגד לפגיעות בחיילים. לא הכל מותר. אבל אני מבין מאיפה הכעס והזעם מגיעים. אני נגד מלחמות אחים בכל מצב כי שנאת חינם היא דבר מטומטם (את ט’ באב כבר עברנו, לא?)

    ולגבי סובלנות: אני לא מאמין שאני יותר סובלני ממך, סך הכל אני מתרשם שאתה ענייני ובעל חוש ביקורת חד. אלא, שנדמה לי שיש לך אנטיגוניזם מופרז כלפי מתנחלים. אולי זה נובע מחוויות אישיות שפגעו בך, אולי בגלל שלא יצא לך לפגוש אנתי-תיזה של המודל הכתום (כימין קיצוני מתלהם).
    אין מה לעשות, התרשמות אמיתית לא יכולה להיעשות על-ידי תשקורת, והתקשורת בימיה כיום היא זו שמפלגת ומפרידה. כי עבורה דם, אש ותמרות עשן = סקופ ורייטינג.

  34. יובל:

    מישהו – תגובתך מזכירה עשרות תגובות אחרות שנשמעות מדי פעם כאן: מה?! זאת הבעיה הכי חמורה בעולם שאתה מתעסק בה?

    התשובה היא לא. בגלוב אנחנו לא מתעסקים בבעיות הכי חשובות בעולם. אנחנו מתעסקים בבעיות קטנות שביחד מרכיבות תמונה גדולה. החוברת הזו היא סימפטום היא לא הבעיה. היא בטח לא העיקר אבל היא ממש לא הטפל. תוסיף את מה שאתה קורא לו “טפל” ועוד “טפל” ועוד אחד ותקבל חתיכת עיקר. הבעיה היא שמרוב שהטפלים האלו קטנים ומפוזרים, יש מי שלא מסוגל לחבר את כולם ביחד ולראות את מה שניצב מול עיניו.

    שי – אני מודה שבשנה החולפת איבדתי את כל הסבלנות שלי למתנחלים. יש לי אפס סבלנות וסובלנות לציבור הזה. מודה.

  35. שי:

    נו שויין, לפחות ניסיתי לשכנע אותך לא לראות את כולם בצבעי שחור-לבן.

    שים לב, שכשאתה טוען שאיבדת את כל הסבלנות והסובלנות שלך, אתה בעצם הופך להיות קיצוני…

  36. יובל:

    שי – אני מסכים איתך. אירועי ההתנתקות עשו אותי הרבה יותר קיצוני ביחס לאוכלוסיה הזו ממה שהייתי קודם לכן. אולי מכיוון שנחשפתי למלוא הכיעור, הגזעות והגסות שלה.

  37. פלוני:

    לפני שמתחילים לגבש תגובה כזו צריך להכיר את המציאות.

    החוברת הזו לא פורסמה על ידי מועצת יש”ע, או האיחוד הלאומי, או מישהו מגופי הימין השגרתי והמוכר. היא פורסמה על ידי אחד הפלגים היותר הזויים של חב”ד המשיחיסטית והאנטי-ציונית. אין מה לצפות מהם לטיעונים רציונליים או לשיקולים של אחדות, התחשבות באחר וכדומה.

    לייחס את הטיעונים והסגנון של החוברת הזו לכל “הימין” זה לא הוגן, זה רדוד, ובעיקר זה עבודה קלה כלפי עצמך. המקבילה של זה היא להתייחס לכל “השמאל” (או “הסמול”) כאילו הוא מחזיק בהשקפות חומסקיאניות שצריך לסגור את המדינה ולהחזיר את כל היהודים לאירופה.

    אז כן, מה שכתוב בחוברת הזו הוא מגעיל ומלא שנאה, אבל זה לא הימין וזה לא המתנחלים.

    (אני מקווה שמישהו עוד מקשיב מאחורי הזעם הקדוש. אני לפחות ניסיתי לומר משהו.)

  38. פלוני:

    הדגמה

  39. יובל:

    פלוני – ברשותך, חובת ההוכחה עליך. אנא הראה לי את “הימין” האחר, הדגם לי את כתביו, שלח אותי לקרוא את “הימין” אשר יוצא נגד החוברת, נגד סגנונה, נגד תוכנה. הבא לי “קול קורא” של רבנים שיוצאים כנגד החוברת. בבקשה. אנא.

    אם תעשה זאת, אקבל על עצמי את כל ההגדרות שלך כ”רדוד” וכמי שעושה “עבודה קלה כלפי עצמו”.

    קדימה, הרמתי לך להנחתה. הנחת.

  40. עידו:

    יובל,
    אתה קצת נסחף אחרי עצמך.

    לפני שנה ממשלת ישראל עשתה פעולה בעייתית מאוד מבחינה קונסטיטוציונית והשתמשה בשיטות של דהומניזציה לציבור הכתום.
    משפט כמו “אני לא מפחד ממלחמת אחים| הוא תוצר של שטיפת מוח זו. הרי מטרתם הברורה היא לעזור לעם ישראל. אני יכול לחלוק עליהם או להסכים איתם אבל זה טפשי לחלוטין לכעוס עליהם כי הם רוצים לעזור לכולם (ובתוכם אני).
    אין לי ספק כי התמונה הפרובוקטיבית בראש הגליון באה לבטא את הסלידה משיטות הגבלס בהם השתמש בזמנו אריק שרון נגדם. זה אכן היה מתועב.

    אני בכל אופן נגד מלחמת אחים. יש לי דברים יותר דחופים על סדר יומי. החיזבאללה ואירן מאימים עלי קצת יותר מאשר כמה אחים שלי שרוצים לעזור לי גם אם אני חולק על מסקנתם הפוליטית.

  41. יובל:

    “שיטות הגבלס” – ואני נסחף אחרי עצמי.

    עידו, תעשה טובה, לך תכחיש שואה במקום אחר.

  42. אודיסאוס:

    הם בטח מרגישים עכשיו כאלה אידיוטים שלא ניסו בכלל להילחם בצה”ל בקיץ שעבר.

  43. פלוני:

    בבקשה, דוגמה

    הרב אבינר – מראש הפירמידה של המנהיגות הדתית של הימין, שכתב דברים קשים מאוד נגד ההתנתקות (ובאופן אישי ממש לא כוס התה שלי). איש שחלק גדול מהמתנחלים (לא כולם. יש שם כמה זרמים יותר בדלנים) ילכו אחריו בעיניים עצומות.

    כותב בגיליון של השבת הזו ב”הצופה” – עיתון שבתקופת ההתנתקות ירד לשפל של כתיבה מכוערת ומתלהמת –

    http://www.hazofe.co.il/web%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp?Modul=24&id=48549&Word=&gilayon=2836&mador=171

    “תמיד כאב לי לשמוע אמירות מתנשאות: “פעם בקיבוץ היה אידיאליזם, ועכשיו אין כבר כלום, רק קריריזם”.
    “אבל עתה, במלחמה הזאת, (כיוון שהיא מלחמה עדיין בלי שם, אני מכנה אותה: המלחמה הזאת) שמענו שנפלו אחוזים גדולים של דתיים ושל קיבוצניקים. לכן, כל מי שהתנשא על הקיבוצניקים, אנא ממנו ללכת להר הרצל, ולבקש סליחה מדמם שנשפך.
    ואנא ללמוד מוסר פעם אחת ולתמיד, שלא להתנשא ושלא לדבר גבוהה, ולדעת שגם מלבד הדתיים והקיבוצניקים, יש הרבה אידיאליסטים שלחמו במסירות במלחמה הזאת גם דתיים גם חילוניים, גם שמאלניים גם ימניים”.

    (אני יודע שזה נשמע שבלוני, אבל מי שזה נשמע לו דיבור בקלישאות לא מכיר את האיש. ללא ספק שומעיו ותלמידיו מתייחסים לזה ברצינות.)

    עוד דוגמה – בהקשר לדברים של שושי גרינפלד בהלוויית אחיה. יציאה מפורשת של ועד רבני יש”ע – שוב גוף מהקיצונים והעקשים ביותר בימין, עוד יותר ימינה מהרב אבינר – נגד ביזוי הרב וייס ונגד סירוב פקודה:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/747840.html

    יציאה ספציפית נגד החוברת הזו אין לי זמן לחפש ואני גם כנראה לא אמצא – בדיוק בגלל שמי שבעניינים מבין שמדובר בחוברת שיצאה מבית מדרש הזוי לגמרי, ולא קשור בכלל לזרמים המרכזיים בימין המתנחלי, ולכן גם אין כל צורך להתייחס אליה.

    שבוע טוב

  44. יובל:

    פלוני, ראשית תודה על ההשקעה.

    שנית, אני חושב שלא תמצא יציאה ספציפית נגד החוברת הזו לא בגלל שאנשים יודעים שהיא יצאה מבית מדרש הזוי לגמרי אלא מפני שהחוברת הזו מסמנת הסכמה עמוקה ואמיתית על התוכן והמסר המרכזי שלה.

    גם העובדה שאנחנו צריכים *לחפש* את המתנגדים מלמדת משהו על הציבור הימני. אף אחד לא צועד מחוץ לשורה ואומר – חבר’ה, חלאס! נהפוך הוא. אם מישהו עושה את זה כולם מביטים עליו בעין עקומה.

    זו לפחות ההרגשה שלי.

  45. פלוני:

    הוא אשר אמרתי: צריך להכיר את המציאות. יכול להיות שלציבור הימני יש בעיה (גם באשמתו, כמובן) שהוא מצטייר כך בעיניך, או בעיני האדם הממוצע המסתכל מבחוץ. אני מנסה לתאר את המצב מהעמדה שלי, שהיא עם חצי רגל בתוך הציבור הזה, ולהסביר שהחוברת שמעצבנת אותך כל כך, ובצדק, באה מעולם שונה לגמרי, ולכן כל הזעם הזה מופנה כלפי המטרה הלא נכונה – ואתה תסכים איתי, אני מקווה, שזה לא רצוי.

    אני אתן דוגמה נוספת כי אני מרגיש שאני לא לגמרי ברור. אני לא יודע אם שמעת בחודשים האחרונים על ה”סנהדרין”. מדובר בחבורה של פסיכים במובן הבסיסי ביותר של המושג, שהחליטה על דעת עצמה שהיא מקימה מחדש את הסנהדרין, הקימה “בית דין לענייני העם והמדינה” וגם “מועצה לבני נוח” והתחילה להנפיק פסקי דין שכוללים הוראות למי להצביע בבחירות, הוראות לממשלה בעניין מהלכי המלחמה וכדומה, כולם בעמדה ימנית קיצונית. אם תחפש את ההתייחסות בציבור הדתי לאומי לסנהדרין הזו תמצא התעלמות גורפת, חוץ ממאמר אחד בנקודה ואחד בהצופה. למה? כי כולם מבינים שמדובר בפסיכים. מי לא מבין שמדובר בפסיכים? אתרי החדשות החילוניים, שמזדעזעים מפסקי הדין שלהם (http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/460/080.html). אז להגיד שיש התעלמות בגלל שיש הסכמה לדברים – מי שמכיר את העניינים מבפנים יאמר לך שזו שטות.

    הטיעון שלך על “שאף אחד לא יוצא מחוץ לשורה” יכול לבוא רק ממי שלא יודע שבשנה האחרונה אין אצל המתנחלים “שורה” – יש ויכוח קשה ומכוער בין שני זרמים, היותר בדלני (אגף הרב זלמן מלמד) והיותר “ממלכתי” (אגף הרב אבינר), ועוד כמה וכמה תת-זרמים, שכל אחד מהם מציג עמדה שונה בתחום היחס למדינה, היחס לחילונים, דרך הפעולה בהתנתקות ובעמונה, סירוב פקודה וכיוצא בזה. מבטים בעין עקומה יש שם הרבה מאוד, אבל להציג כאילו כולם שונאים את החילונים או כולם שונאים את המדינה או כולם קוראים לסרבנות ולאלימות, או כולם מסכימים “הסכמה עמוקה ואמיתית על התוכן והמסר המרכזי” של החוברת הזו – זה בראש ובראשונה *לא נכון* – וממילא גם לא הוגן וגם לא מועיל. וכמו שאמרתי – זה כמו להתייחס לכל זרמי השמאל כאילו הם זרם אחד ודווקא הקיצוני ביותר מהם.

  46. יזהר:

    גחך כמה שתרצה, אבל אתה כנראה כה מלא בעצמך שאתה לא מסוגל אפילו להודות בטעותך.
    כן, כזה הוא השמאל במלוא מערומיו ועליבותו, לאורך תקופה של למעלה מעשור הוא מוביל אותנו מהפח אל הפחת. הדרך המדינית שלו הובילה לאלפי הרוגים, ועוד תעלה לנו בכמות דומה בעימותים הקרובים.

    תפסיקו להיות יהודונים של הערבים, הם האויב. כן! שים לב –
    המוסלמים הערבים הם האויב בלבנון.
    המוסלמים הערבים הם האויב בסוריה.
    המוסלמים הערבים הם האויב באיראן.
    המוסלמים הערבים הם האויב בתוכנו כשהם מסייעים לטרור.
    המוסלמים הערבים הם האויב בגדה כשהם מבריחים אמל”ח.
    המוסלמים הערבים הם האויב בעזה כשהם משגרים טילים לתוך ריכוזי האוכלוסיה שלנו והורגים בנו.
    המוסלמים הערבים הם האויב במצרים כשהם מפרסמים קריקטורות אנטישמיות ומאמרים של שנאת ישראל והערצה לנסראללה, ערפאת, סדאם חוסיין ומנהיגי איראן בעיתוני מצרים, ירדן וכל מדינה מוסלמית אחרת.
    הם האויב. הכר בכך, וחדל לפגוע באחיך ולאמור מילות בגידה כמו מה שכתבת:
    “בואו תדברו איתי עכשיו על דיאלוג ושחשוב נורא לשמוע את הצד השני כי עובר עליו ”שבר נורא“.
    פתאום ”מלחמת אזרחים“ נשמעת לי רעיון לא רע בכלל. ”

    עלינו היה לבצע עקירה של ישובים ערביים בתוך הגבולות שלנו, לא של ישובים יהודיים!

  47. רואה שחורות:

    יזהר אתה ממש צודק וואלה צריך להרוג את כל הערבים כי הם נגד עם ישראל וכל השמאלנים והאשכנזים תומכים בהם צריך לזרוק את כולם לכלא רק ביבי!!!!!!!!!1

    _____
    תגובה זו מוקדשת לטוקבקיסט האלמוני.

  48. סטארי-נייט:

    היי יובל.
    חושבת שאולי אוכל להסביר כמה דברים (שאינם קשורים בשום אופן במשפטים “אבל סבלנו”, “אבל אנחנו צודקים” וכו’).
    תסכים לדבר איתי?
    מתנחלת נבוכה משהו

  49. יובל:

    מעולם לא סירבתי לדבר עם מי שרצה לדבר איתי.

  50. ס. יזהר:

    אף אני ראיתי את החוברת הנ”ל, לא כל-כך הזדעזתי כמוכם, הטיעונים שלהם דווקא די חזקים, אמרנו לכם אם ניסוג מעזה יתרגשו עלינו טילים וטרור מהשטחים שפינינו, ושאין פני הערבים בארץ ישראל לשלום כלל, והמטרה הסופית שלהם היא “שחרור” כל ארץ ישראל כפי שהם מצהירים בכל פה ובכל אתר, זה הזמן לאיזה “אשמנו, בגדנו..” קטן.

  51. UriD:

    יזהר. זה טוב שאתה יודע מי האויב כל-כך טוב.
    רק רציתי שתדע שבאירן אין ערבים. הם לא מדברים ערבית, והם בכלל לא שייכים לעמים השמיים, והמקור שלהם הוא לא בחצי האי ערב (משם הגיעו הערבים).
    ואם אתה מחפש מקומות שבהם “מפרסמים קריקטורות אנטישמיות ומאמרים של שנאת ישראל”, נסה את הנוצרים באירופה וסקנדינביה.
    כדאי שתלמד את העובדות, לפני שאתה מתלהם.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: