למהנט כחוקן

אני שמח שאחרי הפסקה ארוכה, כותב נוסף הרים את הכפפה (שמוטלת במרכז הקמפוס) ושלח טקסט לקטגוריית "כתב אורח". קבלו את ע.ש.:

אז בהתחלה הם אמרו שאין לי סיכוי במיטה, אח"כ הם אמרו שאני לא יכול להיות שמח, ולבסוף, הם קוראים לי טמבל

בזמנו רוגל אלפר כתב בהארץ על "החרא" הזורם אלינו דרך מקלטי הטלוויזיה, הוא סירב להתעלם מהתופעה הגורמת לירידה ברמה התרבותית והאנושית כפי שמשתקפת בערוץ 2 (ולאחרונה בערוץ 10 באותו אופן בדיוק), הוא סירב להתעלם ולהגיד "אני פשוט אחליף ערוץ", הוא כינה את דן שילון פושע תרבות על חלקו ב"זיהום נחל התרבות"
 
לדעתי הגיע העת לומר מילים דומות על ynet, גם בגלל העריכה האיומה שמרשה באופן עקבי לכתבות מהסוג הנ"ל להתפרסם, שהרי ברור שהם רוצים ליצור רעש, רוצים שיהיו מאות תגובות על הכתבה, אך בדיוק מאותה סיבה שאסור להתעלם מהחרא המגיע אלינו מהמקלטים אסור להתעלם ממה שרואים באתר הזה.
 
וזאת בלי שנאמר כלום על התגובות שמתפרסמות לכתבות אלו ואחרות, שהרי גם בשם חופש הביטוי לחלק מהתגובות שם אין שום זכות קיום. אין צורך לצמצם דיון זה רק להכפשה העקבית של אוכלוסיית השמנים ב-ynet, למעשה כל נושא הבריאות והמחקרים הרפואיים כביכול זוכים לאותו יחס בדיוק.

25 מחשבות על “למהנט כחוקן

  1. באופן אישי, אני לא מסכים עם ע.ש.

    אני חושב שביחס לאתרי התוכן האחרים, העריכה בלמהנט ובחירת הנושאים היא בהחלט ראויה. כמובן שיש מקום לשיפור, כמובן שיש ידיעות הזויות, כמובן שלעתים יש כתיבה קלוקלת אבל בהתחשב בערימות המילים שנשפכות שם מדי יום, למהנט עוברת את מבחן הסבירות שלי ללא הרבה בעיות.

  2. אולי הכתיבה טובה (לא יודע, לא קורא למה, נרג'. ככה זה כשאתה סמולני-מאניק, קורא רק הארץ), אבל הכותרות – תת-איכות.

  3. תחום הבריאות בלמהנט מנוהל בצורה הבאה: "נמצא איזה מחקר רפואי המצביע על קשר אפשרי בין 2 דברים בערבון מוגבל ובשיטות מחקר יצירתיות, נפרסם כותרת הקובעת כעובדה את הקשר הנ"ל ונתחיל לראות את התגובות זורמות"

    תחום נוסף המטופל בצורה איומה הוא תחום מחלות הנפש,
    כתבה על סכיזופרניה שהופכת לפרסומת לתרופה:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3020506,00.html
    הודעה על אישור על תרופה חדשה שהופכת להיות במה לטוקבקים איומים במיוחד:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3314213,00.html
    (בורות, טמטום, טבעונות וסיינטולוגיה)

    האופן שבו נותנים במה חופשית לטוקבקים הוא מובן ורצוי, אבל, הכפשות כלליות, הדגמות של בורות וטמטום ושאר גועל נפש – זה צריך לסנן, ולא איבדנו כלום מחופש הביטוי, רק אמרנו די לזרם הביוב שזורם שם.

  4. אגב, על סיינטולוגיה וכתות בכלל:
    "Sure, I'll join your cult. Always wanted to be in one, you know?
    Get to wear a uniform, if you have any major life questions, check the
    manual, there is a god, there is a plan, and the spaceship is coming!"
    – Maria Bamford

  5. היר, היר. מזכיר לי משהו שמארק טווין אמר פעם (אבל לא מצאתי כרגע את הציטוט במדויק): אדוני, קראתי את העיתונות מא"ב ועד תי"ו, ואני יכול לומר לך שככל שכתב יודע פחות, הוא עושה יותר רעש ומשתכר יותר.

  6. למהנט זו שירה יחסית לוואלה (יום עיון בנושא: איך לוקחים כתבה מהארץ מנמיכים, מרדדים ומשטחים אותה, יערך ביום שלישי)
    למהנט הוא בהחלט סביר ואף דומה לבן דודו מהמציאות.

  7. כתב אורח, עלק. מאוד הגיוני שפתאום הקטגוריה הזאת התעוררה לחיים. יובל, ממדי גופך כבר ידועים לכולם, אתה לא צריך להתחבא מאחורי כל מיני שמות עט.

  8. עופר זה מזכיר לי את הפעם שדודו טופז הביא לתוכנית קהל פרסי וביקש מהם לתרום כדי להוכיח שהם לא קמצנים…
    אני מאמין בגישה יותר ישירה לטיפול בנושא היחס לשמנים: אלימות

    כן כן, אלימות, כל פעם שמישהו פוגע בכם על בסיס דת, גזע, מין, לאום, צבע, משקל, גובה וכו'
    שיברו לו (או לה) את האף,
    לא זה קרוב לוודאי לא יעזור לשיפור היחס כלפי הקבוצה אליה אתם משתייכים, אבל גם שום דבר אחר לא יעזור.

    פשוט תרגישו הרבה יותר טוב.

    [/סוף הסתה לאלימות]

  9. דווקא בתגובה הראשונה הוא חלק עלי, עכשיו אתה טוען שהוא מתחזה לשני אנשים שמתווכחים אחד עם השני? לא היה על זה סרט?

  10. נו, ברור שכדי להסוות את העקבות הדבר הראשון שהוא עשה זה לפרסם תגובה שבה הוא חולק על דעתו של כותב הפוסט. זה הדבר הכי אלמנטרי בעולם.

    שלא לדבר על זה שתגובה 10 האימפולסיבית לגמרי מסגירה אותו. כלומר, אותך. כלומר, אל תתחכם, אתה יודע למה אני מתכוון.

  11. ע.ש
    אני לא מבין מה הבעיה שלך עם הכתבות על מחלות נפש
    הלינקים שנתת הם לינקים מעניינים מאוד
    ריספרדל קונסטה זוהי באמת תרופה מהפכנית שמצדיקה כתבה משלה
    ואישור לטבע לייצר ריספרדל זה חדשות מצויינות לסקיזופרנים
    יום טוב לך

  12. בובי לצערי אני מכיר את התחום מקרוב, הכתבה הראשונה על סכיזופרניה מציגה את המחלה כחשוכת מרפא לחלוטין שרק ריספרדל קונסטה יכולה להציל את החולים ממנה, מה שלחלוטין לא נכון, לכל חולה יש את התרופה שמתאימה לו…
    האישור של טבע היה נייטרלי לחלוטין, התגובות שהתפרסמו מתחתיו לא היו ראויות לפרסום.

  13. ע.ש
    גם אני מכיר את המחלה אבל לא לצערי, אני מכיר אותה מהצד השני של המנסרה
    בימנו יש יותר תרופות אנטי פסיקוטיות מבעבר (היום זה לא רק 10 מ"ג הלדול ונגמר הסיפור)
    ריספרדל קונסטה באמת פותרת את בעיית אי לקיחת התרופות ומי שלוקח על בסיס קבוע ריספרדל רגיל הזריקה ממש עוזרת לו (חוץ מבדיקת דם פעמיים בחודש וישיבה של שעתיים בבית חולים)

  14. בובי, אין לי וויכוח עם מה שאתה אומר, העניין הוא שכותרת הכתבה היתה:
    סכיזופרניה: מעגל קסמים של מחשבות שווא

    ולא נגיד: "תרופה חדשה ומהפכנית לטיפול בסכיזופרניה"

    וזה כל העניין כולו, איך משטחים ומרדדים את רמת הדיון.

  15. כותרות של כתבות באינטרנט הן הרבה פעמים רדודות, צעקניות ולא תואמות את תוכן הכתבה. הכותרת נועדו למשוך כמה שיותר אנשים להיכנס לכתבה. בעיתונים לעומת זאת, הקורא כבר נמצא בכתבה ולכן הכותב יכול לאפשר לעצמו כותרת עניינית יותר. לכן אני חושבת שזה מיותר לכעוס על הכותרות, צריך רק להסתגל לשינוי בין המדיות השונות.
    הבעיה היחידה שזה יכול ליצור היא שאנשים לא יקראו כתבות מסוימות בנושאים שרלוונטיים להם בגלל שהכותרת לא תהיה קשורה לכתבה.

  16. אתה צודק שיש בעיה, ולא צריך להתעלם ממנה. אבל מה ההצעות שלך כדי לשפר את המצב?
    אני מצידי עברתי מכתבות באתרים הגדולים של החדשות, לקריאה בבלוגים. התגובות נורמליות, והכתבות לא ממוסחרות (ואני מקווה שאף פעם לא יהיו). אולי אם בלוגים יהפכו למיינסטרים האיכות של התגובות תעלה?

  17. ראה תגובה 10

    וברצינות,
    האתר של הארץ לדוגמא עושה עבודה טובה, ומענינת, בלי צורך להתיחס לקוראים שלו כמו ילדים מפגרים והיפראקטיביים עם יכולת קשב וריכוז של זבוב.

    בלוגים הופכים אט אט למיינסטרים וגם זה חיובי למדי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *