ארץ זבת חלב ובמבה

שר הקליטה זאב בוים חושב שלישראל יש הרבה מה להציע. לכן הוא טס לחו”ל. לא חלילה להנאתו האישית, ודאי שלא, אלא לטובת המדינה – להעלות יהודים טובים לארץ. אבל למה לבזבז משאבים על מדינות שלא שוות ביקור? “למה אני צריך לחזור לכל מיני קהילות נידחות של יהודים בקזחסטן, שאין להם מושג בנוגע לישראל? […] למה לא לנסות את הדבר הקל יותר, להביא ישראלים לארץ?”. צודק, בארה”ב יש יופי של בתי מלון ומסעדות כשרות. מה כבר יש בקזחסטן חוץ מבוראט?

ויש לו הוכחה שהישראלים בארה”ב בעצם נורא רוצים לחזור, ורק צריכים דחיפה קטנה לכיוון המטוס, באדיבות בוים שירותי העפלה.

“הישראלים, גם אם הם חיים 30 או 40 שנה מחוץ לישראל, שומרים על זיקה עמוקה, הם נהנים מכל הטוב של ארה”ב, אבל לא מוותרים על הקשר”, מסביר בוים. “הם הולכים לקנות חומוס, במבה, שקדי מרק”

הגיוני. מי שקונה שקדי מרק, בעצם מביע געגועים לארץ הקודש. שלא לדבר על הסביח, כן? זו כבר קריאת מצוקה אמיתית.

אבל בוים יודע שאי אפשר לקחת אנשים מבתיהם רק כי מסדרים להם עלייה לארץ הבמבה; יש דברים שצריך לעשות באהבה, או שלא לעשות בכלל.

“אני לא אתחיל להתחייב כמה אנשים יעשו את המהלך בעקבות הקמפיין”, הוא אומר. “אני רץ למרחק ארוך”

אז הוא ייסע לשם שוב, זה לטובת המדינה. נו אז מה אם זה על חשבון משלמי המסים. אל תתבכיינו, יש לכם שקדי מרק.

15 מחשבות על “ארץ זבת חלב ובמבה

  1. לא יותר פשוט להוסיף (כמו שעושים על סיגריות) על כל חבילת במבה ושקדי מרק:
    “משרד הקליטה קובע: ישראל היא הארץ שלנו”

  2. אני מגישה את מועמדותי למכרז שופינג בניו יורק*. הרי ידוע שלישראלים יש זיקה עמוקה לקניות, אני רק אעזור להם לקנות את דרכם חזרה.

    *על חשבון משלם המיסים כן? לא יעלה על הדעת שאני גם אגרום לקולקצית החורף של דונה קארן לעשות עליה וגם אשלם.

  3. אני תמיד בעד פתרונות זולים וכיפיים. לתקן את מערכת החינוך, הרווחה והפנסיה עולה כסף. להשקיע בערים הגוססות, בעיירות הפיתוח, עולה כסף. לשלוח בן אדם אחד, במטוס אחד (אפילו לא חייב להיות מטוס פרטי) לארצות הברית, במיוחד עכשיו כשהכרטיסים כל-כך זולים, וכשלא מרגישים את חסרונו במקום העבודה שלו (בדיוק עכשיו גייסו 12 עובדים נוספים – לא?)
    זה פיתרון מאוד הגיוני, זול וכיפי ואני מתפלא על כותבי התגובות שלפני שלא עלו על נקודה זאת.
    (NOT!)

  4. אין ישראלי שפוי אחד שיחזור לארץ אוכלת יושביה הזאת, במיוחד אם השגת גרין קארד ,בשביל מה לחזור? לשלם אגרה למושחתים מרשות השידור, ללכת לצה”ל שאתה יודע ש50 אחוז מאזרחי המדינה לא הולכים, לשלם מיסים בשביל שיהיה כסף לעוד ג’ובים למקורבים וטיסות לחברים,לשלם ארנונה 5 אלף בשנה כדי שפעם ביום במקרה הטוב תבוא משאית זבל ושהעיר תראה כמו בגדד אחרי מלחמה עם ליכלוך ובלי ונוף עירוני, הרי כל הכסף של הארנונה הולך למועצה של העיר הם צריכים איזה 7 אלף מזכירות וכו”, הלוואי עלי ביום מן הימים להיות אזרח ארצות הברית, או כל מדינה שפוייה אחרת שדוגלת בדמוקרטיה (אמיתית, לא כמו כאן) ושלא אלף אנשים מכניסים לך ידיים לכיס, ככה שמהמשכורת אולי נשאר לך שקל שגם אותו כבר לא נעים לך להחזיק בכיס כי בדיוק איזה מתרים דפק בדלת.

  5. אמריקה = סמל הדמוקרטיה
    fail
    שבי אתה חי בסרטים.
    הביקור שרוב האנשים מפנים למדינה היא כדי לתקן אותה ונובעת מתוך איכפטיות למדינה.
    למה?
    מסיבות דתיות או פשוט בגלל שכאן גדלנו.
    יש לי שם אזרחות וכל מה שצריך. אבל פה זה הבית שלי (כרגע ^^)

  6. אי אפשר לתקן כוס זכוכית שנשברה ,וגם אי אפשר לשנות בישראל כלום ,כמה מהפכים פוליטים היו כאן אבל הכל נשאר אותו חרא, אותו תאוות בצע של הבנקים, המדינה שמעלימה עין מאנשי ההון שעושים כסף בדרכים לא חוקיות וכו”
    יכולים להגיד על ארצות הברית הרבה דברים רעים שהיא קפטליסטית אין שיוויון וכו”
    והרבה נכון מזה ,למרות שמי שחי שם יודע שזה רחוק מאד מהמציאות, דרך אגב הפערים בישראל הרבה הרבה יותר גבוהים …
    שם לפחות יש שיוויון הזדמנויות ושקיפות במכרזים, אני יכול להגיד לך שבמה שאני עוסק וזה לא משנה כרגע מה זה, אני נתקל ברשויות המדינה שמפרסמות מכרזים, אני מגיש הצעות מעולות ומגלה שדוד של חבר כנסת שחבר של השר זכה בהצעה מגוכחת שאין סיכוי שיעמוד בה, וזה קרה מלא פעמים, הגעתי למסקנה שכאן זאת מדינת הקומבינות, לא מחפשים כישורים אלה רק קשרים
    ואני לא יכול לשחק אותה יפי נפש וגם אני התחלתי להפעיל קשרים וליצור חברויות במקומות הנכונים איפה שהפקידים והוועדות חותמים על הטפסים, אבל לומר לך שאני מתגאה בזה ממש לא. הלוואי שהייתה שקיפות מכרזית אמיתית ולא מה שהולך היום.
    ואני לא מדבר בכלל על אלה שרוצים נניח להתקבל לעבודה ששיכת למדינה או למוסדות השלטון
    אין סיכוי בחיים להכניס מישהו מוכשר מבחוץ מבלי שהוא מכיר מישהו מבפנים שדיבר עם אגף כח אדם וסידר לו את הג’וב, אין מה לעשות כנראה צדקו מי שאמרו שיהודים לא מסוגלים לקיים מדינה מתוקנת, יכול להיות שזאת הסיבה שאלפי שנים היינו בגולה, כי יכול להיות שהגיעו לאותה מסקנה גם פעם …

  7. שבי – בענין הזבל ואמריקה. אני רוצה להזהיר אותך – שכאן אמנם יש פינוי זבל דיי אמין. אבל צריך לעבוד בשביל זה – ואם אתה לא מוציא את הפחים (כן – אתה צריך לגלגל את הפחים החוצה) אז לא יפנו לך את הזבל. ואם חשבת על לזרוק קרטונים – אז אתה גם צריך לקפל ולחתוך אותם לגודל המותר. ולא כדאי שיתפסו אותך לא ממיין את הזבל – כי בשביל זה תשלם קנס נוסף. בקיצור עם בשביל הזבל אתה רוצה לעבור לאמריקה – תחשוב שוב!

  8. שבי, בכל מקום יש שחיתות. אפילו באמריקה. כאן אנחנו שומעים רק על הפרשיות הגדולות שמגיעות לחדשות הארציות (ע”ע אנרון), אבל אני בטוח שגם באמריקה תמצא מכרזים תפורים וגם בעיות אחרות (גזענות נגד מיעוטים, למשל). אין מקום מושלם, בטח לא בגודל של אמריקה.

  9. אין מקום מושלם, זה נכון.

    אבל בישראל מתקיימות תופעות מדהימות של שחיתות במגזר הציבורי מחד, וסלחנות בלתי נסבלת של מערכות התביעה והמשפט מאידך. בשילוב עם אדישות זומבית של האזרחים ותקשורת מגוייסת, יש לנו מתכון מנצח לייאוש.

    אני מסכים עם שבי לחלוטין, ואלמלא ראיתי את הנפוטיזם והשחיתות בעצמי לא הייתי מעז לחוות דעה. לא היינו מגיעים לפערי מעמדות כאלו רק בגלל המדיניות הכלכלית של האוצר.

    גם אמריקה רחוקה מלהיות מושלמת, וגם באוסטרליה, מקום מגוריי הנוכחי, יש שחיתות.

    אבל יש הבטחה לשיוויון שמתקיימת לעיתים קרובות, ויש הזדמנויות, הפקידים עושים את עבודתם נאמנה ככלל ולא להפך, החשדנות המובנית כלפי השלטון נחלשת משהו והחיים הרבה יותר נסבלים.

    הלוואי שהמצב בארץ ישתנה עוד בימינו, אמן.

  10. תשמעו אני יודע שארצות הברית לא מושלמת ואפילו לא מתקרבת לכך…
    אבל תשמעו אני מתנדב באיזה עמותה שעוזרת לזכויות עובדים בישראל, רק שעה בשבוע אני עונה לשיחות טלפון של אנשים שנפגעו, פוטרו, לא קיבלו פיצויים, עשו להם הלנת שכר וכו”
    בקיצור אתם לא מאמינים מה קורה למדינה הזאת, אנשים שמקבלים 3 וחצי אלף ש”ח בחודש וגם מזה גונבים להם המעסיקים ,אין פנסיה, אין זכויות כלום, זה פשוט לא יאמן אני אומר לכם הגעתי למסקנה יכול להיות שהיא מוטעת, אבל לא נראה לי שאפשר לשקם כאן את הדברים כולם מרמים את כולם, הבירוקרטיה פוגעת רק בחלשים בניגוד גמור לתפקיד הבירורקט, שאמור להגן על זכויות אזרח.
    היום למשל מכר שלי מעסיק 20 עובדים בעבור חברה אחרת, כלומר מתפקד כקבלן משנה חברת כ”א קטנה כזאת, הוא מרויח על כל עובד בערך 750 ש”ח נקי בחודש, ותבינו שכל החברות הגדולות עוברות, עברו, או יעברו, להעסקה דרך קבלן חיצוני, כי זה הכי קל לנצל את החלשים במיוחד בארץ שאין זכויות מגן ,גם מי שחושב שהוא מוגן בסוף ימצא את עצמו בלי כלום ,כי גם אם יש חוקי מגן בארץ הם לא נאכפים, ואני מכיר עשרות מקרים מזעזעים שקורים כל יום ,ורק באיזור המרכז תארו לכם מה קורה בשאר חלקי המדינה, בסוף כולם כל ציבור העובדים יישאר בלי זכויות כולם יהיו מעוסקים על ידי קבלני כ”א, אני מכיר אישית 3 אנשים שכבר עלו על הגל הזה ופתחו חברות כ”א חדשות…
    והמדינה משתפת פעולה, ואני אומר לכם היחס כלפי עובדי כ”א הוא סחר בבני אדם ראיתי כיצד המנהלים של אותם חברות מדברים על אנשים שהם השימו לעבודה כאילו מדובר בסחורה…
    תשמעו אם אין כאן מוסר יחס של כבוד כלפי בני אדם המדינה הזאת לא תהיה קיימת כי לא תהיה לה הזכות להתקיים והיא כבר מאבדת את הלגיטימיות ובסה”כ זה חבל כי באמת אני אוהב את הארץ (פחות את האנשים למרות שיש הרבה אנשים מקסימים רק חבל שהם לא הרוב ואין להם השפעה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: