כוח להמונים

אדם בשם egingras העלה לדיג קישור לאתר godhatesfags.com, שטענתו המרכזית היא שהומוסקסואליות זה מהשטן. הבקשה מהדייגים האחרים היתה פשוטה – כנסו!!!! לאתר, הורידו משם קבצים, הפילו את האתר ולמדו את הנוצרים האלה שככה לא מתנהגים!1 או לפחות שישלמו על כך והרבה, בעלויות רוחב הפס.

ההיענות היתה מדהימה. 718 תגובות שרובן כללו נאצות, השמצות ותיאורים של “OMG מה עשיתי באתר של ההומופובים האלה”. האתר חטף מהלומות וירטואליות רבות וקרס, או כפי שסיכם אחד מהמגיבים: המשימה הושלמה. מאז, אגב, הוא חזר לפעול.

יש שהביעו תמיהה בנוגע לקריאה למתקפה, וטענו כי חבלה באתר לא גורמת לעקירת הדעות הקיצוניות, אלא להגברת השנאה. אחרים טענו כי חופש הביטוי משמעו לתת גם לאחרים, בעלי דעות שונות, להתבטא. מגיב אחד טען כי מדובר בתחילתה של העצמת ההמונים, אפקט הדיג שגורם לעם להצביע בקליקים: DDoS by Digg. This is the beginning of democracy, אמר. העם אומר את דברו, והוא אומר את זה באופן ברור – נרצה, נגביר את התנועה לאתר מסוים; נרצה, נפיל אותו. צדק לכל.

מגיב אחר השיב לו כי כוח ההמונים לא תמיד מוביל לדמוקרטיה וטען כי לא מדובר בדמוקרטיה – it’s social cyber-terrorism 2.0 beta. מגיבים מסוימים טענו כי מדובר באפקט העדר – אם כמה מהמגיבים הבולטים אומרים שצריך להפיל את האתר, אז יאללה, אנחנו שם, בלי להתייחס לאתר עצמו, או לאידיאולוגיה שעומדת מאחוריו.

אין ספק כי אפקט הדיג הוא מרשים, אך האם מדובר בכוח שמופנה לכיוון הנכון? ומי בכלל מחליט מהו הכיוון הנכון?

8 מחשבות על “כוח להמונים

  1. ג’יובל – לאו דווקא (קצת על DoS-ים):

    כדי לבצע מתקפת פינגים בצורה יעילה, יש לשלוח פינגים ממספר מחשבים שונים – שהרי אין בכוחו של מחשב אחד לשלוח פינגים בכמות שתפיל מחשב אחר, שכן בעת ביצוע פעולה כזו גם המחשב השולח נתון לכוח זהה אותו הוא מפעיל (בדומה לחוק השלישי של ניוטון אם תרצה). כמו כן, לאחר זיהוי מתקפה כזו בשרת, ניתן בקלות לחסום את הגישה למחשב השולח, ולמנוע את המתקפה.

    לפיכך, מדוע לא להשתמש ב DDoS מבוסס פינגים? כדי לעשות זאת, יש לשכנע מספר רב של גולשים לשלוח פינג לאתר מסויים. הבעיה הראשונה בגישה זו היא שעיבוד בקשת פינג והתגובה אליה הן פעולות פשוטות בהרבה מתגובה לבקשת HTTP. רוצה לומר, כח העיבוד ורוחב הפס הנדרשים כדי להגיב על הפינגים קטנים מספר מונים מאשר לבקשות HTTP, ולכן יש להגדיל את כמות הפינגים בהרבה כדי להגיע לאותה התוצאה המתקבלת בעזרת HTTP.

    מעבר לכך, קיים גם הגורם האנושי. על מנת לגרום לגולש לשלוח בקשת פינג יש לשכנע אותו לפתוח shell, להקיש פקודה ולהשאיר את החלון פתוח. כדי לעשות את זה בצורה אפקטיבית יותר, יש לגרום לו להוריד תוכנה שתשלח בעצמה את בקשות הפינגים, דבר מסובך בהרבה יותר מלחיצה על לינק המוביל לאתר ושיטוט בו.

    לפיכך, כנראה שהדרך הטובה ביותר לגרימת DDoS ספונטני ובידיעת המשתתפים היא ע”י גלישת HTTP פשוטה ויעילה.

  2. use the digg, luke!

    בברית החדשה חשבו שנכתב “the meek shall inherit the earth”, אבל זה בעצם היה חרא של זבוב. ישו, בעודו בגליל, אמר “the geek shall inherit the earth”.

    אני מסכים איתך שיש בעיה שקבוצה אחת בעלת מאפיינים דומיננטיים כמו אהבה לנסיכה ליאה, וכמיהה לסיפורי הוביטים, אבל קל לי להתעלם ממנה כשאני חושב על השטרודלים של ליאה.

  3. יופי של פוסט.
    אני חושב שמעניין לעקוב אחרי התופעה ולראות אם גם ברשת מתרחש תהליך דומה למציאות (מי אמר שההסטוריה חוזרת?) ולראות אם ה”דמוקרטיה האתונאית” תפנה את מקומה לתהליך מסודר יותר.
    לדעתי (וזה משהו שאני עכשיו חושב עליו, צריך עוד לעבד את זה), תנאי הכרחי לזה (שכבר מתחיל להתקיים, חלקית) הם אנשים שיקדישו את עצמם לעניין, כלומר, פוליטיקאי רשת.

  4. יש לזה גם זוית חברתית. בעיקרון, תעלול כזה יעבוד נהדר על עניים, שיש להם הוסטינג זול. אבל אתרי רציני, עם רוחב פס גדול, ואולי אפילו מערכת פיזור עומסים (כמו Akamai לדוגמה) – לא יתרגש ממתקפה כזו. לכן אפשר לומר שההמון יכול להשתיק את העניים אבל לא את העשירים; ומזה נגזר שחופש הדיבור של העשירים גדול יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: