לפני זמן מה העליתי פה פוסט על חמש תוכניות הטלוויזיה הטובות אי פעם. הפוסט זכה להצלחה מד-הימה (זה הזמן לגלות לכם שבטור השמאלי של הגלוב נוספה קטגוריה של "עשו רעש" ובו פוסטים מעוררי רעש במיוחד).
אי לכך ובהתאם לזאת אני פוצח בשאלה חדשה:
מהי תוכנית הטלוויזיה הדוחה ביותר שיש היום על המסך?
שימו לב, לא "אי פעם" אלא רק "היום" (צריך להשאיר משהו גם לפעם הבאה).
לי בכלל אין ספק שזו התוכנית הדוחה ביותר (אני לא מסוגל לכתוב את השם שלה). היא פשוט גורמת לי לסגור את הטלוויזיה.
לא להחליף ערוץ – לסגור.
ולשקול לשרוף אותה.
ועכשיו תורכם.
פספוסים. היא נשארה דוחה באותה מידה ובאותה צורה כבר עשר שנים.
בחירה לגיטימית.
לא מתקרבת בכלל לבחירה שלי.
אני אנסה לחשוב על משהו עדכני יותר, אבל בינתיים אני חייב לציין את התכנית של אמנון לוי. בעיקר בגלל הציניות הדוחה של מישהו שמסוגל להרבה יותר, ובגלל מראית העין של רצינות ודאגה לרווחת הציבור.
ואני מוסיף- רק בגלל התכנית הזו, טוב שטלעד כבר לא חלק מהערוץ השני.
לבחור רק אחת ? קשה קשה…
פיספוסים וכוכב נולד מובילות ואם היה היום יום שבת גם רקדן נולד הייתה ברשימה.
בכיף הייתי נותן את דעתי על מכל הבנות בעולם אבל יש לי יס (ויוה לה בריטניה) ששם אומנם יש את הרווק אבל אין לי אומץ לצפות בזה.
התכנית "רקדן נולד" עוד לא עלתה והיא כבר דוחה בעיניך?
אני יכול לשאול למה אתם עדיין רואים טלוויזיה בכלל?
אני הפסקתי לראות, וכששואלים אותי למה אז אני לא עונה "ממניעים אידיאולוגים", אלא רק כי "אין מה לראות".
יש בתוך וינאמפ פונקציה שנקראת Shoutcast TV והיא מכילה קרוב ל300 ערוצי טלויזיה שמשדרים כל אחד תוכנית ייעודית. יש את כל הפרקים של סימפסונס\סאות'פארק\פאמילי גאי\פיוצ'ורמה וכו', יש המון ערוצי קונספירציה, יש הכל.
למה צריך לשלם גם על טלויזיה?
אולי די כבר עם האין מה לראות, תלכו לאינטרנט, למה לשלם אגרה וכאלה. אנחנו פה, אנחנו כאן ואנחנו צריכים לראות טלוויזיה ישראלית!
ולאחר שאמרתי את זה אני אומר **חרא תוכניות יש כאן**
הדוחה ביותר בעיני היא "הדוגמניות" אבל לצערי היא לא יכולה להשתתף במשאל כי היא כבר ירדה
למוסיף יש לי תחושה בקשר לתוכנית הזאת (ויכול להיות שאני טועה)
הייתי אומר לך, אבל אני נגמלתי מטלויזיה כבר מזמן.
התוכנית הכי מגעילה בעיני היתה פינת המחשבים בחדשות שהגיש השמן האידיוט ההוא. אבל עכשיו הוא כבר פוטר אז הכל בסדר.
וואלה. גם אני לא סבלתי אותו. הוא היה כזה חתיכת מטומטם עם החיוך הדבילי שלו. גם לא מבין במחשבים. גם לא מבין באינטרנט. גם לא מבין. גם לא. גם.
היומן ביום שישי בערוץ הראשון. זה לא רק מגעיל זה גם מקומם. שאלו האנשים שנמצאים על מסך הטלוויזיה שלי ורק כדי שהפוליטקאים יהיו מרוצים. זאת הטלוויזיה שלי קיבינימט!
דניאל – יכול להיות שאתה צודק אבל אני חושב שלא ראיתי יומן בערוץ 1 מזה 10 שנים, כך שאין לי מושג
דודו טופז עוד בטלויזיה?
אם כן, אז זו התשובה
מסך מפוצל. איזה מין תוכנית זו? כל הזמן מתחלפת התמונה ואי אפשר להספיק לראות כלום.
אגב, אני הייתי מכניס למקום השני את "יצאת צדיק".
גם הקונספט דוחה בעיני
אבל בעיקר סאנשיין.
מוזר שאף אחד לא הזכיר את ביב השופכין המכונה "מת להיות" בהנחיית דידי הררי. כבר דובר בבלוג זה על העניין, ולטעמי זהו שיא השיאים של הערצת-כלומניקים (לצעירים יש מילה חדשה לכלומניק היום: סלב). זו ממש עליית-מדרגה: אני לא רק מעריץ את הזמר, אני מבטל את אישיותי ושואף להיות ממש בן דמותו. אני מפסיק כאן כי אחרי הפעם הקודמת שהקאתי על המקלדת, כמה מקשים הפסיקו לעבוד לי וגם יש לה ריח מוזר.
אני דווקא מאד בעד "יצאת צדיק", למרות שסאנשיין הוא אדם מעצבן ברמות (שלא להזכיר את העובדה שעבור האנשים שהוא מעסיק הוא יוצא לא צדיק בכלל), בגלל שמישהו חייב להעמיד במקום את נותני השירותי במדינה הזו. ובגלל שאת אלה שבסופו של דבר תיקנו לי את הדוד ועשו עבודה טובה ובזול מצאתי באתר של התכנית. התכנית שלו על סינגפור בהחלט זכאית לאות קלון.
אני חושב שזה ממש "אופיום להמונים". בוא נראה לציבור איך איזה זגג או טכנאי, או מוסכניק דופק את האנשים ב-148 שקל, במקום להראות איך העשירים, הגדולים, החזקים, הפוליטיקאים, המנהלים את המדינה – איך הם דופקים את הציבור במיליארדי שקלים.
כמובן שאפשר לטעון שיש מקום גם לזה וגם לזה. וזה כמובן נכון. אבל אדם שזו האג'נדה היחידה שלו ושמאמין שמשם תבוא הגאולה, אני מפקפק ברצונו האמיתי לעזור לי.
שלא לדבר על הסגנון שלו. שזה באמת עניין לטעם אישי אבל אני פשוט לא מסוגל לסבול אותו. מצטער סאנשיין.
שש עם אושרת קוטלר.
ידיעתי שההדגשה שלי על "היום" לא היתה חזקה מספיק.
בחירה מעניינת מר בוחבוט 🙂
יובל, פעם היה כלבוטק, היום יש סאנשיין. הולך ופוחת הדור, אבל בכ"ז…
בשביל לחשוף שחיתויות ברמה הארצית יש את שלי יחימוביץ', שמפרסמת את הטקסט מהפינה שמוקצה לה ביומן שישי באתר 'העוקץ':
http://www.haokets.org/