מה המשותף לערבים וניצולי שואה? על שתי הקבוצות האלו המדינה מחרבנת.
בדרכי חזרה מפה לשם, שמעתי את מהדורת החדשות של ערוץ 1 ברדיו. האזנתי לכתבה בה סופר על ניצולי שואה (ש-40 מהם מתים מדי יום ולא בשיבה טובה) שמפגינים בירושלים יחד עם סטודנטים. 80,000 מניצולי השואה שעדיין נמצאים בינינו חיים בחרפת רעב ועוני, כאן במדינה שקמה על חורבות העם היהודי, שקלטה את ניצולי השואה ושנשבעה להגן עליהם.
לאחר מכן האזנתי לכתבה על כפר קנא בו מתחזקת התנועה האיסלמית הקיצונית. ולמה? כי למדינה לא אכפת שכמה עשרות ערבושים ילמדו במקלטים מסריחים וצפופים, כי המדינה לא זורקת חצי שקל לכיוון שלהם. אז לתוך הוואקום הזה מגיעה התנועה האיסלמית שקולטת את התסכול והזעם בשמחה. אחרי זה יבואו שרים וחברי כנסת ויצעקו על ההקצנה שמתרחשת במגזר הערבי.
אם אני ערבי בכפר קנא גם אני הופך קיצוני. מה בדיוק יש לי להפסיד?
אם אני ניצול שואה – אני אפילו לא יכול לתאר את הזעם והעלבון. האם האנשים האלו שעברו את מחנות ההשמדה ושרדו, האם זה היחס שמגיע להם בזקנתם? האם אוצר המדינה לא יכול לדאוג להם לטיפול סיעודי, לטיפול שיניים, לאיכות חיים בסיסית? האם אין סוף לאטימות, לרשעות? איך בכלל אפשר להעלות על הדעת שהמדינה לא תדאג להם? זה בלתי נתפס מבחינתי.
אם אני אזרח במדינה אני מתבייש שזו המדינה שלי.
אני אזרח במדינה הזו.
ואני מתבייש.
וכועס.
אגב הנה ניסוי קטן.
כתבתי "כפר קנא" בגוגל-ניוז בעברית.
תוצאות מרתקות.
אז למי להצביע בבחירות הקרובות?
אני עם דחליל – אז מה אם אתה כועס? אז מה אם כולנו כועסים? האם לא תכתוב מחר, או בעוד שעה, פוסט משעשע על איוולות הביטוח הלאומי או על מדעי הפטפטת או על שגיונות ווב שתיימים למיניהם, כאילו לא היו תחלואים חברתיים מעולם? ונניח אפילו שלא תעשה זאת, אלא תשקע מעתה והלאה במחשבות כיצד ניתן לפתור את המצב, מה יקרה אז? ניתן לפתור את המצב? זה מזיז למישהו בכלל מעבר לידיעה בערוץ הראשון או בכל מקום אחר? הרי לא אנו מקבלים את ההחלטות, ואין בידינו אף כלי בעזרתו אנו יכולים להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות באופן מלא. אז מה נשאר לנו?
בקבוק ויסקי, שלט רחוק, ובמקרה הטוב איזה ספר. או מישהי שתקשיב לנו מתלוננים.
יובל – התכוונת לזושא-חדשות?
ת'אמת, אם יש נושא שמבאס יותר מכל הוא היחס לזר בישראל. עד שלא נבין שהיהודים מהווים רק 80% מהאוכלוסייה, ושיש עוד 20% שמופלים באופן שיטתי לרעה, לא נבטיח את השארותנו במקום.
עד שלא יקום מנהיג בעל אומץ ושיעשה פה מהפך אל-לה-קנדה, כולל שינוי של ההמנון והדגל, והפיכת המדינה למדינה-יושביה, תוך מתן אוטונומיה אישית ותרבותית לכל אחד מהזרמים, עתידנו יהיה לוט בערפל.
אנחנו ראויים לכך שקצב יהיה הסמל שלנו.
ובכל זאת, חסד נעשה עמנו ויש לנו את מזוז, לינדשטראוס, זליכה ועוד כמה.
קצב חף משפע. כל התקשורת זונות שנטפלים לפרסי קשיש מסכן. פויה.
יובל אפילו לא הזכיר את הכסף שהמדינה גונבת – פשוט כך – מניצולי השואה. סכומים גדולים (בסדר גודל של מאות מיליוני שקלים) שמקורם בכספי השילומים, פיצויים שנפסקו בשנים האחרונות ממדינות כמו צרפת ואוסטריה, וכספי חברות הביטוח (למשל ג'נרלי ואליאנס). המדינה מסרבת לחלק את הכספים האלו לניצולים בטענות בירוקרטיות שונות, והניצולים מכלים את כספם אצל עורכי דין שגוזרים עמלות שמנות מהכסף שכן מצליח להגיע. אני חושד שהכספים האלו משמשים לדברים אחרים, וכל עוד אין שקיפות מלאה בתקציב המדינה (ואין, אל תנסו אפילו לחלוק על הקביעה הזאת) השחיתות המוסרית תמשיך לפרוח ומשבר האמון בין המדינה לאזרחים רק יחריף.
לגבי הערבים אזרחי ישראל – המוגלה הזאת עוד תתפוצץ לנו בפרצוף. הגזענות של אנשי משרד הפנים ושל משרדי הממשלה השונים תעלה לכולנו ביוקר. ואת הקיפוח של הבדואים עוד לא הזכרנו.
פשוט בושה, ותחושת חוסר אונים שמציפה בכל פעם שהנושאים האלו עולים לדיון.
מה עניין שמיטה להר סיני ?
ההזנחה של ניצולי השואה (חלקם, ראוי לציין שיש זכויות אותן הם כן מקבלים ודברים ראויים שנעשים עבורם) היא חרפה מוסרית ממדרגה ראשונה, אבל מה לה ול"אפליה" כלפי הערבים ?
הערבים[1] אינם משלמים למעשה מיסים[2], אחראים לחלק ניכר מהפשע בארץ, נוהגים בצורה פרועה ולכן מעורבים בשיעור גבוה בהרבה מחלקם בתאונות דרכים. הם אינם רואים עצמם אזרחים אלא כאשר הדבר נוגע ל"זכויות" שלהם. אם מי מהם רוצה לקבל שוויון זכויות מלא , טוב יעשה אם יתבונן במשפטו של קנדי
"ask not what your country can do for you, ask what you can do for your country"
[1] כן, כן, אני יודע, אתם במקרה מכירים ערבי שהוא לא כזה, אבל אני אמשיך לאפיין אנשים לפי המוצא שלהם כי בממוצע זה נכון, גם אם זה לא תופס לגבי פרטים. כשיהודי יקבל את הזהב במאה מטר נדבר.
[2] סך המס המשולם ע"י ערביי ישראל הוא חלקיק מסך התשלומים שהם מקבלים בצורת קיצבאות ושאר ירקות. אירגונים קטנים ובינוניים עובדים "שחור" ובזרזיר בשנה שעברה לא היה עסק אחד עם רשיון.
קודם כל – יובל דווקא קישר לכתבה בלמהנט שמזכירה את עניין כספי ניצולי השואה שלא מגיעים ליעדם האמיתי. טעות שלי. המדינה מחכה כנראה למותם של ניצולי השואה, שאז תוכל באמת לעשות עם כספם כרצונה.
דני: אז מה אתה מציע? שערביי ישראל פשוט ייקחו יוזמה, החל מהיום, ויתחילו לשלם מיסים ולהפסיק לפשוע ? מה עם התחייבות אמיתית של המדינה לשינוי המצב?
גם אתה מכיר בכך שדרוש שינוי גישה רציני מצד המדינה (וגם מצד הערבים, כן) כדי להזיז דברים. מחובתה של המדינה להתחיל במהלך הזה, כי היא יכולה וגם מסוגלת להתחייב על שינוי מדיניות אסטרטגי, לטובת דו קיום בר קיימא. תגובת הציבור הערבי עוד תבוא, אם נצליח לשכנע שזה על באמת הפעם.
הבעייה היא שגם תושביה היהודיים של מדינת ישראל הפסיקו להתייחס ברצינות להצהרות הממשלה. משבר האמון בין המדינה לאזרחיה מעולם לא היה גלוי כל כך.
איך אני אוהב אנשים כמו דני, שברגע שמדברים על ערבים פתאום המדינה מצטמצמת עבורם לביטוח לאומי.
אני מזמין את דני לסיור בתל-שבע ובעומר. מצד אחד שיספור את התור ליד ביטוח לאומי, אבל מצד שני – שישווה בין איזורי התעשייה, בין שטחי המסחר, בין מוסדות החינוך.
המדינה יוצרת עבור הערבים, ובמיוחד עבור הבדואים, מסלול שלא מאפשר רכישת מקצוע ו\או השכלה, ואז מתפלאת שהם מסתמכים על ביטוח לאומי.
למה הם צריכים בתיספר? כל מה שיש להם בראש זה כדורגל והימורים.
שושי: יונית כתבה פוסט בדיוק על זה שקצב הוא דמותנו וצלמנו. תבדקי בשמה!
הכלכלן המתוסכל – אתה אולי כלכלן מתוסכל אבל אתה בעיקר ניהיליסט. קשה לי לחשוב על תפיסת עולם בזויה יותר מניהיליזם. בהצלחה עם הויסקי.
המשותף הוא מאוד קטן.
אמרת שהמדינה גונבת כסף ששייך לניצולי שואה, ובכך פוגעת בזכות הקניין שלהם.
הערבים, לעומת זאת, נפגעים מכיוון שוויון ההזדמנויות שאינו מסופק להם.
זכות קניין ושוויון הזדמנויות הם דברים שונים לגמרי.
שתי הקבוצות נפגעו מהמדינה.
אני מסכימה גם שלשתי הקבוצות יש יכולת פחותה לעמוד על זכויותיהן: זכויות אדם וזכויות חברתיות.
אבל גם הנכים, החד הוריות, המובטלים, עובדים בשכר נמוך מדי שהממשלה לא אוכפת את חוק שכר המינימום על מעסיקיהם, וכו'.
מה קפצת להשוות שתי קבוצות מתוך ההמון?
אפרת, את מדברת כמו משפטנית.
"זכות הקניין"?? "חוק שכר המינימום"? מה זה המשפטולוגיה הזו?
אני מדבר על מחויבות מוסרית. מחויבות מוסרית לניצולי שואה שאינני מסוגל לחשוב על מחויבות מוסרית גבוהה ממנה ומחויבות מוסרית כלפי מי שאנחנו דופקים על בסיס קבוע ואז באים אליו בטענות.
וכן, אם זה עושה לך טוב את יכולה להכניס בפנים גם את החד-הוריות, גם את הנכים והמובטלים והעובדים הזרים.
קראתם על הפוליטיקאי הבאר שבעי לשעבר שרוצה לישב בעיר העתיקה בב"ש סטודנטים במקום משת"פים?
אותי זה מעצבן כי:
א.המשת"פים שמרו עלינו – מדוע שלא יזכו לשיוויון זכויות ברכישת דירות?
ב.איזה פתרון מתוחכם הוא מציע למשתפים?
ג.למה הכל מריח כמו גזענות לשמה?
http://news.walla.co.il/?w=//1047428
סנוביזם. הנה, הצלחתי.
אביר, מה חדש?
מדובר באנשים ללא זכויות כלל, הם אפילו לא אזרחים. ממש אבק אדם.
למדינה אף פעם לא הייתה תכנית שלב ב' עבורם, כלומר לפאזה של החיים שלאחר תקופת המשת"פות. השב"כ נותן להם נשק ומקווה שייגנו על עצמם. את העלות של אחזקת המשת"פים בתחומי המדינה אתה ואני לא יודעים – זה קבור אי שם בתקציב הלא נתפס של משרד הביטחון, ואף אחד לא ייתן את הדין לגבי הטיפול הרשלני וחסר התכנון בהם.
באיזור המדובר כבר היו מספר מקרים של ירי ואף מקרה חיסול של משת"ף לפני כמה שנים. אני מכיר את הנסיבות היטב כי גרתי באיזור הזה בתור סטודנט באב"ג לפני כמה שנים.
בהערת ביניים לגבי העיר העתיקה של ב"ש, מדובר בנכס לאומי – איזור שהיה יכול להפוך לפנינה תיירותית ולאיזור הכי טוב למגורים בבאר שבע. ההזנחה וההרס שורים שם, וכל תוכנית שתוכל להפוך את האיזור לאפנתי תבורך.
ההנחה שקיצוניות דתית נובעת ממחסור חומרי, והגישה המערבית שחושבת שהכסף יענה את הכל, התערערו לא מעט בשנים האחרונות.
על אפליה צריך וחשוב לדבר, אבל קשירת קשרי סיבה-תוצאה צריכים לבוא מנומקים טוב יותר.
מגיב בשכר – אני לגמרי מסכים שהסוגייה סבוכה יותר מאשר בניין חדש של בית ספר. אני לגמרי מסכים שכסף לא פותר הכל. having said that – צריך להתחיל מאיפשו.
יובל (15): בפקולטות למשפטים (ועוד) מתרחשים, לתפיסתי, גם תהליכים של שטיפת מוח. אוריאל פרוקצ'יה נתן לזה לכאורה שם מכובס עם מרכך ניחוחי: עדשה להסתכל דרכה על העולם. זה בסדר, כל עוד לא רואים בה את חזות הכל.
בתור באר שבעי לשעבר, אני מסכים עם גלעד, שהעיר העתיקה מבוזבזת.
אחת מהתופעות הקשות בבאר שבע היא גניבת המכוניות והפרוטקשן שנעשה ברובו על ידי הבדואים. המשטרה לא נכנסת לכפרים שלהם, כמדיניות. גם זאת הזנחה של המדינה המעודדת את הפשע, ותוקעת את הבדואים בשולי החברה.
מעסיקים לא מתלהבים מלהעסיק ערבים (רק כמורים בבתי ספר של ערבים). לעומת זאת, להיות גנב זה קל…
אם כבר הוזכרה העיר העתיקה בב"ש, חובה להזכיר את כל פניני הארכיטקטורה התורכיות והבריטיות שהפכו משום מה לבנייני בסיס צבאי מוזנחים ואומללים, במקום שישמרו אותם ויתנו להם את הכבוד הראוי להם.
ואם כבר במיעוט הערבי עסקינן, אחד הדברים העצובים ביותר הוא חוסר היכולת של המשכילים מתוכם להתפתח מקצועית.
רוב האקדמאים הערביים מועסקים כמורים במערכת החינוך הערבי, כי אף גורם בתעשיות הידע הישראליות לא מעסיק אותם. (האם דיברנו אי פעם על הבורגנות הסמולנית הישראלית, שאוהבת את הערבים, אבל מרחוק?).
הם יש הסבר הגיוני מדוע יש למדינת ישראל סמנכ"ל במשרד החינוך מטעם השב"כ???
שים לב! אם תספור את כל
קורבנות כל המלחמות
וכל הדורות כולל הזירות
שמעבר לים
לא תגיע למספר
כל כך הגון ומוגזם
עשרות אלפים מתים
בישראל על הכבישים
וכל שבוע עוד עשר
ומה אנחנו עושים?
עוצמים עיניים
מנסים לא לראות
לא לשמוע, כדי
לא לטבוע בין הבעיות
שאנחנו חווים כאן באופן אישי
מאמין בתוכי שזה לא יקרה לי
אז איפה האסטרטגיה אה?
ומה עם תחבורה ציבורית?
מי יביא גואל לעם ישראל?
ומתי תהיה כבר תפנית?
(מתוך "אנחנו לא צריכים" של סאבלימיניל)
ואם כבר אפליה, אז מה עם הטענות המטופשות שהושמעו כלפי מינוי ראלב מג'אדלה לשר המדע "לא שאנחנו גזענים, ולא שאחנחנו חושבים שמג'אדלה עצמו הוא לא אזרח נאמן, זה גם בכלל לא קשור לזה שהוא ערבי, פשוט… שר המדע חולש על סודות מדינה ואולי, בלי שום קשר למוצאו הספציפי של האדם הספציפי, הוא ערבי ולכן מחבל, אז לא ניתן למנות אותו."
היחס לפלסטינאים אזרחי ישראל (אלה עם תעודת הזהות הכחולה) הוא הרבה יותר ממביש. נכון, כסף הוא לא הפתרון היחיד, אבל הוא חלק מרכזי בפתרון הכולל.
הכלכלן המתוסכל אינו נהיליסט כי אם דכאוניסט, והוא צודק לגמרי.
העולם חרא. הרסנו אותו, אי אפשר לתקן, טו לייט. רק להיסגר מפניו בבית עם בקבוק הויסקי (בשבילי ג'וינט).
עניין הלאומיות של הערבים לא קשור לזכויותיהם. גם אם הם יהיו שווי זכויות מלאים (והם צריכים לקבל), עדיין לא ירצו אותנו כאן. ולכן הטענה שבגלל שאין זכויות מלאות (ודני צודק ב-למה?) אנשים נדחפים ללאומיות, משוללת הגיון.
ירון, על מה בדיוק נשענת הקביעה ההגיונית שלך?
יובל (15), באמת נעימה לי המחוייבות המוסרית שלך. לא רציתי לפגוע או לבקר אותך על הצורך שזיהית לעזור לקבוצות חלשות. אני חושבת שלפעמים ההכללה של כל המסכנים יחד, או קבוצות רחוקות מדי של מסכנים, עושה למטרה שירות רע, ולכן קיימת המשפטיזציה שתבהיר לנו בדיוק מהי חובתנו כלפי כל אחד. להחזיר קניין שנגזל דחוף לי יותר מליצור שוויון הזדמנויות מלא. המשימות שעומדות בפני המדינה הן שונות ומגוונות, ועלינו לדרוש את העמידה בכולן מהמדינה שלנו: גם שמירה על זכויות קניין, גם יצירת שוויון הזדמנויות, גם מלחמה בשחיתות, גם התעקשות על קיום החוק כלשונו, גם חקיקה צודקת.
להגיד המדינה זבל וכדאי שתשתפר (אני יודעת שלא זה מה שאמרת בדיוק) לא מציב תביעה רצינית מול המדינה, בשפה שאפשר להבין ולהפוך לאופרטיבית.
תגיד, יובל, האם רועי מ6, חולק איתי כתובת מייל? האם אני הוא הוא?