בדיג מפנים לפוסט מעניין שמציג 15 קטעים מ-15 סרטים שמה שמיוחד בהם הוא שהם גורמים לך לומר "חרא קדוש!" (מממ, באנגלית זה נשמע יותר טוב) בפעם הראשונה שאתה רואה אותם. חלק מהקטעים אכן מוצלחים כמו הקטע ב"ספרות זולה" שבו ג'ון טרבולטה יורה בפנים של מרווין (בטעות, כן?) באמצע נסיעה במכונית.
למרות זאת, אני חושב שלקראת סוף החג, כשכולם מחפשים מה לעשות (אל תגידו, אני יודע שאתם מחפשים מה לעשות, על מי אתם עובדים?), מן הראוי שיוזכרו כאן קטעי "חרא קדוש!" נוספים. קטעים עם לינק לוידאו יתקבלו בשמחה יתרה.
אני זוכרת את עצמי לפני שש שנים בערך, בשעת בוקר מוקדמת הולכת עם תום ברחובות ה-down-down town ניו יורק בדרך לאיזו מסעדה לאכול ארוחת בוקר. לפתע מטוס, ואני אומרת לתום: הי תגיד, המטוס הזה לא טס נמוך מדי? ותום מרים את הראש ואז מביט אלי ואומר, בקול המיוחד שיש לגברים כשהם רואים אותך מנסה לחנות: "לא, זה רק בגלל שהמגדלים גבוהים כל כך אז נדמה לך, עניין של פרופורציות, את יודע.." ולא שמעתי את סוף המשפט בגלל הבום האדיר שנשמע כשהמטוס נכנס בבניין. אז אני אמרתי בקול רם וצלול :"חרא קדוש!".
מאז הוא לא מדבר יותר על פרופורציות.
כשאחי הצעיר קיבל את רשיון הנהיגה שלו הוא רץ לאחותי ויצא איתה לסיבוב דאווינים ראשון.
עוד לפני שהוא הספיק לגמוא 20 מטרים – ילד בן 6 רץ אחרי כדור למרכז הכביש. אחי לא הצליח לעשות כלום בגלל ההלם, ופשוט המשיך לנסוע.
הילד נפל על הכביש, המכונית עברה מעליו ונעצרה כמה מטרים אח"כ. לילד לא קרה כלום. פשוט כלום.
אח"כ התברר שאביו של הילד הוא מפקח משטרה.
הקטע הכי קלאסי, ואולי הראשון, של חרא קדוש בקולנוע, שייך – איך לא – להיצ'קוק.
סצינת המקלחת בפסיכו, נורמן בייטס הורג את ג'נט לי אחרי חצי שעה של סרט, בדיוק אחרי שכל הצופים השתכנעו שהיא הגיבורה הראשית.
לא באותה ליגה ב-כ-ל-ל, אבל מפתיעה לא פחות היא הסצינה בה עשר דקות לתוך המגה-זבלון Deep Blue Sea, סמואל ל. ג'קסון, הדמות המוכרת היחידה בקאסט, משמש כקיסם שיניים אנושי.
קטע ה"חרא הקדוש" האחרון שראיתי בטלויזיה הוא הכמה דקות האחרונות של הפרק האחרון של בטאלסטאר גלקטיקה (סוף עונה 3). אחלה סדרה.
נראה קצת קטן יחסית לקטעים של ילזה וזוני.
יש שני קטעים כאלו שיושבים לי טוב בזיכרון:
בסרט הצרפתי "בלתי הפיך", 2 גברים מפרקים במכות את מוניקה בלוצ'י המדהימה. זה אחד הקטעים היותר אלימים שראיתי אי פעם בסרט, לא מומלץ לאף אחד אף פעם.
בסנאצ', שהוא אחד הסרטים היותר אהובים עליי, יש את הקטע ששורפים את הקרוואן של בראד פיט כשאמא שלו בפנים.
חוץ מזה קורא לי להגיד את זה הרבה כשאני רואה "אודטה", תמיד אני אומר חרא, קצת פחות קדוש.
הקטעים במיזרי ואמריקה X הם ההכי גדולים לדעתי.
ד"א, זוני, מה קרה לו? יענו אח שלך?
רק ההזכרה של אמריקה X בשילוב של קטע הולי שיט גורמת לי כאבי שיניים.
והנה קטע שיזכיר לכם קטע הולי שיט.
כל סרט 'הציפורים' של היצ'קוק היה הולישיט
הפרק החדש של הסופרנוס
רוגל – אל תגלה!
אין לי כוונה כזאת. אני רק יכול להגיד לך שבסוף הפרק אתה בהחלט תגיד הולישיט! 🙂
רועי,
אחרי התאונה אחותי ואחי לקחו את הילד למגן דוד אדום. חודשים ספורים אח"כ היה משפט שהסתיים בתרומה של 100 שקל לליב"י. אחי קיבל את הרשיון בחזרה ביום התאונה.
🙂
אז למה היה לך חשוב לציין את העובדה שהילדון הוא הבן של מפקח במשטרה?
משום שהידיעה שהאבא שוטר לא הרגיעה אף אחד, להיפך, היא תרמה רבות לתחושת ה"צואה המקודשת". חוץ מזה נראה לי שלדרוס בן של שוטר בנסיעה הראשונה שלך ביום קבלת הרשיון זה די שיא גינס או משהו, לא?
🙂
פרק אחרון של עונה 5 של המגן, ברגע שבו שיין זורק את הרימון.
עומר – צודק.
רוגל – חצי צודק. כבר ראיתי סצנות "חרא קדוש" יותר מדהימות בסופרנוס.
אני אומר תמיד "צואת קדושים!"
אחד מקטעי החרא הקדוש שהכי צמררו אותי בשנה האחרונה שייך דווקא לסידרת האנימציה
Family Guy
http://youtube.com/watch?v=NdixSvF0wF0
לא יאומן שהאמריקאים שידרו את זה בפריים טיים…
כשראיתי את זה. 🙂
סחטיין, עומר!