0.16%

מחקר שבדק את שיעור ההשתתפות באתרי ווב 2.0 מצא כי שיעור זה נמוך בהרבה ממש שניתן היה להניח. כך לדוגמה, רק 0.16% מכלל הגולשים שמגיעים לאתהצינור מעלים סרטונים. רק 0.2% מהגולשים שמגיעים לפליקר מעלים תמונות. יוצאת מהכלל היא ויקיפדיה שמצליחה לגרום ל-4.6% מהגולשים לכתוב ולערוך תכנים ולא רק לקרוא אותם.

למרות שהמחקר מגלה עלייה ניכרת בכמות התנועה שהאתרים האלו מייצרים אני חושב שהנתונים מקפלים בתוכם גם את הבלוף הגדול של תופעת ה-2.0. הבלוף הוא שרבים טוענים שמדובר בתופעה של “שיתוף” וב”תוכן מבוסס גולשים” בעוד שבפועל זה good old fashion מציצנות. אתה בא לראות אילו תמונות אחרים העלו, אילו סרטונים מעניינים אחרים, מי הם האנשים האחרים שהוסיפו אותך לרשת החברתית והאם לאחרים יש יותר חברים אחרים מאשר החברים שלך.

העניין הוא, ואת זה אני אומר כמציצן בגמלאות, שזה בסוף משעמם אותך. אם האתרים האלו לא יצליחו למצוא דרך לגרום לגולשים אשכרה להשתתף באתר ולא רק לבוא כמבקרים, היכולת שלהם לשרוד, לדעתי, נמוכה מכיוון שאז אין לגולשים תמריץ אמיתי לחזור לאתר, מעבר ליצר המציצנות שדועך עם הזמן. ואם בזה לא די אז ככל שיש יותר אתרים כאלו (וכבר עכשיו יש לפחות 3.1 שנדיבריליון אתרים מהסוג הזה) כך הסיכוי המצרפי שלהם לשרוד צונח מכיוון שהמשחק הוא משחק סכום אפס: אין לגולשים זמן לכולם, אין להם יכולת לעכל את כולם או להשתתף בכולם. מישהו חייב להפסיד.

זה רק עניין של זמן עד שהפריחה העונתית של אתרי ה-2.0 תתחיל לקמול.

נכתבו 24 תגובות לפוסט “0.16%”

  1. נתאי:

    זה נכון.
    עד עכשיו לא הצלחתי להסביר לעצמי איך זה שלא משנה באיזה בלוג אני מסתכל בקפה, תמיד אני מזהה שני שליש מהמגיבים בתור כאלו שהגיבו גם בבלוגים אחרים.

  2. אמיר:

    האם אתרים ישרדו או לא, זה עניין אחד.
    האם יש בזה כסף למשקיעים זה עניין שני
    והאם כל נושא תוכן הגולשים – העלאת תכנים תגובות וטוקבים היא עניין אופנתי וזמני זה דבר שלישי וכאן אני חושב ההפך ממך.

    למיטב הבנתי, ווב 2.0 מדבר על פלטפורמות לתוכן גולשים + שימוש בכלים מוסכמים כגון תגיות,RSS, אולי אפילו שימוש בכלי הפיתוח אג’קס.

    להערכתי ותחושת הבטן, תוכן הגולשים הולך ומתרבה. למעשה זו הבשלה של האינטרנט אצל הציבור הרחב -עד עכשיו הצצנו, גלשנו, קראנו, הושפענו, שלחנו מיילים, אבל עכשיו אנחנו רואים את הרשת כחלק מהחיים שלנו וככזאת, אנחנו רוצים לעצב את הפינה הקטנה שלנו והפלטפורמות המרובות והנוחות יש להודות, מאפשרות לעשות את זה.

    לא נכללים בסקר ובהכללות (לדעתי) ההשתתפות בפורומים ותגובות וטוקבקים ובשנים האחרונות יש עליה דרמטית בכמות המגיבים לכל דבר ובכל מקום.

    כאשר עיתונאי מוביל דעה (יובל אני מתנצל מראש על ההכללה, אני אפילו אשלח לך מייל התנצלות פרטי) כותב על פריחה עונתית של משהו או על טרנד כלשהו הוא מתכוון בעיקר לדברים חדשים, לטרנדים אופנתיים שאותם יוצרים :
    1. השקעות הון סיכון, אנליסטים באינטרנט
    2. יחסי ציבור מסיביים (וטובים) של אינטרסנטים למיניהם (ולאו דווקא יחסי ציבור ממוסדים ודרך אגב, אני מת על הצירוף “מכונת יחסי הציבור המשומנת” של…).
    3. עיתונאים אחרים.

    אני חושב שהגיע הזמן שאפתח בלוג :-)

  3. יובל:

    אמיר – אני חושב שאתה מדבר בעיקר על בלוגים/טוקבקים בעוד שאני מדבר על אתרי ה-2.0 שכאלו יש בלי סוף והבלוגים הם רק חלק קטן מהם.
    מספיק שתיכנס לאתר המצוין של אורלי ( http://www.go2web20.net) בשביל לגלות כמה אתרים יש שעושים בדיוק, אבל בדיוק את אותו הדבר, וכמה אתרים אין להם שום הצדקה לחיות בעולם הזה – עם כל הצער שבדבר.

  4. ניצן:

    אני חושב שאנאליסטים ואנשי היי טק מתייחסים למושג ווב 2.0 באופן שונה לחלוטין. בשבילם, ווב 2.0 הוא האפשרות לבנות אפליקציות שנפרשות על פני כמה שירותים. לדוגמה: שירות טלפוניה של סיסקו עם גוגלEarth. מבחינתם השיתוף הוא המאשאפ בין שני השירותים, שנראה שקוף לחלוטין למשתמש. זו ההתקדמות האמיתית מאז הווב 1 ויש בה ה-מ-ו-ן כסף. למעשה, זו הנוסחא הנכונה לעשיית כסף מתוכן – הצרכן לא היה מוכן לשלם לגוגל על כל פנייה לגוגלEarth, אבל כשעוטפים לו את הסיפור עם טלפוניה העסק נראה לו יותר משתלם (גוגל אכן מקבלת תשלום, שלא יהיו ספקות).

    לעומת זאת, בווב 2.0 במשמעות שכולנו מדברים עליה אין שום חידוש. גולשים ותוכן גולשים היו פה גם ב-95, בווב1-. הטכנולוגיה פשוט סגרה את הפער מאז, ועכשיו היא הפכה לכלי ולא לקו מגביל. והמסכים של היום מסוגלים להציג יותר גווני פסטל, מה שלא היה בימי ה-VGA העליזים.

  5. אמיר:

    יובל בוודאי שאתה צודק למרות שאתה יודע, חוקי המס פועלים גם כאן.
    1. ברוטו גבוה – נטו גבוה – ככל שייש יותר אתרים ואפליקציות, כך הסיכוי שנמצא את האתרים ה”מתאימים”/”הגיוניים”/”שימושיים” גבוה יותר.
    2. הנטו לא עולה ביחס ישיר לעליית הברוטו
    3. לפעמים שווה להיות יצרתי בנושאי מיסוי (כך הסיכוי שתשיג השקעת הון סיכון, גבוהה יותר)
    4. הגדולים תמיד מצליחים לכופף את רשויות המס לטובתם ומשלמים הכי פחות מס לעומת הקטנים העצמאיים וכיו”ב.
    5. יש תמיד סיכוי…

  6. תפוזו:

    0.2% בפליקר? יש לי תחושה שהמוני בית ישראל נמצאים בפליקר, וגם פיכסה (טוב נו, פיקאסה) בדרך.

    נכון, מאד כיף לראות את הדשא של האחרים (להציץ? ללאו דווקא, מי ששם הרי שם כי הוא גם רוצה שיציצו לו, ככה שזה לא מציצנות) ונכון, זה גם עלול להיות משעמם.

    בערך כמו שישעמם לראות סדרות אמריקניות, קומדיות וסרטים. זהו ש.. not!
    לבני אדם לעולם לא ישעמם לראות בני אדם אחרים ומה הם עושים, ולנסות להראות שהם גם עושים דברים מגניבים.
    זה נחמד שקוראים לזה 2.0, אבל זה היה קיים גם במסיבות כיתה בבית ספר יסודי כשכולם באו בעיקר כדי לראות
    איזה פרסים ושקיות הפתעה יתנו אצלך ביום הולדת.

    בסדר, יש כל מיני רמות של תוכן גולשים אבל השורה התחתונה היא שכנראה מספיק 0.2% של גולשים כנראה כדי לייצר הרבה מאד תוכן איכותי, כי האינטרנט כולו נולד כתוכן גולשים, ורק ב3-4 שנים האחרונות משתלטים עליו יותר ויותר תאגידי הבידור הגדולים.

  7. מאזינה ברקע:

    יש כאן בעיית פרשנות קלה לדעתי, לא מבחינת המסקנה הסופית אלא מבחינת המספרים. במאמר נכתב:
    A tiny 0.16 percent of visits to Google’s top video-sharing site, YouTube, are by users seeking to upload video

    זה לא אומר 0.16% מהמשתמשים, אלא 0.16% מהביקורים. גם גולשים שטוענים תכנים, נכנסים למטרת צפיה בתכנים של אחרים, או שלהם עצמם. כל שאחוז הגולשים המייצרים תכנים עשוי להיות מעט גבוה יותר.

    לגבי יתר הדברים שכתבת, אני מסכימה לגמרי.

  8. דרומי:

    אה, זה לא בדיוק מה שאנחנו רוצים?
    שעוד אנשים יקראו את הבלוגים חוץ מכותביהם?

  9. יובל:

    ושוב אני חוזר ואומר, לא מדובר בבלוגים.

  10. א.פ.:

    אוי, אז זה אומר שאשר עידן יהיה מובטל?

  11. יובל:

    עם כל הצער שבדבר.

  12. רואה שחורות:

    כיוון שעושה רושם שהטרעקבעק שלי לא מגיע לכאן אז הנה:
    [פרסום עצמי]
    אני חושב שהמחקר הזה מופרך לחלוטין והמספרים לא אומרים כלום. הסבר מפורט כאן.
    [\פרסום עצמי]

  13. עתיד מזהיר » ארכיון » משחק האחוזים של web 2.0:

    […] יובל דרור (המשמש גם כיו“ר הקונצרן) כותב על נתונים סטטסטיים מאתרי web 2.0. גם רויטרס ו-The Inquirer בלעו את הסיפור הזה. הנתונים מראים כאילו השיתוף באתרים כאלה נמוך בהרבה ממה שחושבים, ולמעשה הם נדונים לכיליון ברגע שגל ההתלהבות מהם יחלוף. אני פחות מתרשם מהנתונים האלה, והנה הסבר (מלאכותי לחלוטין, אך יש בו גרעין של אמת) מדוע. […]

  14. אבי:

    היי קצת הגזמת עם נפילת ה – Web 2.0 ידידי :)
    היה יותר מדויק לומר על נפילתן של חברות שלא מביאות שום ערך מוסף למשתמש.
    ה – Web 2.0 עצמו התחיל משהו חדש ונפלא וכמו כל דבר, יתיישר בסופו של דבר ויתפוס נישה משלו.

  15. יובל:

    אבי – אני מסכים. ובמהלך ההתיישרות עשרות רבות של חברות יתאיידו.

  16. אבי:

    נכון מאד יובל. מה שאותי מרגיז שאותן חברות שהן באמת מוצלחות לא זוכות לאותם יחסי ציבור של אותם אלו שמביאות לנו….שום וכלום.
    כבר יצא לי לפגוש ב – TechCrunch כמה כתבות שבוא נאמר…בלשון עדינה לא אובייקטיביות לחלוטין.
    והוא אמור להחשב לגורו אינטרנט. פחחח.

  17. ספלינטור:

    רגע, ואיזה אחוז מהמבקרים מקליק על פרסומות? גם משהו כזה, לא? ואני לא שומע אותך (ולא את לארי וסרגיי) מספיד את שוק הפרסומות. (ואולי אני טועה בגדול…)

    זה לא בנוי על זה ש-0.16% מכמה מיליונים זה בכל זאת הרבה?

    ברור שאלה שלא מביאים תוכן שימושי ולכן לא מושכים הרבה גולשים גם לא ישרדו, אבל אלה שכן, אולי אחוזים כאלה מספיקים להם.

  18. eyalk7:

    אני דווקא חושב שאתה טועה.
    תראה, זה נכון שכמות המשתתפים באתרי ווב 2.0 היא מזערית לעומת כלל הגולשים, כפי שאתה מציג בפוסט.
    אבל זה לא אומר ש”הפריחה” של הווב 2.0 היא עונתית וזה בטח לא אומר שהיא הולכת לקמול.
    לדעתי, אף פעם לא יהיה מצב של אחוזים גבוהים של משתתפים, זו פשוט עובדה.
    רוב האנשים לא “יוצרים” בנפשם, אלא רק צרכנים, ולכן הם לא יהיו שותפים, אלא רק יהיו “מציצנים” כפי שאתה קורא לזה בפוסט.
    חוץ מזה, אותם 0.2% מהגולשים של פליקר הם 25,000 משתמשים. לא מעט בכלל.

    דבר אחד שמאוד הפתיע אותי דווקא זה העובדה שבויקיפדיה אחוז היוצרים יותר גבוה. זה מוזר כי דווקא מטרת ויקיפדיה היא יותר לקריאה מאשר לכתיבה, בעוד פליקר ודומיו הם בעיקר לשיתוף.

  19. MrM:

    ניתן לראות את ההבדל בין אתרי הווב 2 הנדיפים לבין הגלוב היציב ובר הקיימה.
    לגלוב נכנסים חמישה אנשים שונים ומגיבים 300 (זה בגלל שיובל הוא כל השלוש מאות. כולל אותי כמובן. ובבוקר אני אכנס שוב ואגיב בשם יובל ואכחיש כל קשר, ואז אפרסם נתונים המראים כמה שהגלוב צומח ואגיב עליהם ב59 שמות שונים תגובות התפעלות. בשביל שארבעת האנשים האחרים שקוראים את הגלוב [ולא מגיבים] יחשבו שזה גלוב של קונצרן משגשג)

  20. Gadi Shimshon:

    אם אני מנסה להגדיר לעצמי, וזה אומר לא ללקוחות ולא לחברים ולא לאף אחד אלא לעצמי, את הווב 2.0 הזה, אני מוצא את עצמי עם הגדרה ארוכה ומפורטת, שלוקחת מפה ומשם ומאוריילי ומהגלוב ומה לא, ובסופו של דבר אחרי קיצוצים ועריכה ומיצוי אני נשאר עם “דף האינטרנט מת”.

    (יש הקשר, אבל כבר מאוחר להסביר אותו) רשתות חברתיות הן “ווב 2.0” ככל שהן פתוחות יותר. מייספייס כבר מזמן לא מפורזת, אבל היא מספיק גדולה. בקפה מארקר, למשל, הם יצטרכו להיפתח יותר בחצי השנה הקרובה כדי לא להיות מאוד מופתעים בעוד שנה.

    וכן, התחרות היא על הזמן שלנו ועל מה שמעניין/חשוב לנו, ונדמה לי שלא כל החברות המופיעות בבלוג של אורלי עומדות בזה.
    אני צריך להפסיק לעבוד בשעות כאלה. לילה טוב .

  21. קלינמן:

    אתה צודק בזה שחלקם של האתרים שעושים בדיוק אותו הדבר יתאייד כי אין מקום לכולם.
    אבל לדעתי אתה טועה לגבי השימושיות.
    כל עוד יהיו מוכרים וקונים (במובן הרחב של המילים) אתרי ה2.0 יפרחו.
    זאת דרך מצויינת לכל אומן, יוצר, או כל מנהל סופרמקט באשר הוא להציג את מרכולתו ולהיות בקשר ישיר עם אנשים/לקוחות. מצד שני ה”קונים” תמיד יחפשו ויעבירו הלאה תוכן שמעניין אותם ועושה להם את זה.

  22. גיא:

    יובל אנשים נכנסים לפליקר לדוגמה לא רק בגלל מציצנות אלא אנשים מעלים לשמה תמונות ומשתמשים בזה כדי להראות לחברים … וזה לא דבר שימאס.. זה שירות שצריך וישאר פה כל עוד אנשים ירצו לשתף תמונות ולראות תמונות של חברים שלהם שזה לא הולך להגמר בקרוב

  23. בלוגדיבייט:

    הרשומה נתקבלה בבלוגדיבייט…

    רשומה זו נתווספה לבלוגדיבייט, כחלק מדיון על שיעור משתפי הקבצים….

  24. אורי:

    יובל
    כתבת יפה מאוד והעלית נקודה חשובה.
    אני ועוד רבים אחרים חשים בדיוק כמוך…
    אנחנו מאוד רוצים לשתף ולהשתתף בחגיגה אבל… ” אין לנו זמן לכל זה”.
    בדרך כלל אנחנו אנשים עסוקים ויש לנו זמן לקצת מזה.
    אבל יש המון.
    המון לגלות ברשתות חברתיות. המון בלוגים לקרוא. המות תמונות מגניבות וסרטים מצחיקים ו…
    וביממה יש רק 24 שעות (חבל).

    לכן הקמנו את אאוטבריין כדי לתת לנו (לכולנו) את הקצפת ולא את כל העוגה. רק את מה שבאמת מתאים לנו.

    אגב את לפוסט שלך הגעתי דרך אחד ה רססים של אאוטבריין.

    אורי

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: