מראיינת את עצמה

במוסף "שוק ההון" של "גלובס" שמתפרסם הערב, מופיע ראיון שלא ראיתי כמותו מעולם*. המדובר בראיון שערכה גלי וינרב עם הקרדיולוג האירופי (שנטען על ידה שהוא "בכיר"), הפרופ' זיגמונד סילבר.

ראשית, כל הכבוד שיש מישהו ב"גלובס" שעוסק בנושאי מדע ורפואה וכל הכבוד ל"גלובס" שנותן לנושא החשוב הזה מקום. זה יופי וזה מבורך. ובכל זאת, הראיון הספציפי הזה הוא ביזארי טילים. הדרך הטובה ביותר להסביר מה כאן כל כך מוזר היא לצטט כמה שאלות ותשובות (השאלות בפונט מודגש) כפי שהן מופיעות בראיון.

חברת קור-אסיסט פיתחה מכשיר המבוסס על קפיץ, אתו ניתן לחבר ללב של חולה באי ספיקת לב, אשר רקמת ליבו הצטלקה והתקשתה. המכשיר מחובר ללב, מתכווץ כאשר הלב מתכווץ וכאשר מגיע זמנו של הלב להתרחב המכשיר מתרחב גם הוא, ומאפשר ללב להתרחב תוך הפעלה של פחות לחץ. בכך נמנע נזק ללב.
"זה נשמע די מרגש. הייתי רוצה לראות את תוצאות הניסוי בחיות".

חברת מדיקל קומפריישן פיתחה מכשיר נייד, המפעיל לחץ על הגפיים ומעודד זרימה של דם כדי למנוע קרישה במהלך ניתוח ואחריו. המכשיר קל וקטן וניתן להלבישו על הגפה לאורך זמן ולא להסירו. לכן הוא מניב תוצאות קליניות שיכולות להפוך אותו לחלופי לתרופה לדילול דם.
"יש מכשירים כאלה. לא ברור מה החידוש".

ג'ינגרפטס פיתחה שיטה להנדסה גנטית של תאים באופן המשנה את הפעילות החשמלית שלהם. הכוונה היא לבנות מהתאים הללו רקמות בעלות פעילות חשמלית על פי דרישתו של מי שהינדס אותן, ולהשתילן לצד רקמות שאנחנו רוצים לשנות את הפעילות החשמלית שלהן, כמו למשל על לב שקצב הפעימה שלו לא סדיר.
"שוב, דרוש עוד הרבה מאוד מידע".

רפאל מדיקל פיתחה פילטר המותקן בעורקים בזמן ניתוח ומונע מתסחיפים לעבור אל המוח והריאות. זה עובד על בסיס לחץ על העורק ולא על בסיס קרסים הנכנסים לתוך דופן כלי הדם עצמה.
"נשמע מעניין".

(אם אתם חושבים שערכתי את התשובות או קיצרתי אותן, חישבו שנית. כך זה מופיע במקור ויש עוד 6-7 שאלות ותשובות שנראות בדיוק, אבל בדיוק אותו הדבר)

ואני שואל – WTF?!? מה זה הדבר הזה? זה ראיון? זה נשמע כמו סטודנטית שמעבירה רפרט בפני כיתה (במקרה הטוב) או כתבת שמראיינת את עצמה (במקרה הרע). אם וינרב רוצה להראות שהיא שולטת בחומר, אהלן וסהלן, שתעשה את זה בזמנה החופשי, אבל בעיתון? הרי אחרי שתי דקות היא ודאי הבינה שסילבר לא מעוניין לחוות דעה על תיאורי הפיתוחים שניתנו לו כאילו היו שיחת מעלית עם שותף במנהל קרן הון סיכון. למעשה, וינרב עצמה כותבת לפני שהיא מצטטת את עצמה ואת התשובות של סילבר: "ובכל מקרה, הוא טורח לציין מראש כי דרוש לו מידע נוסף".

האם וינרב תופסת את תפקידה כמי שאחראית לעשות פיצ'ינג של פיתוחים ישראלים? אם כן (וזה לא נשמע לי תפקיד רע) שתלך לעבוד במשרד המסחר והתעשייה. מדוע התוצאה המשונה הזו, שהקשר בינה ובין הקונספט של "ראיון" הוא מקרי לחלוטין, מתפרסמת כמו שהיא? האם אין עורכים ב"גלובס"?

* אחרי תקופה ארוכה שנטפלתי לטוש נראה שמתחילה תקופה (שאני מקווה שתהיה ארוכה קצת פחות) שבה יוצא שאני נטפל ל"גלובס". זה באמת לא בכוונה.

37 מחשבות על “מראיינת את עצמה

  1. מסכנה, התכוננה כל כך טוב לראיון ונתקעה עם פרופ' שתקן.
    במצב כזה עמדו בפניה שתי אפשרויות: 1. לגנוז את הראיון 2. לפרסם את הכל- החל משלבי התחקיר שערכה ועד הראיון המשמים שחוותה. בחרה באופציה 2.
    אני מסכים עם המשפט האחרון שלך: הבעיה היא לא איתה, אלא עם היד שאמורה לחתוך. עם העורך העליון.

  2. חברת צ'ינגפינקי ובניו על האש המציאו מנת פלאפל חדישה המבוססת על גרגירי חומוס מהונדסים גנטית שנחשפו לכמויות גדולות של קרינה.
    "וואלה"

  3. "האירופאים האלו אנטישמים. מי בכלל רוצה לראיין אותם?"

    "מי יתנני את פרופסור וידנה עכשיו"

    (מחשבות שחלפו במוחה של וינטרב במהלך הראיון)

  4. פוסט מרגש, אבל בתגובות שלו אין באמת חידוש.
    כדי לנתח אותו דרוש לי עוד מידע.
    הייתי רוצה לראות את תוצאות הניסויים במוסיף או תמר (ג'וני נראה לי הצליח לברוח מהמעבדה).
    על החתום, פרופ' נויף

  5. הנה השתלשלות העניינים כפי שאני מדמיין אותה:

    – הכתבת לקחה הודעה לעיתונות, עשתה COPY PASTE, שינתה יפה את הקרדיט והגישה לעורך.

    – העורך לא הבין שזו אמורה להיות הכתבה המוגמרת וחשב שהכתבת מבקשת את דעתו המקצועית על המידע עקב חוסר הבנתה בתחום. העורך הדגיש את הטקסט המקורי והוסיף את הערותיו המקצועיות (?) לכל פסקה בטקסט בלתי מודגש.

    – האימייל נשלח בחזרה אל הכתבת.

    – הכתבת קיבלה את המייל מהוד עורכותו והבינה מיד שרצוי שהכתבה תנוסח כשאלות ותשובות ולא כהעתקה אחד לאחד של הקומוניקט. קצת מוזר, אבל אם העורך אומר הרי שהוא יודע הכי טוב.

    – הכתבת השקיעה, הוסיפה את פרשנותה לשאלות ולתשובות שהכתיב לה העורך והעבירה לפרסום.

    – אופס.

  6. בגליון הבא :
    גלי וינרב "מראיינת" את אלי ציפורי, שמשיב לה מתוך תשובות "מתורגמות" מה-FT .
    (או כל קומבינצייה אחרת).

  7. אני יודעת שתגובה בפוסטים כאלה עשוייה להיחשב פחיתות כבוד, אבל בשלב שבו החלו תיאוריות הקונפירציה בתגובות, באמת כבר הגיע הזמן להשיב.

    מה שהוצג כאן הוא רק חלק (קטן) ממאמר, שבו ביקשתי מסילבר להתייחס לחברות הישראליות בתחום הקרדיולוגיה. בחלק מהמקרים הפרופסור הגיב קצת יותר באריכות (ואותם דרור לא הציג), ובחלק מן המקרים בקצרה. כשבוחנים רק את השאלות שלא קיבלו תשובה מחוץ להקשר שלהםזה באמת נראה מצחיק, אבל כשלוקחים בחשבון שבכתבה היו חברות שהוא הכיר והגיב להן, חברות שהוא התעניין בהן ושאל עליהן, ולעומתן חברות אחרות שעליהן הוא ענה תשובה לאקונית או לא הכיר – פתאום לתשובה הלאקונית יש הרבה יותר משמעות.

    שים לב יובל – התשובות שהבאת אינן תשובות סתמיות. יש חברות שהוא מגיב אליהם בחיוב רב, יש כאלה שבצורה פחות חיובית, ויש כאלה שהוא קוטל, ומסביר בדיוק מדוע. התשובות אולי קצרות, אבל הן לא נטולות מידע. לפעמים גם "כן" או "לא" זה תשובה.

    חשוב עוד לזכור, שאתם מתייחסים לראיון ככזה שנועד לעניין את כל ציבור קוראי גלובס וגם ציבור מחוץ לגלובס. לא זו הייתה הכוונה. זה היה ראיון שנערך עבור תעשיית מדעי החיים, וגם הוגש במדור המתאים לכך. עבור התעשייה, מדובר במרואיין שהוא דמות מאוד מוערכת. אם הוא אמר עליך או על המתחרה שלך "זה מאוד מרגש" לעומת "אני לא רואה בזה חידוש", ההבדל גדול.

    נראה לי שאתה קצת כלוא ברעיון שכתבה צריכה לכלול תשובות שהן קצרות מן השאלות, אבל זוהי רק הגבלה תפיסתית, גרפית. השאלה האמיתית צריכה להיות האם העשרנו את הקוראים במידע חדש או רק חזרנו על מה שאנחנו כבר יודעים, עם תירוץ של כמה ציטוטים ממרואיין. לדעתי, את הקוראים שרוצים לדעת מה סילבר חושב על חברות שונות בארץ (כאמור, אלה לא כל הקוראים של העיתון), הכתבה הזו העשירה. אתה לא יודע כמה קשה להוציא מאנשים מסוגו כל התייחסות ספציפית לחברות.

    מכיוון שהועלו גם שאלות לגבי תהליך תהליך העבודה, ואני מניחה שחלק מהקוראים הם גם עיתונאים צעירים יותר ששולאים את עצמם "מה באמת קורה" בעיתונים הגדולים, אני אאיר קצת את עיניכם. בשום שלב בכתבה הזו לא היה מעורב קומוניקט, ולא ברור לי מה גרם לכם לדמיין אחד כזה. אני שלחתי לו הסברים מפורטים לגבי רוב חברות הקרדיולוגיה הפועלות בישראל וקישורים למידע מקצועי, הוא בחן אותן לעומק בבית, וכשהוא היה בארץ נפגשנו והוא חיווה את דעתו. בלאקוניות, נכון. אבל חיווה.

    לסיכום, אני חייבת להגיד שאני שמחה שיש מערכת כזו של פידבק. לא כל יום יש לנו הזדמנות לראות איך הכתבות שלנו נראות מבחוץ. יובל, תמשיך לעשות את עבודתך, תמשיך לקרוא כתבות שלי, תמשיך להגיד לי מה אתה חושב. אני אמשיך להגיד לך למה לדעתי אתה טועה.

  8. יובל
    להבנתי אתה חייב התנצלות לגלי וינרב. העריכה המגמתית שלך גרמה לריאיון להראות מגוחך וזה לא התמונה המלאה.
    טרחתי ומצאתי בעיתון הדיגיטלי של גלובס את הכתבה המקורית, עמוד 17 במוסף שוק ההון
    היו שם 12 שאלות, לחלקן הפרופסור ענה באריכות לחלקן נתן תשובות לקוניות
    הכתבת ציינה בטקסט שהיא עוברת איתו חברה חברה לפי סדר אלפאביתי ומבקשת את דעתו על המוצרים שלה
    ועניין נוסף, כל הכבוד לוינרב שהגיבה באופן מיידי, במהירות ולעניין. לא כל אחד היה עושה את זה
    אני מניח שיש כתבים שמקפסטים קומוניקאטים אבל כנראה שלא זה המקרה.

  9. גלי,

    ראשית אני מאוד מודה לך על התגובה העניינית והמעניינת. באמת.
    לגופם של דברים (ולגופה של "מגמתיות" – אני מציע לך לנוח טוב טוב בצהריים. תנוח), אני מצרף סריקה של הטקסט. לצערי לא מדובר בכל הטקסט (לא נכנס לסורק) אך נכנס הקטע הרלוונטי של השאלות והתשובות שאליו התייחסתי.
    כפי שניתן לראות, העריכה שלי לא היתה מגמתית כלל. גם כאשר הוא עונה תשובה "ארוכה" היא לא מסתכמת ביותר ממשפט. משפט אחד.
    אני מסכים שאלו אינן תשובות סתמיות – אלו תשובות שמחוות דעה. השאלה היא האם הדעה שמובעת היא לא דעה סתמית. בעיני היא סתמית וחצי.

    את טוענת שהוא איש מוערך מאוד בתעשיית מדעי החיים. גם אם זה נכון (וחזקה עלייך שאת יודעת על מה את מדברת), האם יש מישהו שיצליח לגייס יותר כסף רק בגלל שסילבר אמר "מעניין!" על בסיס תיאור החברה? ומאידך, האם החברה שהוא אמר עליה שהוא "לא מבין מה החידוש", תסבול משום כך? זה נראה לי אנקדוטלי במקרה הטוב.

    כאשר נתקלתי בטקסט שלך לראשונה הייתי בטוח שמישהו עשה טעות בעריכה: שהתשובות הן בפונט המודגש והשאלות הן בפונט הרגיל. רוצה לומר, הפרופורציות בין אורך השאלה לאורך התשובה מעוותות לחלוטין והופכות את הראיון הזה ליצור מוזר במיוחד. את טוענת שזו מגבלה תפיסתית-גרפית ואז ממשיכה ואומרת "העשרנו את הקוראים". האם משפט כמו "אני זקוק לעוד מידע" מעשיר את הקוראים במשהו? האם כאשר הוא אומר "צריך לראות את תוצאות הניסויים שלהם" – האם המשפט הזה העשיר את הקוראים במשהו? האם כאשר הוא אומר על חברה אחרת "יש לה דרך ארוכה ודרוש הרבה מאוד מידע לפני שיאפשרו לה כניסה לניסויים בבני אדם" – האם הוא מחדש למישהו משהו? הרי אם הקהל הוא קהל של תעשיית מדעי החיים, אין דבר במה שהוא אמר על שלושת החברות האלו שמחדש משהו למישהו.

    לבסוף, גם אני לא יודע מאיפה בא רעיון הקומוניקט. לרגע לא רמזתי על כך וזה גם לא נראה כך (ואנחנו יודעים איך נראה ראיון שמגיע מקומוניקט). מה שכן, נראה לי שנתקלת במרואיין שפשוט סירב לתת את הסחורה (וגם כאלו יש למרבה הצער) ולמרות זאת התעקשתם לפרסם את הראיון כמו שהוא.

    התוצאה כאמור, לפחות בעיני, בלתי מעשירה ומשונה בלשון המעטה.
    בעיני, וזו רק דעתי, זהו מקרה קלאסי שבו צריך ללכת לעורך ולהגיד לו – "שמע, אין לי ראיון ביד. הוא לא נתן לי כלום".

  10. כל הכבוד על הזמן ואורך הרוח שלקחת כדי לענות, גלי.
    מי יתן וירבו עיתונאים כמותך.

    מצאתי לינק לכתבה ולדעתי יש ממש בביקורת של יובל. לדעתי, היה נכון יותר שהתגובות היו כחלק מכתבת פרופיל של החברות והמוצרים עצמם (ובכך גם להחדיר עניין באלו שאינם מכירים את החברות) ולא כטור די יבש של שו"ת עם הקדמה קצרה וקוריוזית, אשר נוגע למגזר קטן (החברות עצמן) מתוך המגזר הקטן אליו נוגע החלק המסוים בעיתון.
    בנוסף, מהתשובות של הפרופ' לא משתמע כי נעשה מחקר ראשוני בכך שנשלחו אליו הסברים, אלא שהתשובות נשמעות שלופות מן השרוול ומכאן נוצרת מראית העין.

  11. יש פה ויכוח על פרופורציות.
    כאשר הצגת החברה והמוצר תופסות נפח של 3:1 ביחס לתשובות והתוכן שלהן גם לא תורם יותר מדי תובנות, אפשר היה לבקש ממר זיגמונד להאריך קצת בדבריו, כי מצפים ממומחה או סמכות בתחום לתשובות קצת יותר קונקרטיות מ'דרוש עוד מידע' ו'נשמע מעניין'.

  12. אנא יובל, עשה חסד עם גלי וינרב ותקן את הביטוי "אני אעיר את עיניכם" ל"אני אאיר את עיניכם". העין הזו רוצה לישון (אבל לא עם "מגמתיות", תודה רבה).

  13. גלי – כבוד.

    לפי דעתי (הבאמת עניה, אין לי שום ידע בעיתונות) לאור ההערות של יובל והתשובות של גלי מי שיצא דביל זה הסו-קולד "מומחה". ואם למדנו משהו חדש מהכתבה (שהמומחה הוא דביל) אז אולי גם זה משהו, לא?

    ואגב, כסטארטאפיסט אני רוצה לצאת בקריאה נרגשת לעיתונאים. בפעם הבאה שמישהו אומר על מוצר שאנשים השקיעו בו את זמנם, מרצם וזיעתם "לא ברור מה החידוש" תורידו לו סטירה (ותגידו לו שזה ממני).

  14. סביר להניח שיש כאן ענייני NAT, אבל זה עדיין אומר שכולם מאותו ארגון (שמתחרז, כנראה, עם שלובס).

    אגב, יובל, סביר להניח שאתה יודע, אבל רק במקרה שלא, whois יתן לך את הארגון שמאחורי ה- IP הזה (ברוב המקרים ספקיות האינטרנט ממלאות את הפרטים הנכונים כשמדובר בלקוחות עם IP קבוע). אם אתה במערכת הפעלה מאותגרת whoisית, יש כאן:
    http://networking.ringofsaturn.com/Tools/whois.php
    לא שזה יגיד לך משהו שאתה לא יודע כבר, אבל סתם בשביל הסקרנות.

  15. גלי אפשר להתייחסות לפרשיית ציפורי ומה קורה אצלכם בעיתון?
    או שזה ממש מוגזם לצפות להתייחסות?

  16. מהיכרות קלה עם הנפשות המדוברות נראה לי שהאמת (אם יש משהו כזה בכלל) נמצאת אפשהוא באמצע. מכיר קצת את וינרב וזה ממש לא נראה לי קומוניקט. מה שכן, גם הראיון לא נראה לי כמו משהו שאפשר להריץ אותו לפרס סוקולוב.
    זה פשוט עוד אחד מאותם מקרים שיש לך משהו שנראה טוב על הניר, אבל בסוף לא יוצא משהו, והאינצ'ים רבים, והעורך לוחץ, וכבר עשית את זה ואין משהו אחר, אז מנסים למלא את החור ולצמצם את הנזקים, ולא כל יום יכולה לצאת הברקה, מה לעשות זה לא ירחון זה עיתון יומי. הבעיה בעריכה, לא תמיד בכתב.

  17. מהזווית שלי שלוש הערות –
    א. החלק המצוטט אכן נראה מעט הזוי, אבל בקריאת כל הכתבה הוא נתפס בהקשר הרחב יותר כפחות נורא. לטעמי המקצועי בתשובות כה בנאליות אין מקום לשאלות כה ארוכות לטעמי. מסכים מאוד לדברי אחד לשעבר בהתייחסותו לפני. בשביל זה יש עורכים שתפקידם לקצץ והאחריות פה היא לא לפתחה של הכתבת..

    ב. עצם זה שהכתבת מתייחסת ומגיבה זה בעיני דבר יפה ומכובד, בפרט שציינתי בבלוג שלי (שעוסק בביקורת עיתונאות כלכלית) עד כמה אנשי דה-מרקר וגלובס מתעלמים מביקורת והערות על כתבות. במילים אחרות השיח נפתח ויש מקום גם לביקורת על המבקר. אהבתי את זה מאוד וכן יירבו.

    ג. לגבי נושא ציפורי- אני לא מצפה שכתבים בעיתון ימתחו ביקורת על סגן העורך בצורה פומבית. זה ברור שאף אחד לא ייסכן את עבודתו בשל כך. בשביל זה יש את האפשרות לתגובות אנונימיות. בעניין זה מסתבר שהפרשיה עדיין לא מתה
    ויש גם תגובה פומבית ראשונה (ונדירה) של שוקן אצלי בבלוג שמודה שלח תלונה למועצת האתיקה וגם מחווה דיעה על הנושא:

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=27258

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *