על היסטריה, צביעות והתחסדות

נראה שבנרג’ מקפידים לעשות חשבון. אם עובר שבוע שלם בלי כותרת ראשית מתלהמת/מטומטמת דואגים לייצר אותה במהירות. כדי לשמור על הסטטיסטיקה, כן?

פרופ’ ליביו ליברסקו הוא בהחלט גיבור. הוא הקריב את חייו כדי לשמור על חיי הסטודנטים שלו ומגיע לו על כך כבוד רב. מה שלא ברור הוא מדוע דורון נחום, כתב נרג’ – או עורכיו – מייצרים כותרת היסטרית שזועקת על כך שאף שר או ח”כ לא הגיע כדי לחלוק כבוד אחרון לליברסקו.

סליחה, למה הם צריכים לבוא ומי בכלל רוצה שהם יבואו? למה שמישהו מבני משפחתו של ליברסקו ירצה שאיזה ח”כ יעשה הון פוליטי על חשבון האסון הפרטי שלהם? מה תיתן להם נוכחות של “נציג הממשלה” ברגע הקשה הזה? לא ברור לי גם מי שם את נחום או את עורכי נרג’ לדבר בשם המשפחה שאף אחד מחבריה לא העלה תלונה בעניין.

ובכלל, האם ליברסקו היה שליח מטעם מדינת ישראל, האם נשא בתפקיד רשמי מטעם המדינה? הוא עזב את ישראל לפני 21 שנה והיגר לארה”ב מטעמים מקצועיים ועשה בה חייל. מדוע כעת שר התחבורה, המסחר והתעשייה, שר החקלאות או שרת החינוך צריכים להגיע ללוויה שלו? האם כאשר הוא הגן על הסטודנטים שלו הוא עשה זאת בשליחות המוסד? האם הם צריכים להגיע ללוויה שלו כי הוא היה ישראלי כמה שנים לפני שעבר לארה”ב?

הכותרת הזו מייצגת צביעות והתחסדות במסווה של פטריוטיות מזויפת ודוחה.

עדכון: “הארץ” התקנא בנרג’. גם הוא רוצה כותרת טיפשית.

נכתבו 29 תגובות לפוסט “על היסטריה, צביעות והתחסדות”

  1. מאזינה ברקע:

    מסכימה עם כל מילה.

  2. אמיר:

    מסכים בהחלט!

  3. עידו:

    ניט פיקינג: ח”כ הוא לא נציג ממשלתי.

  4. JaneLame:

    אותי מרגיז משהו אחר – למה אני צריכה לקרוא במדורי הרשת דיווחים על זה שהסטודנטים בווירג’יניה טק צילמו את רחבת הקמפוס בסלולרי אחרי הטבח, או שהם ניהלו בלוגים בנושא? את מי זה מעניין? זה טריוויאלי לחלוטין. זה כמו שערוצי האוכל יכתבו על הסנדוויץ’ שהרוצח אכל.

  5. MrM:

    כמו שערוצי הנגרות יכתבו על המיטה שהרוצח ישן עליה?
    אני חושב שיש פה מקום לתחרות.

  6. גלעד:

    ממשלת רומניה וממשלת ארה”ב שלחו נציגים להלוויה. משפחתו של ליברסקו החליטה לקברו בארץ, בניו חיים בארץ וניתן להניח שראה עצמו כישראלי.

    מצד אחד יובל צודק – במצב הנוכחי, אנשים הגונים וא-פוליטיים צריכים קשר או קישור עם פוליטיקאים ישראליים כמו שאני זקוק לחופשה בקירקוק, וגם טוב לדעת שאף פוליטיקאי לא ניסה לעשות הון פוליטי מהסיפור העצוב הזה.

    מצד שני זה קצת צורם שאף נציג ציבור ישראלי לא ראה לנכון לכבד בנוכחותו השקטה את הלוויה, ולו בתור אדם פרטי.

  7. יובל:

    עידו – בנרג’ כעסו שלא היו “חברי כנסת או שרים”.

    גלעד – האם יו”ר הסוכנות היהודי הוא לא נציג ציבורי ישראלי? האם לא די בכך?

  8. effifuks.blogli.co.il:

    אני עם גלעד לגמרי. האמריקאים שלחו נציג, ושמעתי שהרומנים אף החליטו להעניק לו איזו מדליית גבורה (שריד קומוניסטי משהו) בתור יליד רומניה שעשה מעשה נואז.
    אז אנחנו לא כאלה. ואני גם לא כל כך מזועזע מהעדר הנוכחות הממשלתית… ויובל- לא, הסוכנות היהודית היא לא אורגן של מדינת ישראל (יש האומרים להיפך)- היא מייצגת את האינטרס של יהדות העולם והיא לרוב מייצגת את יהדות ארה”ב, שהיא הדומיננטית בסוכנות. זו הסיבה שהנציג היה חייב לבקר, מי שמשלם לו את המשכורת גר הרבה יותר קרוב לוירג’יניה מאשר לפתח תקווה.

  9. effifuks.blogli.co.il:

    *נועז! (ולא נואז…)

  10. יובל:

    בסדר, אז הסוכנות היהודית היא לא ארגון של מדינת ישראל. תזכיר לי עוד פעם למה ח”כ היה צריך להופיע שם? כי הרומנים שלחו נציג והאמריקאים שלחו נציג?
    האמריקאים שלחו נציג כי האיש גר שם, לימד שם, התפרנס שם והגן בגופו על אמריקאים.
    הרומנים העניקו לו מדליית גבורה כי “בתור יליד רומניה שעשה מעשה נועז”.
    נו? וישראל צריכה לשלוח נציג כי מה? כי מה?
    החיפוש אחר נציגי מדינה בהלוויות הוא אווילי כשהמשפחות עושות את זה (זו כמובן זכותן, ועדיין זו דעתי) והוא דוחה וגורם לבחילה כאשר כתב לוקח על עצמו את התפקיד הזה עבור מי שלא ביקש זאת.

  11. גלעד:

    טוב, צריך להפריד בין הנושאים:

    אני מסכים שאין אחריות רשמית למדינה לשלוח נציג ציבור ללוויה בנסיבות האלו. יחסי הציבור של מדינת ישראל הם בכי רע ואין לצפות ליוזמה כזאת מממשלה שבה שר הביטחון לא מדבר עם ראש הממשלה. היחצ”נים עסוקים בקידום הבוסים שלהם בתוך המפלגות, וחוץ מזה היום יום שישי והח”כים, ובוודאי השרים צריכים לצאת הביתה ולסופ”ש ולבלות עם המשפחה לאחר עוד שבוע קשה במשכן. בנוסף, אם כנסת ישראל מצאה לנכון לוותר על נוכחות נציג בלוויה של שמעון ויזנטל, עוד יהודי שהעז לפעול מווינה ולא מירושלים, מדוע יטרחו כעת?

    כל זאת אינו מונע מנציג ציבור להופיע בלוויה כזאת באופן לא רשמי ולהביע בנוכחותו את מה שרבים במדינת ישראל חשים לגבי האיש ומעשיו. אין צורך בנשיאת נאומים ובזר רשמי, תודה.

    גם אם הכותרת בNRG היא פרובוקטיבית ומרגיזה, ובוודאי שלא מתמקדת בעיקרי סיקור הלוויה, הביקורת על חברי הכנסת והממשלה היא לגיטימית לגמרי.

  12. יובל:

    גלעד – אני מקווה שאתה מבין את הפרדוקס שטמון בדברים שלך. בנרג’ כועסים שלא הגיע אף נציג רשמי של מדינת ישראל – ח”כ או שר, ואתה אומר נציג ציבור היה צריך להופיע ללוויה באופן *בלתי רשמי*, כאדם פרטי.
    ובכן אם מדובר באדם פרטי אז הוא יכול להחליט אם לבוא או לא ואין לך מה לבוא אליו בטענות. אבל אתה רוצה שהוא יבוא כאדם פרטי ובפרטיותו ייצג את הרשמיות הבלתי פורמלית של מדינת ישראל (שהרי הוא לא צריך לשאת נאום או להניח פרחים). ישראבלוף!
    בקיצור, הביקורת על חברי הכנסת והממשלה במקרה הזה הכי ביקורת לשם כותרת וסנסציה מדמה ואין מאחוריה שום רציונאל, שום הצדקה ושום היגיון למעט היסטריה עיתונאית מבחילה.
    חבל לי שאתה לא רואה את המניפולציה הזולה במקרה הזה.

  13. גלעד:

    יובל,

    גם לדעתי הייתה פה מניפולציה בכותרת.

    פוליטיקאי שמגיע לאירוע כזה ביוזמתו, ללא יחצ”נות וללא הצהרות לתקשורת מעביר לדעתי את המסר המתאים. אתה רואה בזה פרדוקס, אבל בחיים ובמוות לא הכל שחור או לבן, וגם במישור הלאומי זה נכון. יש פה עניין של שנתפסים לזהות הלאומית של בנאדם שבוודאי התקשה להסביר לעצמו מה הוא בדיוק, ויש להניח שהזהות הישראלית שלו הייתה מאוד דומיננטית למרות שקורות החיים שלו היבשות שלו יכולות לספר אחרת. דווקא במקרה הזה אני לא רואה ישראבלוף בנוכחות לא רשמית של פוליטיקאי בלוויה.

    הביקורת שלי על הפוליטיקאים הישראלים נשארת במקומה -רובם חסרי עידון ורגישות, ולא יודעים לבטא את רחשי הלב של העם. במסגרת הזאת אני לא יכול להתרגז באמת מהכותרת של NRG.

  14. שי:

    מסכים עם גלעד

  15. E.T:

    שימו לב שלמהנט מיישרים קו (אמנם בכותרת משנה, אבל עדיין):

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3390183,00.html

  16. effifuks.blogli.co.il:

    (מחזק את גלעד) יובל, אני עושה משהו שעושים רק דיקטטורים, ואצטט את עצמי, ואסביר:

    “ואני גם לא כל כך מזועזע מהעדר הנוכחות הממשלתית… ”

    הנימוק הוא בידיוק הנימוק שלי לקוד האתי הזה שמקיז דם אצלי: יש הבדל בין “מה ראוי”, ל”מה צריך”: במקרה הזה, לא צריך לשלוח נציג מדינה (ואתה צודק, אם כבר – זה אמור היה להיות נציג של הממשלה, ולא של הכנסת) אבל ראוי היה, רק משום שמדובר באדם שגבורתו (אשר הוטלה בספק בכמה מקומות שקראתי- כולל בפוקס ניוז) הדהדה מספיק בשביל הנוכחות של נציג מדינה… שוב, אם לא היה, אני לא חושב שזה שווא כותרת רצינית בוואלה/נרג’/למנט, זה סתם קוריוז.

  17. רועי:

    סתם תהייה, אחרי שהוא חסם כמה כדורים בגופו והתפגר, הסיני ההוא ראה את כל התלמידים בכתה שלו שנשארו בחיים והמשיך לכתה הבאה?

  18. יובל:

    רועי – הוא חסם כדורים בגופו כאשר הוא חסם את הדלת.
    הוא לא התפגר – הוא נרצח.
    והרוצח הוא לא סיני – הוא דרום קוריאני.

    בחיי שלפעמים אתה מוציא את החשק להתייחס אליך ברצינות.

  19. רועי:

    אני שאלתי את זה בנימה קומית, כזאת תהייה. נגיד, בתמונה הוא נראה די צנום, איך הוא חסם את כל הכדרים? הוויאטנמי לא יכל לירות קצת ימינה ולפגוע בעוד תלמיד?

    האמתי, זה לא ממש מצחיק. וגם קצת מתחכם. כי האם הזה יכול להיות הרבה יותר מוגזם, נגיד:
    התאילנדי הזה לא יכל להיכנס למעבדת המחשבים, לפרוץ לפנטגון ולשגר את פצצות המימן על ווירג’יניה?

  20. גלעד:

    רועי – יום יבוא ותקרא את התגובות שלך. לא תאמין כמה טמבל היית יכול להיות, ואף אחד לא סיפר לך.

  21. אפי פוקס:

    רועי. זה לא מתחכם, ולא ציני. זה גם לא טיפה חריג, או חסר טעם.
    התגובה שלך מפגרת(17), והתיקון שלה (19) נוראי עוד יותר.

    לא יודע אם בא לי, אבל עדיין: הוא לא תאילנדי/ויאטנמי, הוא דרום קוראני שאובחן רשמית כחולה נפש במוסד פסיכיאטרי של מדינת וירג’יניה. הפרופ’ הצנום נשען על הדלת, והתלמידים יצאו מהחלון. הקליעים שנורו אל הדלת פגעו בגופו, מה שלא מנע את חדירת הכדורים.

    והדבר האחרון הוא: ראבאק, הבנאדם רק נקבר היום ואתה כבר מדבר ככה? אפילו אני לא מרשה לעצמי.

    זהו, הטרול בטח רק נהיה רעב עכשיו. אני לוקח את האוכל בחזרה לארון.

  22. רועי:

    סתם התבדחתי. אמנם בטעם רע ולא הצחקתי, אבל התבדחתי, FFS.

  23. רועי:

    אוי אוי. עבדתי היום מ7 בבוקר, אירוע של 1000 איש, קרעתי ת’תחת, אמרו לי ללכת הביתה אחרי 5 שעות, ובדיוק אז התחיל האירוע הקטן עם הטיפים. ולא אכלתי. היה לי יום מחורבן. גם נראה לי ששברתי ת’בוהן. קיצר עבר עליי יום חרבוניאדה.

  24. יואב:

    חסכת לי פוסט על האתר הדפוק הזה. ראיתי את הכותרת והזדעזעתי

  25. Nene:

    שאלה לי…הרי זה גלוב פרטי לחלוטין, ועם כל חופש הדיבור והליברליות בעולם, אני לא מבין איך תגובות חד מימדיות כמו של הטמבל הזה מ 17 ו 19 צריכות בכלל לראות מסך. אני מכיר הומור שחור ובדיחות שואה ואפילו הייתי חלק מתכניות סאטירה שרצו ברדיו, ואני חייב לציין שהבוט שמתכנה ‘רועי’ הצליח להאפיל על כולם. אני מהמר על גיל 13. וגם זה תחת הכותרת ילד מפגר.

  26. רועי:

    אני בן 25.

  27. רועי:

    טוב אני בן 17, יה חבורה של יפי נפש. איזה חבורה של לחוצים יש כאן, לא ייאמן.

  28. אמיר:

    אני חושב שיותר מהכל, זו דוגמא קלאסית לבית ספר ליחסי ציבור או ליתר דיוק – מה התקשורת באמת מחפשת.
    והתשובה היא התקשורת מחפשת דם, אוהבת להוביל מהלכים, אוהבת לפרסם דברים נושכים.

    אייטם בלי שיניים הוא לא אייטם. או מקסימום טוב לעמוד 12 למטה בארבע שורות (היום התקיימה הלווייתו של…). מצד שני – הנה, יש גיבור ישראלי ואף נציג רישמי לא הגיע – זה כבר אייטם חזק לעמוד 2 או אפילו לעמוד 1 למטה.

    גם הלוויה, גם גיבור, גם בעיטה לביצים כנגד המימסד. הופה, זה שווה.

    זה שזה אייטם שהומצא על ידי העורכים, שהשיניים כאן קטנות ואידיוטיות, לא משנה דבר.

    ככה עובדת התקשורת לטוב ולרע.

  29. שווארמה בסבבה:

    ולחשוב שבישיבת המערכת בתחילת המשמרת עוד ירדו ברחוב שוקן על הכותרת של אנרג’י…

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: