ירידות

בשבוע שעבר הקדיש נחום ברנע ("ידיעות אחרונות") חלק מהטור שלו כדי לחשוף חברה פרטית שבעליה הם טומי לפיד, דן מרגלית, אמנון דנקנר (עורך "מעריב") ועו"ד אלי זהר. מסתבר שהארבעה הקימו חברה ב-1998 לצורך הפקת תוכנית הטלוויזיה "הכל פוליטי" ולמרות שהיא חדלה לעבוד אחרי שנה שכחו (עם מרכאות או בלי) לסגור אותה.

וכך כתב (בין השאר) ברנע:

לפיד נדד שנים על הציר שבין תקשורת לפוליטיקה. הוא היה מינוי פוליטי של הליכוד לתפקיד מנכ"ל רשות השידור; הוא הקים מפלגה קטנה שנמוגה. עיתונאי בכיר כמו דן מרגלית היה צריך להיזהר יותר בהקמת שותפות איתו (לא הייתי מגזים בציפיות מהרביעי בחבורה, עורך "מעריב" דנקנר)

היום, כמו שעון, מגיב דנקנר להאשמות ברנע. אבל לא סתם מגיב אלא יורד. לא סתם יורד, אלא טוען שכל מה שמעניין את ברנע זה ירידות – כלומר מין אוראלי.

ובכן, הסוגריים ואזכור המכונית נוספו לטקסט משום שאחרת, כך קורץ ברנע לקוראיו, היה אפשר להבין אותו, מחוסר ניקוד, כך שהוא ירד ל(בחורה ששמה) ערבה, כלומר, בעגה העכשווית ביצע בה – נחשו מה? – מין אוראלי. הממממ‭…‬ אמרתי לעצמי, יש לנו כאן בעיה קטנה של היקסמות מנושא מסוים שהכותב לא יכול לגבור עליה. בפסיכולוגיה קוראים לזה דליפה.
(…)
הייתי יכול, כמובן, לגמול לברנע כמידתו ולפרסם כאן את כתובתו ואת מספרי הטלפון שלו, אבל אז הוא היה עלול להיות קורבן להפרת פרטיות, ומי אני שאגרום להפרעה של תנומתו המתוקה של נחום ברנע שבה הוא חולם אתם כבר יודעים על מה.

נראה שיש לי עוד הרבה מה ללמוד. בפעם הבאה שאריב עם "קולגה" אאשים אותו במעשה סדום. מה רע?

11 מחשבות על “ירידות

  1. מזעזע, לא?

    לא העובדה שאותם אנשים ששאלו "איפה הבושה?" שוחים היטב בביבי השחיתות הישראלית (זה כבר לא ממש מפתיע), אלא חוסר הבושה שלהם.

    דנקנר, לפיד ודן מרגלית נתפסו כשמכנסיהם מופשלות ומבושיהם גלויים לעיני כל. דנקנר היה רוצה כנראה שבסיטואציה כזו מישהו יבצע בו מין אוראלי ולא יצביע וילגלג כפי שעשה (וכל הכבוד לו) ברנע.

    ולעזאזל, אם אתה עיתונאי ושפתך היא כלי כלי העבודה שלך, תן לה כבוד גם כשנחשפת בקלונך. לא ככה?

  2. דרך אגב, קראתי עכשיו את חילופי הדברים עם הפוגל הזה. מי הוא?

    ודבר נוסף- האם מישהו יכול להמליץ בבקשה על מסעדה איטלקית טובה באזור הרצליה?

  3. האמת, למרות שבבחירה בין דנקנר לברנע, הייתי בוחר בלי לחשוב פעמים בברנע, הוא לא יוצא כל-כך טוב מהסיפור הזה.

    קודם כל מבחינת העניין השולי לכאורה (שדנקנר, בעליבותו, מקדיש לו כל-כך הרבה מילים): "לפני כמה חדשים ירדתי (במכונית, במכונית) לערבה…"?!
    אני מוכרח להודות, שלמרות שמבחינת גילי אני אולי נמנה על אלה שאמורים להבין את ההתחכמות הזאת, כשקראתי את טורו של ברנע בשבוע שעבר לא הצלחתי להבין מה לעזאזל הוא רצה להגיד בסוגריים האלה. ועכשיו, אחרי ה"הבהרה" של דנקנר, אני חייב לציין שאם אכן זאת הייתה הכוונה, ובמיוחד בהתחשב בבמה, מדובר כאן בבדיחה תמוהה למדי.

    ושנית, נדמה לי שגם בעניין העקרוני דנקנר צודק הפעם. בלי קשר ליריבות העתיקה בין ברנע לבין חבורת דנקנר, לפיד, מרגלית (נדמה לי שדווקא בינו לבין מרגלית כן קיים איזשהו סוג של הערכה, אבל מעניין היה באמת לדעת מה שורש היריבות בינו לבין דנקנר (ומיברג) ולפיד), כשקראתי בשבוע שעבר את ההבהרה שבסוף הטור של ברנע, לא יכולתי שלא לחשוב בדיוק את מה שמציע דנקנר: ההבהרה הגיעה ברגע האחרון, וכבר אי אפשר היה להוריד את הסיפור כי לא היה מה להכניס במקומו. הרי בהגינותו ברנע הקפיד להדגיש שלא מדובר כאן באיזו שחיתות נוראית, אלא יותר בבעיה של מראית עין, ואולי של סטנדרטים כפולים. מכתב ההבהרה שמגיע בסוף, מראה שבעצם אפילו את זה אין כאן.

  4. לי התיקון בסוף הכתבה של ברנע אמר משהו אחר לגמרי. ברנע כתב שהוצג לו מכתב, שבשיחותיו הקודמות עם לפיד והעו"ד אף אחד מהם לא היה מודע לקיומו. אני חושב שיש כאן רמז דק לכך שהמסמך נכתב לאחר שאלותיו, ושהתאריך שלו שונה רטרואקטיבית.

    ברור שזה הדבר האחרון שדנקנר ירצה שאנשים יבינו מהמכתב הזה.

  5. מה קרה? מה כבר קרה?

    דרך אגב, בסוף מצאתי מסעדה איטלקית מצויינת במתחם הבורסה ברמת גן בשם פרינצ'יפסה.

  6. אני די בספק אם ברנע חושב שהוצג לו מכתב מזויף, וגם אם הוא חושב ככה, אני חושב שזה די לא סביר שאנשים כמו לפיד ועו"ד זוהר יטרחו לזייף מסמך כדי להיחלץ מפרשיה כזאת, שעלולה אולי להיות קצת לא נוחה מבחינה ציבורית, אבל בשורה התחתונה היא שולית לחלוטין.

  7. (לא יודע אם מישהו עוד קורא את התגובות כאן, אבל ראיתי שיש אפשרות לעקוב ברסס גם אחרי התגובות בבלוג, אז אולי).

    היום בטורו "משחק מלים" מעלה אהוד אשרי את האפשרות שהסוגרים של ברנע ["(במכונית, במכונית)"] נועדו בכלל כדי להתבדח על חשבון הח"כים אפללו ואברהם, וטיסתם לחו"ל על חשבון אגרקסקו. ולא שאני לוקח את הפרשה הזאת יותר מדי קשה, אבל יש להודות שזאת אפשרות מעודדת (אם כי העובדה שאשרי הוא האדם היחיד שאני מכיר (או במקרה הזה "מכיר") שהצליח להבין את הרמיזה הזאת, בכל זאת אמורה להיות קצת מדאיגה מבחינתו של ברנע).

    וחוץ מזה, בהמשך לתהייתי למקור האיבה בין ברנע דנקנר, ב"העיר" מצוטט "בכיר לשעבר בידיעות" שעונה על זה במשפט: "תהרוג אותי אם אני יודע ממה זה התחיל".

  8. ראיתי שסידרת את הלינק בתגובה שלי ככה שיראה נורמלי, אבל עכשיו הוא לא מוביל לשום מקום.
    ואגב, יש דרך שבאמצעותה יכולתי לסדר את הלינק ככה בעצמי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *