ארינגטון: אתם זוכרים את הימים?

מייקל ארינגטון כתב באחרונה פוסט יוצא דופן בו הוא נזכר בערגה בימים הטובים שבהם נכנס לביזנס (2005) לעומת הימים הנוכחיים שבהם הבועה משתלטת על הסיליקון וואלי, תקופה שבה כבר אי אפשר לשבת על בירה והמבורגר ולדבר על יזמות כי כולם מדברים רק על כסף-כסף-כסף כל הזמן. הוא כותב על משרדי יחסי הציבור האגרסיביים, על קרנות הון הסיכון שמחפשות על מי לזרוק כסף ועל הדרך שבה מנכ”לים לוחצים עליו ועל הצוות שלו לכתוב עליהם כאמצעי לגיוס עובדים והון.

בקרב הבלוגרים האמריקאים יש כבר מי שמגיבים לארינגטון ולטענות שלו ומתפתח דיון די צפוי על תפקידה של התקשורת ועל השאלה האם אכן הבועה הנוכחית מזכירה את הבועה הקודמת.

די משעשע לראות את מי שהוא במידה מסוימת תוצר של הבועה הנוכחית נזכר בסוג של נוסטלגיה בתקופה שבה הכל היה אחרת (כולה לפני שנתיים, כן?). אולי זה פשוט קשה לראות מה קורה סביבך כאשר אתה בתוך העניין ועדיין, סימני הבועה היו באוויר כבר בראשית 2005:

בדיקה קצרה של האירועים שהתרחשו בתקופה האחרונה, מלמדת שהבועה דוהרת לכיווננו במהירות שיא, שמניות האינטרנט שוב מזנקות בלי שום סיבה ושכספים של קרנות הון הסיכון שוב נשפכים על חברות וטכנולוגיות הזויות.

(האח הקטן, שם)

רק להזכיר שגם ב-99 התפרסמו טקסטים של אנשים שהודו שהם פועלים בתוך בועה ועדיין חלפה שנה נוספת עד שהבועה התפוצצה כך שמוקדם לקבור את החגיגה הנפלאה שכולנו נהנים ממנה.

בהערת אגב, ומבלי רצון להעיר סוסים מתים מרבצם, ברצוני לחזור לחצי דקה ל”פרשת גרימלנד”. נראה שארינגטון התחיל להבין את הפונקציה שלו בבועה וזה מעציב אותו. גרימלנד החל את המהלך של ארינגטון כאשר כתב פוסט בו נדמה היה שגם הוא מבין את חלקו ואז בא לכאן כדי לספר שראוי לפרסם “כל פסיק” של מורן. נו טוב, ארינגטון הוא לא.

בתגובותיו לפוסט, הרבה גרימלנד לרמוז על עבודת התחקיר המעמיקה שביצע לפני הראיון עם דב מורן, על בדיקה בארכיונים ועל הישג עיתונאי בכך שחשף שמורן פועל בשוק הסלולר. בתגובה מס’ 29 הוא העיר כי הידיעה על דב מורן הופיעה “בנוסח כזה או אחר” גם במעריב ובגלובס. מה שהוא לא הזכיר שלפחות בגלובס (אין לי מעריב) לא היה אזכור של חברת הסטארט-אפ של מורן. בררתי למה: האם הוא היחיד שביצע עבודת ארכיון? למרבה הפלא, התשובה היא חיובית; הוא עשה עבודת ארכיון מפוארת.

כאמור, אני לא רוצה להיכנס לסיפור הזה שוב (עייפתי מהטרולים – וגם הבטחתי שלא לעסוק באיש) ובכל זאת הנה ציטוט מידיעה שהתפרסמה ב-21.12.2006 (לפני חמישה חודשים) בעיתון קטן. קוראים לו הדה-מרקר:

מורן הקים לאחרונה חברת סטארט אפ הפועלת בתחום הסלולר. לחברה כבר יש שם אך מורן לא חושף אותו עדיין. החברה מעסיקה כ-10 עובדים ופועלת מכפר סבא, מאותו הרחוב בו שוכנים משרדי אם סיסטמס-סנדיסק. “אני לא מפתח טכנולוגיה אלא מוצרים, ואני אחפש את השוק הגדול… אפשר להביא את זה להיות סיפור הצלחה עוד יותר גדול מזה של אם סיסטמס..”, הוא אומר.

למי שהספיק לשכוח הנה הסקופ של גרימלנד שהתפרסם ב-20.5.2007:

“לא באתי להקים חברה קטנה שתימכר ב-100 מיליון דולר. המטרה שלי היא לעשות משהו שישנה את פני עולם הסלולר… אינפון צפויה להיות יותר גדולה מאם-סיסטמס”… הסטארט אפ של מורן פועל באותו רחוב בו פועלת אם-סיסטמס בכפר סבא. עד עתה גייס למעלה מעשרה עובדים.

באמת שאין לי עניין להיטפל ל”מטרות חלשות” כמו גרימלנד (ומיקרוסופט. וגוגל) ואין כאן עניין אישי אבל מי שמפרסם ומפמפם אוויר חם (שמסתבר שפורסם בתחתית ידיעה, כהערת אגב כבר לפני חמישה חודשים) ואז מנפנף בו כהישג שיש להתגאות בו, הוא מישהו שצריך לקרוא את הטקסטים שלו בזהירות.

נכתבו 12 תגובות לפוסט “ארינגטון: אתם זוכרים את הימים?”

  1. זה משנה:

    לקרוא בזהירות?
    למה לקרוא בכלל? זה לא חדשות. זו יחצ”נות.

  2. הירנוט:

    “יש לו את הפשטות והטבעיות”

  3. Start Down » ארכיון » הסטארט-אפ של מורן:

    […] יובל דרור מפרסם שכאילו התהדרתי בעבודת תחקיר מסוימת על ידיעת הסטארט-אפ של מורן., אלא שבעבר הופיעה כבר ידיעה דומה בדה מרקר (שנכתבה על שירלי יום טוב, אני יודע כי קראתי אותה). אז לא בשביל יובל, אבל בכל זאת בשביל הקוראים שלי. כמה נקודות שיובל ”שכח“ להזכיר. קודם כל, יובל מתעקש להסביר שהידיעה עוסקת בסטארט-אפ החדש של מורן, אבל היא לא רק. מורן השקיע בקומפי 1.2 מיליון דולר. מלבד זה הוא משמש גם כיו”ר טאואר ובנוסף הוא מקים סטארט-אפ חדש. ליובל נוח לצייר שיהידיעה היא בועתית ועוסקת רק בסטארט-אפ שלא נכתב עליו למעשה דבר. אבל הנה כל הכתבה כדי שכולם יוכלו להבין למה כל כך קל לצטט רק מה שרוצים. אז הנה החלק שחסר בבלוג שלו מתוך הכתבה […]

  4. מסעותיו של מרק בשבילי החיים » ארכיון » סימנים של בועה:

    […] בגלוב מפנים למייקל אריגטון המבכה את הפיכת עמק הסיליקון למקום של יזמים רודפי exit (כלומר הנפקה בבורסה או מכירה של החברה במיליארדי דולרים) בצורה המזכירה את טרום התפוצצות הבועה של שנת 2000. לצערי אני לא נמצא בעמק הסיליקון ולא זוכה להתחכך ביזמים של הyou-tube הבא, אבל בשבוע שעבר בבית קפה באיזור הבורסה ברמת גן זכיתי לחוות את ריחה של הבועה. […]

  5. טוקו:

    שוב לא שקט, שוב מתוח ובועט. מין יובל כזה. אז גרימלנד מיחזר קצת. בפשטות ובטבעיות – כמו עתונאי טכנולוגיות טוב. הכתבה שלו זכתה לתהודה אדירה. הרבה אנשים שמעולם לא שמעו על הבלוג שלכם קראו אותה. אם על כל קורא גרימלנד היה מקבל דולר – הוא היה איש עשיר. ואתם מה? קוראים אחד את הבלוג של השני. ולא נירגעים מרוב קינאה. יחי גרימלנד הממחזר. ככה בלי לכתוב משהו מקורי – עקף אותך בסיבוב. גרימלד – תתאמץ קצת – לא נעים.

  6. תראזימאכוס:

    90% מהידיעות בגלובס ובדמרקר לקוחות מאתר המאיה של הבורסה, ולא מכילות שום ערך נוסף מעבר לו. ב 95% הידיעות יש מיחזור של חלקי ידיעה שהופיע בעבר שוב ושוב בוריאציות שונות.
    בגלובס ובאנרג’י הופיעו ידיעות דומות על דב מורן, בלי שום ערך עיתונאי מוסף, אבל אתה בחרת להיטפל לגרימלנד.
    אתה שנון ומבריק ומצחיק בצורה יוצאת דופן, אבל אתה גם אוכל נבלות מקצועי.

  7. יובל:

    תראזימאכוס – קפוץ לי.
    לפחות כשאני עושה את זה אני עושה את זה בשמי, חתיכת פחדן עלוב.

    גרימלנד לא כתב “ידיעה” אלא ביצע ראיון. כלומר לא מספיק שאתה משמיצן אנונימי אתה גם מסלף עובדות מקצועי.

    ואם היית מספיק הגון (מה שאתה לא) היית מציין שאני “נטפל” בגלוב לכל מי שבא לי, ללא הבדל דת גזע ומין. הפיכת גרימלנד למין איזו “מטרה חלשה” שבחרתי להיטפל אליה היא מגוחכת כמעט כמוך (הנה עכשיו אני נטפל אליך, אוכל נבלות מקצועי שכמוני).

    בעעעע, על הבוקר להתעסק עם טיפוסים כמוך.

  8. תראזימאכוס:

    יובלי חמודי, אני 3 שנים ויותר משתמש בכינוי תראזי ויש לו חיים משלו. תחת הכינוי תראזי פרשתי סיפורים אישיים (בניגוד אליך שכותב בלוג עיתונאי) ולכן אני חייב להמשיך איתה. יכולתי להגיב פה בעילום כינוי. אתה לא מגיב לטענה שבגלובס נתנו ידיעה זהה ולא התנגחת בכתב שלהם.

    נכון אתה נטפל לכל מי שחלש ורגיש, גם בחנן כהן למשל ראית מטרה הולמת את רמתך, הבאת אותו לסגור את המיזם שלו. גיבור גדול.

    גברררר, אתה לא יכול לריב איתי כי באמת שיש לי סימפטיה אליך, אבל ההאשמה היא האשמה ולא הפרכת אותה. ההתרעמות שלך מלמדת שנגעתי בעצב חשוף. הניסיון שלך לדרדר את הדיון לקרב השמצות אישיות הוא פתטי.

  9. תראזימאכוס:

    ועוד משהו גבר, לפני שעתיים לא היה צריך להמתין לאישור, עכשיו כן.
    אולי תספר למעריצים שלך שלך כמה שאתה פחדן שפתאום חוסם את הבלוג לתגובות.

  10. רואה שחורות:

    ככה זה כשאתה מפציץ בתגובות, אקיזמט מתחיל לחשוב שאתה ספאמר. אין מה להגיד, תוכנה אינטליגנטית.

  11. תמר:

    לא ספאמר. זבל.

  12. יובל:

    תרזימאכוס – התגובה הראשונה שלך בגלוב היא שאני “אוכל נבלות” ואתה אומר שאני מחפש לריב איתך? אין גבול, באמת שאין גבול.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: