עם בלוג אי אפשר לנגב את התחת

בבלוג "קלקלה" פורסם פוסט ובו סרטון תעמולה של גרינפיס. המסר הוא: יש כריתה של המון עצים עתיקים לצורך נייר טישו, ולכן צריך לעבור לשימוש במוצרי נייר ממוחזר. לכאורה, מסר ראוי לעולם תעשייתי המנצל את כדור הארץ למטרותיו הנלוזות. האמנם?

תעשיית הנייר בצפון אמריקה היא לא מה שהיה פעם. רוב הנייר מגיע מחוות לגידול עצים – כורתים ושותלים שוב, כמו כל גידול חקלאי אחר, או משטחים פתוחים שנכרתים חלקית ואז נעזבים למספר שנים כדי לאפשר צמיחה חוזרת. 38% מהמקור לסיבים הוא נייר שעובר מחזור, ועוד 7% מגיעים מצמחים יעודיים שאינם עצים. בסך הכל, רק 7% מהסיבים ליצור נייר מגיעים מיערות. אגב, מבין מוצרי הנייר, הניירות באיכות נמוכה (עיתונים, טישו) יעילים פי 2 בניצול חומר הגלם לעומת נייר באיכות גבוהה (נייר צילום, ספרים, נייר כרומו). למה להיטפל לטישו?

הבעיה היא, שייצור נייר הוא תהליך מלוכלך, עם שימוש בכימיקלים מזהמים בכמויות גדולות. גם כאן יש יתרון למוצרים באיכות הנמוכה: תהליך הפיכת חומר הגלם לעיסה יכול להיות מכני (עבור מוצרים באיכות נמוכה) או כימי (עבור מוצרים באיכות גבוהה). כלומר – נייר עיתון מזהם את הסביבה פחות מאשר נייר לספרים. המצב משתנה כאשר מדובר בנייר שרובו ממוחזר: כאן התהליך משתמש בהרבה יותר כימיקלים (לצורך הארכת חיי הסיבים), כך שבמקרים רבים נייר ממוחזר מזיק לסביבה הרבה יותר מנייר חדש!

נייר למטרת ניקיון הוא מטרה קלה. אי אפשר לומר לאנשים לא לקרוא ספרים או עיתונים. אבל דווקא בתחום הזה, בכלל לא בטוח שמעבר לנייר ממוחזר עוזר לסביבה. אני צופה שיהיה מגיבים זועמים לפוסט הזה, אבל אני מבקש שתשימו לב: אני בהחלט בעד שימור הסביבה, אבל בדרך הנכונה, לא באמצעות הפצת נתונים מטעים שעלולים לגרום נזק של ממש: כך הסרטון של גרינפיס מתמקד בעצים הנכרתים (רואים אנשים מסתובבים עם גזעים כרותים), במקום בזיהום הסביבה עם כימיקלים. גרינפיס, עם כל הכבוד לכוונותיו הטובות, בוגד באמון הציבור כאשר הוא מטעה בצורה כזו.

מקורות לעיונכם:

ForestNewsWatch דרך המטמון של גוגל.

Ecology.com – מאמר מקיף על ייצור נייר לסוגיו.

למיטיבי לכת – הפרק Recycling אצל פן וטלר – ניפוץ כמה מיתוסי מיחזור. עוד מומלץ הפרק Environmental Hysteria שעוסק גם בגרינפיס ושיטות הפעולה שלו.

9 מחשבות על “עם בלוג אי אפשר לנגב את התחת

  1. למען האמת, הפוסט הטרחני הזה היה נחסך מקוראי הגלוב הרגישים לו רק היה אפשר להגיב בקפה הטוש מבלי להירשם לרשת החברתית הפולשנית שלהם. טוב, גם ככה אני לא שותה קפה.

  2. אם זו הייתה פיסת המידע היחידה שמלאת באינפורמציה חלקית ופופוליסטית שפורסמה בבלוג 'קלקלה' בשביל להשיג עוד תשומת לב, מצבנו היה מצויין. אני עדיין מתקשה לסלוח ליום בו נמרוד הלפרן קרא לחיילי צה"ל חברים בארגון טרור, ועד היום סירב להנצל על כך…אלא רק לפרש מחדש את דבריו (לדברים די דומים לפשט של המשפט ההוא)

  3. מעניין באמת לשמוע את העובדות האלה לגבי מחזור לעומת ייצור נייר רגיל. מה שכן, אני חושב שבכל זאת יש הרבה הגיון במחזור-גם אם יש שימוש גדול יותר בכימיקלים, אי אפשר להתעלם מהעובדה שיערות מתדלדלים בעולם. יערות הגשם למשל, אני לא יודע את המספרים אבל בהחלט שהם נעשים קטנים עם הזמן. עד כמה שכימיקלים מזיקים לסביבה, חוסר בעצים הוא לא מצב טוב יותר. הבעיה היא למצוא את האיזון, כנראה.

  4. פינגבק: שווה קריאה ~
  5. צור – התמעטות יערות הגשם איננה בגלל יצור הנייר אלא בגלל שיטות חקלאות פרימיטיביות שגורמות לזניחת הקרקע ובירוא חלקי יער נוספים כל כמה שנים

  6. רוגל נכון חלקית אין לזה כלכך קשר לפרימטיוויות אלה פשוט לעובדה המצערת שאין שום קרקע בעולם שתרוד את כמויות הגשם של אזורים טרופיים בלי להסחף ואכן היערות משמרים את הקרקע ברגע שכורתים כדי לעשות חקלאות תוך כמה שנים היא פשוט נגמרת ועוברים למקטע יער נוסף. הפתרון ויש כמה ניסיונות מעניינים בתאילנד ולאוס זה חממות מסוג מאוד זול אבל נשמר להרבה יותר זמן..

  7. לגבי פן וטלר. לא סוד שהתוכנית מוטה לדעות שלהם, הם לרגע לא מנסים לשוות אובייקטיביות או חרטא כזו לתוכנית (שהן מעולות דרך אגב). בעקבות אותה תוכנית ספציפית הועלו מספר שאלות והן הסתכמו במסמך בן 250 עמודים ששלחו לי עם הסבר מפורט למה מיחזור הוא בכלל לא בולשיט.
    אם תרצה, בקרוב אצלך, בתיבת הדואל הקרובה לביתך.

    ובאופן כללי המגמה הנכונה היא צמצום השימוש ולאו דווקא המיחזור – למשל לבוא עם תיק בד לסופר/שוק במקום שקיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *