בכניסה לבאר שבע

חוויות רבות אני צובר בנסיעה השבועית שלי לאוניברסיטת באר-שבע (הידועה גם בשם “אוניברסיטת בן-גוריון”). בשבוע שעבר גיליתי מחדש את “גרייסלנד” של פול סיימון ורגע לפני שנכנסתי לעיר, חשבתי שאני רואה משהו אבל לא הייתי בטוח. אז השבוע הצטיידתי במצלמה, עצרתי בצד הדרך וצילמתי.

בכניסה לערים גדולות ברחבי העולם ישנם שלטים המברכים את הבאים. באמצעות השלטים פרנסי העיר מביעים שמחה וסיפוק על כך שהמבקר בחר להגיע דווקא אל העיר שלהם, הם מעצבים כרזות מיוחדות שיחקקו בזכרונו של המבקר כך שירצה לחזור פעם נוספת. גם בכניסה לבאר-שבע יש שלט דרכים ענק המברך את הנכנסים לעיר וזה מה שמופיע בו (לחצו כדי להגדיל).

חיפשתי באינטרנט מתי היה שבוע המודעות לשבץ מוחי מכיוון שהייתי בטוח שגם בשבוע שעבר ראיתי את אותו השלט ובפעם האחרונה שבדקתי, שבוע בדרך כלל נמשך המממ, שבוע.

ובכן, על פי אתר דוקטורס, שבוע המודעות מתקיים בין ה-4 ל-9 ביולי.

אחחחח, באר שבע.

נכתבו 22 תגובות לפוסט “בכניסה לבאר שבע”

  1. gyuval:

    זה כדי שתוכל להבדיל בין שבץ מוחי לסתם שיעמום, בכל זאת מדובר בבאר שבע

  2. א.פ:

    אני הייתי בטוח שלאוניברסיטה קוראים בן גוריון. ככה לפחות קראו לה כשאני למדתי בה.. אבל אולי ככה קוראים לה באוניברסיטת בני ברק.

  3. הספתנעיר:

    אני חושב שהדבר המעניין הוא לא בתדירות עדכון שלטי החוצות בבאר שבע כמו שבתוכן המודעה: “זמן = מח”

    היופי בעניין שזה נכון ולהלן ההוכחה:

    אם “זמן= מח” וגם “זמן=כסף”

    כלומר “מח” = “כסף”*

    *לכל כלל יש יוצאים מן הכלל.

  4. אילן:

    מה שמזכיר לי שפעם לקחנו את סבתא שלי לביקור אצלנו בנגב. כשהראינו לה את כלא באר שבע, היא שאלה בתמיהה: “מה זאת אומרת? מה, מישהו חי פה מרצונו החופשי?”

  5. גלעד:

    כמה טוב לקבל עידכונים מב”ש.

    לפני שנים הראיתי את הארץ המובטחת לקרובי משפחה חדשים שהגיעו לביקור מקנדה. בדרך לב”ש הם שאלו האם זה המקום עם הגמלים, ואני אמרתי ששנים התגוררתי שם ומעולם לא ראיתי גמלים בעיר עצמה, אלא רק מסביב, ובכלל זאת עיר יותר מודרנית מהתדמית המאובקת שלה.

    בכניסה לעיר נכנסתי לתדלק, רק כדי לפגוש בארבעה גמלים חונים בתחנת הדלק.

  6. חתול אדיש:

    הוראות הגעה לאוניברסיטת בן גוריון:
    אתה נוסע בכביש הראשי ישר עד שאת מגיע למבנה אפור וגדול
    אם יש משפחה של בדואים על הדשא, תמשיך ישר, אתה בסורוקה

  7. חנן כהן:

    אפליה! למה רק ליו”ר עוצרת הרכבת בצד כדי שיוכל לצלם?

  8. גורע:

    לול תרנגולות!

  9. עומר:

    יובל, יש הרבה חשיבה מאחורי המשפט הזה. שים לב להוכחה המתימטית:

    צ.ל.: זמן = מוח

    נתון: מוח > כוח[1] ˰ כוח -> עבודה ˰ עבודה -> כסף

    אין זמן לכן בפרט אין זמן לדאגות -> אין דאגות
    כסף נמצא ביחס ישיר כמותי לכמות הדאגות (ראה עבודתו של ב. סמולס בנושא[2]) ולכן:
    אין דאגות -> אין כסף -> אין עבודה -> אין כוח.
    לפיכך: כוח -> זמן. מכיוון שיותר כוח -> יותר מוח, בשאיפה ל-0, כוח יכול להגמר, אבל זמן לא, אז תמיד יהיה מוח >= זמן.
    מכיוון שמוח מ.ש.ל.

    [1] ככה אמא שלי תמיד אומרת.
    [2] השפעת מצבם הכלכלי של האפרו-אמריקאים על מעמדם הסוציאלי – ב. סמולס (1997).
    [3] http://en.wikipedia.org/wiki/Procrastination.

    ידעתי שיש סיבה שאני לומד כל כך הרבה מתימטיקה בתואר של מדעי המחשב 🙂

  10. עומר:

    שיט, נדפק לי ה-formatting. צ”ל בסוף:
    “מכיוון שמוח

  11. עומר:

    שיט, נדפק לי ה-formatting. צ”ל בסוף:
    “מכיוון שמוח >= זמן (ראה אפקט הבטלה[3]), מכאן שזמן = מוח. מ.ש.ל.”

  12. עומר:

    יובל, בבקשה תעשה קצת סדר בתגובות. זה בכלל אמור להיות קטן/שווה.

    הגלוב דוחה את מתימטיקת העילית שלי. יכול להיות שזו תגובה אלרגית?

  13. תמר [אחרת]:

    חששתי שזה יהיה פוסט עם תגובות “מרכזניות” [אם יש מילה כזאת] מידי אבל סך הכל,
    אני מרוצה.
    חוצמזה, חתול אדיש – אם אתה נוסע ישר, עובר בניין אפור גדול עם משפחה בדואית על הדשא, אל תמשיך ישר. תעשה פניית פרסה – עברת את האוניברסיטה.
    כדי שסתם לא תלך לאיבוד בעיר המוזרה הזאת ששוכנת בסוף העולם [שלך]

  14. הבלונדינית הסודית:

    לול, באותו יום ד ראיתי גם אני את אותם שלטים באותה באר שבע (אגב, השלטים האלה מקיפים את ב”ש מכל צדדיה, שאיש לא יפספס חלילה) ומאז המשפט “סע/י למיון הקרוב” הפך לפתרון הראשון לכל בעיה שמישהו מעלה בפני.

    אחחחח באר שבע ויותר מזה: אחחחחחחח ערד.

  15. דיימונד:

    לול

    לא חוזרת לשם יותר בחיים שלי.
    רק בטיסה מעל בדרך לסיני.

  16. איתי:

    מאיש שנולד בשכונת צריפים בגבעתיים ועבר לשכונת צריפים בפרדס חנה, הייתי מצפה לקצת יותר כבוד.
    תזכורת: ב”ש מקדימה את זמנה כבר אלפיים שנה. טרנדים שהתחילו אצלנו (אברהם אבינו. בארות מים. גלידה באר שבע. אורנה בנאי. סמבוסק ביציאה מהעיר. שלום אביטן) הגיעו באיחור של מאה שנה גם לתל אביב. אז אם מדברים אליך על שבץ – במדיה של שילוט חוצות, כן כן, גם ביפן עובדים על הפיתוח הזה כרגע – אל תהיה ביקורתי: תקלוט, תפנים, תבצע. עוד מעט יכתבו על זה גם בעיתון שאתה עובד בו.

  17. עומר רוזן:

    חושב שזה נורא?
    באילת חודשיים אחרי ששרון אושפז זה הופיע בכניסה לעיר:
    ” rel=”nofollow”>

  18. עומר (האחר):

    עומר, חבל, יכולת להשתמש כאן בכיף בקנטור ברנשטיין, היית חוסך חצי הוכחה.

    אה, והוכחת רק כיוון אחד

  19. the south will rise again:

    ראשית, אוניברסיטת בן גוריון משלמת לך כסף טוב (לא כמו נוני, אבל גם רבקה כרמי נותנת כמה ג’ובות…) אז לפחות תכתוב את השם נכון.

    נמשיך לעניין השבץ, תחשבו כמה טוב (או רע) היה אם השיירה של שרון הייתה עוברת סמוך לאחד השלטים כמה ימים לפני שהמוח של אריק קשישא הוצף בדם סמיך.

    כרגע עובדים בבאר שבע על השלט השני בסדרה “סרטן בפרוסטטה, סימנים מוקדמים” למען אולמרט ושאר בעלי הגידולים בעומק חור העכוז.

  20. עומר:

    עומר (האחר) – הגלוב בלע לי את חצי ההוכחה.

    יש פה יותר מדי “עומר”ים בפיטנגו הזה.

  21. אחד העם 18:

    ובכן, כל כניסה לבירת הנגב היא אירוע מוחי קטן*

    *גילוי נאות: נולדתי בבאר שבע. כנראה שזה מסביר לא מעט עלי

  22. רועי:

    קודם כל, אני חושב שכתוב שם זמן=מת.

    דבר שני, אני חושב שזה PRANK די מגעיל. הבדיחה הזאת היא על חשבון תושבי באר שבע- זה בעצם כאילו אומר למי שבא לבקר: “כולם כאן אנאלפבטים ועם פרצוף עקום, אם אתה רואה שלמישהו צד אחד בגוף לא מתפקד- זה כבר לא נורמלי, תקשר למיון”.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: