חג השואש

משה שלח הודעה לאימייל הסגול עם הנקודות הצהובות:

שלום יובל
א. היום 30.11.2005 בדף הראשי של אתר NRG כתוב:” יום חג: הגרסה החדשה של פיירפוקס הושקה, ויש בה ים שכלולים”. אני משתמש בשו”אש ויופי שיצאה גירסה חדשה אבל יום חג? לא הגזימו שם באתר האנרגיה האם צריך ללבוש בגדים לבנים, לאכול מאכלים מיוחדים ולרקוד בכרמים?
ב. אני מציע שלמדור אי מייל סגול יהיה אפשר לפנות דרך האתר- לנוחות הקהל
בברכה
משה

למזלנו, עורך ערוץ הרשת החדש, מר ליכטש (אם קוראים במילרע, זה אפילו יוצא חרוז), מבקר בגלוב מדי פעם. אולי הוא יוכל להאיר את עינינו. אני מסכים עם משה שההתרגשות היתה טיפהל’ה מוגזמת; אחרי הכל, אולי כדאי לשמור את המונח “יום חג” ליום קצת יותר משמעותי? לא שזה אסון בעיני, אבל מילא.

ובאשר לבקשתך לסדר אפשרות לפנות אל האימייל הסגול עם הנקודות הצהובות דרך האתר, אני מיד מפנה אותה למנהל האתר, ליועץ הטכני, אחראי הרשת וקצין האבטחה. בקיצור, אני אבדוק את העניין.

נכתבו 9 תגובות לפוסט “חג השואש”

  1. מוסיף:

    אולי היה צריך לדייק ולכתוב “יום חג למשתמשי השואש”. כי בכ”ז יש קצת שמחה בלב.

  2. מוסיף:

    וזאת למרות שקשה לשמוח כשנאלצים לנגן על אורגנית בקרן רחוב כדי ללקט כמה ג’ובות, ואין שקע חשמלי כדי לחבר אליו את האורגנית.

  3. יובל דרור:

    שלח לי את הכתובת שלך, אני אדאג לשלוח אליך הביתה כמה “תלושים” לחג. יהיו לך מפרקים תלושים, כמה עורקים תלושים, ימבה תלושים אני אארגן לך. לא לדאוג.

  4. מוסיף:

    טוב, לא צריך. זה בסדר.

  5. יובל דרור:

    אוהב אותך אח שלי

  6. תומר ליכטש:

    כמובן שלא אכנס לדיון בעניין ההחלטה לכתוב כך או כך בדף הבית של NRG. אבל אומר את זה: כשקמתי בבוקר וראיתי שיש פיירפוקס חדש ועיצוב חדש לאתר מוזילה, הרגשתי חגיגי. בשעה שכתבתי את הידיעה הרגשתי קצת חגיגי, וגם כשהתקנתי את ה-1.5 היה שמח. חג או לא חג, אני נוטה להסכים עם המוסיף למעלה – אולי זה באמת חגיקי, כלומר חג לאלה שבעניין. משהו כמו יום הגאווה, או יום כיפור ליהודים. חגים. כלומר, אתה לא באמת מאמין שהשמיים “נפתחים” ו”אלוהים” “שומע” את התפילות שלנו, וכותב כל מיני דברים ב”ספר” החיים. אלא אם כן אתה בקטע, של האמונה. ואז זה בסדר. זה חג. אין צורך לצאת מהכלים, משה סגול עם נקודות. כולו שמחים.

  7. מוסיף:

    תומר, יש לי רעיון עבורך למאמר סנסציוני- תחקיר אודות תנאי ההעסקה של טוקבקיסטים, משוררי חצר וחברי דירקטוריון בקונגלמורט פופאפ. אני מבטיח לך ראיון קורע לב עם עובד בחברה (לא אזכיר את שמו כרגע) ששכרו לא שולם לו זה כמה חודשים. הכל הוא יחשוף – ה כ ל. את ההבטחות, את האיומים ואת החיים בצילו של רודן חסר רחמים (ולב), המשתמש בשיטות של מאפיה (מאפיה! המקום שבו תולשים איברים ולא המקום שמכינים בו פיתות בוכריות, לחם צימוקים וחלות מתוקות לשבת).

    צור איתי קשר בהקדם.

  8. ישי:

    יום השואש והגבורש (מששו קרש לאות ש במקלדת שלי, יוצא לי ש במקום ש)

  9. תומר:

    ישי, במקום בו שורפים מקלדות וגו’.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: