כך ייבחר ראש הממשלה הבא בישראל

את התואר הראשון שלי עשיתי גם בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל-אביב (וגם בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה) ולכן יש לי חיבה לא נסתרת לענייני הקשורים למדע המדינה, כמו מערכת בחירות. קשה שלא להתפעל ממערכת הבחירות שזה עתה הסתיימה בארה”ב אבל כל מי שינסה להבין את השיטה, צפוי לחטוף חתיכת כאב ראש שלא מהעולם הזה.

ערד ניר מחדשות ערוץ 2, למשל, הסביר לגולשי האינטרנט ש:

המועמד שזוכה בכל מדינה, זוכה בכל הקופה של אותה מדינה, כלומר אין הבדל בין ניצחון על חודו של קול או בהפרש של מיליון קולות.

שזה פשוט לא נכון מכיוון שבשתי מדינות, נברסקה ומיין:

מקבל המועמד שזכה ברוב הקולות של המדינה שני אלקטורים, בעוד שאר האלקטורים משויכים לאזורי הבחירה של חברי הקונגרס מטעם המדינה, וכל אחד מהם ניתן למועמד שזכה ברוב במחוז הבחירה, כך שייתכן מצב שהאלקטורים של מדינות אלה יתחלקו בין המועמדים.

ובכלל שווה לנסות ולקרוא את הערך על האלקטורים בוויקיפדיה, ערך שמבטיח לכם מיגרנה קסומה. למרות זאת, ראו איזה פלא, בסוף התהליך יש נשיא חדש לארה”ב. אם האמריקאים מצליח לפצח את אינספור החוקים ותתי הפרוצדורות, אין סיבה שהישראלים, שהם כידוע עם סגולה, לא יצליחו להתמודד עם שיטה קצת יותר מורכבת (אך שניתן לסמוך עליה) מלשים פתק של ש”ס בקלפי.

אי לכך ובהתאם לזאת, הנה ההצעה שלי לשיטת הבחירות האופטימלית עבור ישראל:

ראשית יש לבטל את כל המפלגות למעט שלוש. לא אכפת לי אילו שלוש הן יהיו. מצידי שיהיו הגמלאים, בל”ד ואגודת ישראל. אבל שיהיו שלוש. כל מפלגה שולחת מועמד לראשות ממשלת ישראל. את המדינה מחלקים ל-116 אזורים (בשל 12 השבטים, שבעת הימים שבהם לקח לאלוהים לברוא את העולם [כולל שבת], ארבעת המינים, שלושת הרגלים ו-90 הדקות שבהם משחקים כדורגל).

בכל אזור מתקיימות בחירות מקומיות-יחסיות על פי השיטה הבאה: מתכנסים ביום חמישי הגדול בדירה של יו”ר ועד הבית ומתחילים בסדרה של דיונים שנקראים “פיקוסים” (שם חיבה לצמחיה מפלסטיק שנמצאת בסלון של יו”ר הועד). מי שצועק הכי חזק או אם יש רוב לאשכנזים מעל גיל 45, זוכה בשני שליש מקולות החיילים ומעביר אותם לנציג השכונתי שמעביר אותם לנציג האזורי. לאחר שסופרים את כל הקולות, נקבע מי מבין המועמדים ניצח באזור ואז הוא גורף את כל הקולות וזאת למעט באזור נס ציונה ובתת-אזור 7 של מגזר המושבים העצמאיים בהם מחלקים את הקולות באופן פרופורציונלי לאוכלוסיית עולי חבר העמים.

כדי לזכות בראשות הממשלה, על מועמד להשיג 13.77 אזורים (שהם שורש ריבועי של 116 פלוס שלושה נציגים לנתניה שאף אחד לא רוצה להתעסק איתה). במידה ויש שיוויון בין שני המועמדים או בין השלושה, מועברת ההכרעה לכנסת אשר מתכנסת באישון לילה ואחרי ארבעה סיבובים של אבן-נייר-ומספריים, מכריז מזכיר הכנסת על המנצח. במידה ויש שיוויון בסיבובי האבן-נייר-ומספריים, שותים וודקה עד אור הבוקר ומי שמספר את בדיחת ה”טוק-טוק” הכי מצחיקה, לוקח.

אם זה לא פותר את הבעיות הפוליטיות איתן מתמודדת ישראל, אל תקראו לי ג’ו ביידן.

נכתבו 18 תגובות לפוסט “כך ייבחר ראש הממשלה הבא בישראל”

  1. עומר:

    ואם זה בשנה מעוברת?

  2. יובל:

    אז יש שישה סיבובי אבן-נייר-ומספריים ושותים פינה-קולדה ולא וודקה.
    פפפףףף, עם זה חשבת להתקיל אותי? אח שלי, מדובר בהצעה סגורה הרמטית מבחינת ההיגיון הפנימי שלה.

  3. מיס מארפל:

    ואני רוצה לדעת, איפה התימנים משתלבים בכל המערך האולטרה משוכלל הזה?

  4. האביר שלא היה:

    מילא התימנים – האורפלים!

  5. הספנתעיר:

    מה שיפה הוא שממש לקחת מחשבון ועשית שורש ריבועי ל-116 (והוספת 3).
    מה שעוד יותר יפה שאני טרחתי ובדקתי האם החישוב שלך מדוייק (התשובה היא – כן)

  6. מיס מארפל:

    אביר, הם עוד משחקים במועדון הכדורגל אל-חוריה!

  7. דרומי:

    אבל על פניו ברור שהשיטה הזו נותנת יתרון לא הוגן לג’ינג’ים.
    איך חשבת להתמודד עם הבעיה הזו?

  8. omeran:

    רק כדי להיות בטוח – כדי להחליט של מי בדיחת ה”טוק-טוק” הכי מצחיקה עושים בחירות, נכון?

    (כן, כן, רק אתמול גיליתי שהגלוב חזר)

  9. יובל:

    להכל יש תשובות.

    מיס מארפל – התימנים זכאים לבחור. רק על זה אני חושב צריך להעניק לי את פרס שיוויון ההזדמנויות.
    דרומי – כמובן שיש יתרון לג’ינג’ים. לא היית רוצה ראש ממשלה ג’ינג’י? כמובן שהיית רוצה, אז תפסיק להתלונן.
    omeran – עושים פריימריס פתוחים. אבל אז אין צורך בנציגים וזה תהליך הרבה יותר פשוט כי נס ציונה מתנהגת כמו שאר האזורים. וזה שרק עכשיו גילית שהגלוב חזר, ובכן, שמע, כן.

  10. אפי פוקס:

    שים לב למשהו מטורף, אפילו מאגי: בכל שנה שבה מכבי תל אביב מפסידה לבני השרון בחוץ כששחקן שגובהו הוא מטר תשעים ושתיים בידיוק קולע 35% מהשדה, הליכוד מקבל מספר אי זוגי של מנדטים.

  11. אדוה:

    אבל מה עושים בשנת שמיטה?!

  12. אדוה:

    אה, ועכשיו אני מבקשת שתנסח מחדש את תקנון הכנסת.

  13. חזי:

    הרעיון שלך לא מוצלח.

  14. דרקונית:

    אבל למה מספר זוגי של סיבובי אבן נייר ומספריים? זה סתם מאריך מראש את התהליך, לא?

  15. זה משנה:

    פעם אחרונה שהיה כאן ראש ממשלה ג’ינג’י, זה נגמר בדיוק לפני 13 שנים.

  16. גיא:

    בכלל לא בטוח שהאמריקאי הממוצע מבין את שיטת הבחירות המורכבת שלהם.

  17. רואה שחורות:

    דרקונית צודקת, על מנת שהתהליך יהיה דטרמיניסטי חייבים שמספר הסיבובים של אבן נייר ומספריים יהיה מספר ראשוני.

  18. כפור:

    מסכים עם כל מילה (חוץ מ-‘פיקוסים’)!

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: