זה יכל לקרו לכל אדם

אחרי יום עבודה ארוך ומייגע חזרתי הביתה ואני מוצא שאורי אורבך אכן עומד להשתלב בחמישייה הראשונה של רשימת “הבית היהודי”. הידיעה הזו מגיעה ימים ספורים לאחר שנודע שהעיתונאי ניצן הורביץ עומד להשתלב ברשימה המאוחדת של מרצ ותנועת השמאל החדשה. מדוע המפלגות מחזרות במרץ אחרי כל כך הרבה עיתונאים?

אתמול פרסם העורך הראשי של אתר “העין השביעית”, עוזי בנזימן, רשימה בה טען שהדור הנוכחי של העיתונאים שקופצים לפוליטיקה הם בעצם גימיק בעזרתו מנסות המפלגות למשוך בוחרים.

אני חושב שיש סיבה נוספת. הם יודעים עברית. לא, ברצינות. העיתונאים שעברו אל הפוליטיקה, מיוסי שריד, דרך טומי לפיד שלי יחימוביץ’, דניאל בן-סימון ועד ניצן הורביץ ואורי אורבך, הם אנשים רהוטים ודוברי עברית מצויינת. אז מדוע זה חשוב? בואו תשמעו כיצד מדברת, היום בבוקר בתוכנית ה”כל דיבורים” עם ירון דקל, שרת התיירות שלכם, כן – היא שרת התיירות שלכם, רוחמה אברהם-בלילא.

 
הנה התמלול לאלו שלא מאמינים למשמע אוזניהם:

הבט, זה לאאאא חלילה פיגוע טרור. זה תאונת דרכים ותאונת דרכים יכולה לקרו בכל מקום. זה יכל לקרו לכל אדם אשר יצא מביתו וחלילה נפגע או נפצע.

וכך תאונת דרכים היא זכר ולא נקבה ולכן הוא, כלומר “זה”, כלומר תאונת הדרכים, יכולה לקרו. כן, לקרו בכל (דגש באות כף) מקום. זה – תאונת הדרכים, יכל לקרו לכל (דגש באות כף) אדם אשר יצא מביתו וחלילה נפגע או נפצע.

אמאל’ה!!!

אחרי שאוזניי דיממו מרוב כאב אני מוכן להצביע לכל מי שיצליח לקרו משפט בעברית ללא שגיאות. אפילו אם הוא אורי אורבך.

נכתבו 52 תגובות לפוסט “זה יכל לקרו לכל אדם”

  1. מיס מארפל:

    עכשיו תאר לעצמך דו שיח בין פואד לרוחמה. שירה במיטבה!

  2. יוחאי:

    מעולם לא הבנתי את הקטע הזה לשפוט מישהו לפי הידע שלו בלשון, סליחה, אני אהיה מדויק, אני מטעב את זה, יש אנשים עם דיסלקציה שאין להם שום דבר לעשות בנידון, אני מניח שפעם הבאה תגיד שזה לא יצוגי שנכה לא יכול ללכת ?

  3. העלמה עפרונית:

    מה הקשר בין דיסלקציה לבין יכולת התבטאות בעל פה?

  4. אריה:

    לא מגיע לה קרדיט על השימוש במילים “הבט” ו”אשר”?

    (יובל, בקטנה, סוף פיסקה שלישית, היא דיברה בתוכנית הכל דיבורים על ירון דקל, או איתו? אתה רואה שזה יכול לקרו לכל אחד?)

  5. Gilad:

    רוחמה אברהם-בלילא

    יכול לקרו לכל אחד

  6. עידן:

    ו…עוד כמה שנים טובות עם רוחמה. מקום שמיני ברשימת קדימה לכנסת. מקום ששווה לפחות סגנית שר. ביבי ייתן?

  7. עומר:

    אני חושב שהם מגייסים אותם כדי שיהיו להם אינסיידרים במערכות החדשות.

    אבל אני פרנואיד מטבעי 🙂

  8. יובל:

    יוחאי – הידע שלו בלשון? תגיד לי, אתה צוחק עליי? מישהו מבקש ממנה שתהיה מורה לדקדוק? האם זו דרישה מוגזמת משרה בממשלת ישראל, שמייצגת בין השאר גם אותי, שתדע לומר משפט אחד, בן 27 מילים בלי שגיאות מזעזעות שמתאימות לילדים בכיתה ד’?
    אתה רואה, עכשיו הכנסת אותי לבעיה. אני לא יודע מי יותר מזעזע אותי: רוחמה אברהם-בלילא או אתה. הממממ אני אמשיך לדבוק באברהם-בלילא; על העלגות שלה אפשר לבנות באופן קבוע.

  9. יהושפן ב:

    הבט, היא קיבלה מקום 8 בקדימה.
    זה באמת כבר יותר מדי בשבילי. למי מצביעים? לביבי – לא. לברק – ברור שלא. ללבני – מה, להצביע לה רק בגלל שאני לא רוצה את האחרים? כנראה שכן.

  10. יהושפן ב:

    ושכחתי להוסיף, שהיום בבוקר נסעתי והGPS אמר לי לפנו ימינה. פנייי, כי אני לא מאמין שהוא אוהב לשגו. כמעט ולא יוצא לראו GPSים עושים טעו. לדור הישן זה עוד יכול לקרו.

  11. יוחאי:

    “מה הקשר בין דיסלקציה לבין יכולת התבטאות בעל פה?” אני אצטת מהוויקיפדיה

    “בגילים מבוגרים יותר היא עשויה להתבטא בקשיים בפענוח הקול ובקשיים בהפעלת מיומנויות קריאה ואיות שכבר נרכשו ובקושי ברכישת איות ובניסוח מסורבל.”

    אני יכול להעיד מהחוויות שלי בבית שמספיק בעיות כתיבה וניסוח מוציאים אותך משיעורי לשון דבר שמוביל לחוסר ידע בלשון דבר שמוביל גם לבלבול בין זכר לנקבה.

    “יוחאי – הידע שלו בלשון? תגיד לי, אתה צוחק עליי? מישהו מבקש ממנה שתהיה מורה לדקדוק? האם זו דרישה מוגזמת משרה בממשלת ישראל, שמייצגת בין השאר גם אותי, שתדע לומר משפט אחד, בן 27 מילים בלי שגיאות מזעזעות שמתאימות לילדים בכיתה ד’?”

    כל הכבוד על הבגרות, מרשים, אנשים עם גישה דומה לשלך הם אסון לאנשים עם קשיי ניסוח, ניסוח תקין תדרוש ממורה ללשון, כותבים, עורכים, חלק מדרישות המקצוע, לצחוק על אנשים בגלל שיש להם קשיי ניסוח ? אין הבדל בין זה לבין לצחוק על נכה בגלל שהוא מתקשה ולא יכול לעמוד.

  12. דוברמן:

    יוחאי, ייתכן שהצדק היה בדבריך, אילו זו היתה הבעיה היחידה של רוחמה אברהם-בובליל. אה… בלילא.

    הלוואי, שהבעיה היחידה שהיתה לנו עם הפוליטיקאים שלנו, היו ענייני הניסוח הלשוני. אם כי, ברוב המקרים (למעט מקרים חריגים, שאליהם אתה מתייחס), המשלב הלשוני וכישורי השפה של אדם יהוו מדד נאמן להשכלתו ורוחב אופקיו. שוב – לא תמיד, כיוון שיש בעיות כמו דיסלקציה, אבל על-פי-רוב, אח’שלו, יש קורלציה.

    יובל, כך או כך יוחאי צודק. זה לא יפה לצחוק על רוחמה אברהם-בובליל. זה יכול לקרו גם לך!

  13. יובל:

    יוחאי – תנוח. אברהם-בלילא מעולם לא העידה על עצמה כמי שסובלת מדיסלקציה ואם היא העידה על עצמה ככזו, הרי שאין לי אלא להציע לה את התנצלותי הכנה.

    יש לי הרגשה שבשל הרקע האישי שלך אתה ממהר להגן על כל מי שמתקשה בעברית ולכן אתה גם מטעב את אלו שדורשים מינימום (דגש על מינימום) של התבטאות תקינה מנבחרי הציבור שלהם. ובכן יוחאי, לא כל מי שעילג סובל מדיסלקציה. יש כאלו שפשוט סובלים מעילגות. גם זה לא נורא כל עוד הם לא צריכים לעמוד על במה, לדבר ברדיו או בטלוויזיה ולייצג את מדינת ישראל.

    האם אתה לא סבור שמי שמייצג את מדינת ישראל, מי שעיקר עבודתו הוא לדבר, מוטב שיטפל בקשיי הניסוח שלו? או שגם זו בקשה מוגזמת מדי?

    ולבסוף, קושי בניסוח הוא לא “נכות” ולכן ההתעקשות שלך על ההשוואה היא התלהמות מגוחכת. אכן, יש כאלו שהתנסחות קשה להם, יש כאלו שחסרים להם יסודות, אבל מי שטוען שבגלל שהוציאו אותו משיעורי לשון הוא נכה, עושה לעצמו חיים קלים.

  14. אלירם:

    יוחאי, איכשהו נדמה לי שבמקרה של השרה המכובדת ההתנסחות היא סימפטום ולא תופעה. זו הבעיה.

    מה שכן, הדוגמה שהובאה לא מפריעה לי מבחינת התוכן, תאונת הדרכים אכן לא אמורה לפגוע בתיירות.

    לכן אני יוצא בקריאה לשרה לנצל חלק מתקציב הקשר עם הציבור שלה לשיעורים בהופעה בתקשורת בדיוק כפי שעמיר פרץ הצליח ללמוד אנגלית ברמה שאינה מביכה.
    דברים כאלו ניתן ורצוי לתקן (אלא אם כן באמת מדובר בליקוי למידה ואז, כפי שציינו לפני, אין סיבה לכעוס עליה בשל כך).

    ולבסוף, לדעתי המפלגות מגייסות עיתונאים גם כי הם סלבריטאים וגם כי יש להם קשרים בתקשורת.

  15. יואב (לונדון):

    יוחאי צודק. התפקיד של שר הוא לקבל החלטות פוליטיות, ולא לייצג אותך או אף אחד אחר (בשביל זה יש נשיא ושגרירים). יש אנשים שלא יודעים לדבר עברית צחה, אם בגלל שהם לא דוברי עברית מלידה, אם בגלל שהם דיסלקטים, אם בגלל שהם סובלים מבעיה פיזית או מנטלית אחרת, אבל זה לא פוגם ביכולת שלהם לקבל את ההחלטות הטובות ביותר, בזמן שדי מפחיד, אותי, לתת לאבשלום קור לקבל החלטות. בעיקר שלא מדובר על התבטאות בכתב, שבא יש למתבטא זמן לעבור על הטקסט לבדוק האם הוא לא טעה איזה טעות מביכה (כמו זמנים לא עקביים, מין לא עקבי, מעבר בין רבים ליחיד ועוד, מעניין לכמה אנשים זה לא קורה) אלא טעות בהתבטאות בעל פה. כל זמן שהשר יודע לקבל את ההחלטות הטובות והנכונות (אני לא בטוח שזה מה שקורה אצל חברת הכנסת אברהם-בלילא), וכל זמן שכולם מצליחים להבין מה הוא התכוון להגיד, שיגיד את זה איך שבא לו, ושכל הטהרנים יקפצו.

  16. פרנץ:

    השאלה היא מדוע שניכם כתבתם מטעב…

  17. יובל:

    יואב – אני לא אגיב על סוף דבריך כי הם לא ראויים לתגובה. ובכל זאת הערה קטנה: אם אתה חושב שתפקיד השר הוא לקבל החלטות פוליטיות ולא לייצג אותי או אף אחד אחר, אז עשה טובה, תישאר בלונדון.

    יובל (כרכור)

  18. איפי:

    יואב – התפקיד של השרים הוא לא לייצג אותי?? מה לגבי נאומים ונסיעות ממלכתיות לחו”ל, גם שם הם לא מייצגים אותי?

  19. נתאי:

    אני דווקא לתומי סברתי, שהתפקיד של נבחרי הציבור הוא לעשות (למען הציבור), ולא לדבר צחות.

  20. אלעד-וו:

    דיון קשור אצל דובי

  21. א':

    ליואב, לונדון (שדווקא התנסח בנימוס ולכן דבריו כן ראויים לתגובה לטעמי): היכולת לקבל החלטות נכונות היא לא 100% מולדת. אני רוצה בכנסת פוליטיקאים שקוראים הרבה מאוד ספרים וחומרי עיון ולומדים היטב את תחום הפעילות שלהם, כדי שיוכלו לקבל החלטות שהן גם מושכלות ולא רק אמוציונליות. מי שמדבר עברית כל-כך קלוקלת, סימן שהוא פשוט לא קורא בכלל ספרים או עיתונים, או כל חומר כתוב אחר.

  22. א':

    אגב, “יואב”, גם גדי טאוב כתב מאמר בסגנון של היואב הזה לא מזמן. זה התפרסם ב”ישראל היום” (או איך שלא קוראים לביטאון הביבי הזה) והטון היה דומה מאוד: מי שדורש שלמקבלי ההחלטות במדינה יהיה קצת שכל בקודקוד הוא מתנשא ואנטי-דמוקרטי. אנחנו יודעים שטאוב מסתובב בבלוגוספירה בעצמו, ולא הייתי מתפלאת אם הוא מגיב פה בשמות בדויים.

    תסתכלו על רשימת המינויים של אובאמה. אין שם אפילו רוחמה אברהם אחת. רק פה חדלי אישים הופכים לאישי ציבור ומדרדרים את המדינה המתפרקת הזו.

  23. עידו:

    יואב, זו התממות מעושה לטעון ששר בממשלת ישראל לא מייצג את מדינת ישראל. זה מגוחך עוד יותר כשאתה טוען ששרת התיירות לא מייצגת את מדינת ישראל.

  24. דנדוש:

    כרגיל יובל- מילים בסלע.
    ועידו גם.

  25. יוחאי:

    “ולבסוף, קושי בניסוח הוא לא “נכות” ולכן ההתעקשות שלך על ההשוואה היא התלהמות מגוחכת. אכן, יש כאלו שהתנסחות קשה להם, יש כאלו שחסרים להם יסודות, אבל מי שטוען שבגלל שהוציאו אותו משיעורי לשון הוא נכה, עושה לעצמו חיים קלים.”
    קרא מה עניתי למי, הוצאה משיעור לא הופכת אותך לנכה, דברים אחרים כן.

    מעבר לזה, לא אמרתי שהשרה היא שרה טובה, רק ציינתי שלשפוט אדם על יכולת הביטוי שלו זה דוחה, שפוט אדם על מעשים ורעיונות שהוא מביע דרך הדברים שלו ומה שהוא עושה, לא על רמת הביטוי שבה הוא מביע את הרעיונות והדעות שלו.

  26. יואב (לונדון):

    איפי:
    לא, זה לא התפקיד שלהם. לא בדמוקרטיה בכל אופן. הרי איך יכול שר, שהוא אדם פוליטי בעל דעות פוליטיות מוצקות, לייצג אנשים שחושבים את ההפך ממנו? גם שהוא נמצא בחו”ל הוא נשאר אותו אדם, דיין פוליטיקאי, שמייצג את מי שבחר אותו בלבד. בדיוק בשביל זה המציאו תפקיד כמו נשיא.
    א’:
    אני לא גדי טאוב. אני חייב להודות שזה באמת באמת מחמיא לי. חוץ מזה, אין ספק שעדיף פוליטיקאי שיודע לקבל החלטות, אבל אני מכיר (ואני מניח שגם אתה) הרבה אנשים שיודעים לדבר יפה ושאני, לפחות, לא הייתי רוצה אותם כמי שמקבלים החלטות בשבילי, ומצד שני, אני מכיר כמה אנשים שלא מדברים באופן מושלם ובכל זאת מצליחים לקבל החלטה מוצלחת מידי פעם. אין קשר של סיבתיות מובהק בין שתי התכונות.
    אובאמה עוד לא ממש נשיא, ככה שקצת מוקדם להסיק מסקנות מהקבינט שלו (מה גם שמדובר בממשל נשיאותי ולא במשטר פרלמנטרי). אני משום מה מעדיף ללמוד מהעבר ולא מהעתיד. לא רק בישראל, אלא בעולם כולו יש והיו שרים (ואפילו ראשי מדינה) שלא מדברים כמו מורים ללשון. (מה שכן, רק בישראל כל תייר “מייצג את המדינה”). אני מסכים שרוחמה אברהם היא חדלת אישים, אבל לא בגלל שהיא התבלבלה בין זכר לנקבה בראיון רדיו (ושרים חדלי אישים זה לא המצאה ישראלית, אני מקווה שאתה יודע מי היה קודמו של אובאמה).
    עידו:
    למה זה מגוחך? שרת התיירות צריכה לנהל את משרד התיירות, לקבל את ההחלטות המדיניות שנוגעות למשרד התיירות, לייצג את האינטרסים של משרד התיירות מול הממשלה והכנסת, לנהל את תקציב משרד התיירות… היא לא צריכה להיות “התיירת הראשונה”, ואף תייר לא צריך לייצג את המדינה.

  27. צ'יקי:

    אני דוקא לא מסכים עם שפיטה של פוליטיקאי על שליטתו בעברית תקנית. פוליטיקאי צריך להימדד על עמדותיו ומעשיו, וזו הבעיה עם רוחמה אברהם. דיברתם על הממשלה האמריקאית: ראיתי שלאחרונה אובמה בחר שר פנים עם מגבעת מוזרה. אז די לטהרנות! אם אדם מצביע בעד מלחמת לבנון השניה, זה לא משנה אם הוא מצבי בעד או מצביע בעד?

  28. רגשות מחושבים:

    מה אנחנו פה בבלוג סטטיסטיקה שצריך להוכיח סיבתיות מובהקת בין קבלת החלטות ליכולת התנסחות סבירה (וגם זה בהנחה, שאני לא מסכים לה, שיכולת התנסחות כשלעצמה לא תורמת לפוליטיקאים)? וזה לא רק הלקרו, זה כל רצף המילים הזה. מותר לאדם להחליט על פי נסיון חייו עד כה שפוליטיקאים שלא יודעים לדבר הם פוליטיקאים גרועים. עובדה שכל מי שיצא כאן נגד ההכללה הזו הסכים שבמקרה הנ”ל היא מתקיימת. גם לדעתי, תיאורטית, יכול להיות שאדם עילג ולא ממחלה יהיה פוליטיקאי מצוין, אבל אין לי ספק שזה יהיה יוצא דופן קיצוני אם יתקיים. כרגע, בכלים שיש לי לשפוט, פוליטיקאי שמדבר ככה צריך להביא קבלות עשיה מאוד רציניות כדי שאתיחס אליו באהדה, ולמפלגה שנותנת ליותר עילגים מקום גבוה יש פחות סיכוי לזכות בקול שלי. במקום לנפנף בסטטיסטיקה ולהאשים בטהרנות בואו תתנו דוגמאות לפוליטיקאים מוכשרים שהם עילגים בצורה קיצונית כמוה ואז אולי אשנה את דעתי.

  29. איפי:

    יואב הלונדוני, לצערי אין ספק שגם איתך מערכת החינוך שלנו כשלה בהסברה של מה זה דמוקרטיה, איך היא מתנלהת ומה הרציונל שלה.
    תנחומי.

  30. יואב (לונדון):

    רגשות מחושבים:
    1. מותר לאדם להחליט על פי נסיון חייו עד כה שפוליטיקאים שחורים הם פוליטיקאים גרועים?! טוב, מותר, אין ספק, אבל בכל זאת, זאת לא החלטה סבירה. גם אם רוב באנשים השחורים שפגשת בחייך הם לא בוגרי ייל (ורוב השחורים בארה”ב הם באמת לא בוגרי ייל, בלשון המעטה)… אני שייך לסוג האנשים שמעדיפים לשפוט לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. נראה לי יותר, איך להגיד את זה… נכון.
    2. “תיאורטית, יכול להיות שאדם עילג ולא ממחלה יהיה פוליטיקאי מצוין, אבל אין לי ספק שזה יהיה יוצא דופן קיצוני אם יתקיים.” אין ספק, בכלל, הצירוף הזה: “פוליטיקאי מצויין” הוא יוצא דופן, בישראל יש 7 מליון אזרחים, ושנינו נסכים שאין בישראל 350 פוליטיקאים מצויינים, היחס הזה נשמר בכל המדינות שאני מכיר. והסיכוי שהצירוף הכל כך נדיר הזה יתרחש עם תכונה נוספת קטן עוד יותר. ולכן *על אחת כמה וכמה* אין לפסול אדם על סמך תכונה לא רלוונטית.
    3. שמעת פעם הקלטות של בן גוריון… את אשכול העיפו ממשרד הביטחון למען עמיתו הטוב פחות ממנו בגלל שהוא העז לגמגם… לפני איזה שבוע גורדון בראון (ראש הממשלה של הממלכה המאוחדת) טעה בנאום בפרלמנט ובמקום להגיד שהוא הציל את הבנקים הוא אמר שהוא הציל את העולם. העיתונות כאן קפצה על זה וכמובן שהוציאו מהארכיונים את כל הטעויות המביכות של כל הפוליטיקאים הבריטים בשלושים השנים האחרונות, ותאמין לי, כל פוליטיקאי בריטי חשוב הופיע שם (לא זוכר פרטים, חוץ מזה שתאצ’ר העזה להשתמש ב-we המלכותי במקום I). קורה לכל בן אנוש כמעט.

    איפי:
    אחרי שסיימתי את מערכת החינוך המשכתי ללמוד, ולכן יש עוד הרבה דברים שאני יודע ושכנראה לא מלמדים במערכת החינוך הישראלית (ואם כן, ישנתי בשיעור, ועל פניו גם אתה) בין השאר:
    1. “מתנלהת” היא לא מילה בעברית.
    2. לדמוקרטיה יש הרבה הגדרות, באף אחת מהן שר התיירות הוא לא נשיא המדינה, למעשה, שר בכולן הוא תפקיד ביצועי ולא ייצוגי.
    3. התקפה לגופו של אדם היא דמגוגיה.
    4. אני אף פעם לא אדע את הכל ואני אף לא אדע מה או אפילו כמה אני לא יודע.

  31. טל:

    דיבור רהוט לא מבטיח הרבה, את זה יכול כל איש מכירות אמריקאי להוכיח לך.
    מצד שני, כמו שרוטשילד אמר, להיות עני זה לא בושה אבל זה בטח לא כבוד גדול.
    אותי יותר מטרידה העובדה שהחיבוק האמיץ של המפלגות לעיתונאים הוא בעיקר בגלל העובדה שהם למעשה סלברטיס. השלב הבא יהיה שנינט או מורן אטיאס יצטרפו לאחת המפלגות. זה כמובן יהפוך את הפרלמנט שלנו לתאומו של הפרלמנט האיטלקי אבל כפי שהמצב נראה עכשיו זה יכול רק להועיל.
    תאמינו לי שאם עלגות הייתה הבעיה היחידה אצל פוליטיקאים כמו בלילא ובן אליעזר הייתי מאוד מרוצה.

  32. ליאור הנר:

    תגיד, אתה יושב בבית ומקליט שידורי רדיו וטלוויזיה להנאתך?

  33. רגשות מחושבים:

    יואב (לונדון) – סלח לי על הנימה האישית, אבל אתה כל-כך דמגוג, פדגוג ויהיר שזה לא יאמן.
    1. על איש קש שמעת? לא אני ולא אף אחד כאן לא העלה טענה שמנסיונו האישי שחורים לא יכולים להיות פוליטיקאים טובים, אז בזה שענית על הטענה הזו שהיא לא סבירה לא תרמת כלום לדיון. אגב, רוב השחורים שמגיעים להיות פוליטיקאים הם כן בוגרי ייל ודומיהם, אגב, גם רוב הפוליטיקאים הלבנים, ככה שזה רק מחזק את הטענה של יובל בדבר קשר בין רהיטות ליכולת הנהגה ותפקוד. אולי יש אנשים שיעדיפו כמנהיג אדם שגדל בכנופיית רחוב, מכור לסמים, שאינו יודע לקרוא ושאוצר המילים שלו נמוך מ-100 רק כי הוא בצבע מסוים כדי להרגיש נורא טוב עם עצמם שהם כאלה פתוחים וליברליייים, אבל אני אעדיף אדם עם נסיון פוליטי, אידיאולוגיה ברורה ויכולת לנסח את הדעות והאידיאולוגיה הזו באופן משכנע כך שהסובבים אותו יסכימו לעבוד לפי הנחיותיו בלי קשר לצבעו. זה נראה לי פחות…טיפשי, יהיר, מתנשא וסנובי.
    2. יפה שתפסת אותי במילה. בוא נהפוך את המילה מצוין למילה ראוי. יש לך פוליטיקאים ראויים שעילגותם דומה לזו שהגברת מציגה בדוגמא שכאן (ולא בפעם הראשונה)?
    3. אה, אז כנראה שכן הבנת שהתכוונתי ראוי כי אתה בכל זאת מנסה לתת דוגמאות. אז למה נקודה 2? סתם כדי להרשים בהיקף התנגדותך לתגובתי? דוגמאות גרועות. ביקשתי בפירוש פוליטיקאים שעילגותם דומה לזו שהגברת מציגה בדוגמה בפוסט הזה, והדגשתי שהכוונה לעלגות שאינה תוצאה של מחלה. כך שכל הדוגמאות שהבאת (מבטא, גמגום פיזי, שגיאות חד פעמיות) לא עונות על הדרישה. תמשיך לנסות.

  34. א':

    אני לא מבינה למה אנשים פה מתעקשים לשים חיץ בין עילגות לטמטום. אני סבורה שהשניים אחד הם. מי שעילג מטומטם, ומי שמטומטם עילג. כמובן שיש כאלו שזו לא באשמתם, לא מספיק חמצן למוח בלידה, וואטאבר. אני מבינה לליבם, אבל לא בכנסת שלי בבקשה.

    אני חושבת שלהיות חבר כנסת זו ודאי המשרה הציבורית הגבוהה ביותר שלא דורשת שום סוג של הכשרה רשמית או תעודות. אוקיי, בסדר, אבל זה אומר שאנחנו הבוחרים צריכים להרים את היד ולהצביע לפוליטיקאים חכמים. אני אפילו לא אומרת עם תעודות (יש אוטודידקטים מוכשרים), אני רק מבקשת שידעו את ההבדל בין “לקרוא” ל”לקרות”.

  35. אבנר:

    קצת קשור:
    משה (רבנו. לא דיין) היה כבד פה (כלומר כנראה מגמגם). יצאה לו דווקא בסדר הפוליטיקה (אבל אולי זה כי הוא מיהדות התורה, ואלו לא צריכים לדעת עברית. מספיק יידיש).

  36. יואב (לונדון):

    רגשות, סלח לי על ההתעלמות מהנימה האישית (אם כי, אתה בטוח שהתכוונת לפדגוג?! את זה עוד לא שמעתי). חילקתי את התשובה שלי לשלוש נקודות שונות בהן התייחסתי עניינית לשלוש נקודות שונות שהעלת בתגובתך.
    1. “לא אני ולא אף אחד כאן לא העלה טענה שמנסיונו האישי שחורים לא יכולים להיות פוליטיקאים טובים” נכון, אבל מישהו כאן, אתה אם נהיה כנים, כתב את המשפט: “מותר לאדם להחליט על פי נסיון חייו עד כה שפוליטיקאים שלא יודעים לדבר הם פוליטיקאים גרועים.” אליו ורק אליו התייחסתי בחלק הראשון. אז, כמו שרוב השחורים שמצליחים בפוליטיקה הם אנשים משכילים מהשחור הממוצע, משום שאחרת הם לא היו מצליחים בפוליטיקה, ככה גם רוב העילגים שמגיעים לפוליטיקה הם משכילים מהעילג הרגיל, משום שאחרת הם לא היו מצליחים בפוליטיקה. לכן, בשני המקרים, גם עבור השחורים וגם עבור העילגים נסיון חייך עם השחור או העילג הממוצע אינו רלוונטי, ואתה צריך לבחון כל אדם לגופו. קשה? לא כל כך. למזלינו הפוליטיקאים שלנו נותנים לנו מספיק כלים להכיר אותם גם בלי קיצורי דרכים.
    2. כן, יש הרבה. דוגמאות נתתי בסעיף השלישי.
    3. למה סעיף 2? הוא התייחס ל”תיאורטית, יכול להיות שאדם עילג ולא ממחלה יהיה פוליטיקאי מצוין, אבל אין לי ספק שזה יהיה יוצא דופן קיצוני אם יתקיים” בזמן שסעיף 3 התייחס ל”בואו תתנו דוגמאות לפוליטיקאים מוכשרים שהם עילגים”. מצטער שאני קורא כל מה שאתה כותב. בן גוריון דיבר בלי להשתמש במילה “את”. בכלל. העברית שלו, ולא רק שלו, של רוב הפוליטיקאים בישראל, ולא רק בישראל, היתה רחוקה מלהיות דומה לזו של ראומה אלדר. גם להתחיל משפט בזכר, לעבור לנקבה ושוב לזכר (ע”ע המשפט של השרה אברהם) היא שגיאה חד פעמית, ואנושית למדי. אנשים משכילים וחכמים עושים טעויות כאלה כל הזמן. הרשה לי לנחש שזה קרה אפילו לך (ואם לא, סליחה). אם אתה חושב שהשרה אברהם היא שרה גרועה, תנמק, תסביר למה היא שרה גרועה, למה ההחלטות שהיא מקבל הן שגויות, לא למה העברית שלה שגויה.

  37. תולעת ספרים:

    מעניין שכולם קפצו לתוך הדיון המאאאאאאאאאאאאאאווד מרתק על רוחמה שתחיה ולא התייחסו בכלל לנושא אחר שעלה כאן- העיתונאים שהופכים לפוליטיקאים. נדמה לי שהפוסט הזה קשור במידה מסויימת לפוסט פופולארי אחר שהיה לנו כאן השבוע, שעסק בעלילות רני רהב ומשרדו. העיתונאים של ימינו נסחפו בתרבות האליטה ומנסים להפוך את העיסוק העיתונאי לאפיק מוביליות (נו בסדר, קרש קפיצה חברתי) כלפי מעלה. במקום לעסוק בפיקוח ותיעוד הדמוקרטיה והכוחות ששולטים בה, הם רוצים להפוך לכח כזה בעצמם. ועדיף אם כמה ג’ובות בצד. עכשיו, יכול להיות שזה היה קיים תמיד, ובכל זאת, נראה לי שבשנים האחרונות זה בולט במיוחד מכל מיני סיבות. לדעתי, זה מזנה את עולם העיתונות והופך את העיסוק העיתונאי ללא יותר מליקוק תחת מטורף לאליטה הכלכלית- פוליטית בישראל, ומשאיר את החברה כולה תקועה.
    חוץ מזה מר לונדון, תגיד, אתה היית רוצה שמנהל חברה, אפילו בינונית, שמתעסקת במשהו אידיוטי כמו שיווק מיקסרים, ידבר כמו שגברת רוחמה המלכה התבטאה כאן? בשיא הרצינות, הרי ברור שאם היית מדבר עם בן אדם כזה, אפילו שייק על בסיס חלב לא היית קונה ממנו. ודרך אגב- עזוב איך היא דיברה, התשובה שלה פשוט מטומטמת. שאלו אותה אם ניראה לה שזה יפגע בתיירות והיא הסבירה (נראה לי שהבנתי, אבל לא בטוח) שתאונות דרכים יכולות לקרוא בכל מקום. אבל גברת, זה לא קרה בכל מקום, זה קרה כאן. האם את חושבת שזה ישפיע? ואם כן, מה את עושה נגד זה? זה מה שהייתי מצפה מבן אדם רציני שמנהל משרד ממשלתי עם תקציבים של מאות מיליונים לענות.
    אהה, אבל כנראה שיש לי ציפיות קצת יותר מידי רציניות מהמנהיגים שלי. וכניראה גם מהעיתונאים. שלי.

  38. הילה:

    יופי של קישורי עומק

  39. עידוק:

    זה לא לקרו ולא לקרוא: זה לקרׂה. עם חולם חסר.

  40. החגב עומד יציב:

    לא רק ניסוח הדברים ע”י השרה מזעזע אלא גם התוכן בטימטומו:האם באמת תאונת דרכים שבה נהג עבריין גורם למותם של עשרות בעקבות מעשה שהוא חלק מתרבות הנהיגה הנורמטיבית בכבישים אצלנו, יכולה “לקרו” בכל מקום? אז למה אנחנו לא שומעים על תאונות כאלה למשל ברוסיה שבה יש כבישים מהמסוכנים בעולם?? מה ההבדל בין אותו נהג והעקיפה הפושעת שלו לבין “אההה פיגוע טרור”??
    וזה ההבדל אגב בין בעיות ניסוח שנגרמות מבעיה פיזית או התפתחותית, לבין עליגות שהיא פשוט תוצאה של טימטום נטו.

  41. האביר שלא היה:

    אגב, אני רוצה להגן פה על כבודו של בן גוריון. בניגוד לבלילא הסיבה שהוא לא אמר “את” היא רציונלית. יש עדיין ויכוחים בנושא אם זה בגלל שהוא שנא את מפלגת אחדות העבודה, שסימנה בקלפי היה “את” או שמא משיקולים של עברית נכונה לדעתו. מכל מקום, הדבר נעשה מעודף ידיעה ולא מחוסר ידיעה. ובכלל זו דמגוגיה לשים את בן גוריון ואת רוחמה אברהם בלילא על אותו ציר או לתת להם אותה חשיבות. ובקשר לאשכול, הגימגום לא נבע מחוסר ידיעת עברית, אלא דווקא מעודף התכוננות. כל-כך הרבה קישקשו לו על הדף של הנאום שהוא לא הבין מה הוא צריך לומר. אי אפשר להשוות את השכלתו או ידיעת השפה שלו לזו של בלילא. חשבו על כך שפעם לא צחקו על פוליטיקאים בגלל אי ידיעת השפה אלא בגלל עודף ידיעה, ועיינו ערך מקרה משה שרת. ואם מדברים כבר על אשכול, עמוס עוז סיפר פעם בשיעור שהוא ודליה רביקוביץ פנו לאשכול וביקשו ממנו קיצבה לסופרים ומשוררים וקיצבה גדולה יותר לכאלה שיודעים רק עברית ולא יכולים לעבוד לפרנסתם בתרגום. אז אשכול שאל “ומה עם משורר או סופר שלא יודע שום שפה, הוא יקבל קצבה כפולה?”
    כיום ניתן להשיב שלא. הם פשוט נבחרים לכנסת.

  42. יואב (לונדון):

    תולעת, אם אני לא הבעלים של החברה, ממש לא איכפת לי איך מדבר המנהל שלה. מצטער, אבל זה לא ענייני. אם אני הבעלים של החברה, כל מה שאיכפת לי הוא שהוא ימכור הרבה מיקסרים (באופן חוקי ומוסרי, כמובן) ואם הוא עושה את זה תוך כדי בליעת האות האחרונה במילה “לקרות”… שיהיה בריא, ושלא ישכח לתת לי את החלק שמגיע לי.

    וחוץ מזה, ברור שהתשובות שלה מטומטמות, וזאת בדיוק הבעיה עם הטהרנות, מסתכלים על הקנקן במקום על מה שיש בו, ובסוף גומרים עם פוליטיקאים שמדברים יפה ואומרים הרבה מאד שטויות.

    האביר, בן גוריון דיבר עברית לא נכונה, מתוך ידיעה אבל עדיין לא נכונה. ושוב, כמו שכתבתי למעלה, כשאתה מסתכל על הקנקן בלבד, על צחות השפה ולא על התוכן, אתה נשאר עם בן גוריון ואברהם-בלילא באותה שורה… רק כשאתה עושה את העבודה הקשה, ומתחיל להסתכל על התוכן, אתה יכול להפריד ביניהם.

  43. עוד יובל:

    משעזע.

    ובנוגע לדיון כאן, לעניות דעתי צחות לשון אינה אינדיקטור לבהירות מחשבה, ליכולת עשייה או לאיכות ניהולית. נבחר ציבור יכול להתבטא, מבחינתי, גם בשפת הסימנים או בשפת הפקאצות, ועדיין לתפקד יפה ולהביא כבוד לעצמו ולעם ישראל כולו.

    מצד שני, נבחר ציבור חייב להוות דוגמא ומופת (רגע, אל תתפקעו עדיין מצחוק) והציבור לומד מנבחרי הציבור המדברים אליו מכלי התקשורת, לטובה או לרעה. בהתחשב במצבה הרעוע של מערכת החינוך בארץ, מישהו בכל זאת צריך לתת דוגמא טובה.

  44. תולעת ספרים:

    טוב, אולי כדאי שאני אשנה את הכינוי שלי, נמאס לי שמתייחסים אלי כ”תולעת”. סתם “תולעת”, בלי הספרים, נשמע מעליב משהו.
    לונדון, אני שמח ששנינו מסכימים. עכשיו, מעניין אותי לדעת, האם לא שמעת על דבר קטן בשם “רטוריקה”? היו”ר סך הכל השתמש בכמה בדיחות כדי להעביר רעיון. נדמה לי שאם היית קורא את הפוסט לעומק, היית רואה שהוא מדבר על העילגות ברמה של המשמעות של הדברים ולא סתם המילים המעוותות. קצת טרולי מצדך, אתה לא חושב?
    יו”ר הכל בסדר? קצת נעלמת בימים האחרונים. התרגלתי למינימום של שתי פוסטים ביום. קצת קשה לי.
    שבת שלום לכולם, גם בלונדון

  45. רגשות מחושבים:

    יואב לונדון – פדגוג כי אתה בא ומלמד את כולנו שלא יפה לשפוט מישהו שאנחנו לא מכירים בגלל תכונה חיצונית שלו, ושאנשים שעושים את זה הם לא… נכונים.
    א’ אמרה את זה יפה. ההבדל ביני ובינך זו ההנחה שלי שעילגות שלא נובעת מהרגלים של שפה זרה, מפגם פיזי או התפתחותי (או מהכנסת דברים רותחים לפה בילדות, אבנר) מצביעה בדר”כ על טמטום. צבע עור לא מצביע על שום תכונה אחרת לדעתי, לכן הדוגמא שהבאת לא הייתה רלוונטית בעיני. אתה מניח שעילגות, גם אם אינה מהסיבות הנ”ל, לא מעידה על כלום, זכותך. כשתרצה לקנות בית דבר איתי, יש לי משהו טוב קילומטר מהחוף…

  46. דניאל:

    אוף טופיק לגמרי –

    לינק לאיפי.

  47. יואב (לונדון):

    תולעת, כמי שמקצר שמות של אחרים (במקרה זה שלי, השם שלי הוא יואב, לא לונדון) אין לך מה להיות מופתע שמקצרים את השם שלך…. בכל אופן, קראתי את הפוסט, אחר כך קראתי את התגובה של יוחאי, ואת התגובה שהגיבו ליוחאי וכך הלאה… לא, אני לא חושב שזה טרולי מצידי.

    רגשות, זהו, שלא. א, אמרה את זה מגעיל, ואם מדברים על יהירות… מסתכלת לה הגברת א’ על אנשים אחרים ומחליטה שהם “מטומטמים”.. ואתה חושב שזה יפה?! אז יצא לי לפגוש הרבה אנשים בחיי, חלקם חכמים מאד, פרופסורים ודוקטורים, שעושים טעויות דביליות לגמרי בעברית, שמגמגמים, שלא מסוגלים לשמור על זמן קבוע, שלא סוגרים את כל התנאים שלהם. אבל אתה וא’ מעולם לא תדעו שהם חכמים, כי לא משנה כמה מאמרים הם כתבו, לא משנה כמה המצאות הם המציאו, אתם החלטתם שהם מטומטמים וזהו. אני לא רואה הבדל בינכם לבין הגזען שפגש שלושים כושים בשכונה, והחליט שכל הכושים מטומטמים. זה מה שקורה שנותנים לדעות המוקדמות לשפוט.

  48. האביר שלא היה:

    מר יואב (לונדון) היקר,
    התגובה האחרונה שלך חשפה שכנראה הפוסט הזה דרך לך על איזו יבלת.
    מכל מקום, כדי לא לתת לדבריך הכביכול נאורים והמאוד קפיטליסטיים להיות המילה האחרונה בדיון זה אומר כך:
    הפוליטיקאים עצמם מודעים לכך שהולך ופוחת הדור, והמדד שלהם הוא כמות ואיכות המילים. אחרי שגולדה הוציאה את האוטוביוגרפיה שלה, חיי, צחקו על זה שברל כצנלסון הוציא מדף שלם של ספרים, בן גוריון פחות, גולדה הוציאה רק ספר אחד, והפוליטיקאים של העתיד בכלל יוציאו ספרי כיס, הם לא ידעו שלפוליטיקאים של העתיד לא יהיו מספיק מילים למלא דף A6.

    צחות לשון קשורה לאי.קיו. ומוכיחה חדות מחשבה.
    אתה מסתכל על הפוליטיקאים כחנוונים, ולכן אתה חי בלונדון ואנחנו כאן. אודה לך אם תישאר בלונדון ואם אפשר תפעל להחזיר את המנדט הבריטי ויפה שעה אחת קודם.

  49. תולעת ספרים:

    מר יואב היקר
    אתה באמת לא בקטע של בדיחות, מה? כל השטויות על זה שנמאס לי מתולעת היה מה שקוראים לו בעברית צחה “דאחקות”.
    עכשיו בוא נראה, אם הבנתי נכון, קראת לי גזען, פאשיסט ובאופן כללי שונא אדם מתנשא. האמת זרמתי אתך. בזמן האחרון אני מפתח מיזנטרופיה קלה, במיוחד בעקבות מפגש עם טרולים.
    אם זה הולך כמו טרול, ולא מבין בדיחות כמו טרול….
    (דרך אגב, גם תגובה זו ניתנת לתיוק תחת ההגדרה של “דאחקות”. הינה למדנו מושג חדש. זה כמו “צחוקים” רק יותר עממי. שלא תגיד שאני מתנשא. סתם, באמת שאני מת עלייך. אתה רציני כמו שואה, אבל משקיע. אהבתי.)

  50. דנדוש:

    תולעת ספרים- אני חושבת שהפכת למגיב החביב עליי החדש.

  51. תולעת ספרים:

    מישהו פעם ראה תולעת מסמיקה?

  52. א':

    טוב, בסדר יואב, אז אני יהירה. אבל איך שרו השינז, this is way beyond my remote concern of being condescending. זו הכנסת ואלו האנשים שקובעים את סדר היום במדינה. רצוי שידעו קרוא וכתוב.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: