בימים אלו אני עוסק בבניית וכתיבת קורס, שככל הידוע לי אין לו מקבילה באקדמיה הישראלית: היסטוריה וסוציולוגיה של הטכנולוגיה. השיעור הראשון יעסוק, בין השאר, במילה "טכנולוגיה" (Technology). בעודי יוצא למרדף אחר ההיסטוריה של המילה אני מוצא שמדובר במילה חדשה מאוד. מה זה חדשה, סופר-חדשה.
היוונים העתיקים דיברו על Techne במשמעות של האומנות (Craft) לדעת לעשות דבר מה. כאשר פרנסיס בייקון כתב את האוטופיה החברתית שלו, "אלטנטיס החדשה", הוא סיפר על אינספור פיתוחים אבל לא השתמש במילה "טכנולוגיה" אפילו לא פעם אחת. המילה "המצאה" (Invention) לעומת זאת מופיעה בטקסט שבע פעמים.
מי שככל הנראה המביא את המילה Technology לעולם הוא ג'ייקוב ביגלואו מאוניברסיטת הארוורד, שבשנת 1829 פרסם את הספר "אלמנטים של טכנולוגיה". אבל גם ביגלואו התייחס אל המילה במשמעותה הקדומה: סוג של ידע באומנויות השימושיות. הקמת המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ב-1861 היתה אמורה לסייע להחדיר את המילה לשפה אבל לא.
המילה Technology הפכה מוכרת ונכנסה לשיח הציבורי בארה"ב רק במאה ה-20 הודות לגרמנים. אלו החלו להשתמש במילה Technik שמשמעותה היתה סך הכלים, המכונות, המערכות והתהליכים בה נעשה שימוש באומנויות השימושיות ובעיקר בהנדסה. המילה Technik תורגמה לאנגלית ל-Technology וספגה משמעות נוספת: לא עוד רק אומנות שימושית, מכאנית – כלומר דיסיפלינה, תחום מחקר – אלא גם האובייקט אותו חוקרים: המוצר, הארטיפקט.
אני יכול להמשיך כך עוד ועוד (הסיבות בגינן המונח "אומנויות שימושיות" נזנח ותחתיו נקלטה המילה "טכנולוגיה" הן בכלל מרתקות בשל ההקשר התרבותי-כלכלי-אידיאולוגי הרחב שלתוכה היא נקלעת) אבל אעצור כאן ואומר שעל כל זה חשבתי כאשר נזכרתי שסבתא שלי, שנולדה ב-1921 ונפטרה ב-2005, היתה נוהגת לומר בהתפעלות "פלאי הטכניקה" כאשר הייתי מציג בפניה איזשהו גאדג'ט חדש. אני הייתי מחייך ומתקן אותה: "פלאי הטכנולוגיה".
העברית שלה לא היתה שגויה; היא היתה נטועה בתקופתה, תקופה בה המילה "טכנולוגיה" היתה חידוש בפני עצמו לא פחות ממה שהיא ייצגה.
מרתק.
אם כי ע"פ המילון האטימולוגי נראה שהיא חדשה במשמעות הזו, ולפני כן משמעות המילה "טכנולוגיה" הייתה גוף של ידע בנוגע לאומנות כלשהי. זה מתאים לדרך התצורה של מילים כמו "פילולוגיה" או "קרימינולוגיה".
על פי המילון הזה השימוש המתועד הראשון של "טכנולוגיה" במשמעות גוף ידע הוא מ-1615, אם כי הם לא מביאים את המקור שלהם.
http://www.etymonline.com/index.php?term=technology
אכן מרתק.
גם סבתי נוהגת לומר כך. אבל היא גם אומרת קונקורנציה.
למילה "טכנולוגיה" בעברית של ימינו יש משמעויות מנוגדות. למשל כשאומרים "חינוך טכנולוגי" בבתי ספר ובמשרד החינוך מתכוונים לחינוך מקצועי. באוניברסיטאות משתמשים בקלישאה המטומטמת "חינוך בעידן הטכנולוגי" כשמתכוונים ללמידה בסביבה אינטרנטית. הקלישאה מטומטמת בגלל שתי סיבות: ראשית, כי אף אחד לא אומר כשהוא טס במטוס או נוסע במכונית "נסיעה בעידן הטכנולוגי". שנית, כי טכנולוגיי דיגיטאלית (מחשבים, אינטרנט, תכנות, תגיות וכו') שונה לחלוטין מטכנולוגייה מיכאנית. השוני הוא כה תהומי עד שלא צריך בכלל לאמר על האינטרנט שהיא טכנולוגיה. טכנולוגיה מיכאנית היא ליניארית, זוללת אנרגיה, ריכוזית, היראכית, מודרנית ושאר מחלות. טכנולוגיה דיגיטאלית היא מתפצלת, דלת אנרגיה, מבוזרת, אורגנית ופוסט-מודרנית. יותר מזה , מה המשותף בין טכנולוגיה של מנוע לבין תוכנה מסויימת??? תוכנה דומה הרבה יותר לכתב. לכן צריך לומר שמשה רבנו המציא את טכנולוגיית המידע של הא'ב, כמו שגוטנברג המציא את טכנולוגיית המידע של הדפוס.
ניטפוק קטן לשעת צהריים: הפוסט נכלל בקטגוריית "טכנולוגיה" וגם בקטגוריית "לואו-טק" ("טק" מלשון טקנולוג'י). אם זה לא דבר והיפוכו, אז זה די קרוב…
אני בטוח שיהיה קורס מרתק.
יש מצב שאתה מעביר אותו בתל אביב ולא בדרום הרחוק? ככה אולי נוכל לקפוץ באמצע היום?
הקורס מתוכנן לאוניברסיטת בר-אילן (אם ירצה השם – או הרקטור, מי שיבוא קודם).
פוקו: מתחת לכל תוכנה יושב לו מעבד, והרדדיסק, וספק כח. והם לינארים, וזוללי אנרגיה, והיררכים, ונהיים ריכוזיים יותר ויותר. וזה שאני שומע את המנוע של המטוס כשאני יושב בכיסא שלי לא אומר שה-"נסיעה בעידן הטכנולוגיה" שלי שונה מהותית מהלמידה בעידן הטכנולוגי. פשוט כאן המנוע נמצא שני מטר ממני, ושם המנוע נמצא בחוות השרתים של גוגל. בשני המקרים אנחנו חיים באבסטרקציה מעל המכאני. מבחינתי יש לי הזמנת כרטיס טיסה בטלפון וצ'ק-אין וכרטיס עליה למטוס – זו הנסיעה שלי, לא מסלול ההמראה והטונות של הדלק והציפורים שנשאבות למנוע.
פוקו: המשותף בין טכנולוגיה של מנוע לבין תוכנה מסויימת הוא שכל מנוע מודרני נשלט על ידי תוכנה שרצה במחשב המנוע.
בר-אילן? אז אלוהים המציא את כל הפלאים האלה, לא?
אחלה פוסט.
יובל שלום
מה דעתך לפתוח ויקי שבו המגיבים שלך פה, יבנו יחד אתך את הקורס לבר אילן (היסטוריה וסוציולוגיה ופילוסופיה ופסיכולוגיה, של הטכנולוגיה)? אתה יכול להרוויח משני העולמות (כי בסייבר-ספייס אפשר לאכול את העוגה ולשמור אותה שלמה, לפי לואיס קרול). אתה לא חייב לכלול בקורס את כל מה שהמגיבים שלך כתבו. אך אתה יכול להרוויח את האינטליגנציה הקולקטיבית שלהם. כך אני נוהג מזה 5 שנים בקורסים שלי בבר אילן (תובנה עסקית BI בווב 2.0, אי.ביזנס 2.0). וכיום רוב הקורס הוא מש-אפ של מצגות ומסמכי וורד והערות בעל פה של הסטודנטים שלי.
הנה דוגמית ממה שאני ואחרים אולי יכולים לתרום לקורס שלך
מקלוהן: טכנולוגיה היא הרחבה של האדם. הפטיש הוא הרחבה של היד, הגלגל הוא הרחבה של הרגל, המשקפיים והטלסקופ הם הרחבות של העיין. האם המחשב הוא הרחבה של המוח? ומה מרחיבה הרשת? לשם כך עלינו להבין את השוני בין טכנולוגיות מידע שמרחיבות את הנפש לטכנולוגיות מכאניות שמרחיבות את הגוף וגם את השוני בין טכנולוגיות דיגיטאליות לבין טכנולוגיות מכאניות ולבין טכנולוגיות קדם דיגיטאליות.
טכנולוגיות דיגיטאליות הם הרחבה מגבירה של האדם בגלל שהמרחב הוירטואלי (סייבר-ספייס) שונה מהמרחב הריאלי. כמו שלמרחב הריאלי יש חוקי ניוטון ואיינשטיין, למרחב הוירטואלי יש חוקים משלו. א, חוק מור על אודות השבבים ויכולת העיבוד, ב, חוק מטקלף על אודות הרשתות ויכולת הרישות, ג, חוק גילדר על אודות קווי התקשורת ויכולת העברת המידע, ד, חוק הזנב הארוך של אנדרסון וחוק הפתיחות של לסיג, על אודות כלכלת החינם ועוד. כל חוקי הסייברספייס הם הרחבה מגבירה משום שהם אקספוננציאליים (חזקתיים ולא ליניאריים). לכן הם מובילים לחוק ה, חוק קורצווייל על האקספוננציאליות שמובילה לסינגולאריות.
האם ניתן לבנות משוואות שיכלילו את חמשת החוקים הנ"ל שמייצגים חמשה כוחות יסוד של הסייבר-ספייס, או לפחות לבנות בינתיים תורה איכותית (עדיין לא כמותית) מאוחדת אחת של החוקים הנ"ל.
נראה לי שגילדר מספיק תשתית תאורטית לבניית "תורת שדות מאוחדת" של הסייבר ספייס. נציג את תורת גילדר, לאחר מכן נפרט את חמשת חוקי הסייבר-ספייס הנ"ל, ואז נבדוק אם התשתית התאורטית של גילדר יכולה להכניס את חמשת חוקי היסוד תחת תורה מאוחדת אחת.
לאשר עידן
אין לי מושג איפה מקלוהן קבע שטכנולוגיה היא הרחבה של האדם, אבל זה נאמר הרבה לפניו. בספרו "להיות ברפובליקת ויימאר" בעז נוימן מצטט מאמר של הפסיכולוג הגרמני דוד כץ ששמו "על הפסיכולוגיה של קטועי אברים והפרוטזות שלהם" שיצא לאור בשנת 1921 ושם הוא כץ בנושא הזה (תמצא את הדיון בפרק ב' של הספר).
אם במקרה לא הגיע המייל שרשרות של מר מרקס בהנחה שזהו ציטוט אמיתי
"Owners of capital will stimulate working class to buy more and more
of expensive goods, houses and technology, pushing them to take more
and more expensive credits, until their debt becomes unbearable. The
unpaid debt will lead to bankruptcy of banks, which will have to be
nationalized,and the State will have to take the road which will
eventually lead to communism."
Karl Marx, 1867
גם הדוד שלי היה אומר 'פלאי הטכניקה'. כנראה שהיה שגור בזמנו – שנות החמישים ותחילת השישים.