כל מי שמתעטש יקבל תעודת הוראה

אני קורא ב”הארץ” שמשרד האוצר בוחן הצעה לפיה כל בוגר תואר ראשון באוניברסיטה יקבל גם תעודת הוראה וזאת בהנחה שגם אם הסטודנטים לא רוצים להיות מורים, בשל מצבם הכלכלי הרעוע לא תהיה להם ברירה: מצוידים בתעודת הוראה, הם יוכלו לגשת לבית הספר הקרוב ביותר למקום מגוריהם וללמד משהו את הילדים של כולנו.

ואני אומר: יופי של הצעה!! כך פותרים כמה בעיות בעת ובעונה אחת: גם נותנים לסטודנטים עבודה, גם משפרים את רמת ההוראה כאשר מאות סטודנטים שבכלל לא רוצים להיות מורים יישפכו למערכת החינוך רק כדי לשלם שכר דירה, וגם הילדים ישמחו מאוד לקבל חבורה של ילדים קצת יותר גדולים שילמדו אותם! איך לא חשבו על זה קודם?

ובכן, כידוע לכם, אני חושב על הכל קודם. משום כך אני מציע למשרד האוצר לבחון את ההצעות הבאות:

  • כל מי שמקבל רישיון על אופנוע יקבל אוטומטית רישיון להטיס מטוס וזאת לאחר 20 שעות השתלמות במהלכם ילמד איך פותחים את הדלת של תא הטייס.
  • כל מי שעובר בדיקת דם יקבל אוטומטית היתר לבצע ניתוח מעקפים בתנאי שדה זאת בתנאי שאין לו כולסטרול גבוה והוא לא ג’ינג’י.
  • כל מי שג’ינג’י יקבל אישור ממשרד הבריאות לבצע קולונוסקופיה לגיסתו.
  • כל מי שחוצה במקרה את רחוב “אחד העם” בתל-אביב יקבל אוטומטית רישיון למסחר בניירות ערך זרים עד להגבלת סכום של 4.93 שנדיבריליון דרכמות.
  • כל מי שיודע לתכנת וידאו יקבל אוטומטית תעודת בוגר הפקולטה להנדסה מטעם MIT.

יש לי הצעות נוספות אבל אני רוצה לתת גם לכם הזדמנות. לאחר שיתקבלו כל ההצעות, הקונצרן ידפיס אותן וישלח אותן למשרד האוצר, כדי שהוא, המממ אתם יודעים, יבחן אותן.

נכתבו 53 תגובות לפוסט “כל מי שמתעטש יקבל תעודת הוראה”

  1. omeran:

    כל מי שמגיב בגלוב יקבל תעודת עיתונאי?

  2. איל:

    מה פתאום תעודת עיתונאי? להבנתי גם ככה די קשה לקבל אחת כזו (בערך 50 ש”ח והיא שלך)

  3. biohazard:

    כל מי שלקח אקמול יהיה מוסמך כרופא

  4. יואב:

    כל מי שגונב מהמדינה יקבל מושב בכנסת

  5. biohazard:

    כל מי שהחליף נורה יקבל תעודת חשמלאי מוסמך

  6. שחר:

    אני לא בטוח שההצעה הזו כל כך גרועה ומופרכת.
    אבל משרד האוצר??? למה??? אני יכול לחשוב על כמה גורמים אחרים שאמורים לשקול את ההצעה הזו.

  7. אבנר קשתן:

    שחר: ההצעה הזו מופרכת לחלוטין. למה? כי היא בנויה על הנחת יסוד שהוראה זה לא מקצוע. אין טכניקה להוראה. לא צריך לדעת איך ללמד. הוראה זה רק לדקלם חומר. וזו טעות גדולה, וטעות נפוצה. היא דומה לטעות (הנפוצה גם היא) שכל מי שעובד בתחום מסוים גם מוכשר להיות מנהל בתחום הזה. זה מה שיוצר מעמד שלם וגדול של ראשי-צוותים ומנהלים זוטרים בתחום ההי-טק (שאותו אני מכיר) שפשוט לא יודעים לעשות את העבודה שלהם.

  8. שחר:

    אבנר: ההצעה מדברת על עשרים שעות סמסטריאליות שיתווספו למהלך הלימודים (אני מקווה שמדובר בש”ס, אם מדובר העשרים שעות בסה”כ זה באמת מגוחך). זה לא הרבה פחות ממה שנדרש היום כדי לקבל תעודת הוראה בסוף תואר, לפחות לפי מה שהוצע לי בזמנו.
    כדאי לזכור שאותם סטודנטים, אם הם בוחרים להמשיך ללימודי מחקר ממונים למתרגלים ומרצים באוניברסיטה בלי לעבור שום הכשרה נוספת.
    אני לא חושב שהמטרה היא להכשיר מחנכים או מורים בחינוך יסודי, אבל עשרים שעות סמסטריאליות שיקנו כישורי הוראה בסיסיים בהחלט יכולות להפוך בוגר תואר ראשון במשפטים, למשל, למי שילמד משפטים לבגרות.
    אין גם צורך להיבהל מהעובדה שהמוני סטודנטים יהיו חמושים בתעודת הוראה – רובם הגדול לא יממשו את התעודה הזו אף פעם, וגם איתה אף בית-ספר לא יהיה חייב לקבל אותם כמורה. אבל היא כן תיתן אפשרות לסטודנטים שרוצים ואוהבים ללמד לעשות את זה.

  9. עוד יובל:

    כל מי שיודע להדליק רדיו יקבל לידיו ניהול של תחנה ציבורית.

  10. אידיוסינקרטית:

    באמת כל מי שיודע לתכנת וידאו צריך לקבל בוגר בהנדסה.

  11. עומר:

    שחר – עם כל הכבוד, צריך להבדיל בין סטודנטים שלומדים מסטודנטים קצת יותר מבוגרים מהם לבין תלמידי חטיבה שלומדים מסטודנטים שעברו 20 שעות השתלמות.

    אגב, כדי להיות מורה צריך לעבור תקופת הכשרה לא קצרה, אאל”ט. זה לא עניין של “הופס, אין לי עבודה, בוא ונחלטר חודש כמורה.”

  12. תל אביבית מצויה:

    כל מי שנבחר לועדת קישוט יקבל תערוכה בגוגנהיים

  13. איל:

    זה לא יפה לצחוק על ועדת קישוט – עבדתי הרבה זמן עד שקיבלתי מנוי.

  14. איל:

    מצד שני כל התל אביבים האלה אותו הדבר. עם האף למעלה… בטח… ועדת קישוט… זה, לא בשבילם.

  15. איל:

    היתכן שמדובר היה בטעות בעיתון ובעצם היה מדובר ב”תעודת הוראה”?

  16. אייל:

    כרגיל, האוצר יהרוס כל דבר, אבל בבסיס יש בהצעה הזו משהו.

    בשנים האחרונות, תהליך הכשרת המורים הפך להיות יקר מאוד לאלו שרוצים להיות מורים – בעיקר בגלל תוספת הסטאז’ שנקבעה. בנוסף שכר המורים נמוך במיוחד ביחס לאופציות תעסוקה אחרות הזמינות לאנשים מוכשרים שהיינו רוצים לראות בבתי הספר שלנו (כולל אופציות בעלת ערך מוסף מוסרי, בדומה לזה של הוראה). במצב הזה, קשה לי לראות איך אנשים טובים יבואו ללמד בבתי ספר (שלא לדבר על לראות את ייעודם בהוראה).

    אם נהפוך את לימודי ההוראה לזולים יותר (כאשר במובן זולים יותר אני מתכוון לביטול השנתיים של עבודה ללא תשלום או תשלום זעום הנדרשים כדי לקבל רשיון הוראה)  אנשים מוכשרים יותר ירצו לעסוק במקצוע.

    ולגבי השאלה האם מדובר בהכשרה פחות טובה – אני מעדיף אנשים מוכשרים, שהוכיחו את עצמם במסגרות אקדמיות ובחינוך הבלתי פורמלי על פני אנשים לא מוכשרים שעברו את המסלול של המכללות להוראה, לדוגמה. אני בטוח שאם הייתי מנהל בית ספר, הייתי יכול למצוא אנשים חסרי תעודת הוראה שראויים ללמד בבית הספר שלי, על סמך נסיון במסגרות אחרות (דרך אגב, היו שנים רבות שכך היה המצב ורמת החינוך הייתה גבוהה יותר מהיום).

    אבל ההצעה עוסקת בסטודנטים לתואר ראשון, מה שנשמע לי פחות מוצלח. אם, לדוגמה, ניקח סטודנטים לתארים מתקדמים ונעסיק אותם בבתי ספר על סמך קורות החיים שלהם ולא על סמך תעודת הוראה אני בטוח שנוכל להשיג מערכת חנוך טובה בהרבה.

    לחלופין, אפשר לתת לאיגודי המורים את הזכות לנהל את מערך רשיונות ההוראה. התוצאה תהיה גם כן מערכת חינוך מעולה. אבל לא בטוח שהתהליך לא יהיה יותר כואב.

  17. תל אביבית מצויה:

    אני מצטערת בפני כל חברי ועדות קישוט לדורותיהן. זה היה תסכול של מי שמעולם לא נבחרה לועדת קישוט והמורים הציקו לה שיש לה כתב כמו של בן, או ליתר דיוק, “בן”.

  18. כפור:

    מעיד על רמת ההוראה הנוכחית לא פחות מאשר על משרד האוצר.

  19. זה משנה:

    כל מי שסיים תואר ראשון בכלכלה או מנהל עסקים ייהפך לבכיר במשרד האוצר. רגע, בעצם זה כבר קרה.

  20. הדב:

    ולמה זו הצעה רעה כל כך?
    איזו מיומנות המקבילה לרפואה לומדים בתעודת הוראה? להיות מנטש?
    למה תהליך של חניכה או זרימה לתוך המקצוע לא עדיף?

    מה עדיף תהליך הכשרה ארוך או רמת האנשים שנכנסים?
    זה לא בא בהכרח אחד על חשבון השני – אבל אם כן?

    כמו בהרבה תחומים הסרטיפיקציה והאקדמיזציה (של יחסי אנוש שאין להם שום קשר לאקדמיה) חוגגות.

    אני רואה איך סטודנטים והורים חסרי תעודות מלמדים (גם את הילד שלי) בביה”ס.
    (דמוקרטי)
    נשמעת לי הצעה ששוה לבחינה.

    מה שעצוב שזה בבחינה של משרד האוצר ולא משרד החינוך.

  21. הבלונדינית הסודית:

    כל מה שיש לי לומר זה שצדק שלום כשכתב שהציבור מטומטם ולכן הציבור משלם.
    טוב, ברור שזה לא כל מה שיש לי לומר, אבל כרגע רוב מה שיש לי לומר חייב להאמר בווליום ממש ממש גבוה ולהיות מלווה בסטירות מסובבות ועקבים מעופפים אז אולי כדאי שקודם אני ארגע ואח”כ אוסיף.

  22. אריה:

    תל אביבית, עזבי אותך מוועדת קישוט, יש לי פתרון לבעיה. כל מי שמעצב העדער לגלוב יקבל תערוכה בגוגנהיים.

  23. שני:

    כל מי שנאמן למדינה, יקבל אזרחות.

    (אגב, יש לי תחושה רעה שעוד שבועיים בערך זה יעבור)

  24. רואה שחורות:

    הדב (תגובה 19): כשאתה קונה טלוויזיה, אתה לא הולך לחאפר ברחוב שמוכר מוצרים מהמשאית שלו, אתה הולך למקום מסודר שנותן אחריות. כשאתה צריך אינסטלטור אתה לא עוצר עוברים ושבים ברחוב, אתה מחפש מישהו עם קבלות והמלצות. אז את חינוך הילדים שלך אתה מוסר לאנשים חסרי כל הכשרה בנושא? שיהיה לך בהצלחה.

  25. אבנר קשתן:

    אייל: אני מצטער, אבל אני פשוט לא יכול להסכים עם טענה כמו “אם נהפוך את ההכשרה לזולה יותר, אנשים מוכשרים יותר יבואו”. מהיכרותי עם התהליך, אורך ההכשרה ועלותה הם לא הסיבה שאנשים לא באים למקצוע. אנשים לא באים למקצוע כי יש לו שם רע. כי הוא נחשב עבודה בזויה, של glorified babysitter. כי המשכורת בקאנטים. לא כי ההכשרה ארוכה מדי. אם כבר, אנשים מרגישים טוב עם זה שההכשרה היא רצינית ואקדמית, ולא סתם 20 שעות של הכשרה והופ, לדרך.

    תהליך ההכשרה בהנדסה עוד יותר ארוך. גם במשפטים הוא לא פשוט. ובכל זאת אנשים מוכשרים הולכים לתחום – כי הוא מתגמל והוא נחשב. ואם תיקח את רפואה זה קיצוני עוד יותר – תהליך ההכשרה ארוך מאד ומפרך, והתגמול הכספי זעום בסוף – אבל המקצוע מאד נחשב. אבל הוראה? ברור שהוא לא נחשב – הנה יש לנו פה אנשים שמאמינים שכל בחור בן 25 שסיים תואר יכול לעשות את העבודה.

  26. אבנר קשתן:

    הדב: אני באמת לא יודע מה מלמדים בלימודים לתעודת הוראה. אני כן יודע מה מלמדים במכללות שמלמדות לתואר ראשון בחינוך. לומדים טכניקות ללימוד. לומדים איך ללמד. כן, חינוך זה תחום מחקר, ואפילו אקדמי. ומציעים שם תיאוריות על איך ללמד ככה שהתלמידים יתעניינו, ויזכרו, וילמדו. לומדים שם את הטכניקות המקצועיות בשביל מי שעוסק במקצוע ההוראה.

  27. אייל:

    תהליך ההכשרה בהנדסה הוא יותר ארוך בשנה ביחס למשכורת גבוהה בהרבה.תהליך ההכשרה במשפטים הוא באותו האורך של הוראה. ההבדל הוא שמטרת התהליך הוא במקצעות בעלי גילדה הוא לצמצם את מספר האנשים העוסקים במקצוע. בהוראה מדובר בחיקוי של התהליך ללא הבנת הרציונל מאחוריו (אם נעשה הכשרה ארוכה יותר אנשים יעריכו את המקצוע) מכיוון שבהוראה השכר קבוע ואינו פונקציה של מספר העוסקים במקצוע, כל הארכת תהליך ההכשרה היא למעשה הפחתת שכר.

    דרך אגב, אורך תהליך ההכשרה הוא לא אינדיקציה לאיכות ההכשרה. למעשה, גם משפטים והנדסה למדו פעם פחות שנים ועדיין היו עורכי דין ומהנדסים טובים.

  28. שושי פולטין:

    כשקראתי זאת נזכרתי בסרט ‘רק בלירה’ – מיד עלה בדעתי הרעיון של ‘כל מורה בלירה’

  29. איפי:

    אייל, דיברת כמו נער אוצר אמיתי. כשמסתכלים על חינוך והוראה רק דרך פריזמה של כסף מפספסים את כל הנקודה. עושה רושם שתמיד יהיה לך איזה תירוץ כלכלי להצדיק את הרעיון המופרך הזה ולכן אין ממש טעם לנהל איתך דו קרב מילולי.
    אני לא עוסקת בהוראה פורמלית אבל יוצא לי לעבוד עם לא מעט תלמידי תיכון ו-let me tell you שזה ממש לא כיף לגלות שבגיל 17 הם לא יודעים מימינם ומשמאלם.
    נכון, זה לא תלוי רק במורים אלא גם בבית אבל אי אפשר להכחיש שרמת המורים משפיעה ישירות על רמת התלמידים [נו, אלה שינהלו לך את המדינה כשתהיה בפנסיה, אם אתה כבר ממש זקוק לתירוץ כלכלי]

  30. דנדוש:

    ברוח הגלוב- להעניק דוקטורט בתקשורת לכל מי שרואה טלוויזיה, אפילו אם זה רק “האח הגדול”.

  31. ניר:

    ואני דווקא מאמין שיש יתרון במורים צעירים.

    מה עדיף, מאות סטודנטים שכלל לא רוצים להיות מורים נשפכים למערכת החינוך רק כדי לשלם שכר דירה, או מאות (אלפי?) מורים עם וותק של 25 שנה ומעלה שנמאס להם מהלימוד בכלל ומהתלמידים החוצפנים הללו בפרט ונשארים בתפקיד רק כדי לא לפספס את כספי הפרישה?

    ואם אמשיך בקו הדמגוגי: האם עדיפים מורים הרחוקים דור או שניים מהלתמידים שבמקרה הטוב לא מבינים אותם (התלמידים את המורים) ובמקרה היותר נפוץ רוחשים להם בוז, או מורים הגדולים מהתלמידים במספר שנים בודדות שגם מבינים את שפתם והם יותר אחרים גדולים מאשר הורים?

    עם דמגוגיה אפשר להמשיך עוד הרבה, אבל באמת שיש משהו מעניין בהצעה הזאת. בתור מי שרכש ידע רב במהלך השירות הצבאי אני יכול להעיד שלימדו אותי היטב מדריכים שהיו גדולים ממני בשנתיים או שלוש וללא כל תעודת הוראה רשמית. בתור מי שהעביר בעצמו קורס צבאי ועדיין עושה זאת במסגרת המילואים מידי שנה, אני יודע שקל לי להתחבר אל החניכים ולהם אלי בין השאר בגלל הקרבה בגילאים.

    הרי כולנו יודעים שבשביל ללמד טריגונומטריה ופתירת משוואת בשני נעלמים לא נחוץ תואר ראשון מלא במתמטיקה ועם כל הכבוד לתעודת הוראה, גם היא לא תמיד נחוצה. כן יש לשים דגש על ההבדל בין הוראת מקצוע לבין חינוך, חשוב שלמחנך תהיה הכשרה לחינוך.

    בנוסף אם היה קל יותר לקבל אישור להוראה אנשים כמוני (וכמו המגיבים האחרים) שרוצים ללמד היו יכולים לעשות זאת, במקביל לעבודות אחרות שלהם. ברור שהיישום בארץ יהיה גרוע ולכן זה לא יפעל, אבל יש משהו חיובי ברעיון עצמו.

  32. דרקונית:

    מסכימה עם ניר. ויואב (4), זה לא כבר אחת הדרישות בכניסה לכנסת?

  33. הבלונדינית הסודית:

    ניר, מדריכים שמדברים בסלנג של התלמידים זה סבבה. באמת. מגניב ברמות. אנשים מבוגרים שבני נוער יכולים לסמוך עליהם זה משהו אחר לגמרי. אתה מוזמן להכנס לתיכון על פי בחירתך ולבדוק את מי הילדים מעדיפים. אני די משוכנעת שתופתע מהתשובות.

  34. Lizibee:

    אני חציתי אתמול את רחוב אחד העם בתל אביב! אצל מי מקבלים את הרישיון?

  35. One of the Crowd:

    – כל מי שיודע לרמות בעודף, יקבל קביעות כפקיד באוצר
    – כל מי שכיהן כפקיד זוטר באוצר יוסמך לכל אחד מן התפקידים הבאים:
    מחשוב –
    3,2,הנדסת תחבורה –
    בריאות-
    תכנון אורבני-
    תכנון חברתי-
    שפיטה ויחסי עבודה-

  36. ניר:

    בלונדינית, אולי אני חריג, אבל המורים הצעירים שלו היו טובים הרבה מהמבוגרים שבהם. המורה לערבית, בת ה-25, היתה עם הרבה מוטיבציה ללמד וניסתה כל הזמן לחדש בניגוד לז. סירוטינסקי, המורה לפיזיקה, שלדעתי היתה בת מאתיים אבל כנראה שהאמת היא באזור החמישים, שבקושי ידעה עברית שלא לדבר על פיזיקה. גם המורה למחשבים שלא ידעה דבר על מחשבים פרט למה שלמדה, לפני 15 שנה, לא הצליחה להתמודד עם שאלות פשוטות שתלמידים הציגו לה לגבי בעיות שנתקלו בהם.

    לדבר בסלנג זה באמת סבבה, אפילו מגניב ברמות, אבל לא זה רק ייתרון אחד של מורה צעיר. מורה צעיר מוכן להשתכר פחות כי אין לו הרבה הוצאות בחייו. מורה צעיר יכול להשקיע יותר כי אין לו (בד”כ) ילדים ומשפחה לדאוג להם. מורה צעיר הוא לרוב בעל יותר מוטיבציה כי הוא לא נשחק אחרי עשרות שנים ומאות תלמידים סוררים, מורה צעיר לעולם לא ירגיש שאולי עשה טעות שבחר בכיוון הלא נכון (אם הכיוון לא מתאים לו), מורה צעיר לעולם לא ימשיך ללמד בחוסר רצון משוועה רק כי כבר מאוחר מידי להחליף מקצוע. אני כותב כאן כבן של מורה, מישהו שראה מקרוב את אותה שחיקה ואת הסיבה האמיתית למבחנים אמריקאיים: קל לבדוק אותם, אפשר לשכפל משנה משנה, וקל למנוע העתקות כי רק צריך רק לשנות את סדר השאלות ואז אם מישהו מעביר פתרונות (א-1, 2-ד, 3-ג) הם כבר לא טובים.

    מן הסתם כל הכתוב לעיל מגיע תחת הדיסקליימר שאסור להכליל, יש מורים מבוגרים נפלאים, שלא רק שיודעים את החומר מצוין ומתעדכנים ככל שאפשר אלא גם יודעים להעביר אותו היטב, להתחבב על התלמידים ולשמש להם כדמות לחיקוי. אבל כמו שיש מבוגרים כאלו, יש גם צעירים כאלו. לדעתי לא זה עצוב שבצבא (כור היתוך של החברה הישראלית?) יבינו שקצין בן 21 יכול לשמש מופת ודוגמה לטירון בן 18 אך במערכת החינוך לא יבינו שבעל תעודת בוגר בן 25 יכול לשמש מופת ודוגמה לתלמיד תיכון בן 16.

  37. הבלונדינית הסודית:

    ניר, לא כל כך יפה מצידי להגיד שכשתגדל תבין, אבל כשתגדל תבין את ההבדל בין צבא לבי”ס ובין מורה לקצין.

    ואגב, הטיעון של מורה צעיר מוכן לקבל פחות כסף הוא באמת מהמטופשים שיצא לי לפגוש, גם עו”ד צעיר מוכן לקבל פחות כסף. היית לוקח בוגר משפטים בן 25 לייצג אותך?

    אני לא מורה ולא הייתי מעולם, אבל בתור מישהי שכבר 12 שנה עובדת עם נוער דווקא בתחומים שבהם מקובל לחשוב שגיל צעיר הוא יתרון מאוד גדול אני רואה איך משנה לשנה לא רק שאני הופכת למקצועית יותר, אלא שגם בני הנוער פתוחים איתי יותר, מרגישים יותר נח לפנות אלי בבעיות ובדילמות ובאופן כללי סומכים עלי הרבה יותר מבני נוער איתם עבדתי כשהייתי בת 24

  38. ניר:

    בלונדינית, זה אכן לא יפה אבל מי יודע, אולי כשאני אגדל אני אבין.

    אבל אני כן רוצה לחדד את ההבדל בין מורה למחנך. על עצמך כתבת שאת לא מורה, אבל עובדת עם נוער. יותר מזה כתבת שהם פתוחים איתך, מרגישים נוח לפנות אליך בדילמות ובאופן כללי סומכים עליך. אני לא יודע מה בדיוק את עושה אבל נראה כי את הרבה יותר מחנכת מאשר מורה. מורה, בתפסיפתי, צריך להכיר היטב את החומר שהוא מלמד ולדעת להעביר אותו באופן מוצלח. אין צורך שתלמיד יפתח אל מורה, ירגיש נוח לפנות אליו בבעיות (שאינן קשורות למקצוע הנלמד) ובאופן כללי יסמוך עליו. זהו מחנך, או אולי חונך, אבל לא מורה. שוב, אולי אני חריג, אך כבוגר האוניברסיטה הפתוחה המורים שלי היו ספרים. לא נפתחתי אליהם, לא פניתי אליהם והם היו המורים הטובים בחיי כי את החומר הם ידעו והוא היה מובן ונהיר. האם את כלל רואה את ההבדלה הזו בין מורה למחנך או האם זה רק אני?

    לגבי טיעון הכסף: לא, לא הייתי שוכר עו”ד צעיר עבור ייצוגי בבית משפט, אבל בשביל לעבור על חוזה הדירה שאני הולך לשכור דווקא כן. באותו אופן לא הייתי מעסיק איש תוכנה צעיר כראש קבוצת תוכנה בת 50 אנשים, אך כתוכניתן נמוך דרג כן. גם לצורך ניתוח הייתי מעדיף כירורג מומחה ולא מישהי בזמן הסטאז’, אך בשביל לחבוש רגל שבורה מספיקה גם מתנדבת מד”א. אני לא חושב שצעירים הם under qualified לכל תפקיד לימודי שהוא.

  39. הבלונדינית הסודית:

    ניר, ההבדל בין סטודנט באוניברסיטה לבין ילד בביס יסודי ואפילו בתיכון הוא שבבתי הספר התלמידים צריכים שהמורה שלהם יהיה גם זה וגם זה ואם אתה חושב שלהיות מורה בתיכון זה כמו לעבור על חוזה לדירה או לחבוש רגל שבורה אז שיהיה לך בהצלחה.

  40. עזרא הקטן:

    כל מי ששירת בצבא יוכל להיות שר ביטחון (המממ….גם קרה)

  41. אלון:

    אני לא יודע אם כל מי שמתעטש צריך לקבל תעודת הוראה, אבל כדאי לזכור שגם לא כל אחד יודע להתעטש נכון.

  42. ענתקה:

    כל מי שנבחר לועד בית יהיה שר בממשלה, זאת רק אם הוכח שהוא גנב לפחות פעמיים את העיתון לשכנים ושפך לפחות פעם אחת את המים של הספונג’ה על הכביסה של השכנה מלמטה

  43. קיפודפותם:

    כל מי שהשתתף בריאלטי כושל יהיה כוכב תרבות

  44. תולעת ספרים:

    רק רציתי להגיד שכולכם טועים ומטעים. במיוחד אלה שטענו טענות. זו באמת טעות בסיסית שאין עליה כפרה. תתביישו לכם. לכו תלמדו משו מנבחרי הציבור שלנו.
    דנדוש- רואים שאת לומדת תקשורת. רק מי שבאמת עבר בחוג הזה יודע כמה קצת להעריך אותו.
    אריה- עזוב אותך גוגנהיים, סידרתי לך תערוכה במתנ”ס של נס ציונה. יש שם משחקי אור וצל מדהימים וגם, השירותים די נקיים. שווה.

  45. אייל:

    איפי: מעניין שכשאני מציג עמדה המנסה לחתור תחת ההנחה שהכשרה היא הבסיס ליכולת (התפיסה המריטוקרטית העומדת בבסיס הנחות האוצר) את מכנה אותי בקללה כזו. נעלבתי.

    אני מסכים איתך לגבי רמת ההוראה וזו בדיוק הטענה שלי: לא ניתן להסתכל על הוראה כפרופסיה דוגמת הנדסה או משפטים (למרות שלדעתי גם על המקצועות האלו לא צריך להסתכל כאילו הם אוצרות סוד בלתי נגישים). אם אנחנו רוצים אנשים טובים בהוראה, אנחנו חייבים להפסיק לשלוח אותם לארבע שנים הכשרה (במיוחד שאנחנו כבר הצלחנו בעבר להעמיד מורים טובים בהרבה בשמונה חודשים).

    אני רוצה לראות מורים בקיאים בחומר שהם מלמדים, כאלה שמתעדכנים בו ובעלי תשוקה אליו. כמובן, אני אשמח אם הם יהיו להם שיטות הוראה מעודכנות (כמו שמלמדים במכללות להוראה) אבל אם אני צריך לבחור, אני רוצה מורה שיודע מה הוא מלמד על פני מורה שיודע ללמד. כרגע אני מקבל לא את זה ולא את זה.

    כשאני למדתי ולימדתי בתיכון, המורים הטובים ביותר לא היו בעלי BED, הם היו בעלי תואר שני ושלישי. הם לא ראו בהוראה פרופסיה, אלא שליחות. אני מקווה לראות יותר אנשים כאלה במערכת.

  46. יובל:

    אייל (45): אתה תראה כאלו כאשר השכר יהיה בהתאם.

    עם כל הכבוד למילים כמו “שליחות”, הזמנים השתנו. אני בא ממשפחה של מורים ואני עצמי מורה (אמנם לא בבית ספר אלא באוניברסיטה ועדיין עוסק בהוראה). אני מאוד נהנה לעסוק בהוראה אבל אם אני גם צריך לדאוג למשכורת חודשית. “שליחות” אומרים למי שמתכוונים לשלם לו חרא של שכר. השכר לו זוכים המורים ביחס לעבודה ולתנאים הוא פשוט מגוחך. אפשר לדבר על “שליחות” עד מחר אבל עד שלא יעשו משהו עם השכר לא יזוז אף תפוז.

    ההצעה הזו מרגיזה מכיוון שהיא לא מטפלת באחת מבעיות היסוד של מערכת החינוך אלא מנסה לטפל בה על ידי הורדת רמת ההוראה ובעיקר הורדת יוקרת המקצוע לזנות. אם כל סטודנט שסיים תואר ראשון יכול להיכנס לכיתה וללמד ילדים, המשמעות היא שכל אחד, אבל ממש כל אחד יכול להיות מורה. ועם כל הכבוד, לא כל אחד יכול להיות מורה, לא כל אחד צריך להיות מורה לא לכל סטודנט שסיים תואר ראשון צריך לתת להיות מורה.

    יש דרכים למשוך אנשים טובים למערכת וזו לא אחת מהן. זו דרך למשוך אנשים שאין להם ברירה למערכת. אין לי צל של ספק שאין פה אחד שרוצה שאת ילדיו ילמדו מורים שאין להם ברירה אלא ללמד את ילדיהם.

    לכן כל אלו שמדברים על “הצעה שיש בה היגיון” לא יורדים לעומק המוטיבציה של ההצעה ולמשמעות הפרקטית שלה בשטח – הן בהשפעה של על יוקרת המקצוע (שגם ככה נמצאת בזבל) והן על רמת ההוראה. זו לא רק הצעה מגוחכת זו הצעה מסוכנת שכן היא אומרת שאין שום דבר מיוחד בלהיות מורה. לוקחים 20 שעות כחלק מהתואר ויאללה, כנס לכיתה ותתחיל ללמד, יהיה בסדר.

  47. אייל:

    יובל: זה בדיוק מה שטענתי שקורה עכשיו. כאשר על השכר המגוחך מוסיפים 4 שנות הכשרה זה שקול להורדת השכר.
    יש לזה פיתרון פשוט שהצעתי כבר וזה מתן הסמכות להכשרת מורים לארגוני המורים (נראה את המדינה מציעה שכר רעב כאשר לא יהיו לה מורים לשכור). הבעייה שאף אחד לא ייתן להם, אחרי הדה לגיטימציה שעשו לארגוני המורים (ואיגודי עובדים בכלל) איזושהי סמכות.
    פתרון אחר יהיה אפשרות שכירת מורים מקצועיים (בניגוד למחנכים) על בסיס תארים אקדמיים מתקדמים (ומתקדמים בלבד, לכן ההצעה הזו לא טובה). אני מוכן, במקרה כזה, גם לקבל את העובדה שמורים לא יעבדו כל חייהם רק בבית הספר ויתקדמו אח”כ להיות חוקרים באוניברסיטאות לדוגמה (האמת, אולי כדאי לחייב כל מי שרוצה להיות בכיר באקדמיה ללמד בבית ספר, אבל זה רק יצר הנקמנות שלי…)

  48. עדי:

    עם כל הכבוד, אני סטודנטית ותוך כדי הלימודים עובדת גם כמדריכה בבתי ספר, של חברה ומפעיל חיצוני מטעם משרד החינוך.
    אז נכון, יש לי כבר שנתיים נסיון, הרוב בהעברת חוגים בסקטור הפרטי, יש לי תעודת מקצוע שלא קשורה לתחום, את ההתמחות שלי עברתי עם קשישים בכלל, מתוך בחירה.
    אני נחשבת בבתי הספר כחלק מהצוות, רק בדרגה גבוהה יותר. אני מקבלת תנאים טובים יותר, מקבלת מערכי שיעור מוכנים ותכל’ס צריכה רק ללמד את הילדים ולשלוט ולנהל כיתה המונה 30 ילדים. ציינתי בתי”ס יסודיים?
    חבר’ה, לכל מי שכתב פה את התגובות ועוד לא בדקתי בכלל את זהותו של כותב הפוסט, אבל אני יכולה לדעת בוודאות שאין כל קשר לבתי”ס באופן ישיר, דהיינו שטח.
    אין לכם מושג מה הולך בבתי ספר, המורים כבר מותשים, אי אפשר להעביר שיעור וההתעסקות היא בבעיות משמעת רוב הזמן, ילדים חצופים ומפונקים עם המוווון בעיות מבית.
    ואני מדגישה שוב: מ ב י ת .
    תעשו לכולנו טובה ותפסיקו להביא ילדים אם אתם לא מתכוונים להשקיע בהם. לא, אני לא מדברת עם השקעה לטווח ארוך באג”ח מדינה לא צמוד. או קופת תמר.
    תשאלו כל סטודנט להוראה, כמה וכמה הוא למד ואיזו כאפה הוא חטף היום הראשון. או שיש לך גישה או שאין, אי אפשר לזייף את זה. כמו בכל מקצוע, תכל’ס.
    ויש מורים עם המון נסיון, רצון, אהבה ויכולת. יש גבול לפתרונות היצירתיים. והטבעת ממשיכה לחנוק, כשילד עוד עומד מולך אחרי שכמעט זרק עלייך כיסא ועומד לירוק עלייך וקורא לך יא בת זונה מול עוד 29 ילדים שמעודדים אותו ואומר “אסור לך לגעת בי…”.
    רוצה לראות את כל החכמולוגים.
    למה שלא יהיה לי וותק או תעודה אחרי שאסיים את התואר? בשביל מה לשלם עוד כסף למערכת חינוך ואני מדגישה, כי גם האוניברסיטאות הן חלק ממנה, מקרטעת, עייפה, משעממת, תלוייה בבירוקרטיות ותקציבים ופוליטיקאים שבכלל שכחו מי העם.
    לא מאשימה אותם, העם שכח בעצמו מי הוא…
    ומי לימד אתכם? או את ההורים שלכם? אקדמאים? בתחת שלי…
    כל ילדה שעשתה קצת בייביסיטר יכולה להתקדם צ’יק צ’ק להיות סייעת וגננת. לא דרוש הרבה.
    למה לא להתחיל מההתחלה? להורים לעתיד לתת קצת מנה של מה קורה במערכת החינוך הנוכחית והעתידית, בה ילדיהם יהיו ואם אפשר אז גם לתת אפשרות לשנות קצת?

    הצעה נהדרת.
    שבוע טוב 🙂

  49. החגב עומד יציב:

    אני משער שלא רק אני שמתי לב לאבסורד של “משרד האוצר בוחן הצעות לפתרון המחסור במורים”. מה ההבדל באמת בין זה לבין ידיעה שכותרתה “בכירים במשרד החינוך מתנגדים לתוכנית הורדת הריבית”? מה נסגר איתנו שהתרגלנו כל כך לקשקוש של השתלטות נערי האוצר על כל הממשלה שאנחנו לא מגיבים לזה כבר? ולגבי ההצעה:מה הפלא? כשאדם שלא מבין בחינוך ומעולם לא התעמק במשמעות המקצועית שלו מציע הצעות, כך זה נראה(ע”ע בדיחת המאה- הידועה בכינוייה דו”ח דברת).

  50. איפי:

    אייל – בשביל תעודת הוראה לומדים שנתיים. גג. דייק בפעם הבאה.
    ארבע שנות לימוד זה בדר”כ חבר’ה שלומדים תואר בחינוך [כן כן, מה ששמעת – זאת דיסציפלינה] ותוך כדי משלימים שעות לימוד לתעודת הוראה.
    אם אתה מ מ ש רוצה לעסוק בהוראה כל מה שאתה צריך לעשות זה להשיג את התעודה הזאת. ראיתי חברות עושות את זה ות’אמת?.. לא נראה מאתגר במיוחד.
    אתה רוצה מורים כאלה לילדים שלך? תפאדל. לא על חשבון הילדים האחרים.

  51. שחר לוי:

    אלון (41), צחוק צחוק, אבל פעם פתחתי ת’גבה כשהתעטשתי בעוצמה על כסא שהיה מולי. עדויות בלינק.

  52. הדס:

    בשביל תעודות הוראה לומדים 4 שנים במוסדות המקופחים ביותר תקציבית.
    ולומדים דידקטיקה וניהול כיתה -ומתנסים 4 שנים בבתי ספר.
    מה נותן 20 שעות בדיוק?איך בונים שיעור ומה עוד?
    זה לא קמצועי וזה פוגע עוד יותר במעמד המורה ובמוסדות להכשרת מורים.
    (באמת שאיפה שאני לומדת המכללה מאוד מאוד רצינית בנושא)

  53. אייל:

    איפי: למען הדיוק – בשביל רשיון הוראה לומדים שנה (מינימום) בהנחה ויש לך תואר, אח”כ צריך לעשות עוד שנה סטאז’. אם אין לך תואר, אתה צריך לעשות B.E.D +תעודת הוראה (ארבע שנים כולל הסטאז’ – לרוב הסטודנטים זה לוקח חמש שנים).

    הדס – המצחיק הוא שאם היה לך תואר ראשון מאוניברסיטה, אותה מכללה שאת לומדת בה הייתה מציעה לך תעודת הוראה בשנה (משהו כמו 20 ש”ש).

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: