במצברוח מרקסיסטי

יש משהו במרקס שעושה לי את זה. כתבתי על זה בעבר בפוסט שזכה ללא מעט תגובות ואני נדרש לסוגיה הזו פעם נוספת מכיוון שבשבועיים האחרונים חבטתי את ראשי שוב ושוב בטקסטים של מרקס בניסיון להבין, באמת להבין – כדי שאחר כך גם אוכל להסביר – מה הוא באמת חשב על טכנולוגיה (אותה הוא מעולם לא כינה בשם "טכנולוגיה") ולמה, הו למה, הוא כותב עליה לעתים בכזה תיעוב.

מרקס היה בן שביעי מתוך תשעה אחים ואביו היה חלק משושלת רבנים שהחליט להתנצר כדי שיוכל לשמש כעורך דין בחבל הריין שבגרמניה בראשית המאה ה-19. חלק גדול מחייו הבוגרים בילה מרקס דווקא בלונדון שם נחשף לעוצמתה האדירה של המהפכה התעשייתית. צמד המילים "המהפכה התעשייתית" נתפס בעינינו כשום קוד לתקופה שבה העולם סוף סוף נכנס לשלב המודרני, השלב ממנו אנחנו נהנים עד היום, אבל מתיאוריו של מרקס מבינים מיד שזו היתה אחת התקופות החשוכות בהיסטוריה של יחסי העבודה. הניתוח המופלא שלו, והכל כך מדויק בעיניי, את הדרך שבה בעלי ההון מתעשרים תוך רמיסה שיטתית של העובדים שלהם, הוא בעיניי לא רק טקסט תיאורטי כלכלי-אקדמי מבריק אלא גם יצירה ספרותית מרתקת, גם אם לעתים ארוכה ופתלתלה מדי.

[בהערת אגב אומר שאולי בגלל שאני קורא כל כך הרבה מרקס בזמן האחרון הדבר זלג גם לתוך הטור האחרון שלי בעין השביעית. אולי]

אני שמח שנאלצתי להתמודד עם מרקס גם אם לא פעם כעסתי על סגנונו. אחרי שקוראים אותו ומבינים אותו, מבינים טוב יותר את הצדדים הפוליטיים של הטכנולוגיה, את הצדדים האפלים שלה.

מרקס היה ונותר אחד מהוגי הדעות החשובים בהיסטוריה אך נסו למצוא עותק מתורגם לעברית של "הקפיטל", אולי היצירה הגדולה והחשובה ביותר שלו, ותתקשו עד מאוד (אני לא הצלחתי). הספר תורגם לעברית לפני עשרות שנים ומאז, כך הבנתי, לא נמצאה אף הוצאת ספרים שהחליטה להדפיסו מחדש – שלא לדבר על לתרגמו מחדש. כך יוצא שעל כל דף ספרים בכל חנויות הספרים ניתן למצוא את הספר "הסימפסונים ופילוסופיה" אך לא את "הקפיטל" של קרל מרקס.

ואולי הדוגמה הזו בדיוק ממחישה בצורה הכי טובה שחלקים גדולים מהביקורת החברתית-פוליטית של מרקס רלוונטיים היום לא פחות משהיו לפני 150 שנה.

31 מחשבות על “במצברוח מרקסיסטי

  1. יו"ר, לא פייר. בדיוק נכנסתי לגלוב כדי להתאוורר ממר קרל, והינה אתה מביא לי אותו בהפוכה. מה שכן אתה באותה הזדמנות מרים לי כאן להנחתה. אבל אני אוותר הפעם. Im all Marx't out
    מה שכן, אני הייתי כמובן בודק מה וולטר בינימין אמר על טכנולוגיה ולא רק במאמרו המפורסם על השיכפול בעידן המודרני. אם מרקס הוא הנביא הזקן של המודרנה, המלומד שנובר שעות בספרייה בחיפוש אחר האמת, הרי בנימין הוא הג'וקר, הטרובדור של המרקסיזם, שולף אמיתות מתחת לשרוולו בחינניות ווירטואוזיות של אמן מילים אמיתי. באמת אחד מהמוחות המבריקים. אני יכול לדמיין אותו מרים את היד בהרצאה של מרקס קשישה ומרסק את כל התאוריה האובר (ומלאת החן והקסם) מטריאלית שלו בשאלה בודדת.
    חוץ מזה, אילו עוד הוגים מענינים מצאת שמתייחסים לטכנולוגיה (אלה שאינם מרקסיסטים או ניאומרקסיסטים אם אפשר)?

  2. אם אני זוכר נכון את וולטר בנימין, אין לו תיאוריה סדורה בנוגע לטכנולוגיה אלא התייחסות אודות טכנולוגיה בהקשר של אומנות. משום כך, אני לא חושב שהוא עובר את רף התיאורטיקנים המתייחסים לטכנולוגיה שהצבתי לקורס שעליו אני עובד.
    באשר להוגים נוספים מעניינים? אההה, אני עדיין צד אותם 🙂

  3. נו, תביא מישהו.
    הבאת לי תיאבון. מה עם רוסו? יש לו מאמר מבריק על קידמה וטכנולוגיה. אדורנו מטרטר על זה לא מעט. מה עם פוקו? הטרחן הקירח המבריק הזה בטח לא מפסיק לדבר על איך טכנולוגיה זה כח וכל זה. אה, וכמובן מקלוהן שאתה מאוד מאוד "מחבב".
    תגיד אם כבר בטכנולוגיות עסקינן, מה קורה אם הפרסומות החכמות שאתה מריץ כאן? שיפרו אותן או מה? כי אני כבר לא מקבל מיקסר יותר, וזה קצת מנכר אותי מסביבתי ופועלי, שזה סך הכל די חבל אני חושב.

  4. זה ישמע לך הזוי,
    אבל היום בצהריים נכנסתי לחנות צומת ספרים בהרצליה פיתוח וחיפשתי את "הקפיטל"…

    לא, לא היה להם אחד, לא בעברית ולא באנגלית, יש לך מושג איפה אני מוצא עותק?

  5. זה ממש לא נשמע לי הזוי. לדעתי בכל רגע נתון יש המון אנשים שמחפשים את הטקסט הזה בישראל (שלא לדבר על העולם, כן).

    את הקפיטל באנגלית אין שום בעיה להזמין דרך אמאזון או כל אתר ספרים אחר שחביב עליך. יש הוצאות מחודשות שלו כל הזמן. אפשר גם לקרוא אותו ברשת – כאן.

    באשר לעברית? שמע, אם תמצא, תגיד לי ואני אבוא לקנות.

  6. מרקס היה פילוסוף. לא ברור מה הבנת ממנו על "הצדדים האפלים של הטכנולוגיה". אל תמהר להיות בטוח כל כך שמרקס היה מפריד 'טכנולוגיה' משאר היבטי הקיום באותה צורה שאתה עושה. אם אני לא טועה, הוא כתב ספרים, כלומר השתמש במכונת כתיבה, כלומר היה לו יחס יותר מורכב לטכנולגיה מאשר תיעוב. ובהקשר הזה אני ממליץ לבדוק את הורקהיימר (וגם אדורנו) בשביל גישה קצת פחות יחידנית על טכנולוגיה.

  7. יובל ועמית, פה אתם יכולים להזמין את הקפיטל בעברית.

    באשר להוגים שהתעסקו בטכנולוגיה, אני חושבת שאפשר לפנות לספרות המד"ב לא מהצד הספרותי אלא מהצד הסוציולוגי. העיסוק בטכנולוגיה והשלכותיה תופס חלק מרכזי בז'אנר הזה ואפשר ללמוד מתמונת העולם העתידנית שהם מציגים(למשל אסימוב עם השמש הערומה), על תפיסות הטכנולוגיה של הסופר באותם השנים.

  8. יוסף – לדעתי מרקס היה גם פילוסוף, אבל בוודאי לא רק. מרקס אמנם ראה בטכנולוגיה חלק מ"יחסי הייצור" הכוללים בתוכם מרכיבים נוספים כמו התנאים הטבעיים וחלוקת העבודה אך הוא מקדיש את תחילתו של הכרך השני של "הקפיטל" (פרק 15) לדיון מדוקדק בהבדל בין "מכונה" ו"כלי" ומה תפקידה של "המכונה" בעידן הקפיטליסטי, נכון יותר – כיצד הקפיטליסט משתמש במכונה כדי להגדיל את רווחיו ומה קורה לעובד תוך כדי. הוא מציג תיאור היסטורי אך גם תיאורטי באשר לתפקיד המכונה בעידן הקפיטל לעומת עידן הפאודליזם.

    אכן, למרקס היה יחס מורכב כלפי הטכנולוגיה והוא הכיר ביתרונותיה. ועדיין, מי שקורא את אותו פרק, לא יכול שלא להתרשם מהכעס, פשוט כעס, על הדרך שבה הקפיטליסט ממהר לאמץ לחיקו את המכונה כאמצעי לחסוך כסף, להגדיל את הרווח, להחליש את העובדים ובסופו של דבר גם לייתר אותם ובכך לדון אותם לרעב. אז כן, יש שם גם תיעוב – למרות שלא רק.

    הורקהיימר, אדורנו ושאר החברים מאסכולת פרנקפורט – גם תורם יגיע.

    אורית – רק 345 שקל? (פפפףףף) – אבל תודה רבה על הקישור!!!

  9. כפרות, סביר מאוד להניח שאיפשהו בספריה של הורי יש עותק של הקפיטל בעברית, ויש להניח שאיפשהו אצלי מסתתר צילום של אותו נ"ל. אם אתה רוצה תגיד לי ואתחיל לחפור (אני לא חופרת סתם :+) )

  10. מה עם רולאן בארת? גם "על הכתב" וכאלה (אני מקווה שזו באמת הכותרת של מסה שלו דמדברת על הכתב, השפה והדיבור בתור טכנולוגיות ואני לא טועה בשם), וגם "מיתולוגיות" שבה אפשר למצוא הכל.

  11. סם וואט אוף טופיק

    יובל – למה שלא תודיע כל פעם שאתה מפרסם משהו בעין השביעית?

    אולי בפוסט עם לינק כדי שנוכל להגיב – הסיפור עם לפיד ודאי היה מעורר דיון.

  12. תהייה,
    האם בכלל ניתן להפריד את גישתו של מרקס לטכנולוגיה מקרבתו הכרונולוגית לתופעה כמו הלודיטים?

  13. תמיד אהבתי את הנגיעות המרקסיסטיות של ד"ר דרור.

    לגבי הקפיטל – זהו אחד הטקסטים הכי ארכאים וקשים לקריאה שיש. אינני סבור שיש כיום בישראל יותר מ-200 איש שקראו את הקפיטל מהתחלה ועד הסוף. שוחחתי עם לא מעט פרופסורים למדעי המדינה, דוקטורים, הוגי דעות, עיתונאים וכל מיני המתקראים מרקסיסטים – ואף ולו אחד מהם אמר כי הוא קרא את הקפיטל, אך הם תמיד אמרו ש: "בטח יש מישהו שקרא את זה."
    בספרייה שלי בחטה"ב היה להם את כרך ב', והתחלתי לקרוא ופשוט צנחתי.

  14. בלונדינית (11) – צילום זה לא חוכמה. אני רוצה עותק משלי.

    זהר 14) – מכיוון שאני מפרסם שם טור כל שבוע. כל מה שצריך לעשות זה להיכנס אחת לשבוע ולקרוא אותי למרות שאני מציע להיכנס לשם אחת ליום ולקרוא את כל מה שמתפרסם שם. בדרך כלל מדובר בפניני טקסט אמיתיים של כותבים שיש לי הכבוד לכתוב לצידם. אני פשוט הוספתי את "העין השביעית" לרסס שלי וזהו.

    גל (16) – שאלה מעולה! הוא הכיר את התופעה וכתב עליה. אני בטוח שהוא הושפע ממנה ובצדק.

    נמרוד (17) – אם לרגע הבנת כאילו קראתי את כל הקפיטל, הרי שכמובן שזה לא נכון. גם את פרק 15 המאוד רלוונטי עבורי לא קראתי מתחילתו ועד סופו, לא רק מפני שמדובר במשימה קשה אלא מכיוון שחלקים גדולים ממנו לא רלוונטיים לדיון שמעניין אותי. ובכלל אני מסכים שהקפיטל היא יצירה ארוכה מאוד, ארוכה מדי.
    הטקסט הוא אכן ארכאי כי הוא נכתב על ידי פלספן (אך לא רק פילוסוף כמו שכבר ציינתי) גרמני מראשית המאה ה-19. נסה לקרוא טקסטים אחרים של אנשי התקופה ותגלה שהם קשים לך לא פחות. ועדיין, הייתי מצפה שלפחות חלק קטן מהקפיטל, שפרק מסוים, שטקסט מתוכו יהיה זמין בשפה העברית בצורה הרבה יותר פשוטה. אך לא. פשוט אין (ככל הידוע לי). ועכשיו כשאני חושב על זה, יתכן שהפתרון עבור אנשים חסרי סבלנות כמונו הוא פשוט להוציא גרסה ערוכה, מכווצת ומתומצתת של הקפיטל. אבל גם זה אין. למעשה מספר הספרים על המדף, היום, זמינים, שנמצאים בשפה העברית על מרקס הוא ארבעה (ממה שאני מצאתי): שניים של רסלינג, אחד ספר מסדרת "הפילוסופים הגדולים" וספר נוסף שעוסק בחייו. לא רע, אבל אף אחד מהם הוא לא טקסט של מרקס עצמו.

  15. יובל,
    להיידגר יש ספר מעולה שנקרא The Question Concerning Technology and Other Essays. שווה לנסות. יש לו גם עוד ספרון שנקרא Identity and Difference, ובו יש מאמר בשם
    The Principle of Identity. הקישור האקזיסטנציאלי שהוא שעושה שם לטכנולוגיה פשוט מדהים.

    לדעתי יש לי איפשהו את הסיכום למאמר הזה, אם אמצא אותו אשלח לך.

  16. צריך טוויטר של מרקס. טוויטים שמסכמים פרקים של קפיטל אניבדי?

    (כן, הטקסט שלך בעין ממש מעניין. קשה לי להאמין שלפיד, ה"הכי ישראלי", השתטנקר ככה על המקור שלו)

  17. ואיך אפשר בלי ציטוט של מרקס: "תשמע חביבי, אלה העקרונות שלי, ואם זה לא נראה לך… אז יש לי אחרים".

    לא אותו המרקס, אבל רלוונטי לא פחות.

  18. יובל, אני מציע לך לקרוא שוב את 'יצירת האמנות בעידן השעתוק' לבנימין. אמנם הנושא עוסק בתפקידה המשתנה של האמנות, אבל בתוך הטקסט נמצאות הנחות בנוגע ליחס בין חברה צרכנית לאמצעי ההפצה המודרניים, כלומר, תלויי הטכנולוגיה. חיבור מבריק.

  19. 1.יוסף- יש מרקס הפילוסוף, אבל יש גם מרקס הכלכלן המובהק. בעשור האחרון מלמדים את הניתוחים הכלכליים המבריקים שלו (שעיקרם מ"הקפיטל") בחוגים לכלכלה דווקא בארה"ב.

    2. חד משמעית יותר קל להבין את "הקפיטל" באנגלית לעומת עברית בתרגום הקיים.מדגיש צורך בתרגום חדש

    3. אפשר להאזין בחינם לכל הספר הראשון של "הקפיטל" דרך הקישור הזה:

    http://librivox.org/capital-volume-1-by-karl-marx

    מדובר בכ-40 שעות האזנה מושלמות להליכה או נסיעה באוטובוס בדרך לעבודה

    הקריאה באנגלית בלבד, בהירה וטובה מאוד
    הטקסטים מחולקים לפרקים של חצי שעה בערך
    קבצי MP3 להורדה
    (באותו אתר מופלא יש עוד טקסטים מוקראים של מרקס)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *