“חיזוק האמונה ביכולת לזכות”

יש הטוענים שלמלא לוטו זה סוג של מס על טיפשות. אם כך, אני מודה, לא פעם אני טיפש. הלוטו עבורי, הוא הדרך היחידה להתעשר. אין סיכוי שאפתח חברת סטארט-אפ ואעשה אקזיט, אין סיכוי שאמצא נפט, לא רשמתי פטנט על שום דבר ואין שום ירושה של דודה אמריקאית רחוקה שתהפוך אותי לעשיר. משום כך, הלוטו היא הדרך היחידה בעתידי שעשויה להוביל אותי לחיים נוחים בהרבה מחיי כיום. אני מניח שכמוני יש לא מעט טיפשים. הבעיה היחידה עם ההסבר הזה היא שהוא מטופש כמו ההחלטה למלא לוטו.

הסיכוי לזכות בלוטו עמד עד לא מכבר על אחד ל-14 מיליון. אין צורך בהרבה מטאפורות בשביל להבין שמדובר בסיכוי קטנטן בצורה קיצונית. כעת, החליטו במפעל הפיס לשנות את החוקים; אם עד עכשיו היה צריך לנחש שישה מספרים בין 1-34 ובנוסף לקלוע בול ב”מספר החזק” (1-10), הרי שמסוף השבוע יהיה צורך לנחש שישה מספרים בין 1-37. כלומר נוספו שלושה מספרים נוספים לטווח הניחוש. ב”מספר החזק” הורידו שני מספרים וכעת יהיה צריך לנחש בין 1-8.המשמעות היא שהסיכוי לזכות בפרס הגדול עומד כעת לא אחד ל-14 מיליון כי אם על אחד ל-19 מיליון.

אז למה עשו את זה?

קודם כל לסיבה הברורה: אם הסיכויים לזכות בפרס הראשון קטנים, גדלים הסיכויים שהוא יצטבר מהגרלה להגרלה. כתוצאה מכך יותר אנשים ימלאו לוטו כדי לזכות בפרס הגדול (למרות שהסיכויים הפכו קטנים יותר) וכתוצאה מכך הכנסות מפעל הפיס יגדלו (וזאת כדי לתרום לקהיליה. בא-רור, בא-רור).

אבל ישנה סיבה נוספת, שיווקית-תקשורתית. אם הסכומים יגדלו, יהיה ניתן לפתות יותר אנשים להיכנס למשחק (“איך תגיד ‘לא’ ל-20 מיליון שקל?!?) וכאשר מישהו יזכה, התקשורת תשמח לספר עליו סיפורים ונפלאות שרק יאדירו את המיתוס ואת התשוקה לזכות. רוצה לומר, יש כאן שיתוף פעולה בין תקשורת הצמאה לסיפורים סנסציוניים לבין מפעל הפיס הצמא לעוד כסף כששניהם עושים יד אחת על חשבון הציבור המיואש (כמוני) שסבור שהדרך היחידה שלו לצאת מבור האוברדרפט הבלתי נגמר שלו היא באמצעות נס הלוטו.

אפילו שם לא נגמרת הציניות של הפיס. בידיעה בלמהנט נכתב כי ראובן אדלר (כן, ההוא), הפרסומאי של מפעל הפיס, אמר כי:

במסגרת קמפיין הפרסום של הלוטו החדש, שיעלה ביום רביעי הקרוב, עודכן הלוגו של מפעל הפיס, ובקמפיין יושם דגש על הגדלת הפרסים וחיזוק באמונה ביכולת לזכות.

“חיזוק באמונה ביכולת לזכות”?? תגידו, אתם עושים צחוק? אתם מקטינים את הסיכויים לזכות ב-35% ויוצאים בקמפיין שמטרתו “לחזק את האמונה לזכות”?? לא יותר פשוט שתגידו “אנחנו יוצאים בקמפיין במסגרתו נשקר לכם כאילו אין מחר” בדומה לקמפיין “ציפי או ביבי”?

23 מחשבות על ““חיזוק האמונה ביכולת לזכות”

  1. אני חייב להגיד שהתגובות המומלצות על המאמר בלמהנט מאוד מעניינות, למרות שמאז למהנט שינו את שיטת התגובות שם אני בדרך כלל כבר לא כותב, קורא ואף פעם לא ממליץ על תגובות. אין מה לעשות – האתר ירה לעצמו ברגל.

    כל המטרה של הלוטו וכל שאר המפעלים הדומים היא למכור סטטיסטיקה במסווה של תקווה.
    אני לא ממלא לוטו מאותה סיבה שאני לא מהמר או משחק בבורסה. כמו שאני תמיד אומר: “סטטיסטיקה זה כמו מתימטיקה, רק בלי ההגיון; לעולם אל תסמוך על מדע שמעגן בחובו את הטעות של עצמו ואומר שזה בסדר.”

  2. מפעל הפיס, יותר מהיותו מס על טפשות, הוא מפעל אנטי חברתי ומושחת. הוא משמש להעברת כסף מהשכבות העניות יותר (מרבית הממלאים הם מהשכבות הנמוכות) לידי מקורבים לשלטון שהתמנו לנהל את מפעל הפיס ולעבוד עבורו – כגון ראובן אדלר יקירנו. משכורות מנהלי חברת הפיס הן גבוהות להחריד, והמינויים הם פוליטיים. בדרך הוא משמש גם כמס רגרסיבי (שכן גם הכסף שחוזר לקהילה באמצעות מרכזים ומפעלים שונים בעצם מגיע מכיס השכבות העניות).
    הבעיה היא שהוא עונה על צורך אנושי בסיסי ביותר, שגם לאס-וגאס עונה עליו – היכולת לפנטז על עושר עצום שנוחת עלינו בבת אחת.
    איך פותרים את זה? בקלות. מוזילים את עלות הכרטיס/מעלים את סך הזכיות (אפשר במקביל) עד שתוחלת הרווח של מפעל הפיס יורדת לסכומים נמוכים מאוד. סכומים נמוכים בדיוק במידה שתספיק לתפעול המערכת (מה שלא צריך להיות גבוה במיוחד. אחרי הכל לא צריך כשרון מיוחד לנהל את מפעל הפיס ויהיו מספיק אנשים שישמחו לעבוד גם עבור משכורת סבירה, ולא משכורות העתק הקיימות כיום). אפשר גם להפסיק לחלוטין עם הפרסום של המפעל הזה.

  3. כשקראתי את הפוסט, עלו לי שני דברים שרציתי לומר.
    התאכזבתי שכראיתי שעומרן לקח לי את הדבר הראשון. התאכזבתי עוד יותר שיובל נוסף לקח את השני. לא נותר לא אלא לומר

  4. המטרה של מפעל הפיס היא לא לתת תקוה לאנשים, או לחלק מחדש את העוני.
    המטרה שלו היא להפנות כסף שהיה הולך להימורים בלתי-חוקיים (ודרכו – לפשע המאורגן) למטרות קצת פחות מזיקות.
    אגב, זה שיש הימורים לא חוקיים, (ואם אני זוכר נכון אז סכומי הכסף שמתגלגלים שם גדולים פי כמה מאלה של מפעל הפיס) לא סותר את מה שאמרתי, אלא רק את זה שהמטרה שלו רחוקה מלהיות מושגת.

  5. omeran – אם זו המטרה, לא עדיף להכשיר את ההימורים ? כספי המיסים מההכנסות (שאתה טוען שהן גדולות בהרבה) ילכו לקופת המדינה, הפשע המאורגן יפסיד חלק מהכנסתו (כי כמו בווגאס, רשיונות ינתנו בקריטריונים מחמירים) ואז אולי סוף סוף יאסרו בחוק פרסומות להימורים, כדי שגם אני, שלא מאמין בלשלם מס על טיפשות ועוני, ארוויח משהו.

  6. לוטו עבורי, הוא הדרך היחידה להתעשר

    מה קרה לך? זה נראה כאילו לא הפנמת שום דבר מהמסרים של “הסוד”, מה השליליות הזאת? כל מה שאתה צריך זה להתחיל לחשוב עשיר.

  7. התגובות בנרג’ מאוד מוזרות. הן כתובות היטב – עם סימני פיסוק ובלי שגיאות – אבל כולן בעד השינוי. אני אומר “אבל” כי ברור שהשינוי פוגע במשתתפים בהגרלות. מעניין, מה יכולה להיות הסיבה?

  8. להוסיף על הגיונו של “שם”, אחוז לא מבוטל מהכנסתו של הלוטו הולך למשרדי הפרסום והפרסומות בכלל. אם המחוקק לא מעונין שאנשים יהמרו (וההימורים אסורים לפי חוק) למה הוא מאפשר לגוף מונופוליסטי לפרסם ולדחוף אנשים להמר? הטיעון המגוחך שעבריינים מרוויחים מהימורים לא חוקיים נובע בעיקר מכך שההימורים הם לא חוקיים.
    במידה והנקודה לא ברורה – בתרת ההימורים הלא חוקיים תחסל את הבעיה באופן יעיל (באותה הזדמנות אפשר גם להתיר זנות וסמים ולפתור עוד כמה בעיות)

  9. יוסי – הנתונים הם ממפעל הפיס. אני מניח שהם יודעים לחשב את הסיכויים של ההגרלות שלהם עצמם, או שגם זה הם עושים לא נכון?

  10. אני ברשותכם אציג דעה הפוכה – של מילוי לוטו כהשקעה נבונה.

    אני משתדל למלא לוטו כמעט כל חודש בסכום של 10 שקלים, מעולם לא זכיתי וכנראה שלעולם לא אזכה בסכום כלשהו. אך אני ואשתי, מייד לאחר שמילאנו את הטופס, משוחחים שעות וחוגגים על המיליונים שנעשה בלוטו תוך כדי שאנו מתכננים מה לעשות בכסף בפרטי פרטים ובקיצור – עשרת השקלים האלו מפרנסים דיון מהנה הנפרש על ערב שלם וגורם לשנינו הנאה מרובה. ערב של בילוי משובח ב-10 שקלים בלבד? בהחלט שווה.

    ועכשיו קצת ברצינות, כשאני ממלא לוטו זה בעיקר בשביל החלום. 10 שקלים או אפילו 50 שקלים למי שיכול להרשות לעצמו הם מחיר קטן מאד תמורת חלום. ומה לעשות שפרס של 20 מיליון שקל הוא חלום הרבה יותר טוב מפרס של חמש מליון? לי לפחות עדיף 20 מיליון עם סיכוי קטן יותר לזכות כיוון שההימור ממלא עבורי צורך פסיכולוגי הרבה יותר מכל דבר אחר.

  11. תמיד כשמישהו מדבר איתי על הסיכוי להרוויח במפעל הפיס, אני מסביר לו שזה כמו לגלגל קוביה על 6, תשע פעמים ברציפות.
    עכשיו, אחרי השינוי, גם אם גלגלת תשע פעמים ברציפות, תצטרך להטיל מטבע ולנצח שוב כדי לקבל את הכסף.

  12. 19 מיליון זה 135% מ14 מיליון, 14 מיליון זה 73% מ19 מיליון. שתי דרכים להסתכל על העניין.
    מפעל הפיס זה רעיון כל כך יפה. נוראי אבל יפה. 6 מספרים זה כל מה שעומד בינך לבין עושר ואושר, ואתה מרגיש טוב שהוצאת את הכסף כי זה בכלל בשביל לתרום לקהילה. דיסוננס קוגניטיבי במיטבו.

  13. צור, כשמדובר בסיכוי, המספר הוא 1 חלקי 19 מליון. שבר זערורי.
    הסיכוי קטן ב 35% מהסיכוי המקורי.
    אם יגדילו את הסיכוי חזרה למצב הקודם, הוא יגדל ב 27%. איכשהו, לא נראה לי שזה יקרה.

    במקרה הזה, אין שתי דרכים להסתכל על העניין.

  14. מוזר. התחלתי לחשב את הסיכויים לזכיה בשתי האפשרויות ויצאו לי מספרים שונים מאלה של אתר האנרגיה. אחד מאיתנו לא יודע סטטיסטיקה. רוב הסיכויים שזה אני.

  15. לעומר: אני הכי לא פטריוטית בעולם, אבל מערכת התגובות החדשה מצויינת ונותנת פתרון לבעייה ותיקה – משרדי פרסום השתמשו בטוקבקים של וואיינט כדי למכור את המועמד או המוצר שלהם, ואיכות הטוקבקים בתשלום הגיע לרמה כזה שקשה להבחין. המערכת החדשה נותנת לך ולגולשים אחרים הזדמנות לאזן אותם, זה עוד כוח בידיים. אני חושבת שזה נהדר. תוך זמן קצר תתרגל, זה לא שונה דרמטית. ההבדל היחיד הוא שאי אפשר להחליף IP מאה פעם כדי להפוך את התגובה של עצמך למומלצת.

  16. יובל, אתה טועה ומטעה!

    הימורים אינם מס על טפשות, חלילה, שהרי כבר אמר אלברט איינשטיין שרק שני גורמים הם אינסופיים, ואלה מימן וטפשות (והוא לא בטוח לגבי המימן), ומכאן שמס כזה אמור להניב הכנסות אסטרונומיות. הוא גם לא מס על העוני, אלא מס טבעי על חוסר ידיעת מתמטיקה.

    ועדיין גם אנשים אינטלגנטים ממשיכים לזרוק כסף על דברים כאלה…

  17. אחת הבעיות עם הטיעון שזה בזבוז מוחלט ‘להשקיע’ כסף ברכישת לוטו היא שקשה להציג השקעה אלטרנטיבית. אדם יוציא 25 או 30 ש”ח (או כמה שעולה לוטו) על טופס ויקבל סיכוי קרוב לאפס לזכות במיליונים, אבל נדיר יותר שהוא יקח את אותם 30 ש”ח וישקיע אותם טוב יותר.
    לי יש הצעה פרקטית, והיא ליצור שימוש אלטרנטיבי מושכל יותר לכסף הזה. למשל, עדיף לקחת כל חודש את הצבר אותם 30 הש”ח (נאמר 250-300 ש”ח בחודש) ופשוט לשים אותם באיזה צד, ממשי או וירטואלי (מתחת לבלטה או בחשבון פק”מ). אבל לי יש הצעה עוד טובה יותר. לקחת את אותם 250 ש”ח חודשיים ולקנות בהם אגרות חוב קונצרניות מהסוג המסוכן/ המניב ביותר (AKA אג”ח זבל). כידוע, יש מתאם בין מידת הסיכון של נייר ערך ובין התשואה שהוא מניב, וישנה קטגוריה של ניירות כאלו, שעשויים להציע תשואות של מאות ולפעמים יותר אחוזים. מנגד, כמובן, הניירות הללו מסוכנים ויכולים לא להיות שווים כלום. כמה מסוכנים? באמת שאין לי מושג, אבל יש לי תחושת בטן חזקה מאוד שהם מסוכנים הרבה הרבה הרבה פחות מלוטו. זאת ועוד, ‘השקעה’ בלוטו היא פשוט לשים את כל הביצים בסל אחד. לא רק שהסיכוי לזכות שואף לאפס, אלא גם מדובר במשחק יחיד (בכל חצי שבוע) שבו כל ‘ההשקעה’ (כל פעם) זוכה, או סביר יותר, יורדת לטמיון. רכישה של אגרות חוב שונות, או של קרן נאמנות שמתמחה באג”ח זבל, ובעצם מחזיקה בכל פעם שלל ניירות מפחיתה עוד את הסיכון. אמנם כל נייר כשלעצמו מסוכן, אבל אתה לא מהמר על הכל בבת אחת.

  18. אדר, מסכים איתך לחלוטין, אבל כמו שאמרו חכמים ממני לפני: security doesn’t have to hurt usability.
    ברגע שהתגובות ממויינות כברירת מחדל מהחדשה לישנה, הן בעמודים, מקוננות ועוד – השימושיות שלהן יורדת (בעיקר בגלל שמשתמשים רגילים לדברים מסוימים).
    ההכנסה של הפיצ’רים האלה היתה צריכה להיות לאט ואחד-אחד כדי להרגיל אנשים. תאמיני לי שאני לא היחיד שכבר לא משתמש בטוקבקים בלמהנט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: