לא בנאדם. סחורה.

בשבוע שעבר קיבלתי הודעה לעיתונות ממשרד יחסי הציבור של נענע10. נכתב בה כי:

ביום שבת, ה-21.3.09, ימלאו 1,000 ימים לשבייתו של גלעד שליט בידי החמאס.  ב-nana10 בחרו לא לעמוד מנגד, ולנקוט עמדה, על מנת שהנושא לא ירד מסדר היום הציבורי.  בסוף השבוע, במטרה לציין את האירוע ולשמר את דעת הקהל, יתקיימו מגוון פעילויות באתר סביב הנושא.

בחרו "לא לעמוד מנגד, ולנקוט עמדה"! אחחח, אקטיביזם דיגיטלי במיטבו.

אתמול בבוקר שלחתי טקסט ל"עין השביעית" שעוסק בדרך שבה אתר "זאפ" משווה את מועמדי הריאליטי באתר שלו. בטקסט כתבתי:

מנכ"ל "זאפ", איתן זינגר, צוטט כמי שאומר: "נוכחנו לדעת כי בזאפ באמת ניתן להשוות הכל". טעית מר זינגר. העניין הוא לא שאפשר להשוות הכל. העניין הוא שבעבורך, כמו גם בעבור צופי טלוויזיה רבים, הכל הפך לסחורה וסחורה היא דבר שהוא בר השוואה.

כמה שעות חלפו וקיבלתי מחבר קישור בדואר האלקטרוני לכתבה הזו. הכתבה, שמופיעה בערוץ המחשבים-סלולר של נענע10, נפתחת כך:

במסגרת פרויקט "מחכים לגלעד", ננסה להמחיש לכם מה המשמעות של 1000 ימים בשבי, כפי שהם משתקפים במציאות היומיומית שלנו. והפעם: רשימת מכשירי הסלולר שיצאו במהלך 1000 הימים בהם גלעד שליט נמצא בשבי.

כך בחרו אנשי ערוץ המחשבים של נענע10 שלא לעמוד מנגד: הם המירו את ימיו של החייל הישראלי בשבי החמאס לטלפונים סלולריים שהושקו באותה התקופה. הרעיון כל כך משחית את המחשבה, כל כך הזוי, מבחיל ורקוב מיסודו שבא לך לקחת את מי שאחראי על הטקסט הזה ופשוט לדפוק לו שתי סטירות. שלוש סטירות, אם תבקשו יפה. זו הדרך היחידה להמחיש כמה זמן הם אלף ימים? להציג כמה טלפונים סלולריים הושקו באותה התקופה? האם אין שם מבוגר אחראי שבוחן את "התוכן" לפני שהוא עולה לאוויר?

הטקסט הזה מאפיין לא רק את הריקבון המוסרי של מי שהגה אותו אלא גם את דפוס המחשבה שפושה בכל מקום לפיו הדרך היחידה להבין דבר מה הוא לדבר עליו במונחים של סחורה, גם אם מדובר בימיו של חייל בשבי. בא לי להקיא.

בסוף הטקסט בעין השביעית הצעתי רעיון חדש להשוואה:

מה יותר בהמי – הרעיון של "זאפ" להשוות אנשים כאילו היו נגני MP3, ההתנהגות של האנשים אותם האתר משווה, או הצגתם של האנשים כחתיכות בשר מבריקות הנסחרות בשוק על ידי אנשי ההפקה של תוכניות הריאליטי בהן הם משתתפים?

אלמלא הייתי שולח את הטקסט לפני שראיתי את הכתבה בנענע10 הייתי מוותר על ההצעה: הטקסט של נענע10 הוא by far הדבר הבהמי ביותר שקראתי באחרונה.

30 מחשבות על “לא בנאדם. סחורה.

  1. השוואת האנשים של זאפ התחילה בבחירות, כשהם השוו בין ביבי, ציפי וברק. זו הייתה הברקה קריאייטיבית, מצחיקה ושנונה. השוואת המועמדים בריאליטי, לעומת זאת, היא ממש לא.
    לפעמים צריך לדעת מתי הבדיחה מיצתה את עצמה.

  2. אם הייתי שולח את הטקסט לפני שראיתי את הכתבה בנענע10

    אני מניח שהתכוונת "אחרי שראיתי" או "אלמלא הייתי שולח לפני שראיתי".
    (ואם אתה מתקן בגוף הפוסט תמחק את התגובה שאני לא אצא אידיוט)

  3. בכתבה ב"ניו-יורק טיימס", מסבירה מאריסה לכתב ש"עליך להפוך את המילים לפחות אנושיות וליותר חלק מהמכונה". היא מבהירה כי לעתים קרובות היא נסמכת על "תרשימים, גרפים וניתוחים כמותיים כבסיס להחלטותיה, בייחוד כאשר מדובר בהערכת אנשים".

    בהתחלה רציתי לכתוב שאין מה להאשים את נענע10 ואת זאפ, כי אם עושים את זה בגוגל…
    אח"כ רציתי לכתוב שחובה להאשים את נענע10 ואת זאפ, במיוחד מכיוון שעושים את זה בגוגל…

    אבל בסוף החלטתי לא לכתוב שום דבר חשוב, אמנם כשכל מה שיש לך זה פטיש, כל בעיה היא מסמר, אבל הבעיה האמיתית היא כשאתה רק חושב שכל מה שיש לך זה פטיש.

  4. עצוב מאוד, אין ספק.
    אבל מעניין אותי אם אולי בחרו בפלאפונים כדי להכניס "עניין לדור הצעיר".
    נראה לי כאילו יצאו מהנחה שהדרך היחידה להסביר לבני הנוער השטחיים מהם 1000 ימים זה בעזרת דגמי הפלאפונים.
    אז עוד מתמודדים בתחרות העצובה: יותר עצוב שככה פונים לבני הנוער, או שככה יעיל לפנות אליהם?

  5. צור – לא נראה לי שמישהו ניסה לפנות לבני נוער, זה מכוון לקהל היעד הגיקי חובב הגאדג'טים. אם זה היה לבני נוער היתה שם תמונה של ציצים.

  6. בניגוד למרגיזות שלי מהשבוע האחרון, בנושא הזה אני חייב להסכים בפה מלא.

    וזו לא הכתבה היחידה שעשו בנענע שמסחרה את גלעד שליט ששמה את השבי שלו ללעג.
    יש להם ראיונות ידוענים, שסיפרו מה הם עשו ב-1000 ימים האחרונים(!!!), אותו דבר עם ספורטאים, העיתונאי המערכת הסופר מוכשרים, וכמובן התחרות הפתוחה לקהל "איך היית מסביר לגלעד מה זה פייסבוק/האח הגדול?"

    דחיל רבאק, באמת אפשר להשוות את 1000 ימי השבי שלו עם מה שמיכל ינאי הספיקה לעשות ב-1000 ימים? יש פה איזשהו אלמנט השוואה? לא יודע מי החליט על האייטמים האלו אבל הם מגוחכים ומעליבים את האינטיליגנציה.

    קניית ראש ממשלה ב-זאפ הייתה גימיק משעשע ועליז. הטמטום של מערכת נענע10 לא משעשע, לא מכובד, ומגעיל את הנשמה.

    עכשיו רק חסר שספאמרים יעלו על הקטע: קנה ויאגרה ושעונים מזוייפים ותשחרר את גלעד שליט! (רציתי לכלול דוגמא נאמנה יותר, אבל פחדתי ליפול במנגנון סינון ספאם) או "תעבירו: אם 100 אלף אנשים יקראו את המכתב הזה, חמאס הבטיחו לשחרר את גלעד".

  7. כבר מישהו אמר לי שהוא מחכה לכתבה בנענע10 על 'כל ההתרחשויות בנמלטים שגלעד לא ראה ב1000 הימים ולכן לא קיבל מהם השראה לברוח מהשבי'.
    מי עוד נכנס לנענע פרט לצפיה בלונדון וקירשנבאום?

  8. חבל שהם לא הדביקו את תמונתו על מסכי המכשירים המוצגים. אולי המנכ"ל החדש נוזף כעת במעצב.

    אבל ברצינות, להשתמש בשבי של גלעד שליט כLead Generator או כמייצר תנועה לאתר זה באמת מתחת לכל ביקורת.

    גסיסתו של פורטל, מפרשת אוויל ברודי על לבירא עמיקתא הנוכחית. יש עוד לאן לרדת?

  9. הטקסט הזה רק ממחיש באיזה מצב קשה נמצא נענע כפורטל. כן, הוא עדיין בעשירייה הראשונה של TIM, אבל האנשים שנכנסים אליו צופים בתוכנית כלשהי מערוץ 10 אולי, משחקים באבלז או שולחים מייל. בשביל קהילות, פורומים, אקטואליה או בידור יש להם אתרים אחרים.

  10. ואם יורשה לי, כמעט עוף טופיק, אבל רלוונטי לנושא הרחב יותר של הצגת בנאדם כסחורה.

    כמעט הכל לא בסדר שם, מבחירת המילים בכותרת ועד לאופן הדיווח המשועשע.

    עצוב לראות איך הדרדרה העיתונות למצב הזה. אני תוהה האם גם בעתון המודפס מוצגת הכתבה הזאת.

  11. בעיתון המודפס זה לא היה קורה – לפחות לא במוספי סוף השבוע, שתמיד כוללים טקסטים איכותיים. העיתונות המקוונת מזלזלת בפרינט הקשיש, אבל שוכחת שהיא עצמה עושה תוכן אינסטנט זול. ג'אנק פוד של פחות מ-1,100 מילה (בד"כ 300 מילה).

  12. גיא אליאב, מנכ"ל נענע10 כתב לפני כמה ימים בסטטוס הפייסבוק שלו "שם לב שנענע10 הוא אתר היחיד שמציין בפעילות את היום ה 1000 לנפילת גלעד שליט בשבי. עצוב"

  13. גיא אליאב הוא לא עיתונאי. תפוז לא היה אתר שמפיק תוכן עצמאי אלא מארח תוכן של גולשים. מה הפלא שטקסטים תמוהים כאלו זוכים תחת פיקוחו לכינוי "כתבות". עיתונות זה פשוט לא התחום שלו.

  14. אני לא מפסיק להתפלא מהזעם על ערוץ 2/נענע/וואלה/הכנס גוף מסחרי מסריח כאן. מטרתם לעשות כסף. תוכן רדוד הפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר הוא מכונת כסף מוכחת. לא טוב לך? אל תשתף איתם פעולה. לשנות את דרך הפעולה שלהם זה לא פיסיבילי.

  15. אוף, בזמן שביבזתי על הקריאה של הפוסט הזה יכולתי לקנות שלושה נגני MP3 ולהוריד חמישה שירים.

  16. האמת היא שהרעיון לא ממש מופרך בעיניי. לא ראיתי את הכתבה הספציפית שידברת עליה, אבל אם המטרה להראות כמה זה 1000 יום זה דווקא רעיון לא רע. קצב החיים מהיר מאוד, רק שרוב האנשים לא שמים אליו לב מכיוון שהם חיים כל יום והשינויים היומיומיים איטיים. לעומת זאת, 1000 ימים להיות תקוע במקום אחד ואחר כך לצאת לחופשי יכולים לגרום להלם תרבותי (וזה בלי קשר להשפעות הפסיכולוגיות של השבי עצמו). אולי הדוגמא של הסלולארי לא ממש טובה, אבל אפשר היה לחשוב על אלו דברים הוא היה עושה וחווה לו לא היה בשבי. למשל, אפשר היה לעבור על כל המקומות שהוא לא ביקר בטיול אחרי הצבא, כל השיעורים שהוא פספס באוניברסיטה, או דברים פרוזאיים יותר כמו כל אירועי הספורט שהוא פספס. אני חושב שכשמסכמים ככה 1000 ימים יש לזה אפקט עצום.

  17. הבעיה, לדעתי, היא לא בכך שחברות מסחריות רוצות לציין את הזמן הארוך בו גלעד שליט נמצא בשבי, אלא השימוש הציני שהן עושות בשמו. אני לא יודעת מהו מערך השיקולים של חברי נענע10 מאחורי פרסום החישוב של 1000 ימים כפונקציה של מספר הדגמים הסלולריים, ואין ספק שאני רוצה להאמין שמדובר בשיקול דעת מוטעה ולא בשימוש לרעה למטרות פרסום. יחד עם זאת, כאשר ערוץ 2 מפרסם "שעון גלעד" למספר הימים, השעות והדקות בהם שליט נמצא בשבי, בדיוק באותו אופן בו הם סופרים לאחור לקראת גמר "כוכב נולד" או "האח הגדול", יש בכך טעם רע, לכל הפחות. אני אחזור על כך שוב כי אני באמת רוצה להדגיש שאני רוצה להאמין שמדובר בטעם רע או בשיקול דעת מוטעה, ולא בשימוש ציני, ואף אכזר, באומללות, הבלתי ניתנת להבנה, של חייל אחד ומשפחה אחת. כנראה שהבעיה האמיתית היא שאני לא מסוגלת להאמין בכך בלב שלם.

  18. (זהו טרעאקבק)

    יובל כתב בחלחלה על בני אדם שהופכים לסחורות כאן ועכשיו באתרי האינטרנט שלנו.

    כדאי מאוד לקרוא אצלו, אבל בקצרה- נענע10 בחרו להמחיש לנו את אלף ימי שביו של גלעד שליט

    באמצעות סקירת הטלפונים הסלולריים שיצאו באלף הימים האחרונים. טוב, זאת חרפה שממחישה את העובדה:

    בני אדם נתפסים ומוצגים כסחורה,

    ואני אומר:

    טוב- טוב שיצא הקמפיין הזה-

  19. יובל.
    תודה על התיקוען. חדעש בדבערים האלה- נו אינטערנעט וזה.
    מתי תעזוב את השטיקעס של העשירים ותחזור לוידיו של היפנים האלה ?

  20. במבט שני, כשמחברים את טקסט הסלולרים של נענע עם מה שנכתב בבלוגם ("מולדבסקי ובניו"),מתקבל הרושם שמדובר בפיסת סאטירה נוקבת. אבל אולי אהבת האדם שלי מעוורת אותי והם באמת חבורה של מטומטמים.

  21. משה, התחושה שלי שהבלוג של מולדבסקי ולאבא של הפיצ'ר על הפלאפונים אין שום קשר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *