אחרי זה מתפלאים למה לא מצביעים

ממשלה נופלת. מכריזים על בחירות חדשות. המפלגות מציגות את מרכולתן. יש תעמולה. יש ראיונות. שואלים שאלות ומקבלים תשובות. מגיע יום הבוחר. הבוחר בוחר במפלגה. ברור לו שהמפלגה שבה הוא בחר לא תרכיב את הממשלה, אבל זה בסדר מבחינתו. גם לאופוזיציה יש תפקיד בדמוקרטיה ייצוגית והבוחר מבין שמהאופוזיציה מגיעה פוזיציה, כלומר אלטרנטיבה. הוא שולח את המפלגה שלו להתייבש קצת ואם אפשר, להתבייש קצת.

ואז מגיע ראש המפלגה ומחליט שאם הוא לא שר הביטחון, מדינת ישראל תלך לאבדון. מכונס גוף שמונה כ-1,200 חברים. והגוף מצביע. הגוף מחליט לקחת את המפלגה, שקיבלה מספר מנדטים מגוחך, ולהכניס אותה לממשלה.

קשה לי להאמין, באמת שקשה לי להאמין שמבין מאות אלפי האנשים שהצביעו למפלגת העבודה יש רבים שהיו מוכנים, שמפלגת העבודה לה הצביעו, תשב בממשלה אחת עם ליברמן.

אתם יודעים מה, עזבו מה המצביעים חשבו או לא חשבו: שלום שמחון, הפודל של אהוד ברק, אמר בגלי צה”ל שמפלגת העבודה לא תשב עם ליברמן אלא אם כן מפלגת העבודה תהיה זו שתרכיב את הממשלה – היינו תזכה בבחירות. אני זוכר שרינו צרור אמר לו “תשמע, זה מוקלט!” ושלום שמחון אמר לו “אין בעיה! תקליט, תקליט!” (או משהו בסגנון).

שלום ירושלמי (“מעריב”) כתב:

אהוד ברק (“העבודה תלך לאופוזיציה”), פואד בן אליעזר (“תשמע לי טוב, אנחנו לא נשב עם ליברמן”), שלום שמחון (“האופוזיציה היא האופציה היחידה שלנו. אני רציני”) – כולם ישבו שלשום בלשכה של ברק וחילקו ביניהם את התיקים.

חבורת שקרנים-רמאים שגונבים את הקול של הבוחר, פשוט גונבים אותו. הם פשוט גנבים. אין מצב שהבוחר של מפלגת העבודה האמין שהמפלגה תסכים לשבת לצד איש שבנה את תהילתו על שנאת ערבים, שאמר “ליברמן מבין ערבית”. ובכל זאת זה מה שגוף שמונה 1,200 איש עשה בעידודם של כמה גנבי קולות עלובי נפש.

אחרי זה מתפלאים, באמת מתפלאים, למה פחות ופחות אנשים הולכים להצביע.

איזה יום שחור.

39 מחשבות על “אחרי זה מתפלאים למה לא מצביעים

  1. חנן – אני לא מקבל את העמדה הזו. אני לא חושב שאופוזיציה היא אידיאולוגיה. העניין הוא שלמפלגת העבודה היתה פעם אידיאולוגיה והיא לא כללה לשבת עם ליברמן. הבגידה כאן היא בגידה אידיאולוגית ולא עצם הישיבה בממשלה. אין משהו מגונה בלשבת בממשלה. יש משהו מגונה בלשבת בממשלה רק מכיוון שמישהו רודף שררה וכסא וזאת בניגוד מוחלט לעמדת הבוחר שהצביע עבורו.

    אם הייתי מצביע של העבודה הייתי שוקל להגיש תלונה למשטרה. ראשי המפלגה גנבו את הקול שלי.

    מפלגת העבודה אכן סיימה את תפקידה ההיסטורי. יש לקוות שבבחירות הבאות היא תמחק. אבל לגמרי.

  2. למה להתייחס לאופוזיציה בתור איזה עונש, או בתור “יבוש” או מקום חסר השפעה? יש 120 חברי כנסת בארץ, ואלו מביניהם שעושים עבודה טובה וראויה בעבודת החקיקה ובוועדות, בין אם באופוזיציה או בקואליציה, משפיעים לא מעט על דמותה של מדינת ישראל, ולעיתים יותר מראשי ממשלה כושלים שעסוקים בלהעביר משחן בשבת.

  3. אם כבר, מה שקורה עכשיו עם מפלגת העבודה הוא חיזוק לצורך להצביע. רק – לא למפלגת העבודה. ונזכיר – אי הצבעה פירושה חלוקת הקול שלך שווה בשווה בין כל המפלגות. לרבות מפלגת העבודה.

  4. א. ג”נ – נטשתי את העבודה אחרי 3 שנות חברות ותלישת שערות אל הירוקהמימד
    ב. קיויתי שברק יצליח
    ג. למה? כדי שחלק מהחכים באגף שמאל של העבודה יפרשו כגוש ממפלגת העבודה ויקימו גרעין למפ’ ס”ד, שיחד עם תימ וחלק ממרצ יכול להיות תחליף נאות לרקב של קדימה + קדימה ב’ של ברק
    ד. עכשיו זה לא יקרה, אולי ברבע שעה לפני הבחירות הבאות
    ה. ועדיין הניתוח שלך לוקה בהנחה שגויה – שרוב מצביעי העבודה (וקדימה) רוצים אותם באופוזיציה.

    מבחינת דמוקרטיה תקינה באמת ראוי שיהיה קרב בין גוש ימין וגוש שמאל (בראשות קדימה – הכל יחסי…) ומי שמפסיד יישב באופוזיציה

    מבחינת המסה הגדולה של הציבור – יש כאן באופן תמידי כמיהה עזה ל”אחדות” ורתיעה עזה ממפלגות הקצוות – ימין לאומני, חרדים, ערבים

    לכן סקרים עדכניים הראו רוב עצום של מצביעי קדימה ועבודה שמעדיפים אותן בממשלה. הם רואים בזה הרע במיעוטו ומפחדים (בצדק או בעקבות ספין תמידי) מממשלת ימין קיצוני

    ברק זוכה לקיתונות בוז של עיתונאים ואנשים מודעים פוליטית, אך רוב בוחריו מרוצים

    שנאמר – לא סחבק מנהיג

  5. אני רואה אותה בדרך אל הכנסת,
    היא מפסקת את רגליה לליכוד
    “טובת המדינה דורשת האיחוד”
    אני חושב שבשבילינו זה אבוד

    אני רואה אותה בוססת לה בחרא
    שום תיק לא יכפר על הטעות
    לשבת בין שקרנים וגנבים וגזענים
    הכל כי אהוד לא רצה לגמור בחוץ

    האם כבר מישהו ידע
    מפלגת שמאל כה אבודה?

    אני רואה אותה בחוץ וביטחון
    סגני שרים שרים בלי תיק (אך עם ממון)
    אני שואל היכן מפלגת עבודה
    אך בעיני היא כבר לגמרי אבודה

    האם כבר מישהו ידע
    מפלגת שמאל כה אבודה?

    אני רואה אותה בדרך אל הכנסת
    אני חושב שבשבילי היא אבודה

  6. ידועה אמרתו של טלראן (לא חשוב באיזה הקשר): “זה היה גרוע מפשע, זו הייתה איוולת”.

    על הזוחלים לביבר של ביבי בניגוד להצהרותיהם אפשר לומר: “זה היה גרוע מפשע, זה היה משעמם”.

  7. נראה לי שהגבירה דנדוש הנכבדה טעתה טעות מרה, היא החמיצה שני “ע” בתגובתה המלומדת.

    להלן ראה את התגובה המתוקנת כ – “בלעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעחס”.

    ובא לציון גואל וכיו”ב.

  8. יובל,
    אני מבין את התחושה. כשקראתי את הפוסט שלך ממש הרגשתי הזדהות עם המסר.
    ואולי דווקא אפשר לכנות את זה דז’ה-וו…

    לפני שנים לא רבות אני הרגשתי בדיוק את אותה ההרגשה שאתה מתאר. אבל בדיוק.

    אותו מעשה שאתה מתאר כאן (גניבת קולו של הבוחר, בידי “חבורת שקרנים-רמאים” ו”גנבים” כהגדרתך) בוצע על-ידי אריק שרון, שגנב את הקול שהוא קיבל ממני (ומשאר מצביעי הליכוד) בבחירות.
    לפני הבחירות הוא הבטיח ש”דין נצרים כדין תל-אביב”. על סמך המצע הזה הוא נבחר לראשות הממשלה, וניצח את עמרם מצנע – שתוכניתו המדינית היתה הרבה יותר מינורית מתוכנית התנתקות.
    אבל אז הוחלט שרצון הבוחר לא באמת מעניין. וזה היה רק השלב הראשון.
    לאחר שהתנגד בכל תוקף למשאל עם (ממה בדיוק הוא פחד? לשמוע מה באמת העם רוצה?), הוא גנב את קולות מתפקדי הליכוד – שברוב גדול הכריעו נגד תוכנית ההתנתקות (ולמותר לציין ששרון התחייב לפני המשאל לקבל את ההכרעה).

    אז כן, אני ממש מבין מה אתה מרגיש.

    אבל עדיין, יש כמה הבדלים בין מה שקרה היום לבין מה שקרה לפני 4 שנים.
    כי היום אתה מכנה את חברי מרכז העבודה שתמכו בכניסה לממשלה בשם “גנבי קולות עלובי נפש”. אז איך תקרא למי שהחליט אז – בניגוד לעמדת חברי מרכז המפלגה – לגרש את היהודים מגוש קטיף? … אה, שכחתי – יש להם כבר שם: “פורום החווה”. שולחן עגול של מספר מצומצם של אנשים שלא נבחרו על ידי אף אחד, והם קבעו את גורל המדינה למרות שאף אחד לא הסמיך אותם לכך (הסרט “כל אנשי הקמפיין” ממחיש היטב את רמת הגועל נפש שהסתובבה שם).

    ועל מה אנחנו מדברים כאן? על כניסה של מפלגה לממשלה בראשות נתניהו. על זה מרימים קול צעקה שיש כאן גניבת קולות.
    ועכשיו לרגע נחשוב על 10,000 איש שצריכים לעזוב את ביתם (וקהילתם ועבודתם וכו’) – כי פורום החווה החליט (בניגוד להחלטת הבוחר, כאמור). משום מה נראה לי שההשלכות כאן הן קצת יותר מרחיקות לכת וכמעט בלתי הפיכות.

    ומה שהכי מפריע לי, כשאני שומע את התקשורת מתנפלת על ברק, זה שאצל שרון זה עבר בשקט. אז העיתונאים איתרגו את שרון והתעלמו מכך שהעם בחר בו בגלל שהוא התחייב לפני הבחירות בדיוק הפוך – בגלל שהוא ביצע את רצונו של “הצד הנכון” של המפה הפוליטית…

  9. אופס,רק שכחת שהעבודה כבר ישבה עם ליברמן ממש לא מזמן.ככה שלמי שהצביע לסמרטוטים האלה אין זכות להיות מופתע.

    חוץ מפרט שולי זה – חולק את תחושת הבחילה.
    זה נובע לדעתי משילוב של אנשים קטני קומה,ואקום מנהיגותי בכל שדרות הפולטיקה ומהתפיסה הדמוקרטית….הייחודית בוא נגיד,שיש בישראל.(המנצח מפחד מהמדיניות של עצמו).

    אין לי פתרונות אבל יש לי שם ללהקת פאנק עתידית – “אוי ב’וזי”.

    חפשו אותי בחנויות.

  10. שוב פעם אני מסכים.

    בניגוד לאיתי, אני חושב שהטענה כאילו מצביעי העבודה מתים שברק יהיה שר הבטחון היא שטות, כנראה גם המצאה של ברק. כבר כתב על זה בן כספית (או אולי רביב דרוקר) שברק ממציא כל פעם “מאות תומכים” בדויים, לתמוך במה שזה לא יהיה שהוא רוצה לעשות.

    אישית, אני מעדיף את ברק במשרת השר, כי ברק/אולמרט היה צמד עם הרבה ביצים שקידם משמעותית הרבה מאוד סוגיות בטחוניות, בצורה שישראל לא עשתה שנים רבות לפני. אבל אני לא מצביע עבודה.

    אני חושב שאהוד ברק הוא אסטרטג צבאי מבריק, אבל הוא אסטרטג מדיני כושל, ופוליטיקאי כושל מאוד – גם מול הציבור, וגם מול חבריו הפוליטיקאים.

    אני חושב שהישיבה של לבני בצד משתלמת לה אלפי מונים עכשיו. ואם מחנה מופז+מאוכזבי כסאות היה עוזב, היה לה עוד יותר טוב. אם מופז לא יהיה שם, אולי היא תקבל את הקול שלי שוב, ביום מן הימים.

  11. חשוב לזכור שברק חב את נצחונו לנציג העובדים עופר עיני. ואם מנהיג העובדים יושב בממשלה, מזל טוב לנו, יש לנו דיסטופיה.

  12. כמה מהמגיבים שמעלי הצביעו בכלל לעבודה?
    למה אתם מתיימרים לדבר בשם מצביעי העבודה? אני מכיר מצביעי עבודה (אני כלול) שלא מעונינים שהמפלגה תשב באופוזציה, אלה תשפיע מהקואלציה.
    לא מסכימים? זכותכם, הצביעו למפלגות אחרות (כמו שכבר עשיתם?)
    מי שלא בדעתו של יובל הוא “שקרן-גנב”? כל חברי המרכז הם גנבים? מספיק להתלהם ולהתלהב. מפלגת העבודה חותרת כל השנים להייות חברה בממשלות ישראל. אין פה חדש, ומי שנתן את להם את קולו (כמוני) מבין את זה. יתכן וזאת החלטה לא פופולארית, שנשלם עליה בבחירות הבאות. ודאי אין פה מהפך או גניבת דעת, אלה להפך, המשך הקו ההיסטורי של המפלגה.
    אני מבין שהקו הזה לא מדבר למצביעי חד”ש.

  13. “יתכן שזו החלטה לא פופולארית, שנשלם עליה בבחירות הבאות”. יתכן.
    אני אגב מציע לך, מר חובבן, להצביע פעם הבאה ישירות לליברמן. נראה לי שתסתדרו, אתה והוא.

  14. אני כל כך שמחה לגלות שתחושת הבטן שלי צדקה. כל פעם שחשבתי להצביע לעבודה בראשות ברק החפטתי בחילה לא מוסברת, עכשיו יש הסבר.
    לא ברור לי איך אנשים שאמורים להיות רציונלים במידה לא קולטים שברק דורך על המפלגה הזאת כדי לטפס לכסא הנחשק.

  15. אה, ואיתי

    מבחינת המסה הגדולה של הציבור – יש כאן באופן תמידי כמיהה עזה ל”אחדות” ורתיעה עזה ממפלגות הקצוות – ימין לאומני, חרדים, ערבים

    בתור אחד שמתיימר להבין את נפש המצביעים בישראל תסביר לי איך קיבלנו כנסת ימנית-קיצונית-שונאת ערבים-חרדית אם זה משהו שכל כך הרבה ישראלים נרתעים ממנו.

  16. הספיק לי לשמוע אתמול את ראש סיעת המושבים בעבודה (או איך שקוראים לזה) שהצדיק את הכניסה לממשלה על ידי:
    “מה? ליברמן פסול? הוא ערבי??! לא! הוא יהודי, הוא בסדר”

  17. כאיש שמאל מובהק אין לי ברירה אלא להסתכל לאחר הבחירות בשלושת המועמדים למשרת שר הביטחון:
    בוגי יעלון ההזוי,
    שאול מופז הרצחני
    ואהוד ברק – על כל מה שרע וטוב בו.
    במציאות הנוכחית ברק הוא השפוי ביותר מביניהם ודווקא בממשלה הבאה עלינו לרעה – רצוי אדם שפוי ליד ה”כפתור”.

  18. האביר שלא היה- לול תרנגולות מתגלגל. עשית לי את היום.
    היה ברור לי כבר מההתחלה שלמפלגת העבודה אין שום אידיאולוגיה או אג’נדה שהיא רוצה לקדם כמפלגה. מסתובבים שם אנשים מעטים שעדיין באמת מאמינים במשו. אולי זה יעורר אותם לברוח מהריקבון שהוא מפלגת העבודה, שכבר מזמן שכח שכדי להנהיג צריך גם קצת, אבל ממש קצת, קווים מנחים שהם מעבר ל “אני רוצה משכורת ממשלתית”. והכי מרתיח שהחארות האלה הבטיחו, הבטיחו!, לא להיכנס לממשלה. כאילו מה? כולם נהיו פה מופז?
    דרך אגב, איזה מקום ברשימה השמחון האפס הזה שהוא מקבל תיק? מגעיל, פשוט מגעיל.

  19. כמה שזה מסריח לראוח את פואד זוחל על גחונו (הוא יכול לעשות את זה בכלל?) לממשלה בשביל להוסיף עוד כמת גרמים של שררה, עדיין ממשלה שהעבודה בתוכה עדיפה למדינה. אני חושב שקשה לסתור את זה. ממשלה עם העבודה זה אומר בעיקר ביבי פחות סחיט, שזה החשש הגדול ביותר (לפחות מבחינתי).

    ולגבי ליברמן: אני לא מבין. את הגזענות של ליברמן אתם מסרבים לקבל, אבל את הגזענות של חדש כן ?? זאת ועוד, ליברמן הרבה פחות גזען מחדש לדוגמא, הוא למשל כן חושב שלפלסטינאים מגיעה מדינה. מישהוא כאן בכלל קרה את המצע של חדש ? מצא שם את המילה מדינה יהודית ? או את הזכות למדינה יהודית ? אתם מוזמנים לקרוא אותו, הוא כתוב ירוק על גבי לבן באתר שלהם.
    אז יובל , כמו שזה נראה לך הגיוני שהעבודה תשב עם חדש, זה אמור להיראות לך הגיוני שהעבודה תשב עם ליברמן.

  20. אני מודה באמא שלי שלא הצבעתי בחיי מפלגת העבודה.. (סליחה בבחירות ב77 אחרי שהמהפך הצבעתי בהסתדרות עבודה.. פעם אחת ויחדה) אם כי הייתי פעיל (ועדיין ) במחנה החברתי של עמיר פרץ.

    אתמול הרגשתי הרגשת בחילה. לא בגלל התוצאה שהיא לא מענינית בעצם, לא בגלל השאלה הגדולה מה יהיה הלאה ומה בעצם יהה פה ואיזה מדינה נחיה פה, אלא יותר הרגשה של בושה ובחילה נוראית.

    פשוט בחילה פיזית מהאנשים הללו.

  21. שוב אני שואל: יש פה מישהוא שהצביע מפלגת העבודה ומתנגד לכניסה לממשלה?
    או שכולם פה אנשים טובים שמצביעים למפלגות אחרות, אבל יש להם דעה מוצקה מה מפלגת העבודה אמורה לעשות, ומה כל מי שהצביע בשבילה אמור לחשוב.

  22. בתור מצביע של העבודה, ואפילו חבר מפלגה בעבר, אני מקווה שברק יפול בפריימריז הקרובים, ומי שיחליף אותו בראשות המפלגה יוציא אותה מהממשלה. אחרת זאת תהיה הקדנציה האחרונה של המפלגה הזאת.

  23. אני לא מתיימר למדוד את “רחשי לב הציבור”.

    אני מסתמך על סקר בלתי תלוי שאת תוצאותיו שמעתי ברשת ב’ אצל חנן קריסטל לפני כמה שבועות ובו היה רוב גורף בציבור לטובת ממשלת ליכוד-קדימה-עבודה, והרוב הזה היה בולט במיוחד בקרב מצביעי קדימה והעבודה. לצערי אני לא זוכר את חברת הסקרים ולא מוצא לינק

    לינק למשהו דומה:
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=622936&sid=126#Scene_1

    הכמיהה בציבור לממשלות של מרכז על פני ממשלות של ימין או ממשלות של שמאל היא לא דבר זמני אלא דבר קבוע. לא בכדי, כל אחד מ-3 המועמדים לראשות הממשלה הצהיר לפני הבחירות שפניו לאחדות. ביבי לא אמר “כדי לשמור על א”י כשאנצח אזמין רק מפלגות ימין לקואליציה” כי זה היה פוגע בו, לבני לא אמרה “השותפים הטבעיים שלי יהיו מרצ וחד”ש” כי היא היתה נופלת בענק.

    אילו הציבור היה כמה לממשלות ימין או לממשלות שמאל צרות היינו אמורים לראות עלייה נטו בכוחן הכולל של המפלגות האידיאולוגיות (יחסית) כמו מרצ חד”ש האיחוד הלאומי והבית היהודי – בפועל רואים ירידה. הסחף הוא מימין ומשמאל למרכז.

    קדימה עשתה קריירה על הסחף הזה ל”לא בשר ולא חלב”.

    למה אנשים כל כך רוצים ממשלות אחדות? למה אנשים רוצים למרכז? אפשר לחשוב על כל מיני סיבות

    1. רוב הציבור לא מגדיר את עצמו בתור ממש שמאל או ממש ימין – לשמאלנים יש סטיגמה של שונאי ישראל ובוגדים, לימנים יש סטיגמה של מתנחלים פנאטים שסוגדים לרגבי אדמה
    2. פחד מוצדק או לא מוצדק מכך שממשלה צרה על בסיס מפלגות ימין/שמאל אידיאולוגי או על בסיס מפלגות חרדיות תסחט את ראש הממשלה לסדר עדיפויות לא רצוי למי שהצביע למפלגה הגדולה.
    3. מרגישים בצדק או שלא בצדק שזה מצב חירום וחירום זה הזמן להתאחד (לכן פוליטיקאי שרוצה כיסא תמיד ידבר על שעת החירום)

    לכן אני לא בטוח ש”העם רוצה את ברק בביטחון” אבל אני כן מאמין שרוב מצביעי הליכוד העבודה וקדימה (כלומר רוב הציבור) מעדיף ממשלת אחדות או חצי אחדות על ממשלת ימין צרה – זה מתחבר גם לסקר הנ”ל וגם לאיך שמתנהג עמישראל באופן עקבי, גם אם לדעתי זה הרסני לדמוקרטיה.

  24. עוד דבר

    כתבת “קשה לי להאמין, באמת שקשה לי להאמין שמבין מאות אלפי האנשים שהצביעו למפלגת העבודה יש רבים שהיו מוכנים, שמפלגת העבודה לה הצביעו, תשב בממשלה אחת עם ליברמן.”

    אבל מפלגת העבודה כבר הכשירה בעצמה את ליברמן בעיני מצביעיה.

    גם “הציבור הכללי” ממש לא חושב שליברמן נמצא באותה רמת “לא יושבים איתו” כמו איזה יגאל עמיר
    (התווית הזו של “בלי חרות ומקי” קיימת רק לגבי חד”ש והמפלגות הערביות, כל השאר כשרים)

    התפיסה של ליברמן בתור “אוייב מוקצה” אופיינית למצביעי מרצ ושמאלה, אבל למיעוט בקרב מצביעי העבודה 2009, שהרי ממילא הסמולנים שבין מצביעי העבודה ברחו הפעם לחד”ש, מרצ ותי”מ.

    מי שהצביע עבור ה”עשייה” של אהוד ברק, אחרי עופרת יצוקה והתנהלותו במפלגה טרם הבחירות, לא ממש אכפת לו מאיזה ליברמן שבעיקר מדבר ולא עושה.

    מי שמפחד מפאשיזם לא הצביע ברק.

  25. חובבן צודק. היינו אמורים להבין כבר שהיום הבחירות והמפלגות הן לא על אידיאלוגיה אלא על מי לדעתנו צריך לשבת בקואליציה שתהיה אחרי הבחירות. זה כמו האח הגדול, העם מצביע בפלאפון קלפי, המתמודדים בריאליטי כנסת מקבלים קולות והמנצח לוקח את כל הקופה.

    במידה והבחירות היו על אידיאולוגיה או קיום הבטחות, אז ברק היה אומר בבירור שהוא מתכוון לשבת בקואליציה עם כל מפלגה שתסכים לקבל אותו כשר ביטחון.

  26. הייתם צריכים לבחור מפד”ל, כמובן, שהבטיחו לחתור להצטרף לכל קואליציה שהיא ולנסות לקבל את תיק החינוך. אם הצבעתם למפלגה שרוצה את תיק הבטחון, לשם היא תנסה להגיע ואין מה להיות מופתעים.

  27. אני אוסיף את קולי לרשימת אלה שמתנגדים לדמוניזציה של ליברמן.

    על כל חסרונותיו ואמירותיו המסעירות, ליברמן הרבה פחות קיצוני מכל אנשי האיחוד הלאומי, וחלק מאנשי “הבית הישראלי”, ודעותיו השנויות במחלוקת, לגיטימיות לא פחות מדעות שנשמעות בכנסת ע”י חברי מפלגות ערביות. לליברמן יש גם כמה מעלות של מקצועיות, יכולת ארגון וביצוע במסגרת התפקידים שהוטלו אליו, ואפילו הארץ ידע לתת לו קרדיט על כך.

  28. יובל אני תמיד נהנה לקרוא אותך אבל הפעם אני חושב שהגזמת , אני מצביע עבודה (מסורתי) ואני מודיע לך שאני שמח על כניסתה לממשלה , “הבוחר” או “העם” לא אמר את דברו ולא בטיח , מי שמצביע בעד מפלגה לא מחליט אם היא תלך לאופוזיציה או לקואליציה. הוא מצביע כדי שתפיסת עולמו אשר מיוצגת ע”י נבחריו תיושם ותשפיע ככל האפשר על החיים במדינה וזה בדיוק מה שאהוד ברק , באקט מנהיגותי אמיץ ביותר עשה ועל כך אני (וכולנו) צריכים להודות לו.

  29. תומר, כולי תקווה שמפלגת העבודה במצבה הנוכחי, יחד עם תפישת העולם המעוותת שלך של מה הן ערכי תנועת העבודה, ילכו לאבדון. תנועת העבודה, במידה רבה, הקימה את המדינה ואם מייסדייה היו רואים את “האקט המנהיגותי האמיץ ביותר” של אהוד ברק, הם היו חוטפים שבץ.

    או שאתה תמים או שאתה עושה את עצמך תמים. ברק מעוניין בכסא שר הביטחון מכיוון שהוא יודע שבאופוזיציה הוא יעלם. פואד מעוניין בכסא שר, הרצוג מעוניין בכסא שר, שמחון מעוניין בכסא שר כי הם רודפי שררה ולא כי טובת המדינה לנגד עיניהם.
    היכולת של ברק להשפיע בממשלת נתניהו השניה, ממשלה שהם הקימו במו ידיהם היא אפס בריבוע. צר לי שאתה קונה את הפרופוגנדה בגרוש של אנשי ברק שמסבירים שהוא יציל את המדינה, הוא יציל את הכלכלה וכן הלאה.
    צודקת לבני כאשר היא אומרת: ואם ברק יכנס לממשלה, לא יפוטרו עובדים? מה זה השטויות האלו?
    ברק ושאר הנמושות שרוצים כסא, ורק כסא, המיטו חרפה ואסון על מפלגת העבודה. הם מוציאים שם רע לשרלטנות ולאופורטוניזם.

    אם אתה הבוחר הממוצע של מפלגת העבודה, אם בעיניך ברק עשה מעשה ראוי (ואמיץ!), אין לי אלא לאחל לכולנו שהמפלגה הזו תימחק מהמפה ויפה שעה אחת קודם.

  30. יובל ,אני מודה לך על התגובה על אף התלהמותה , אבל זה עניין סגנוני (שגורם לכך שאקרא אותך) , אני יודע שהכי קל זה להיות צדקן וצודק-עד ולהצביע מימד (חרוז), שהם ממש לא אופורטוניסטים ויש להם מצע טכנולוגי-דיגיטלי (וואו איזו מודרנה!), רק מזכיר שהם תמיד הצטרפו לעגלות של העבודה (פלג קיצוני שלהם פרש בעקבות שיחות קמפ-דיוויד של ,נחש מי? אהוד ברק…כמה ליבראלי ונאור עוד אפשר להיות??) וניסו הכל כדי להיכנס לממשלה כולל חבירה (אידיאולוגית אמיתית!!) לתנועה הירוקה , אחת מהן לפחות, ולעמי איילון (האדמירל ממפלגת העבודה).
    אה…אפשר גם להצביע לחד”ש או מרצ (סליחה , התנועה החדשה…) ואז בכלל להיטהר במשהו שאפשר להקבילו רק לרחצה במקווה כל יום שלוש פעמים (איזה כיף אני שמאלן נאור).
    מנגד אפשר להפשיל שרוולים ולקבל את “קיתונות הרותחין” מהעיתונות ומחברי המפלגה שמבקשים להפוך אותה למרצ 2 , לשבת ליד שולחן הממשלה ולנסות להשפיע ככל יכולתך ועפ”י תפיסת עולמך. צר לי אך לנוכח החלופות (אגב, בכל המשרדים ולא רק הביטחון – בוגי או מופז) אני בהחלט מעדיף את אנשי מפלגת העבודה שברמתם האישית ללא ספק עולים על כל שאר האופציות.
    אני מקווה כי גם המתנגדים יסכימו לקבל על עצמם תפקידים בממשלה ולא לרחוץ בנקיונם עד היעלמה המוחלט של המפלגה או הפיכתה לפלג קיצוני של מרצ.
    אה….סופ”ש נעים לך.

  31. 24/ גיל:
    מתוך מצע חד”ש:
    2. העם הערבי הפלסטיני יממש את זכותו להקמת מדינתו העצמאית הריבונית בגדה המערבית, ברצועת עזה ובירושלים המזרחית, בצד מדינת ישראל. קווי ה-4 ביוני 1967 יהיו גבולות השלום המוכרים והבטוחים בין מדינת ישראל לבין המדינה הפלסטינית.

    אז מה היה כתוב שם?
    כן, לפלסטינאים מגיעה מדינה, לצידה של מדינה יהודית, או בשמה המקובל יותר, “ישראל”, שהיא אגב מדינה שכבר קיימת אם לא שמעת, ולכן אין סיבה להצביע לכנסת עבור הזכות לקיומה או אישרור קיומה.

    http://hadash2009.org.il/matzahadash/

    ואגב, המצע כתוב באתר שחור ע”ג לבן, קראתי אותו. אתה לעומת זאת לא קראת אותו כי אין לך סיבה לקרוא אותו, הרבה יותר נוח לך להמציא אותו כפי שאתה רואה אותו ולעשות לו, כפי שהגדירו פה רבים- “דמוניזציה”.

    ליברמן הוא מסוכן לישראל, בגלל שהיחס שלו כלפי ערבים מסוכן לישראל והוא מעמיק את ההישארות של מדינת ישראל בסטטוס קוו.
    ככל שהמצב הזה נשאר הפלסטינים נשארים במחנות פליטים, מה שהופך אותם למסכנים יותר ולכן גם קיצוניים יותר, תומכים יותר בטרור ויותר רעים ומסוכנים לישראל. הסיכוי היחיד שלנו לחיות בשלום הוא לדאוג שלא יהיו מחנות פליטים, שהפלסטינים יחיו פה כמו שצריך וחברה טובה יותר היא קיצונית פחות.

    ואם רוצים להילחם בחמאס זה טיפשי לעשות את זה בעצמך. צריך לעזור לפת”ח- כי אם הוא ישלוט ברצועה יהיה שם רגוע כמו שרגוע היום בגדה. צריך שם שלטון פלסטינאי מתון והיום הדבר היחיד שיש שם זה הפת”ח.
    אז לכל דוברי “הדמוניזציה לליברמן”- זאת הסיבה שבגללה הוא מסוכן לישראל, כי הוא מעמיק את השנאה לערבים ולא בגלל פעולות אלו ואחרות שלו, ובגלל זה אסור שמפלגות שמתכנות בפי עצמן “מפלגות שמאל” (כל מה שהוא עבודה וימינה מיישם מדיניות ימנית ועושה פעולות של ימין- המלחמה האחרונה בעזה לא הייתה של “ממשלת שמאל”, אבל מתייחסים לקדימה עם שאול מופז וצחי הנגבי כאל שמאל) לשבת איתו בממשלה.

  32. תומר – כמה קל להיות אתה. כי בעולם שלך יש שתי אפשרויות: או שאתה נכנס לממשלה או שאתה הופך ל”פלג קיצוני במרצ” (אה??).

    האמרה “אין שכל אין דאגות” מתאימה במקרה הזה. לא בגלל שאין לך שכל (דווקא נראה לי שיש לך לא מעט) אלא מכיוון שכאשר מציגים את העולם כמקום שבו יש שתי אופציות, החיים הופכים קלים יותר. מצויד בתפישת עולם פשטנית עד אימה, אין פלא שאתה בעד שמפלגת העבודה תיכנס לממשלה.

    אני מודה לך על ההסבר. אין לי שום טענות אליך.

  33. תומר, אמרת

    “מי שמצביע בעד מפלגה לא מחליט אם היא תלך לאופוזיציה או לקואליציה. הוא מצביע כדי שתפיסת עולמו אשר מיוצגת ע”י נבחריו תיושם ותשפיע ככל האפשר על החיים במדינה”

    אני חייב להבין, לאור המהלך של מפלגת העבודה השבוע, מה בדיוק אותה “תפיסת עולם” שאתה מדבר עליה? ובמה היא שונה אפילו בקצת מתפיסת העולם של הליכוד וקדימה? או בקיצור, למה שמישהו ייבחר באנשים שלא מאמינים בכלום חוץ מזה שהם אלה שצריכים להנהיג?
    מה שהמדינה הזו צריכה זה סוג של שינוי. חברתי, כלכלי, מדיני, ביטחוני. שינוי. אנחנו מספרים את אותו סיפור כבר 60 שנה, וזה לא הולך. משהו תקוע. הימין, גם המתון יחסית, דווקא מבין את זה ומציע אלטרנטיבות (שלדעתי הן מזוויעות, אבל זה לא משנה שהן אלטרנטיבות), מפלגת העבודה, כביכול שמאל מתון, לא מציע שום דבר שהימין לא מציע. ומי מהשמאל שמציע אלטרנטיבה מכונה מייד שמאל קיצוני/הזוי/הפלג הקיצוני של מרץ. הבוחר של מפלגת העבודה, זה שלא הצביע קדימה או ביבי, רצה שהמפלגה שלו תציע משהו חדש שיוביל את ישראל קדימה ולא ישאיר אותה באותו מקום עם אותן בעיות. במובן הזה, הבוחר שלח אותה לאופוזיציה. כדי שתבין מחדש מה היא ובעד מי היא. כדי שתמצא אידיאולוגיה אמיתית ויציבה ואז, רק אז, תצא מחדש להנהיג. אבל ברק גילה לכולנו את האמת, מפלגת העבודה היא הפלג הנכה והמתוסכל של הליכוד. אותה אג’נדה בידיוק. אנשים יותר טובים? שמחון? פואד? שקרנים. אחרוני העסקנים. משעממים. חסרי יכולות ובשורה. במילא האנשים הטובים במפלגה לא יסכימו לכהן כשרים.
    אבל אתה יודע מה? האמת שאני תופס ממך. הצלחת לקבל מחמאה מהיו”ר במהלך וויכוח. דוז פואה וריספקט על זה. שבת שלום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: