או בכוונה או שלא, מה שבטוח אולי

כפי שחדי העין הבינו, ג’וני דו שוב פוקד את הגלוב וזה עניין משמח (למרות שהייתי בטוח שהוצאתי אותו להורג מתישו). למעשה, נראה שהוא כל כך התגעגע ששניות אחרי ששלפתי את הסכין הוא שלח לי פוסט אורח קצר, טקסט ג’וני-דו קלאסי. אני לא יודע מה זה אומר, אבל זה בטוח אומר משהו. הנה הטקסט לפניכם:

**

ידיעה ברנז’אית של ערן סויסה ב-nrg מספרת על כך שיולי חרומצ’נקו, עד לפני 3 שנים (עפ”י הידיעה) כתבת החינוך של “הארץ”, חזרה לככב בעיתון, והפעם על תקן ויז’ואל של “מורה מפגינה”. איך זה קרה? האם זהו צירוף מקרים משעשע, או שהיה כאן סוג של ד”ש מהחברים בעיתון?

סויסה מיהר לבדוק את השאלה עם “גורם בעיתון” שהסביר לו ש”קיימות שתי אופציות: ייתכן שזו היתה התבדחות של אחד העורכים הוותיקים שמכירים את יולי, או שלחלופין התמונה נבחרה על ידי עורך צעיר, וזה רק מוכיח שבעקבות כל השינויים בדסק, רוב העורכים כבר לא מכירים את הכתבים הקודמים”.

תשובה יפה שלמדת אותנו הרבה. למשל, שתגובתו של אותו גורם הייתה צריכה בעצם להיות מנוסחת כך: “אין לי מושג מה קרה. יכול להיות שזה היה בכוונת מכוון, ומצד שני יכול להיות שזה היה לגמרי במקרה”. מה שבטוח הוא שמה שלא קרה “זה רק מוכיח” משהו.

גם הפוסט הזה, אגב, מוכיח משהו. אין לי עדיין מושג מה.

**

לי זה מזכיר בדיחה פנימית שיש לי עם מומי והחתול בקשר לאחד הכותבים שמכסה את תחום המניות באחד העיתונים הכלכליים. באחד מניתוחיו המלומדים הוא הסביר ש”או שהמניה תעלה או שהיא תרד. מה שבטוח שבמקום היא לא תישאר”. ואם זה לא ניתוח מקצועי, אל תקראו לי אלפרדו.

נכתבו 2 תגובות לפוסט “או בכוונה או שלא, מה שבטוח אולי”

  1. זה משנה:

    הפסקה האחרונה היא של יובל, כן?

  2. יובל:

    כן.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: