בדה-מרקר הסתדרו ושהקוראים יקפצו

על הסדרה “מסודרים” אני מקווה לכתוב כמה דברים במהלך הימים הקרובים, אבל בינתיים שלחה אתי פוסט אורח העוסק בקשר המאוד “מיוחד”, שלא לומר מעורר בחילה, בין סדרת הטלוויזיה לעיתון הכלכלי “דה-מרקר”. הנה הטקסט לפניכם:

לפני כמעט חצי שנה, רגע לפני “הגמר הגדול” של “האח הגדול”, זכו גולשי דה מרקר ל”מבט חטוף וגלובלי לאח הגדול ברחבי העולם” – מין סקירה תרבותית של הגרסאות השונות של התוכנית. איך זה אצל הברזילאים, מה קורה בגרמניה וכן הלאה. הסקירה הופיעה במדור הטורים והדעות הרגיל של האתר ורק בסוף הטקסט הסתבר ש”הכותבת היא מנהלת הידע של קשת” – בדיוק האדם המתאים לכתוב סקירה על התוכנית ובדיוק הזמן המתאים לכתוב אותה.

מה שהיה אז טפטוף הפך בימים האחרונים למבול: אי אפשר להיכנס לדה מרקר בלי להיתקל ב”מסודרים”. ראיון וידיאו מיוחד שניהל – בשני חלקים – איתן אבריאל, עורך ומייסד האתר זכה להבלטה. כדי שלא יפספסו את האירוע, נשלחה הודעת דוא”ל לגולשי דה-מרקר עם קישור לראיון, ממש כמו ששולחים סיכום של חדשות היום או מבזק על אירוע מיוחד במהלך היום.

בנוסף דאגו להשאיר בחלק של “חדשות מתפרצות” קישור אל הראיון, כאילו מדובר בהודעת בורסה בהולה או עדכון על מגמות המסחר. כחצי שעה לאחר נפילת קסאם בשדרות עדיין לא היה באתר זכר לאירוע, גם לא בחדשות המתפרצות, אבל הקישור לראיון עם “מסודרים” עדיין הופיע בין המבזקים, כמובן.

מי שבכל זאת הצליח לפספס את הראיון בווידיאו קיבל תקציר כתוב שלו. כדי להגדיל את הבלבול בין התוכן החדשותי האמיתי לבין הראיון האמיתי עם הדמויות הפיקטיביות, לאחר שידור הסדרה שולבו נתוני הרייטינג שלה בתוך אותו תקציר. התקציר הזה גם הפך ל”סיפור היום” במדור מדיה ופרסום באתר. בעמודת ה”דעות וניתוחים” של אותו מדור מופיעים עוד שני טורים שעוסקים בסדרה.

כל האזכורים האלה הופיעו כחלק רגיל לחלוטין של האתר – לא הייתה מסגרת של מדור שיווקי או פרסומי ובשום מקום לא הוזכר שזה לא באמת סמנכ”ל בסוני העולמית שמתראיין, אלא דמות פיקטיבית מסדרה. במקביל פורסם ראיון עם מייסדי הרשת החברתית “מקושרים” וכותרת הגג הייתה – איך לא? – “מסודרים”. בראיון עצמו הוסבר שהייתה עליהם כתבה ב”אולפן שישי” ושם השוו אותם לכוכבי “מסודרים”.

בשלב הזה חייבת לעלות שאלת הביצה והתרנגולת: האם הכותרת בדה מרקר היא בגלל הכתבה ב”אולפן שישי” או בגלל שיתוף הפעולה עם קשת? האם ההשוואה ב”אולפן שישי” הייתה בגלל העונה הקודמת או לקראת העונה הבאה? איפה נגמר הקטע החדשותי ומתחיל השיווק? למי אכפת. קשת ודה-מרקר מגרדים זו בגבה של זה, הזכיינית מקדמת את הסדרה החדשה, האתר מקדם את עצמו וכולם מרוצים.

לא יצא לי לראות את הגרסה המודפסת של דה-מרקר, אבל אני רוצה להאמין שבעיתון זה לא היה קורה. שלא הוקדש עמוד או חצי עמוד לראיון עם “תומר לוי” מ”קבוצת TML” ו”גיא פוגל” שהוא “סמנכ”ל בסוני העולמית”. באינטרנט? בכיף, למה לא, חפיף. נריץ קצת צחוקים, נפרסם את הראיון כאילו הוא רציני, אפילו נשלח מייל למנויים לאתר – הרי כולם מכירים ואוהבים את הסדרה, יקבלו את זה בהבנה.

הפרדה בין תוכן חדשותי לבין קידום סדרה של קשת? אין כזה דבר בעצם. אחרי הכל “רוצים גם אתם להיות מסודרים? עשו מנוי על דה-מרקר”.

עדכון: כתבתי בראש הפוסט שבקרוב אכתוב משהו על הסדרה עצמה אבל נראה ששחר מ”תודעה כוזבת” עשה את העבודה הרבה יותר טוב ממה שחשבתי שאוכל לעשות בעצמי. עשו לעצמכם טובה, וקראו את הפוסט שלו.

15 מחשבות על “בדה-מרקר הסתדרו ושהקוראים יקפצו

  1. אני ראיתי את המהדורה המודפסת, וגם בחלק החדשותי השתמשו ב”מסודרים” על כל נטיותיהם כולל לגבי עופר עיני.

  2. והכי גרוע! איך שנכנסים ללינק, הוידאו מתחיל – בלי כפתור ניגון, בלי באפרינג, בלי פרסומת מקדימה, בלי כלום. כאילו הסרטון הזה שכב לי בויסטה כבר שנה ופרץ ברגע שדה-מרקר הורו לו.

    דרך אגב, יש טעות בפוסט – לא מוזכר בשום מקום עם מי ראיון הוידאו המדובר – לקח לי זמן להבין (באמצעות התמונה) שמדובר בראיון עם הדמויות של מסודרים.

  3. פשוט מבחיל, אין מילה אחרת.

    חבל (או טוב?) שלא ראית את הפרינט. העיתון כולו (החלק החדשותי) היה עטוף בעטיפה חיצונית ברוחב טור ומשהו עם פרסומת של הסדרה.

    לחשוב שפעם קראו לדה מרקר מדור הזה “הארץ כלכלה” והוא ניסה לדווח, ללא מורא, את כל החדשות הראויות לדפוס. פעם היו תחקירים ארוכים, ידיעות שוק ההון שדנות בחברות ולא ברכילות זולה וליקוק לבעלי ההון.

    היום אני חושב שדגים שינסו לעטוף אותם בדבר הזה יקיאו.

  4. אם אפילו הדגים מקיאים מדה מרקר, איך זה שכולם כאן מנויים ורואים את המהדורה המודפסת? אולי אם תפסיקו לקרוא אותו, זה ישנה במשהו.

  5. מומי, אני מקבל את זה עם הארץ, ככה שאין לי הרבה ברירה.
    אם היה אפשר לקבל הנחה של 10 שקלים ולא לקבל דה מרקר כנראה שזה מה שהייתי עושה.

  6. אוהו, לא רק שהופיעה בדפוס – הידיעה היתה בעמ’ 3. בלי שום הבהרה שמדובר ב”דאחקה”. אובדן שליטה ובקרה במרקר. תחילת הסוף.  

  7. מומי – אני למשל קראתי את זה במסעדה. יש מסעדות שזה הדרעק היחיד שהן מציעות קרוא.

  8. חשבת שזהו? הנה אליחי וידל, פעם קפטן אינטרנט, והיום פיון שיווקי במערכת “הכל נעשה בשביל כסף דה מרקר עיתון לאנשים בלי כבוד עצמי” נותן ביקורת טלוויזיה על מסודרים. (זה אמנם מופיע ב”קפה”, אבל קיבל הפניה בעמוד הבית של הדה-מרקר.

    והנה גדי להב, שכנראה נמאס לו לכתוב שטויות על אינטרנט, אז הוא החליט להצטרף לכוחות הפמפום של קשת (וזה כבר כתבה באתר עצמו, לא בבלוג שלו).
    וכמובן שהצד השני תרם את חלקו – באמצע השבוע ב”מה קורה” של קשת (לינוי, יא אללה, פעם החזקנו ממך עיתונאית רצינית, למה הסכמת להשתתף בתוכנית הטוקבקים הזו?) הכתירו את הוידאו הנצפה ביותר באתר דה מרקר, שני ניחושים איזה וידאו זה היה.

    בפעם הבאה כשגיא רולניק יכתוב טור זועם על כך שדה-מרקר הוא כלב השמירה של הכלכלה, תזכירו לו איך אפשר בקלות לשכנע את הכלב לאכול סטייק ולשכוח מהעקרונות שלו.

  9. זאת לא הפעם הראשונה שהארץ מפיל רגליו תחת מכבש השיווק באמתלת ידיעה חדשותית. בעבר כבר הייתה פרסומת אורכית שכסתה את העמוד הראשון (אני לא זוכר מה זה היה פעם קודמת אולי המירוץ למיליון..). אני לא יודע אם זו תחילת הסוף, בשנה האחרונה עובר העיתון שינוי רע מאוד שלפי הנתונים של הארץ מחזק אותו בקרב הקוראים. זו תחילת הסוף אולי של העיתונות האמיתית, בעצם לא בטוח שכבר נשארה עיתונות אמיתית.
    אני רוצה להאמין שהמפרסמים אינם מחזיקים בראשי העיתון כשבויים מרצון. אבל במדינה שמעלה את מחיר הדלק תוך 4 שעות, רכבות עמוסות לעייפה ותחבורה ציבורית כושלת הכל אפשרי.

  10. חפירות – שני הטורים, של אליחי ושל גדי להב, מופיעים בצילומסך שנמצא בפוסט.
    עופר – תסכים איתי שיש הבדל בין מודעה שמכסה את העמוד הראשון לבין ראיון עם דמויות פיקטיביות שמשולב באתר או בעיתון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: