מיתוג עצמי: המדריך המלא

לפני כמה ימים כתבתי בטוויטר שאין דבר דוחה יותר מאנשים שמדברים על עצמם במונחים של “מיתוג עצמי”. הכוונה היא לא רק לאנשים שמדברים על עצמם במונחים האלו אלא לכל אלו שמסבירים לך כמה מיתוג עצמי הוא חשוב, ואיך תעשה את זה נכון וכל ערימת גללי השוורים הזו. קיבלתי תשובה מאחת העוקבות אחריי ש”אנסים ורוצחים” דוחים יותר. מיד נכנעתי והודיתי ששכחתי להוסיף לרשימה גם את סטאלין.

בהמשך התנהלה שיחה קצרה (אי אפשר לנהל בטוויטר שיחות ארוכות) בה ניסיתי להסביר שבאופן אישי, אני מוצא שהטרנד שמתאר בני אדם במונחים של גבינת קוטג’ הוא טרנד דוחה במיוחד. לא נראה לי שהצלחתי לשכנע מישהו שהשיח על “מיתוג אישי” הוא השיח החלול ביותר שמתנהל היום באינטרנט ושאנשים שנשאבים אליו הם האנשים החלולים ביותר שאני מכיר (עצה לחיים: התרחקו ומיד מכל מי שהמטאפורה היחידה שהוא מצליח למצוא כדי לתאר את עצמו היא של “מוצר”).

מכיוון שנראה שהפסדתי במאבק על התודעה החלטתי להצטרף למנצחים. גלשתי לכל מיני אתרים שמתמחים ב-personal branding במטרה לאתר את הרעיונות, העצות ואסטרטגיות המיתוג הטובות ביותר ממיטב מומחי המיתוג האישי הפועלים ברשת. הנה רק כמה מהעצות שמצאתי (העצות כתובות בלשון זכר אך מופנות גם לנשים וגרבילים):

1. חפור עמוק בתוך עצמך כדי לגלות מי אתה.
2. הגדר את חלומותיך וגרום להם לעבוד עבורך.
3. רדוף אחר המטרות שלך והקהל שלך בקנאות.
4. אל תתייאש – מצא מה מעכב אותך.
5. מצא את קהל המעריצים שלך וגייס אותו לצידך.
6. גלה את סודות האריזה של המותג שלך.
7. הרגש נוח בתוך העור של עצמך.
8. מצא את השמחה שלך ואל תפחד ללכת בעקבותיה.
9. מצא את הזמן לעסוק בהרהור עצמי.
10. היה כנה באופן מוחלט עם עצמך.
11. סלח לעצמך כאשר אתה מאמין שאתה ראוי לסליחה. ואתה ראוי.
12. דע מי הלקוחות שלך.
13. הצג את המומחיות שלך כמה שיותר.
14. פרסם את ההצלחה המותגית שלך בכל מקום.
15. הפוך את עצמך לזמין במייל, טוויטר, פייסבוק, בלוג, סקייפ, תוכנות למסרים מיידיים, טלפון, פגישות פנים-אל-פנים, פגישות בבתי קפה, פגישות בבתי מלון, פגישות במסעדות, פגישות בכנסים, בתור בסופרמרקט.
16. תן לאנשים סיבה לדבר איתך באופן חיובי שתואם את המותג שלך.
17. רכוש את כתובת האינטרנט שהיא השם שלך.
18. רשום את הבלוג שלך ברשימות תפוצה רחבות ככל הניתן.
19. השתמש בחתימה אישית בהודעות הדואר האלקטרוני שלך.
20. השתמש בטוויטר כדי לענות על שאלות.
21. כתוב ביוגרפיה אישית והעלה אותו לויקיפדיה.
22. הפק לעצמך פודקאסט.
23. בנה ערוץ וידאו יעודי ביוטיוב הקשור למותג שלך.
24. השתתף באירועים מקוונים כדי שישימו לב אליך.
25. כתוב טוקבקים חכמים בבלוגים.
26. הפוך לאחד האנשים האלו שמראיינים אותם.
27. כתוב ספר אלקטרוני.
28. השתמש בגוגל-רידר כדי לשמור את חיפושי האגו שלך.
29. כתוב בקצרה. עם הפסקות. ועם תמונות גדולות.
30. היה בטוח בעצמך.
31. אל תדבר ביהירות על עצמך.
32. אל תיכנס למגננה, אל תידחף.
33. היה בנאדם, התנצל אם צריך. ואתה צריך.
34. אל תשחק – היה עצמך. בסוף תתרגל לזה.
35. תמיד שיהיה לך זמין כרטיס ביקור. תמיד. גם כאשר אתה גולש באינטרנט.
36. השתמש בדיג, סטאמבל-אפון, דלישס וגוגל רידר.
37. קידום אחרים באמצעות קישורים היא דרך נחמדה להראות שאכפת לך מאחרים.
38. השתדל לא להציף יותר מדי בהודעות דואר אלקטרוני פרסומיות.
39. אתה חייב להיות בלינקד-אין.
40. תפישה היא הכל באינטרנט. אז תהיה נחמד ומקצועי.
41. צור פרופילים בסיסיים ב-zoominfo, Naymz, Ziggs ו-Xing
42. כדי שלא יהיו בעיות כפילות, מצא לך שם משתמש ייחודי בדיג, סטאמבל-אפון, דלישס, טכנורטי, וורדפרס, פליקר ויוטיוב. כדאי גם לשקול לפתוח חשבונות ב-Vimeo, Disqus, BackType, Poserous ואולי גם ב-Tumblr. זה חשוב וזה לוקח רק דקה.
43. השתמש בגראבטר. וודא שהוא ייחודי.
44. חפש תמונות של עצמך באינטרנט ואם אתה מוצא תמונה לא מחמיאה, צור קשר עם מי שמאחסן את התמונה ובקש ממנו להסיר אותה. אתה יכול לתת לו תמונה אחרת במקום.
45. השתמש במתזמן טוויטים אוטומטי כדי החשבון שלך יהיה פעיל כל הזמן.
46. פתח לעצמך מוטו קצר שניתן להשתמש בו באירועים שונים או באתרים שונים: אחד באורך 15 שניות ואחד באורך 45 שניות.
47. אל תהיה מעורב בפעולות מקוונות שיכולות לדלל את המותג שלך.
48. אחרי פגישה עם לקוח תמיד תשלח לו “תודה רבה על הפגישה המעניינת” בהודעת דואר אלקטרוני.
49. המותג המקוון שלך כל הזמן מתפתח. שים לב לכך.
50. בצע בדיקת מותג עצמי אחת לתקופה כדי לדעת היכן אתה עומד.

**
אחרי שקראתי את העצות האלו, אני מחזיק מעצמי מומחה למיתוג עצמי. משום כך, אני מתכבד להוסיף עשר עצות משל עצמי למיתוג עצמי ברשת:

1. אל תפליץ באינטרנט. זה לא נעים.
2. אם אתה רואה חתול, תהיה לטובתו.
3. במידה ומישהו מעצבן אותך, אל תגיד לו “אמאשלךזונה”. זה לא טוב למותג שלך.
4. זמש הוא צבע מצוין למותגים. שקול לאמץ אותו.
5. כאשר אתה רואה זקנה באינטרנט, העבר אותה לפיירפוקס.
6. העלה סרטון פורנו חובבני ל”עולם הסקס של ענת”. סביר להניח שהלקוחות שלך נמצאים שם.
7. כנס לחשבונות של אלו שעוקבים אחריך בטוויטר ותתחיל לעקוב אחרי החברים שלהם. החברים של החברים שלך הם על פי רוב האויבים של השכנים שלך והם, סביר להניח, הגיסים של הקלמנטינות שלך וקלמנטינות הן לקוחות טובים.
8. בדוק אחת לרבע שעה מה נכתב עליך באינטרנט. לשם כך השתמש בכלים מקוונים. דוגמת גוגל.
9. תייג את כל הגרעאפסים שלך. אפשר לעשות את זה בעזרת כלים מקוונים. דוגמת גוגל.
10. זכור: העתיד נשמע מצוין העתיד נשמע אורנג’.

יכולתי לכתוב עוד 50 כאלו אבל אני הולך לפתוח חשבונות ב-Vimeo, Disqus, BackType, Poserous ואולי גם ב-Tumblr. שמעתי שזה חשוב ולוקח רק דקה.

נכתבו 54 תגובות לפוסט “מיתוג עצמי: המדריך המלא”

  1. אילן:

    פג תוקפך ואין כבר גזים.
    כמו כן אתה לא מנקה חלונות ומוריד אבנית כמו שהבטחת,
    אבל נהנתי לקרוא, והעובדה שחשבת על זה (אחרי התגובות שקיבלת)
    גם עוררה בי רצון לקנות משהו.

  2. תמר:

    לול!
    < לידיעת הקורא גוגל, תגובה זו נכתבה בצבע זמש>

  3. רואה שחורות™:

    תודה, קראתי ואני רץ ליישם. את הכינוי שלי כבר תיקנתי בהתאם.

    כמו כן: תמר!!!!!

  4. ליאור הנר:

    ברור לך שמה שגרמת עכשיו זה שאנשים יחפשו “מיתוג עצמי” בגוגל, יגיעו לפוסט שלך, ויתחילו להעלות עשרות סרטונים לעולם הסקס של ענת.

  5. ירדן לוינסקי:

    ועל זה נאמר, מיתוג עצמי זה פאסה. אמור מעתה ‘הבניית אסוציאציות קוגניטיביות’.

    או במילים אחרות – גם הפוסט הזה, וגם רבים אחרים שכולנו מפרסמים תורמים ליצירת המוניטין שלנו. זה שאתה לכאורה לא עושה מיתוג אישי, אלא עוסק בדברים שמעניינים אותך וכותב עליהם, תורם לבניית המוניטין שלך כמומחה בתחום של תקשורת המונים עם דגש על טכנולוגיה. יש בזה עניין של מיתוג, רק שהמונח מותג מיוחס בתרבות שלנו רק למונחים מסחריים, למרות שגם ‘אריאל שרון’ זה מותג, וגם ‘הנגב’ זה מותג.

    מיתוג הוא לא מונח רע כשלעצמו, אבל מה שעושים סביבו מוציא לו ולעוסקים בו מוניטין רע…

  6. One of the Crowd:

    מה שירדן אמר.

  7. מרגוליס:

    טוב, אני חייב למתג את עצמי ולהפנות לפוסט שכתבתי בנושא – אל תקרא לי מותג. ירדן, הבעיה היא של שפה ושל אידיאולוגיה. אני לא רוצה לחזור על עצמי, הטיעון נמצא שם בפוסט.

  8. יובל:

    ירדן – כפי שעניתי לך בטוויטר, אם כל מה שאנחנו עושים הוא חלק מ”המותג שלנו” אז אין משמעות למילה “מותג” מכיוון שהיא כוללת הכל (ולכן גם לא כלום). בגלל זה השיח הזה כל כך חלול בעיניי.

    השיח הזה אומר לך: “מה שאתה לובש משפיע על המותג שלך, מה שאתה אוכל משפיע על המותג שלך, מה שאתה אומר משפיע על המותג שלך, מה שאתה קורא משפיע על המותג שלך, מה שאתה כותב משפיע על המותג שלך, איך שאתה כותב משפיע על המותג שלך, על מי אתה כותב משפיע על המותג שלך, איך אתה חושב משפיע על המותג שלך, לאיזה כנסים אתה הולך משפיע על המותג שלך, איפה אתה מתראיין משפיע על המותג שלך, באיזה טלפון אתה משתמש משפיע על המותג שלך, באיזה מסעדות אתה אכול משפיע על המותג שלך, באיזה אוטו אתה נוהג משפיע על המותג שלך, באיזו מחלקה אתה טס משפיע על המותג שלך, באיזה מלון אתה מתאכסן משפיע על המותג שלך, מי החברים שלך משפיע על המותג שלך, איזה קפה אתה שותה משפיע על המותג שלך” (להמשיך?)

    זה חלול וטיפשי בדיוק כמו שזה נשמע.

    כן, לאנשים יש מוניטין שהם צוברים במהלך החיים אבל הניסיון לרדד כל פעולה שאתה עושה לתוך דיבור על “מותג”, הוא השתלטות השפה הקפיטליסטית והכלכליסטית (לא העיתון) שהופכת את כולנו לצרכנים, ללקוחות ואני מסרב להיכלא בתוכה.

    אני צרכן אבל לא רק. אני אבא, אני מרצה באקדמיה, אני כותב, אני רוכב על אופניים, אני עושה הרבה מאוד דברים שבינם ובין מכירת מותג אין שום דבר. אני מסרב לראות בעצמי מוצר שצריך לטפח אותו, לשכלל אותו, לנהל אותו כדי שאתה או מישהו אחר יקנה אותו.

    יש אנשים שממתגים את עצמם כי הם מתייחסים אל עצמם כאל סחורה. אני לא, ואני מצטער אם זה נורא מציק לכל האנשים שרואים בעצמם סחורה.

  9. ניב קלדרון:

    אתה בסדר אתה :)

  10. הגעתי מגוגל:

    תודה רבה! אחלה כתבה, הכי מעמיקה שקראתי בנושא מיתוג עצמי.

  11. חנן כהן:

    יותר מדי אנשים לא מצליחים למצוא פרנסה ולכן הם מכריזים על עצמם כמומחים בתחום הזה. אם הם רק היו מפסיקים לכתוב על שיווק ומיתוג באינטרנט, נפח התעבורה בכל ה”מדיה החברתית” היה פוחת בחצי.

    הם חושבים שכתיבה של המון זבל על שיווק ומיתוג יגרום בסוף ללקוחות לשלם להם כסף אמיתי. אני מקווה שאף אחד לא משלם להם בסופו של דבר.

  12. שוקי:

    הבעיה היא לא עם הרעיון ולא עם המושג “מיתוג עצמי”, אלא עם העובדה שמדברים על הנושא הזה הרבה אנשים שלא מבינים בו. גם “יובל דרור” הוא מותג, ואתה עצמך עשית עבודת מיתוג די טובה – פשוט לא קראת לזה ככה, וזו כמובן הייתה ראיה טובה לכך שאתה כן ידעת מה אתה עושה.

  13. גל מור:

    מה ששוקי אמר.

  14. אהוד קינן:

    לולזים.

    עצה שלי: תשדר תמונות מגורענות עם סאונד גרוע בחי מהסלולר בכל אירוע. אבל אם זה שמולך משדר משני סלולרים – המותג שלו יהיה חזק יותר. אז תשדר משלושה.

  15. יובל:

    שוקי (וגם גל) – ושוב אני חוזר ואומר: מה שעשיתי הוא להיות עצמי. אם “עבודת מיתוג די טובה” היא “היה עצמך”, אז אפשר לסגור את טריליון האתרים שעוסקים ב”מיתוג עצמי”, אפשר לשלוח הביתה את אלפי המומחים ל”מיתוג אישי”, אפשר לפתוח אתר שאליו יפנו כולם ובו יהיה כתוב “היה עצמך”.

    בודהה, משה, מוחמד או ישו – לא אמרו את זה כבר קודם?
    או במילים אחרות, בחיייייאת דינאק. “היה עצמך”? לאאאאאאא!

  16. ירדן לוינסקי:

    אבל אם תשלח את כל המומחים מכל התחומים הביתה, מי ישאר לעשות כסף? לא חבל?

  17. שחר:

    טוב, רציתי להפנות לטקסט של מרגוליס, אבל ראיתי שהוא כבר עשה את זה, אז כל שנותר לי לעשות הוא לומר שגם אני, כמו יובל, הרגשתי בשלב מסויים ש-if you can’t beat them ולכן התחלתי גם אני להציע שרותי מיתוג אישי. אתם מוזמנים.

  18. יובל:

    ירדן (16): בדיוק.

  19. מורד שטרן:

    פוסט נהדר!!

    עוד טיפ: אתה חייב אייפון לבנייה נכונה של המותג שלך. :)

  20. רואה שחורות™:

    מורד (19): איחרת את הרכבת. עכשיו כדי לבנות את המותג שלך, אתה צריך לנטוש את האייפון (ע”ע: אום מאליק, מייקל ארינגטון).

  21. יובל:

    ר”ש (20) – לול!!! (על ה-tm, וגם על התגובה).

  22. שוקי:

    יובל, אתה “היית עצמך” במקומות הנכונים ובזמנים הנכונים ובחן רב. יש אנשים שעוד צריכים ללמוד את מה שאתה כבר שכחת. ישנם גם אנשים מוכשרים (כמעט) כמוך, שהם מומחים לתחומם אבל לא מבינים בשום דבר אחר – כולל, ספציפית, באינטרנט ובאיך לא לשעמם לזולתם את התחת.

    הבעיה, שוב, היא לא עם עצם הרעיון של ללמוד לשווק את עצמך ואפילו לא עם השימוש המאוס בביטויים כמו “מיתוג עצמי”, אלא עם העובדה שמדברים על זה אנשים שלא מבינים בזה כלום. אינדיקציה טובה לזה היא שהם עצמם לא הפכו למותגים.

    לדעתי הסיבה שזה מעצבן אותך ואותי וכמה מחברינו, הוא שזה מזכיר לנו את שנת 1999. אז היו לכולם רעיונות לסטארט-אפים ששוים מיליארד והיום כולם הם משווקים במדיה חברתית ומומחים למיתוג עצמי. שזה לכוון הרבה פחות גבוה, כשחושבים על זה.

  23. שי:

    עדיין, עצוב ככל שזה נשמע יש מי שממתג את עצמו ולא חי. כל מיני דוגמנים ושחקניות כדורגל שמדי שבוע אנו רואים סרט ביוגרפי או קוראים כתבה על אודותם, ומסתבר שהם לא הם. או כמו שקונילמל אמר: “אם אני אינני אני אז מי אני בכלל?”

  24. עמי בן בסט:

    מצויין. הייתי מקדיש פרק מיוחד לממתגי החארטה – קואוצ’רים, המומחים והמתקשרים למיניהם שמפיצים את התורות החלולות שלהם וגובות כסף לא חלול…

  25. גיא:

    ירדן – סליחה על ה”דוֹדיות” אבל כל עוד מדובר בענייני מיתוג, הציניות ושאר הויכוח האידאליסטי הוא חינני ומשעשע. אבל כמו שאתה יודע מעבודת היום שלך, משם המרחק לסופר-נני לסוגיו קצר מאוד – וזה כבר דיני נפשות. אז אולי כן צריך להקדיש מחשבה לשאלה אם להוציא שרלטנים אל מחוץ לחוק.

  26. רגשות מחושבים:

    מסיום הפוסט שלך אני מבין שכבר יש לך פרופילים ב-ב-zoominfo, Naymz, Ziggs ו-Xing ?

  27. אברהם אבינו:

    מתן דגש למיתוג (של אנשים), ולהזכיר לכולם שהוא הגיע מהאנשה של מוצרים על מנת לבדלם, מזכיר לי את האימרה ש”יש אנשים שכאשר אתה מגרד את הזיוף המלאכותי, מתגלה בהדרגה – הזיוף האמיתי”.

    פוסט לא רע לנושא חשוב מאוד שהלוואי ויקבל תהודה גדולה ובעיקר להביא לשינוי אמיתי.

    אנשים, העסק מתפורר ואתם מחפשים הזדמנויות להרוויח מהר לפני שיגמר !

  28. טל:

    לדעתי אתה סתם מכליל (מהלך מאוד לא טוב למותג שלך ולקרמה) אני חושב ש99% מהמומחים לשיווק במדיה חברתית ומיתוג עצמי מוציאים שם רע לכל השאר.
    מה שמעצבן אותי בכל העניין שזה עוד אחד מהמקצועות (יחד עם קואצ’ינג וכדומה) שההכשרה היחידה שאתה צריך זה להכריז על עצמך שכזה. זה מוריד את חסמי הכניסה ומאפשר לכל מובטל להעתיק כמה קלישאות לתוך אתר חינמי ולהרגיש תותח. עכשיו אפילו חסכת להם את העבודה הזו. כמו ב1999 שהיית יכול להקים חברה בלי מוצר בלי לקוחות ובלי עתיד אבל העיקר שיכולת לרשום בלינקדאין שאתה VP ופאונדר.
    הכי מעצבן שללא מעט אנשים זה אפילו מצליח וזה גורם לנו (האנשים עם עבודה והשכלה אמיתית) להרגיש טמבלים.

  29. עידן:

    שוקי אני רוצה לציין שאני לא מסכים אתך, כי אני מאמין שהמותג האישי שלי שווה מיליארד דולר ולכן אני מכוון גבוה בדיוק כמו ב-1999, ועובדה שאז כיוונתי למקום הנכון, תראה לאן הגעתי: אני כותב טוקבקים באתר של הרזה המעצבן הזה. כמו כן לידיעתך גמרתי להכין את המצגת למשקיעים על עצמי ואני בדרך לדבר עם כל הקרנות בארץ, כולל פלס, על הזכות הנדירה שאני עומד להעניק להן להיות חלק מהמותג האישי שלי.

    באותו נושא, יש לי גזים.

  30. עידן:

    אברהם אבינו: זיוף הוא ממילא מלאכותי, ולא יכול להיות אמיתי. אז לא הבנתי את האימרה. אולי זה בגלל שאני לא מותג.

    טל: בניסוח עדין, זה שיש טמבלים שמשלמים כסף לטמבלים אחרים, לא הופך אותך לטמבל. בניסוח פחות עדין, אם אתה מרגיש טמבל בגלל שטמבלים אחרים מצליחים לגרום לך לחשוב שהם מצליחים כי יש להם פרופיל בטוויטר ובזינג, כנראה שאתה טמבל.

    אני ממש אוהב את המילה ‘טמבל’. ישראלית כזאת. אסלית. בא לי כובע טמבל. גם אחלה מילה לשירות סושאל מדיה. טמבלר. רגע, יש כזה. שיט.

  31. תולעת ספרים:

    א. לול (כזה שמתפרץ ומתגלגל היישר מהלב)
    ב.זה נורא עצוב שבימינו מדברים על איך לעשות כסף מלהפוך את עצמך לאובייקט. מרקס אמר שהבורגנות מתייחסת לעובדים כאובייקטים חסרי פנים ונשמה. מעניין מה הוא היה אומר אם הוא היה יודע שהיום אנשים עושים את זה בעצמם ובשמחה. בני אדם שלומדים טוב יותר איך להפוך את עצמם למוצרים. בחיאת, זה עצוב נורא. ועוד היו פה כמה חבר’ה שהתלוננו שיש אנשים שמרדדים את המקצוע של “המיתוג העצמי”. כל מה שנשאר לי להגיד זה- פאק, עכשיו זה מקצוע?! אני בתור שאר המקצועות הייתי לוקח את זה מאוד קשה. כאילו, עכשיו אנחנו שמים אותם באותה משבצת של רופאים?
    ג. אבל אם כבר אז כבר, יש לי הצעה: צור בובת פעולה action figure של עצמך, עדיף בתוספת חללית במחיר שווה לכל. הי, זה עבד ללוקאס עם מלחמת הכוכבים- זה יעבוד גם לך!

  32. אחת שצפתה:

    וואו, כנראה ששווה להתווכח עם אנשים עצבניים באמצע הלילה :) פוסט שנון ומהנה מאוד, אבל עדיין לא שוכנעתי… מסכימה עם שוקי, ירדן והאחרים מה”מחנה” הזה וגם עם כמה מהמגיבים בפוסט של מרגוליס. מותג הוא מילה, כדאי לעבור הלאה…

    מה שרציתי להציע הוא להסתכל מעבר למילה הגסה מ–ג (כי תחום השיווק המסחרי די שטחי ודוחה גם בעיני) ולקשור את הדיון הזה לתחומים נוספים – פסיכולוגיה (“היה עצמך” -מי אני?) , סוציולוגיה (הון חברתי, יחסי אנוש) ואנתרופולוגיה (דימויים סימבוליים) ועוד “לוגיות” למיניהן: האינטרנט היום מאפשר לנו להחצין היבטים שונים של אישיותנו באופן מוגן יחסית , תחת זהויות שונות אם צריך, ולמצוא אפיקי ביטוי לתכונות וכישורים שבעבר היו מושתקים בגלל היותנו כבולים לקיום הגשמי בלבד, בו תכונה/מעמד/מגדר קבעו במידה רבה את גורלנו.

    אז עכשיו אדם יכול להיות בו זמנית פקיד בדואר, וגם נער אובדני, צלמת מחוננת וטוקבקיסט זועם ומטורלל, ולפתח את הדמויות האלה במגוון כלים וירטואליים, תוך אינטראקציה עם אחרים, ממש עד שיהפכו למ–ג עצמאי שיאפשר לו להעשיר את חייו. אם משהו מהזהויות האלה גם יעשיר אותו בפועל, למה זה רע? ומי שמנסה לשקף דמות מקצועית כדי להשיג קידום, לבסס מוניטין, למצוא משרה במכון מחקר יוקרתי (ר’ בלוגרים שנמצאים היום במח’ המחקר של מיקרוסופט וכד’) הפך עצמו לאובייקט? לקופסת קוטג’? לא נראה לי, וסביר שגם לך לא כי אתה עושה את זה בעצמך. זה לא שקר: אתה מקרין צדדים מסוימים באישיותך באופן שמתאים לנסיבות – מרצה בכנס, אבא בבית וכד’ – ולא מביא אתך את כל החבילה לכל מקום – האנושות לא תעמוד בזה …

  33. אור ברקת:

    הגדר את חלומותיך וגרום להם לעבוד עבורך.

    החלום שלי הוא לגרום לעצה הזו לעבוד.

    מחר אשלח את המשפט הזה לבוס שלי ואודיע לו שאני כבר לא צריך לבוא לעבודה

  34. אסף:

    מה ששוקי וגל אמרו…

    אדוני היו”ר, למה בדיוק מזמינים אותך ללונדון & קירשנבאום בכל פעם שיש איזה issue שקשור לעולם האינטרנט? כי מבחינתם אתה מותג בתחום הזה, המיתוג שלך הוא “מומחה לאינטרנט”. את זה יצרת בין השאר בבלוג הזה (שהוא אחד הבלוגים היותר יעילים במיתוג אישי בהם נתקלתי), בהופעותיך בטלויזיה ובהרצאותיך השונות. בהחלט יש לך “מאפייני מותג” שונים (למשל: השימוש בהומור כדי להעביר את דעתך), שמבדילים אותך ממותגים אחרים (גל מור, למשל, יושב על משבצת דומה – אבל עם מאפיינים שונים, ובזה נבדלים המותג שלך ושלו). אז אתה יכול להגיד שכל מה שעשית, עשית בצורה אותנטית ולא ממודעות של מיתוג, ושבבלוג אתה כותב את מה שבא לך ומה שיוצא זה מה שיוצא (אני, אגב, לא מאמין לזה. אני בטוח שיש דברים שאתה לא כותב, משיקולי “איזה זה יראה אם אכתוב על זה”, וגם זה קו חשיבה של מיתוג) – אבל בשורה התחתונה השתמשת בכלי מיתוג שונים ויצרת מותג. המרחק בינך לבין יובל דרור לאליזרן וייסברג, או בין “היושב ראש” לבין “זרוב.קום” לא כזה גדול כמו שהיית רוצה שיחשבו.

  35. אסף:

    תיקון: בשורה האחרונה של תגובתי, המילה “בינך” – מיותרת. זה היה אמור להיות “המרחק בין יובל דרור ל…”.

  36. טל:

    אסף, לכל אחד חשוב מה אנשים חושבים עליו (תאוריות פסיכולוגיות שלמות נכתבו על זה) ולכולם חשוב להציג איזה שהוא סוג של פרסונה. לא כל אחד חושב שהוא וקוקה קולה זה אותו דבר.
    זה בדיוק ההבדל בין הדוקטור לבין זרוב.קום. מוניטין וברנדינג זה לא אותו דבר.

    עידן, תודה. אתה באמת יודע איך לגרום לבן אדם להרגיש טוב.

  37. מאור קפלנסקי:

    כמי שהחדיר את תחום ה- Personal Branding לאינטרנט הישראלי וכמי שמגדיא את עצמו כמומחה למיתוג אישי באינטרנט, אני חייב להודות שהפתעתי אותי עם כמה תובנות חדשות.
    ויש גם טראקבק.
    המיתוג האישי של יובל דרור

  38. משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    מסכימה מאוד עם יובל. לא מסכימה עם שוקי וירדן. הגלוב הוא (בשבילי) במה להתדיינות שבה יובל, זורק לחלל את האבחנה היומית שלו, כדי לקבל הדים מהמגיבים ולהתמודד גם בינו לבין עצמו, עם החורים בהנחות שלו. אני רואה רצון להסיר את הקרום שמכסה על הכוונות של גופים גדולים כמו התקשורת ולא רצון לשווק עצמי. בקיצור – היפי.

    האדם כמותג שייך לתפיסה של הפרסומאים ושל כל מי שרוצה למכור לנו משהו (חומרי או רוחני) זה איכס וצריך לשמור על ערנות.

  39. מאור קפלנסקי:

    אגב, יש הבדל יותר מסימנטי בין המונחים “מיתוג אישי” ל- “מיתוג עצמי”.

    התרגום המדויק של Personal Branding הוא מיתוג אישי
    ולא מיתוג עצמי – שזה Self Branding

    מיתוג אישי הוא מונח כללי המדבר על תהליך המיתוג המוכר לנו שמתבצע באופן מסורתי על מוצרים, שירותים או חברות – רק שהפעם הוא על אנשים.

    מיתוג עצמי הוא תהליך של מיתוג (בדרך כלל אישי…) שהבן אדם מבצע בעצמו (בדרך כלל על עצמו..).

  40. lizibee:

    ליאור הנר (4),
    אני לא מבינה מה הבעיה עם זה.

  41. יובל:

    מאור (39): אם לא היית קיים הייתי צריך להמציא אותך. תודה.

    http://www.internetishi.co.il

  42. הגעתי מגוגל:

    מאור, אני מוכן להתערב שאת אותו טקסט בדיוק מתגובה 39 כתבת גם באתר zroob.com, בתגובה לפוסט בנושא מיתוג. אני צודק?

  43. מאור קפלנסקי:

    יובל – תודה, תמשיך למתג את עצמך כמו שצריך.
    הגעתי מגוגל – חזרתי לאותו פוסט, ואתה צודק. כנראה שאני באמת טרחן כמו שאיזה כלבה כתבה שם..

  44. תולעת ספרים:

    מאור, הצלחת להפחיד אותי. ממש

  45. dwelloule:

    מצאתי המדריכה המתאימה ביותר בשבילך:
    http://bit.ly/sJtjM
    :)

  46. רגשות מחושבים:

    מאור, כדאי לצרף לינק פעם הבאה, כי באמת יצאת מפחיד קצת עם הכלבה באמצע כל הדיבור היפה והמנומס. לא לכולם יש כח ללכת לראות שמי שכתבה את התגובה פשוט הזדהתה כקלבה…

  47. מאור קפלנסקי:

  48. יובל:

    מאור (47) – ויפה שעה אחת קודם!!

    (אה?)

  49. מאור קפלנסקי:

    לא מצליח לשים פה קישור.
    תחפשו בגוגל “מיתוג עצמי זרוב” ותלחצו יותר מזל משכל.

    יובל: אפשר גם ללחוץ כאן. יותר פשוט, לא?

  50. unread.me - בלתי נקרא » איך עוברים מבלוגלי לשרת עצמאי, SquareSpace ועוד..:

    […] דרור, ה"יושב ראש" ובעל "הגלוב", כותב באחד הבלוגים היותר ממותגים בבלוגוספירה הישראלית […]

  51. תולעת ספרים:

    מה יו”ר, הכובען מכה שנית? מילא למחוק תגובה, אבל להיכנס פנימה ולשתול הערה עם קישור, ועוד לעשות את זה בצורה מתנשא?!
    קבל בראבו רציני על זה!

  52. הגעתי מגוגל:

    אני שמח להראות שהצלחתי לעורר עניין. *ריקוד נצחון קטן*

  53. לינקים 12.8.09 « Jeronimo שירותי תוכן ברשת:

    […] יובל דרור מלגלג על עצם קיום המונח "מיתוג אישי". קצת אירוני (כפי שהפנו את תשומת ליבו לכך בטוקבקים) […]

  54. תביעה בגין פגיעה במותג | מאבד תמלילים - הגלוב:

    […] שלכל ידוע, שהמותג האישי הוא הכל כולל הכל ואין בילתו, וכיוון שקיים חשש שמנוע […]

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: