פעמיים טלוויזיה (ופעם אחת מילים)

[התנצלותי מראש על הפניה לטקסטים של עצמי]

תחת ההשפעה של הרצח המתועב בתל-אביב, כתבתי ב"עין השביעית" טקסט על הערוץ הראשון שלא טרח לעצור לרגע את שידוריו אתמול בלילה כדי לשדר איכשהו, משהו ממה שהתרחש באותן השעות בתל-אביב. עם כל הזעם המוצדק על הערוץ הזה, שתקציבו עומד על 350 מיליון שקל בשנה, הבנתי שהוא אינו זקוק לכעס שלי, הוא בעיקר זקוק לרחמים. רחמים על גוויה מפרפרת, שמתה מוות קליני מזה זמן רב ושלאף אחד אין את האומץ לנתק אותה מהמכשירים. שמישהו יגאל את הערוץ הראשון מייסוריו. מגיע לנו שידור ציבורי אמיתי.

תגובת אורי לוי מהערוץ הראשון מכובדת וכנה ככל שתהיה, מחזקת את מה שכתבתי: "העסק נטוש". בדיוק.

זמן קצר קודם לכן עלה טקסט אחר שלי ב"עין השביעית" אודות השחזור שנעשה ברשת NBC לקליפ החתונה הנפלא שכבש את יוטיוב בסערה. קשה לי להאמין שלא צפיתם בו, אבל אם במקרה החמצתם, הנה הוא:

השחזור של רשת NBC לקליפ הטריד אותי במשך כמה ימים. לא הבנתי מדוע היה דחוף לעורכי התוכנית להציב חלון ליד חלון (בצד ימין את הקליפ המקורי ובצד שמאל את השחזור שנעשה בשידור חי בתוכנית הבוקר של הערוץ) ומה המסר שהם מנסים להעביר. אחרי כמה ימי מחשבה, אני חושב שפיצחתי את החידה.

הפניה אחרונה היא לטקסט של ד"ר תמר עילם גינדין שהתרשמה מפרויקט המילים היפות בגלוב והחליטה לפרסם אצלה אטימולוגיות של חלק מהמילים. בפוסט הראשון בסדרה היא נותנת הקדמה לפרויקט שלה וכמי שקרא את הפרק הראשון בניתוח המילים, אני מציע לכם לעקוב אחרי הפרויקט שלה; הוא מקסים ומאיר עיניים.

14 מחשבות על “פעמיים טלוויזיה (ופעם אחת מילים)

  1. [א. באיזה מובן תל אביב היא 'העיר הגדולה בישראל', כפי שאתה כותב בעין השביעית?
    ב. למה אין אפשרות לטקבק שם?]

  2. באמת שקשה לי להבין את ההתלהמות של הד"ר והיו"ר נגד הערוץ הראשון. זו באמת התאכזרות לבעוט בגויה שכבר נמצאת על הרצפה. בשביל מה היה נחוץ המאמר הזה בדיוק? האם יש אנשים שעדיין חושבים שהערוץ הראשון הוא ראש החץ בנושא תפעול טלויזיוני? או שמא שכתבי ספורט כדוגמת אורי לוי הם הם ההוכחה שניתן בקלות לעבור מכתב ספורט לניהול חדשות של ערוץ טלויזיה?
    לדעתי מה שהיה צריך להתמקד בו, וחבל שעדיין לא ראיתי אף אחד מדבר עליו, אלא רק על הזעזוע שבפגיעה ב"מגדר" – מה שהיה צריך להעלות הוא ההתייחסות הבלתי פרופורציונלית של שני הערצוים המסחריים לפיגוע. כאשר לא היה להם מה להגיד, מה להראות וגם אחרי שכבר טחנו מים ואחרי שכתביהם שלהם ביקשו מהמנחים באולפן שאין מה להגיד אלא צריך להמתין, עדיין "מאזן האימה" בין חטיבות החדשות של הערוצים המסחריים גרם להם לא להעז להפסיק ראשון את השידור המיותר, הארוך, המבולבל והריק. וחבל. חבל גם כי חשבתי שאחרי גלי הפיגועים האחרונים, שם לדאבוני התנסינו בשידורים מיותרים כאלה, אולי נלמד לקח מסוים. אבל מסתבר שלא.
    וגם חבל שלא על זה כתב הד"ר וגם לא היו"ר, כי אני בטוח שהוא היה כותב הרבה יותר מעניין ממני (וגם הוא).

  3. פוסט שמשרת את ביבי.

    "ייבוש" – נוהל ידוע בקרב כוהני דת ההפרטה היושבים באוצר.

    בהחלת נוהל ייבוש סוגרים את הברז למוסד ציבורי הזקוק לרפורמה מיטיבה, וכך עם הזמן הוא רק נהיה יותר ויותר גרוע. חלק גדול מהטובים שבאנשיו עוברים למגזר הפרטי (משכורות, אתגר) וכך פתוחה הדרך לשלב הבא – הפרטה. הציבור כל כך התרגל לשנוא/לזלזל באיכות השירות – שהוא כבר מחכה לביבי שיגאל את המיובש התורן מייסוריו.

    אוניברסיטאות
    http://finance.walla.co.il/?w=/3404/1052616

    טיפות חלב
    http://www.ima.org.il/imahebnew/T1.asp?p=10&n=7266

    שירות התעסוקה
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000426727

    מעונות לחוסים משרד הרווחה
    http://www.haokets.com/article.asp?ArticleID=2262

    ועוד ועוד …

    רשות השידור זקוקה לרפורמה טובה לא להמתת חסד.

  4. איתי – טוב שאנחנו יודעים את מי משרת הפוסט, שהרי מן המפורסמות שאני משרת ביבי ידוע.

    ובאשר להערתך (היותר עניינית), רשות השידור, לדעתי, עברה את השלב שבו רפורמה טובה תעמיד אותה על הרגליים. יש דברים שהם beyond repair. צריך לבנות מחדש.
    אם לרגע אתה חושב שאני מציע לכולנו להיפטר מהשידור הציבורי לטובת עוד ערוץ מסחרי, הרי שלא קראת את הפסקה האחרונה והמסכמת בטקסט שלי בעין השביעית. חבל. כדאי לך. נסה. מה אכפת לך?

  5. אנשים שישבו בכיסאו של לוי במהלך השנים היו יכולים להציל את הערוץ הראשון אילולא, הודו כמוהו בשגיות הלא-פחות-חמורות שהתרשו שם במשך השנים. אכן beyond repair..

  6. לתחושתי – במידה ויסגרו את רשות השידור – לא יוקם שום גוף שידור ציבורי במקומו. האם זה אומר שצריך להמשיך להנשים את הצמח הזה בכספי הציבור? אני לא יודעת. אבל יש לקחת את בחשבון את ההשלכות של סגירתו.

  7. דבר אחד אני רוצה לדעת, האם התקציב של הערוץ הראשון הולך כולו לחטיבת החדשות? או שאתה תודה שההשוואה שנתת חסרת משמעות? אני לא חושב שגוויה היא התיאור הנכון לערוץ. אני חושב שהמצב ניתן לתיקון בלי רפורמה אפילו.

  8. מה שחסר משמעות הוא התקציב עצמו. ממילא רובו לא הולך לעשייה טלוויזיונית שאם זה היה המצב, היינו רואים טלוויזיה בערוץ הראשון ולא קלטות מהארכיון או ראשים מדברים (כלומר רדיו).

    אם אתה רומז שמתוך 350 מיליון שקל, 15 מיליון שקל הולכים לחטיבת החדשות ו-335 מיליון שקל הולכים המממממ נניח למחלקת הדרמה (!) או התעודה (!) הייתי שמח לראות את התוצרים של העשייה הזו.

    כאמור, זה ממש חסר חשיבות. אין עשיה טלוויזיונית בערוץ הראשון בשום חטיבה.
    "העסק נטוש", אמר אורי לוי – וקלע בול.

  9. יובל, דווקא קראתי.

    אני יודע שאינך מחובבי ביבי, אבל הבעיה היא שקריאה להמתת חסד משרתת אותו, גם אם כוונתך טובה.

    הטענה שלי היא בדיוק מה שאמרה אילת – קודם יחסלו ואחרי זה לא יקימו שום דבר טוב במקום. את הסיסמאות על חשיבות השידור הציבורי (והחינוך הציבורי וכן הלאה) יודעים לדקלם בימין הכלכלי היטב היטב.

  10. אני משער שרכש. כל הסיאסאיי למיניהן עולות כסף, לא מדובר רק בללחוץ על פליי.

    ובנוגע לתוכניות מקור, אני מכיר רק "כך היה", שהיא תוכנית די מוצלחת. (למרות שדבריי מוטים קצת). יש להם גם הרבה תעודה. ודרמה? הם ניסו.

  11. טקסט מעניין מאוד על הקליפ. התובנה שאף אחד לא באמת יודע מה יצליח ומה לא היא בדרך כלל מסקנה נכונה לגבי הרבה דברים.

    תוצר לוואי נוסף של קליפ החתונה הוא שהזמר כריס בראון ששר את שיר החתונה היה קצת מוקצה בארה"ב מאז שהיכה את בת זוגו, הזמרת ריאנה. ועכשיו השיר הזה הוא אחד מהשירים הפופולריים ביותר באיי-טיונז וזה החזיר אותו לפרונט, כך שכריס בראון הרוויח גם כלכלית וגם תדמיתית.
    וכל זה בגלל שאבא של החתן ביקש שיעלה את הקליפ לאינטרנט כדי שקרובי משפחתו שלא הגיעו לחתונה יוכלו לצפות בו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *