דיוויד

אתמול הייתי באירוע קטן ונחמד של הסטארט-אפ קלטורה שעושה דברים מעניינים בשילוב שבין וידאו וקוד פתוח. אל האירוע הגיע דיוויד ברוזה, שבמסגרת שיתוף הפעולה איתם הכריז על תחרות בה גולשים מוזמנים לצלם את עצמם שרים את השיר “האישה שאיתי” ולאחר מכן להעלות את הקליפ לאתר.

לפני שהתחיל האירוע הספקתי להחליף איתו כמה מילים ולשמוע ממנו על היחס שלו לאינטרנט. לדברי ברוזה, אין היום אמן שלא מבין שהוא צריך להיות באינטרנט (“אין דרך אחרת”, קבע) ובניגוד למה שלפעמים משתמע, אמנים אוהבים את האינטרנט. “מה שחשוב לאמנים הוא להגיע עם המוזיקה שלהם לקהל ובאמצעות הרשת הם יכולים לעשות את זה”, אמר.

“ומה בקשר לכסף?” שאלתי אותו.

“שמע”, הוא אמר לי “יותר מ-30% מההופעות שלי אני נותן בהתנדבות, כך שאתה מבין מה היחס שלי לכסף. זה לא שלא הייתי שמח אם יחד עם הרשת היתה גם מגיעה בוחטה של כסף, אבל מה שחשוב הוא שקהל נחשף למוזיקה שלי. חלק גדול ממנו לא הכיר אותי קודם ובסופו של דבר, כאשר אני מגיע להופעות בכל מיני מקומות בעולם, הקהל הזה מגיע אליהן כי הוא שמע אותי פעם ראשונה באינטרנט”, הסביר לי.

לאחר מכן, הוא עלה על הדלפק ב”בנימין” שבנחלת בנימין, תפס את הגיטרה ושר שני שירים, רגע לפני שרץ להופעה שהיתה אתמול בקיסריה לציון עשור למותו של מאיר אריאל.

לראות את דיוויד ברוזה מנגן על גיטרה זה לראות מישהו שהשכינה נגעה בו כתף. אף פעם לא אתעייף מלראות אותו מנגן, גם אם זה רק שיר ילדים שגורם לי להתגעגע לחורף בתחילת אוגוסט.

http://www.youtube.com/watch?v=uKf3UdcbcpY

נכתבו 16 תגובות לפוסט “דיוויד”

  1. זיגמונד:

    מכמה פגישות חטופות איתו אני יכול לומר שהוא אמן נהדר ואיש מקסים, ההופעה שלו אתמול בקיסריה עם גורלי הייתה גם מדהימה.

  2. יוסי:

    לפעמים אני נתקל בתלונה המוכרת שבישראל אמנים לא יכולים להיות עשירים, או בתלונה המוכרת לא פחות, שהיום הרבה יותר קשה לעשות מליונים מאלבומים בחו”ל, בגלל שיתוף הקבצים. זה נכון, אבל זה גם צודק.

    ראשית, אין שום הצדקה מוסרית שיהיו מיליונרים בעולם, אמנים או לא אמנים. שנית, אין שום סיבה שדווקא אמנים יהיו מליונרים. אמנים מקבלים תמורה נהדרת לעבודה שלהם: אוהבים אותם. כמה מאתנו מקבלים אהבה מיותר משניים-שלושה אנשים על היצירה שלנו? בכמה אנשים רובנו מסוגלים לגעת באותה צורה שבה נוגע זמר שעשרות אלפי אנשים יודעים בעל-פה את מילות כל השירים שלו, ומתרגשים עד מאוד בזכותו? שלא לדבר על הופעות, שבהן האמן עומד על במה מורמת מעם, ומאות או אלפי נקהלים מסתכלים עליו בהערצה ובאהבה.

    לכן, אין הצדקה מוסרית לכך שאמנים ירוויחו יותר מהדרוש להם לפרנסה (כלומר, בסביבות המעמד הבינוני). אני מרחם על אמנים רק כשהם מקבלים ביקורת אלימה, או כשהם נשמעים לי חסרי כשרון בצורה מביכה. לא כמישהו מוריד את האלבום החדש שלהם בחינם מהאינטרנט.

  3. בר אור:

    אתה מתבלבל, יוסי.
    כשדנים על הורדה לא חוקית של תכנים באינטנט הנושאים הם חוק ומוסר, לא אמפתיה. בה אתה יכול לדון בנפרד.

  4. יוסי:

    שתי הפסקאות הראשונות נוגעות למוסר: האם מוסרי לצרוך מוזיקה בחינם. הטענה שלי היתה שכל עוד מוזיקאים יכולים להתפרנס בצורה סבירה (מעמד בינוני), אז אין בעיה מוסרית לצרוך מוזיקה בחינם. למשל, אם נגלה שמוזיקאים יכולים להתפרנס מהופעות בלבד, ושהקלטת אלבומים תהיה הדרך שלהם למשוך קהל, אז אין זה מוסרי שאלבומים יעלו כסף בכלל.
    הטיעון שלי היה טיעון נגד לטיעון השכיח שזה לא בסדר שמוזיקאים לא יכולים להתעשר מהמקצוע שלהם, שהרי הם חשובים כל כך לחיינו. משהו כמו: היית מאמין שזמר מפורסם זה גר ביד-אליהו ולא בשכונת יוקרה? זה לא בסדר.
    טענתי שאין סיבה מוסרית שמוזיקאים יתעשרו, גם כי זה לא מוסרי להתעשר באופן כללי, אבל בעיקר כי הם כל כך חשובים לחיינו ולכן הם זוכים לתמורה גדולה יותר לעמלם, בהשוואה לרוב סוגי הפרנסה האחרים.
    זה טיעון מהסוג של: סביר שחוקרים באוניברסיטה משתכרים משכורות נמוכות יחסית לעמיתיהם בשוק הפרטי, כי הם נהנים מהפריביליגה של לעסוק בעבודה מרתקת.
    .

    ואגב, מה זה אומר שבאמפתיה אני יכול לדון בנפרד? האם יש כללים ביהדות נגד ערבוב מוסר ואמפתיה? אמור להיות לי כיור לאמפתיה וכיור למוסר בבית?

  5. עידו:

    יוסי, זה כואב לי פיזית כמה שאתה חושב עקום. באמת.

    דבר ראשון, אין שום דבר לא מוסרי בלהתעשר. אם עשית משהו שמישהו מוכן לשלם בשבילו בוכטות של כסף אז מגיע לך לקבל בוכטות של כסף.

    דבר שני, יש לחברה אינטרס עליון שחוקרים באוניברסיטה (או רופאים בבתי חולים ציבוריים) ישתכרו טוב כי עצם הקיום שלהם מועיל לחברה. זה לא סוד שאחד השיקולים בבחירת עבודה הוא המשכורת.

    דבר שלישי, הטיעונים הדביליים שלך הם בדיוק מה שנקרא “להשתין מהמקפצה”. הרבה אנשים מורידים מוסיקה מהאינטרנט, מעטים אלה שמרגישים אשמים כל כך שהם צריכים להצדיק את זה בפני שאר העולם.

  6. תמר:

    יוסי, הרשה לי לא להסכים איתך.
    הטענה כי “אין הצדקה מוסרית לכך שאמנים ירוויחו יותר מהדרוש להם לפרנסה” מעצבנת מכמה בחינות. היא מעצבנת כי אף אחד לא מינה אותך לאחראי-מקצועות-שנורא-כיף-לעסוק-בהם-אז-שיסתמו-את-הפה-וישירו. גם לאמנים יש שאיפה להתפרנס ברוגע, ליצור בלי איום שכר הדירה שלא ישולם או הבנק שמתקשר בחמיצות.

    דבר שני הוא הטענה הבלתי נתפשת שפרנסה היא משהו שצריך לסבול בשבילו, ולכן אם אתה נהנה, אל תצפה לקבל תשלום. מדובר בטיעון פולני להחריד. אולי גם ליובל יפסיקו לשלם* כי הוא נהנה מכתיבה ומכירים אותו לא מעט אנשים?

    זכותם של האמנים להחליט האם הם תורמים הופעות או מאפשרים להוריד שירים באופן חוקי באינטרנט (כן, יש כאלה שעושים את זה). זכותם של אמנים לבחור להעניק מיצירותיהם כדי לזכות בהכרה, באהבה, בכבוד. מילת המפתח היא בחירה. להחליט שזה בסדר להוריד שירים כי האמן מרוויח מספיק כדי שבעל הבית לא יתקשר כדי לשאול מה עם הצ’ק? מהיכן החוצפה להחליט עבור אחרים?

    *אילוסטרציה. לא נפגע יובל במהלך השימוש בשמו.

    אה, ור”ש!!!!!!!!!!!!!!!!!

  7. בר אור:

    יוסי,
    הו, לא חשבתי שמדובר ב”טיעון”.
    אם אתה מתעקש, ושתי הפסקאות הראשונות עוסקות במוסר והשלישית (שמתפקדת כהנחה) באמפתיה, יש לנו כשל.
    אמפתיה ומוסר הם דברים שונים כמובן. את עניין הכיורים לא הבנתי.

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    יוסי,
    בניגוד לרוב הציבור כאן הרשה לי דווקא כן להסכים איתך.
    אני מסכים עם כל מה שאמרת, עם סייג אחד משמעותי:
    לדעתי לא מוסרי לגנוב שירים של אמנים שיש להם פחות כסף מזה שגונב.
    לגנוב מאומן מיליונר – אין בכך שום דבר לא מוסרי.

  9. יובל:

    משתמש אנונימי (8) – המממ, רלטיביזם חוקי. מעניין! בוא נראה אם אני מבין נכון:

    זה לא מוסרי להרביץ לאנשים גבוהים אבל זה מוסרי להרביץ לאנשים נמוכים (כי ממילא כוח המשיכה עוזר לי כשאני מוריד עליהם לאטמה).

    זה לא מוסרי לדרוס קופאיות של חניון אבל זה מוסרי לדרוס את בעלי החניון (ממילא פושעים כולם).

    זה לא מוסרי לירוק בתוך צלחת מרק, אבל זה מוסרי לירוק בתוך צלחת מרק על ערבים. או הומואים (ממילא הם ערבים. או הומואים).

    המממ, אני חושב שזו שיטה ממש מוצלחת! תודה!!!

  10. עומר:

    הכללות הן תמיד דבר רע.

    אגב, כל הדיון הזה הזכיר לי את מילותיו האלמותיות של Weird Al Yankovic:

    אל תיקחו כסף מאמנים בדיוק כמוני
    איך אוכל, אחרת, להרשות לעצמי עוד ג’יפ האמר מזהב טהור
    ובריכות שחיה משובצות יהלומים
    הדברים האלה לא גדלים על עצים

    (וידאו)

  11. עודד י.:

    עידו,

    יש בעיה במה שאתה אומר – מלבד הכאבים שאני מקווה שתחלים מהם בקרוב.

    כדבריך,

    “יש לחברה אינטרס עליון שחוקרים באוניברסיטה (או רופאים בבתי חולים ציבוריים) ישתכרו טוב כי עצם הקיום שלהם מועיל לחברה. זה לא סוד שאחד השיקולים בבחירת עבודה הוא המשכורת”.

    אותו דבר יכול להיאמר לגבי מורים, שוטרים, ועוד רבים אחרים

    אבל הם לא משתכרים טוב ביחס לצורך החברתי בהם – כך נוצרות תופעות כמו רופאים שיוצאים למרפאות ברומניה כמו גם רפואה פרטית על גווניה. ואין ממש קשר בינם לבין הסעיף הראשון בתגובתך – שיוכל אולי להתאים דווקא לרופאים פרטיים, כוכבי מוסיקה או חוקרים שעוברים למגזר הפרטי לצורך פיתוחים כאלה ואחרים. כעיקרון זה נושא שראוי לפיתוח ומחשבה. אבל… זה מצריך ריכוז ופחות עבודה אחרת שיש לעשות. אז בפעם הבאה

  12. קק המקק:

    אין הרבה הבדל בין חוקרים באוניברסיטה לבין רופאים בבית חולים ציבוריים. אלה עושים ניסויים על עכברים ואלה עושים ניסויים על ציבורים

  13. עידו:

    עודד י.,

    אני מסכים איתך שהרבה מאוד עובדים בשירות הציבורי לא משתכרים ברמה שמגיעה להם. אני גם מכיר בבעיה שתמיד נצטרך עובדים עם תחושת שליחות מסויימת כי לעולם לא נוכל להציע להם תנאים יותר טובים מכל האפשרויות האחרות שלהם (מה שלא אומר שלא צריך לשלם להם יותר ממה שמשלמים להם עכשיו בהרבה מקרים). תמיד נצטרך להסתמך עליהם שלא יתפתו ללכת לעשות את בוכטות הכסף שהם בהרבה מקרים יכולים לעשות (או שיחזרו לשירות הציבורי אחרי שהם יעשו אותן).

    אבל ההתרעמות שלי נובעת מהעובדה שהמרחק בין ההכרה הזו להצהרה שמשתמע ממנה שמגיעות לחוקרים באוניברסיטה משכורות נמוכות כי להם יותר מעניין בעבודה מאשר לחוקרים בחוץ (פחחחחחחחח) הוא לא בר גישור באמצעים לוגיים שאני מכיר. צריך להיות בעל דמיון פורה ועוורון אקוטי במיוחד כדי לבצע את הקפיצה הזו.

  14. לינקים 12.8.09 « Jeronimo שירותי תוכן ברשת:

    […] […]

  15. שושי:

    הוא התנדב לעודד אותנו במלחמת לבנון השניה ורץ בשביל זה כמה ימים בין הטילים.
    ובין לשונות רעות שקנאו.

  16. איזדורה | מאבד תמלילים - הגלוב:

    […] הוא הופיע בה וניגן כמה שירים. כתבתי עליה בזמנו – הנה כאן. אבל אז לא כתבתי את כל מה שקרה באותו האירוע וכעת, בעקבות […]

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: