במירוץ נגד הזמן

שלא תחשבו שלא שמתי לב שקצב העדכונים בגלוב צנח לו. שמתי לב.

כמו שאני רואה את זה, יש שתי בעיות. הראשונה היא חשבון הטוויטר שלי. אין מה לעשות, אם פעם מצאתי איזשו קישור למשו, והייתי עושה ממנו מטעמים באיזה פוסט חביב – גם אם הוא היה מסתכם בשתי שורות – היום הוא הופך למסר קצרצר ובזה זה נגמר. רוצה לומר, מי שאומר שטוויטר לא בא על חשבון כתיבה בבלוג טועה. אני לא אומר שאפשר לזרוק את הבלוגים לים רק כי יש טוויטר בעולם (טענה שנשמעת פה ושם), אלא שז'אנר מסוים של כתיבה בבלוג, ז'אנר ה"לינק, פאנץ', 'תראות", נחטף לטוויטר ומה שנשאר לבלוגים הוא ההגיגים הארוכים יותר. לפחות אני מרגיש שכך זה אצלי.

הבעיה השניה היא מחסור כרוני בזמן. אני רודף אחרי הזנב של עצמי. זה אולי יישמע מוזר אבל אני יודע מה אני עומד לעשות כמעט בכל יום עד תחילת נובמבר. כן, זה די נורא ואף מעט מדכא, אבל זה המצב. ערימת המשימות, המטלות והמחויבויות שלקחתי על עצמי מחייבות אותי לסוג של משמעת ספרטנית. התוצאה: אני חי בספרטה. העובדה שבאחרונה ביליתי שבועיים בקרבה אינטימית לשירותים לאחר ששני וירוסים (!) תקפו אותי, האחד אחרי השני (!!), לא ממש מסייעת לי.

אז מה אני רוצה? שום דבר, בסך הכל הרמתי לרגע את הראש מתוך המים כדי למסור לכם ד"ש חם, לשמוע מה שלומכם, ממצב, איך העניינים, לומר שלא שכחתי אתכם, אני מתגעגע, אבל אתם יודעים, פפפףףף, מי מכיר אתכם בכלל.

11 מחשבות על “במירוץ נגד הזמן

  1. אין אפשרות לסינדיקציה של תכנים מהטוויטר לבלוג ולהיפך? כלומר, תיאור קצתר בטוויטר, תיאור ארוך מעט יותר בבלוג?

  2. קודם כל תהיה בריא
    שנית – נשמח גם לקרוא את הגיגי הטוויטר שלך פה. הפוך אולי יותר בעייתי בגלל מגבלת התוים, אבל משם לפה אפשרי. יעזור לאנשים כמוני שאינם מוכנים להיכנע לטוויטר הזה.

  3. למרות שאיני מסכים תמיד עם שאתה כותב, אני מתענג על הדרך בה אתה עושה את זה..לא סתם אוהב, מתענג – החלום שלי הפוך משלך: לכתוב בעברית כמו שאני כותב באנגלית, או סתם כמו שאתה כותב בעברית.

    תרגיש טוב, ואל תנטוש!
    זיגמונד

    @ אודי ואלעד: אם היו"ר ירצה להגשים את משאלותיכם – אז כן זה אפשרי, בעזרת הפלאגין הזה.

  4. אני חייב לומר שהתרגשתי מ"קפצתי להגיד שלום" שהבאת כאן. בקשר לעומס, אני מזדהה, רק שאצלי זה נגמר עוד שלושה שבועות ואז אני בגן עדן.
    תרגיש טוב, תחזיק מעמד. שבת שלום שכולה פףףףףףףףףףףףףףף

  5. משמעת עצמית… איפה קונים כזה?
    גדול עליי הטוויט – מרגישה קיפוח. בבקשה אל תנטוש את המוגבלים (תרתי משמע – שברתי רגל)

  6. שמור על עצמך, תפרסם באיזה קצב שמתאים לך. עדיף ככה מאשר עוד העלמות ארוכה ארוכה.

    אם מה שאלעד הציע ניתן ליישום קל (ההצעה של זיגמונד?) זה יהיה נהדר גם לסרבן הטוויטר הכותב תגובה זו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *