שבוע קשה עבר על התקשורת ועל אלו שמנסים לכתוב על התקשורת בין השאר מכיוון שבשבוע בו מתאבד דודו טופז, קשה מאוד להתעלות מעל הרעש וההמולה שסיפור כזה מייצר. זו הסיבה שאתמול בלילה שלחתי מייל שפוף לשוקי טאוסיג, עורך אתר "העין השביעית" בו כתבתי שלראשונה מאז שהתחלתי לכתוב טורים עבור "העין", אין לי על מה לכתוב. חיפשתי, חיפשתי ולא מצאתי.
בבוקר קנו לי "ידיעות אחרונות" בו גיליתי שאני זועמים ושהשבדים חוצפנים. מכאן והלאה, המלאכה היתה קלה יותר.
אגב, אני מגנה מראש ובדיעבד את כל מי שלא יגיב. שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם.
השבדים באמת חוצפנים. אוגוסט עכשיו ולהם נעים. אפילו יש בריזה. אנטישמים.
מרגוליס (1): למרות התגובה שלך אני מגנה אותך בגין קנאה בסקנדינבים אנטישמיים. ראה עצמך גנוי.
אני מגנה את השבדים על זה שהם חשבו על זה לפנינו. מלחמה יכולה מהיום גם להציל חיים. אני מגנה מלחמות שבהן לא משתמשים באיברים של אויבים (האיבר של האויב שלי הוא החבר שלי וכדו')
אל דאגה.
יחידות ההעלבות מיוחדות של המוסד כבר עושות את דרכן לאירופה כדי שממשלת ישראל תוכל להודיע שהיא תגיב בזמן ובמקום הראויים לכך.
אני מביעים צער כבד
חנן (5): אני מגנה אותך בגין הפגנת צער שאינו אותנטי. אל תשאל איך אני יודע.
אני יודע.
אבל אני הומניסט. אז אתה יכול לנסות שוב.
אני מגנה את הגינוי שלך בחזקת אינסוף באאאארזל!
הגיעה הודעת גינוי ממשרד החוץ השוודי, ודוברו, השף השוודי:
http://twurl.nl/b3kgpu
יש לזה גם גירסה סאדו-מזוכיסטית?
המאזוכיסט שאוהב להיות מגונה ובן זוגו הסאדיסט שמגנה אותו עד זוב דם.
דוקטור, יש לי בעיה: אני מאוד אוהב וולבו, טלפונים של סוני אריקסון, ומדי פעם אני נוהג לעיין בקטלוג של איקאה. מה לעשות?
ובכייין ר"ש, אתה מדיכאת את הייצר, מידכאת אותו עד שהוא מידוכאיית לחלוטין.
קח בבקשה שני צלסטיקינין שלוש פעמים ביום מתחת ללשון ופעם אחת מתחת אוזניים ומיד עוברת בעיה.
פציינט הבא!
נו, שיגידו תודה השבדים שאיווט לא בא אליהם להראות להם באופן אישי איך נראים אנשים שגנבו להם את האיברים.
פעם, רץ סיפור בחוג לפסיכולוגיה בת"א על קורס שהחליט לעשות ניסוי במרצה שלו. המרצה נהג להתהלך על הבמה מצד לצד והתלמידים החליטו שבכל פעם שהוא יגיע לצד ימין של הבמה הם יפגינו התעניינות רבה בדבריו ובכל פעם שהוא ינדוד לצד שמאל הם ישדרו אדישות וחוסר עניין בשיעור. מהר מאד המרצה נשאר אך ורק בצד הימני של הבמה בהדגמה חיה של התניה תת הכרתית או משהו כזה.
אישית, אני חושב שזו אגדה אורבנית, אבל מאמין שזה בטח יפעל אם מישהו ינסה את זה.
הקשר לפוסט? פשוט שמתי לב פתאום שהתגובות כאן הן ברובן מזן מסויים ומאד ספציפי. לא שלא כיף לקרוא אותן, אבל בד"כ בתגובות לבלוגים אני רואה הרבה פחות הומוגניות. מין אבחנה שכזו שאינה קשורה בשום פנים ואופן לשבדים. מצטער אם הרסתי למגיבים או ליו"ר את המתיחה באמצע.
מה שמגוחך פה הוא העובדה שלא מדובר ב"מאמר" ב"עיתון". דיברתי עם חבר שחי שנים בשבדיה והעיתון המדובר הוא משהו ברמה של עיתון שמחולק בסופר, משהו קצת מתחת ל 24 דקות. לפי היחס הזה, השבדים היו צריכים לדרוש גינוי מכל מקומון ישראלי שהיה מזכיר באותה כתבה "מתנדבות שבדיות" ו"אווירה חופשית".
אני דורש שמדינת ישראל תגנה את הגלוב והנהלתו על ביזוי המטבע הלאומי של יוון. די לדרוך על הדראכמה!
איך קוראים למסאג'יסט שוודי? מעסה מגונה
זו הבעיה עם עודף הפולנים שיש לנו במדינה. מצד שני בתור מרוקאי, גם אנחנו טובים בלהיעלב.
ניו זילנד מבקשת התנצלות ממשלת ישראל על כך שידיעות אחרונות האשים את תושבי ניו-זילנד באכילת כלבים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3763885,00.html
ממתי ממשלות אחראיות לפרסומים של עיתונים פרטים?
נו, איה, באמת. ישראל לא מבקשת התנצלות, אלא גינוי, שזה משהו אחר לגמרי והרבה יותר הגיוני. כלומר, אני חושב. לא?
בתור בן לעדות המזרח וכו'
זה לא משנה מה יגונה או לא יגונה על ידי כל גוף שבדי כזה או אחר. ברגע שהשקרים האלה יצאו לאור, הם ימוחזרו מתישהו על ידי גורם טיפה יותר אמין ואז על ידי גורם טיפה יותר אמין וחוזר חלילה, עד שהם יהפכו ל"דבר ידוע" ואז נדפקנו. ככה עבדה האנטישמיות (וככה גם עובדות אגדות אורבניות).
יכול להיות שההתעקשות על גינוי זה נסיון לשים את המאמר(ים) הללו באור הזרקורים, כדי שכמה שפחות אנשים יחשבו על הטענות האלה בלי לחשוב "רגע, הישראלים לא עשו מזה ביג דיל מתישהו?"
…ואם להיעלב לא יעזור, תמיד אפשר לשרוף כמה דגלי שבדיה ואיזו שגרירות ככה. זה עובד בשביל המוסלמים, לא?
טוב. התאפקתי כמה שיכולתי, אבל אני נאלץ בכ"ז.
הדוגמא שלך על מה שאבו מאזן אמר היא לא כ"כ טובה. דווקא לזה יש משמעות. הנה מה שהוצהר בוועדת הפת"ח האחרונה (תורגם ע"י אתר memri.org):
”צריכה להיות התנגדות מוחלטת, שממנה אין כל נסיגה, להכרה בישראל כ‘מדינה יהודית‘, כדי להגן על זכויות הפליטים וזכויות בני עמנו בצד השני של הקו הירוק [כלומר בישראל].“
וזה בדיוק העניין. הכרה והכרזה של הפת"ח בישראל כמדינה יהודית מסלקת את זכות השיבה כנושא לדיון במשא ומתן. אפשר להתווכח אם יש או אין זכות שיבה, אבל ברור לפלשתינאים מה אומרת הכרה כזו. מכאן ההתעקשות (המוצדקת לדעתי) של ממשלת ישראל הנוכחית (הלא מוצדקת, לדעתי) לנושא ההכרה. אבו מאזן יכול לשחק עם רטוריקה של "אנחנו לא נגדיר אתכם ואתם לא אותנו" עד שיכחיל גרונו, אבל הוא מבין היטב את המשמעות של הדברים.
וסליחה שהכנסתי פוליטיקה לדיון.
עופר (22): את כל מה שהיה לי להגיד בנושא הזה, כתבתי כאן.
וגם אז לא הסכמתי 🙂 יותר מזה, מאז הפוסט ההוא, התכנסה וועדת הפת"ח, וסירובה להכיר וגו' התבררה כיותר מסתם סמנטיקה (כמו שכתבתי). בדיוק מה שהוא אמר: הכרה בישראל כמדינה יהודית חותרת תחת הזכות הלגיטימית (לדעתו) של הפליטים לחזור לעכו, יפו, ושאר הערים והכפרים הערביים. שוב, אני לא טוען בעד או נגד זכות השיבה שלהם (למרות שאפשר להבין מה דעתי, אני חושב), אני רק אומר שבדוגמה הזו, יש כן משמעות למה שנאמר ומה שלא. יש שם משנה רעיונית סדורה למה "מדינה יהודית" לא תצא מפיו של אבו מאזן (לפחות עד להסכם הסופי). מותר לו, רק צריך להתייחס לזה, לא להתעלם בפילפולים של "לא צריך אותו, אנחנו נגדיר את עצמנו". היה לנו דווקא חשוב מאוד שיגדירו אותנו כ"מדינה יהודית" בהצעת החלוקה של האו"ם (ואכן הביטוי מופיע שם, כמו גם במגילת העצמאות). את התוכן של "מדינה יהודית", זה כבר עלינו (מה שזה לא יהיה).
אני חושב שהכנסת ההתממות של אבו מאזן לאוסף הדוגמאות היא לא נכונה. לדעתי מה שהוא אומר זה לא "תגדירו את עצמכם איך שאתם רוצים רק תחתמו איתי כבר על הסכם שלום", אלא יותר משהו בסגנון "כל עוד אתם מגדירים את עצמכם כמדינת היהודים אתם לא ישות לגיטימית בעיני ולכן אני לא רואה עצמי מחויב לשום הבטחה או הסכם שאחתום מולכם".
וואו, לקח לי יותר מידי זמן לנסח את התגובה הזו, מסתבר
🙂
אתם מעוותים את מה שהתרחש אז (בייחוד אתה, רגשות מחושבים, שמכניס לאבו-מאזן מילים לפה שאותם הוא לא אמר).
נתניהו התעקש שכתנאי למשא ומתן על הפלשתינאים להכיר בישראל כמדינה יהודית ואבו-מאזן ענה משהו בנוסח: "מה אכפת לי איך אתם מגדירים את עצמכם? תגדירו את עצמכם כגלדיולה צבעונית. מה זה התנאי הזה?", והוא צודק 100%.
אם במשא ומתן אבו-מאזן יגיד זכות השיבה, שנתניהו יגיד לו "חפש ת'חברים שלך. אין זכות שיבה", ובזה נגמר העניין. אבל להגיד "אני לא מדבר איתך עד שאתה לא תכיר בהגדרה שלי את עצמי", זה דבר מטופש וילדותי. אני לא צריך את ההכרה של הפלשתינאים בכך שכאן זו מדינה יהודית. אני צריך שיחתמו על הסכם. הסכם חותמים אחרי משא ומתן ומשא ומתן אי אפשר לנהל כאשר מציבים תנאים אידיוטיים לתחילתו.
לכן הדוגמה הזו היא פיקס אותו הדבר כמו הדרישה שהאפיפיור "יביע צער" ושהשבדים "יגנו". מה אכפת לי מהצער של האפיפיור? אכפת לי שבפעם הבאה הוא לא ימנה ארכיבישוף אנטישמי, מזה אכפת לי. אבל "הבעת צער?" מה זה זה?
אוי, תמימות קדושה. יש בשמאל (ואני בפירוש מכליל את עצמי בקבוצה הנכחדת הזו) נטיה להתעלם מהרטוריקה של שכיננו. תראה מה קרה מאז קמפ דיוויד של ברק. הוא הציע להם את מזרח ירושלים, והשמיים כאן לא נפלו. מסתבר שעם ישראל (חלקו לפחות) מוכן להתפשר בנושא הזה. ולא בגלל שערפאת דרש, אלא שנעשתה עבודת הכנה פנימית, ציבורית, לזה שנאלץ לוותר על חלקה המזרחי של ירושלים. כשאולמרט דיבר על זה, קשה היה למצוא את זה אפילו בעמודים האחוריים של עיתוני הארץ (הישות, לא העיתון).
לא, אני לא צריך שאבו מאזן יכיר בישראל כמדינה יהודית. אני צריך שאבו מאזן יכין את העם שלו לכך שאת המפתחות לבתים ביפו הם יאלצו למסגר ולתלות על קירות ביתם בחאן יונס, כי הם לא יחזרו ליפו. וחוסר ההכנה הפנימית שלהם להכרה בכך שיש כאן מדינה יהודית ש*תשאר* כאן, ותשאר כאן יהודית, באה לידי ביטוי מובהק בוועדת הפתח האחרונה (אני צריך כבר לעשות קונטרול-סי על הביטוי הזה). כשאבו מאזן יוציא את המילים "מדינה יהודית" מפיו, אדון אבו-פלוני יבין שיכול להיות שכל מה שנותר לו זה להתגעגע. הכרה פלשתינאית במדינה יהודית (לא הגדרה, הכרה) תביא להכרה של שני הצדדים, שבסופו של דבר יהיו כאן שתי מדינות: יהודית ופלשתנאית. ולא פלשתינאית, ודו-לאומית. יש להם זכות להגדרה עצמית, וגם לנו. אני מכיר בזכותם להגדרה עצמית, שיכירו גם הם. מדינה דו-לאומית לא תביא (או תביא ומיד תחסל) את מימושה של הזכות הזו שלי.
עופר (29): חלאס עם ההתנשאות. כשהוא יחתום על הסכם הוא יחתום על הסכם ואם הוא לא ירצה לחתום הוא לא יחתום. העובדה שהוא לא עושה מספיק "עבודת הכנה לעם שלו", היא לא סיבה מספקת לא להיכנס למשא ומתן. אפשר לחשוב איזו עבודת הכנה מדהימה היתה פה לפני פינוי סיני. כל הדרישות המקדימות האלו הם תירוצים ותו לא.
אני חוזר ואומר: לא תהיה כאן זכות שיבה, אף ראש ממשלה לא יתן זכות שיבה ובצדק. מכאן ועד "תעשה עבודת הכנה ואז נדבר איתך", המרחק גדול.
טוב. נחכה לטריבונל הבינלאומי, ספרד, שבדיה, אנגליה, שיחליט. אם אנחנו לא נתעקש, כבר עכשיו, אף אחד לא יעשה בשבילנו את העבודה. כמו שלא הבנו שמה שערפאת אומר לעם שלו זה מה שיקרה, ככה אנחנו מתעלמים ממה שאבו מאזן אומר (ולא אומר) לעם שלו. יהיה בסדר, ההגיון ינצח. אותו הגיון של המתאבדים באוטובוסים.
סבבה. סגרנו את הנושא, ואני אפסיק להתנשא (סליחה על זה, דרך אגב).
אם הייתי כותב לפני המרכאות "משהו בנוסח" אז זה היה בסדר? אה, בעצם כתבתי משהו בסגנון. באמת סליחה.
אני חושב שהגיע הזמן להחליט ולדבוק בהחלטה, שוודים או שבדים?
רגשות מחושבים (32) – טוב נו, מה עכשיו? אתה נעלב לי?
אפשר להחרים את כל הסרטים ה"משוודים".
לא, לא. ההוכחה שלא נעלבתי זה שלא דרשתי לא גינוי ולא התנצלות.
כדאי שאתחיל לכתוב את מספר התגובה שאני מתיחס אליה. אוף. (מתייחס לתגובה 36 שהתייחסה בתורה לתגובה 34).
ולשנות את הכינוי שלי לרגשות מחושבים לאט.
גנה אותי יו"ר
גנה אותי לאט
גנה אותי מעט
גנה אותי עכשיו
אתה ור"ש יחדיו
גנה אותי מהר
גנה אותי יותר
גנה אותי היטב
אחרת אעלב
אדי אותי לאט
אדי אותי מעט
אדי אותי עכשיו
אדי אותי יחדיו
אדי אותי מהר
אדי אותי יותר
אדי אותי היטב
אחרת אני אאדה אותך היטב
מבחינתי, אין הבדל בין סחר באיברים לבין אדי באיברים
גינוי שוודי רשמי מוסיף את קול ממשלת שבדיה, לאלו שמכחישים את ארוע. זה נותן קונטרה ליכולת של מוסלמים בשוודיה שמפיצים תעמולה אנטי ישראלית להסתמך על ה'תחקיר' המדובר כדי להשפיע על דעת הקהל. מכיוון שרוב האנשים (בארץ או בשוודיה) חסרי יכולת חשיבה עצמית, הם מאמינים במידה מסויימת למה שמי שמופיע בעיתון / טלוויזיה אמר להם. לכן חשוב לפרסם גינויים.
בניגוד לעמדתך, לדעתי עניינים הצהרתיים הם לא עניין של מה בכך, גם בנושאי דעת קהל וגם בנושאי פוליטיקה, אלא יש בהם "עיצוב" של גבולות השיח. לדוגמא הפוליטית – אם אבו מאזן יכיר במדינת העם היהודי, הוא יסונדל ולא יוכל בכלל להגות את עניין זכות השיבה. זה דבר שהרבה יותר עדיף לנו לסנדל מראש, מאשר להגיע לוויכוח המהותי במו"מ.
אתה מתכוון יסונדל כמו רבין שאמר שלא ירד מרמת הגולן? או כמו שרון שאמר שלא יפנה ישובים? או כמו בגין שאמר "אף שעל"? או כמו ביבי שאמר שאסור לדבר עם ערפאת?
כן, נורא חשוב לסנדל את אבו-מאזן כי ברור שמהרגע שאתה אומר משהו – זה סופי! זהו! אין דרך חזרה! אף פעם!!
נורא חשוב.