כך תכתבו תוכן לאינטרנט

אתמול קראתי בעיון את עצותיו של אסף דותן באתר השיווק של “דה-מרקר”, שמתגלה כפנינה אמיתית בכל הקשור לטקסטים וכותרות הזויות במיוחד (כמו זו, המכריזה על אסון תדמיתי – לא פחות ולא יותר. לא עדיף להשתמש ב”שואה”? אני מתכוון, אם אנחנו כבר בעניין של אנדרסטייטמנט). בכל אופן, הטקסט של דותן מספק שורה של עצות לארגונים אשר כותבים טקסטים באינטרנט. לזכותו של דותן ייאמר שהוא מפרסם את הטקסט שלו אחרי שורה של טקסטים דומים המציעים, מסבירים, מנהירים ומבהירים “איך לכתוב תוכן לאינטרנט” (אפילו התייחסתי בקצרה לטקסט מהז’אנר הזה).

כיוון שאני עוסק בפרסום תכנים באינטרנט מזה מספר שנים, אני סבור שאין מומחה גדול ממני לפרסום תכנים באינטרנט. משום כך, אני מודה לכל קודמיי אשר הכינו את הקרקע, אבל הגיע הזמן לעשות סדר. זוזו הצידה.

כך תכתבו תוכן לאינטרנט

1. יש להשתמש במקלדת: על האינטרנט בניגוד, נניח, לדף נייר או סלע, אי אפשר לכתוב בעט או בצבעי גואש. לכן חשוב להצטייד במקלדת באמצעותה תקלידו את הטקסטים לתוך המרחב הקיברנטי.

2. אותיות אהוי: כותבים רבים, אשר כותבים לאינטרנט, מעדיפים לחסוך באותיות אהוי בשל קונספציה שגויה לפיה גולשים לא אוהבים אותיות אהוי. מחקרים שבוצעו באחרונה בגרוזיה (לשעבר גרוזיה) גילו כי הגולשים דווקא אוהבים את אותיות אהוי ולכן יש להשתמש בהן כמה שיותר. לדוגמה:

“חלונות היא מערכת הפעלה דפוקה. בלינוקס זה לא היה קורה. יו, הוי אה הא, ווי ווי ווי!!”.

3. קישורים: האינטרנט היא לא כמו, נניח, אבוקדו. היא מאפשרת לקשר מתוך טקסט מסוים למקום אחר ובכך ליצור אינטראקטיביות רב-רבדית אשר רומזת לטקסטורות מולטי-קונצרטינות שפועלות על הגולש ברמות תודעה שונות. לכן, השתמשו בקישורים. זה אחלה.

4. פונטים: השתמשו בהם.

5. כותרות: גם בהן.

6. אפיינו את הקהל: באינטרנט, בניגוד נניח, לחרסינה, משתמשים כל מיני אנשים מכל מיני סוגים. למשל נשים. אי אפשר להתייחס לנשים כמו שמתייחסים לגברים כי, אתם יודעים, אין להן ת’דבר הזה שם למטה. לכן, חשוב לאפיין את הקהל שלכם ולפנות אליו בשפה שהוא מבין. לדוגמה, אם אתם כותבים לנשים, צריך לכתוב בעדינות, ברכות, ובצבע ורוד. לעומת זאת, אם אתם כותבים לגברים, חשוב להדגיש אלמנטים של כוח, עוצמה וגיר חצי אוטומטי.

7. מיקוד בקורא: אחרי שגמרתם לאפיין את הקהל, נסו להיכנס לנעליו. זה יכול להיות מסריח, בייחוד אם הקהל שלכם הולך עם הנעליים שלו כבר הרבה זמן, אבל אין ברירה. באינטרנט, בניגוד, נניח, לקינואה, לפעמים עושים דברים שלא רוצים. זה אחד מהם. אחרי שתכנסו לנעליו של הקורא נסו להבין למה הוא קורא את הטקסט שלכם. הבנתם? מעולה. אל תספרו לאף אחד. זה סוד. שששששששש!

8. ערך מוסף: תנו לקורא אחד. או שניים, אל תהיו קמצנים. זכרו: הקורא הוא המלך. או שזה התוכן. המממ הפלטפורמה? המפרסם. זכרו, המפרסם הוא המלך ולכן אתם חייבים לתת למפרסם ערך מוסף. אלא אם כן אתם המפרסם. ואז אתם לא צריכים לתת לעצמכם ערך מוסף. למעשה זה מסוכן. זה עלול להוביל למעגל הרסני בו אתם מנסים לתת ערך מוסף לעצמכם בעוד שעצמכם מנסה להוסיף ערך מוסף על המוספנות שתיספתם לעצמכם קודם לכן. היקום יקרוס לתוך עצמו. זה לא טוב. אבל אם אתם לא המפרסם – תנו ערך מוסף. זכרו. הקורא הוא המלך. או שזה התוכן?

9. הדגשה: יש להדגיש את המילים החשובות במשפט. זה מקל על הקורא להבין מה חשוב ומה לא חשוב. אתם מבינים, הקורא הוא מ-פ-ג-ר. כלומר, היום נהוג לומר “מאותגר”. הוא מ-א-ו-ת-ג-ר. אבל אל תתייחסו אליו כמו אל מפגר. הוא ייעלב. ביניכם ובין עצמכם אתם יכולים לומר: “כמה שהקורא שלי מפגר” אבל כלפי חוץ כתבו בנימוס. לדוגמה: “הנה כעת אסביר לך באריכות אך בסבלנות, למה התכוונתי בכך שכתבתי שהשעה עכשיו היא שלוש. אחר הצהריים. יו, הוי אה הא, ווי ווי ווי”.

10. “המדיום הוא המסר”: זה משהו שמרשל מקלוהן אמר. אף אחד לא מבין את זה. כלומר יש כאלו שמבינים את זה אבל את העניין הזה עם מדיום קר וחם? את זה באמת אף אחד לא מבין.

58 מחשבות על “כך תכתבו תוכן לאינטרנט

  1. סליחה, גיר חצי אוטומטי?

    איזה מין גברים אלה? גברים אמיתיים, אבל אמיתיים באמת, זה לפחות אופנוע 1280 פיקסל על מעבד קוואד-קור 3.2 ג’יגה. אז שלא יעבדו עליך

    חוצמזה. מקלוהן…. חם, קר, WTF? אינעל המרשל

  2. ותזכרו תמיד שאיפה שאתם עומדים, אתם גם יושבים, וזה יכול להיות מסריח, אם אכלתם טונה או פסוליה קודם.
    ושההעוויה קובעת את התודעה.

  3. דווקא חשבתי שהבנתי פעם את הקטע עם מדיום קר וחם, אבל עכשיו גרמת לי לפקפק בעצמי. אוף.

    [אתה לא באמת גרמת לי עכשיו להעביר את “להבין את המדיה” ממדף הספרים שבסלון אל המדף בשירותים, נכון? המממ, בעצם אתה כן]

  4. מנהיר זה לא הדבר הזב שאובליסק מסתובב איתו על הגב? זה שאף אחד לא יודע בשביל מה זה טוב אבל כולם רוצים שיהיה להם אחד? הכי תוכן באינטרנט

  5. כמה טיפים ששכחת:

    א. בכתיבה של כל טקסט מומלץ להשתמש בצבעים, בעיקר בשחור ובלבן.
    ב. מומלץ להשתמש בסימני פיסוק, אם כי לא יותר מדי אך גם לא פחות מדי. הכי טוב משהו באמצע בין יותר מדי לבין פחות מדי, אבל שיהיה במידה.
    ג. חשוב מאד לא לומר דברים מיותרים, ולא לחזור על עצמכם, אם כי חזרה על מסרים הופכת אותם משכנעים יותר, לכן לפעמים כן כדאי לחזור על עצמכם, כל זמן שאתם לא אומרים דברים ברורים מאליהם ואז אומרים את זה שוב או משתמשים במשפטים ארוכים מדי.
    ד. לצרכי SEO יש להשתמש ב-מקפים.
    ה. מומלץ מאד להשתמש בתמונות, הילדים והדיסלקטים מתים עליהן. כמו כן, מומלץ להשתמש בכיתובי תמונה כדי שאפשר יהיה להבין מה רואים בתמונה.
    ו. תמונה אחת שווה אלף מילים וקלישאה אחת שווה -500 מילים.
    ז. מילה לא יפה. חשוב מאד לא להשתמש במילים לא יפות.
    ח. נקודה בסוף משפט מחזקת את המסר שלכם.
    ט. השתמשו בפיסקאות. הן יגרמו לטקסט שלכם להיראות מקצועי יותר.
    י. תעשו רשימות של טיפים. הן יעזרו לכם להסתיר את העובדה שקשה לכם לכתוב טקסט קוהרנטי באורך של יותר מ-100 מילים.

  6. שכחת לציין את העניין הזה של פיסקאות. האינטרנט הוא לא כמו ספר של ג’ימס ג’וייס או איזה פריק אחר שחושב שאפשר לקרוא 400 עמוד בלי לעצור אפילו לרגע לנשום. אנשים שגולשים באינרטרנט אוהבים לנשום. זה כיף. כמעט כמו פורנו. שהוא דרך אגב המלך. אה, איפה הייתי? אה כן, כפתור הenter נוצר לנוחיותך. השתמש בו.

    ויפה שעה אחת קודם.

    דרך אגב, לול!

  7. תודה על פוסט מאלף, מאיר עיניים ומחכים. למדתי הרבה. בעיקר למדתי ששווה לחכות לפני שרצים לכתוב פוסט תגובה על שטויות באינטרנט, כי יש סיכוי שמישהו כבר יעשה את זה במקומך.

  8. יובל היקר, שלום.

    לאחר שלמדתי לצייר על האינטרנט עם מקלדת במקום בגואש (תודה על הטיפ, זה עובד הרבה יותר טוב, ואני מוציא פחות כסף במוסך של האינטרנט שלי!!!), אני כותב לך תגובה על כתבה מעניינת ומעמיקה בנושא איך לכתוב תוכן לאינטרנט.

    עד עכשיו הייתי כותב לאבוקדו שלי (בעיקר בגואש, כמו שציינתי), אך לאחרונה גיליתי שהוא לא כל כך מתעניין בכתיבה שלי והחלטתי לנסות את מזלי באינטרנט. הכתבה שלך האירה את עיניי ואני עכשיו מחפש כתבה נוספת שתסביר איך לכתוב תגובות לאינטרנט.

    אשמח אם בעתיד תפרסם גם כתבת המשך שתפרט את ההבדלים בין האינטרנט לבין האבוקדו, ואיך בוחרים אינטרנט בשוק.

    בברכה,
    אלון.

  9. כמו שבוחרים אבטיח- נוקשים עליו, לא מסיקים מזה כלום, ואז בוחרים באופן ארעי לחלוטין

  10. חם-קר:
    עזבו, גם כשסוף סוף מבינים את זה, מבינים שמכל הרעיונות שלו זה כנראה אחד הגרועים.

  11. אסון תדמיתי לאתר השיווק של דה מרקר באינטרנט
    מוקדם יותר היום העלה “היו”ר” יובל דרור בלוג לאתר שלו ובו ביקורת ארסית על טור שהתפרסם באתר השיווק של דה מרקר. הערכות זהירות מדברות כבר עכשיו על זעזוע תדמיתי קשה לדה מרקר, עם זליגה מסוכנת לאפשרות של קריסה תדמיתית כוללת של “קבוצת” הארץ.
    מומחי סושיאל מדיה הוזעקו לזירת האירוע ובשעה זו הם עמלים על הקמת קבוצות פייסבוק אותנטיות, ביניהן “גמני חושב ששיווק דה-מרקר זה הצ’טרולט הבאאאאא פחחחחח ווייי!!”

  12. תוכן? תמונה שווה אלף מילים, ראו את עמוד השער של הטוש. תמיד, אבל תמיד, בר רפאלי מציצה שם.

  13. וואו, זה אחד הטקסטים היותר טובים שקראתי לאחרונה. או כפי שאני אוהב לקרוא לזה: זבל ממדרגה ראשונה (תשאל את מורד שטרן).

    מרשל מקלוהן? זה לא במקרה אותו מקלוהן שטען שחזרנו לחיות בשבטים? אני במקומך הייתי בוחן כל מילה שלו בשבע עיניים. אם כי אם הוא עלה על זה שהנמען הטלוויזיוני פאסיבי הוא לא יכול לטעות עד-כדי-כך…

    תודה לך על שיפור המצב-רוח, ולשי ענבל שהביאני עד הלום.

  14. רק רציתי להשוויץ ולהגיד שבמהלך הלימודים היו חמש דקות תמימות שבהם באמת, אבל באמת, הבנתי את הסיפור הזה של מדיום חם וקר.

  15. הכי חשוב שתהיה תמונה של בחורה (למשל בר רפאלי) או של מפורסם אחר שהשתמט, כדי שתהיה המון תנועה והמון טוקבקים. לחילופין אפשר לשלב משהו של מיקרוסופט זה תמיד מביא את אנשי הלינוקס.

  16. לול! ותוגבה מס’ 22(ציונה)- האינסטינקט שקיבלתי מפורצ’אן לא להקליק על לינקים לפני שאני יודע לאן הם מוליכים הציל אותי.
    והתשובה לגבי מדיום חם וקר-היא שהתשובה לגבי מדיום חם וקר, היא התשובה לגבי מדיום חם וקר.

  17. לא מובנת לי ההגחכה של העצות של דותן (שאין לי מושג מי הוא בכלל). די ברור שהתובנות שלו מיועדות להדיוטות, לא למבינים. למי שרוצה להתחיל ביצירת תוכן אינטרנטי ולא יודע את הבסיס.

    רוב האנשים שאני מכיר יכולים לכתוב זאת בצורה יותר טובה, מעניינת ומתומצתת. אבל אני מניח שהוא לא כותב את זה לאנשים שאני מכיר. הם לא קהל היעד שלו. הדיון כאן מדמה דיון פרופסורים למתמטיקה על שיעור המלמד את לוח הכפל של מורה בכיתה ג’.

    SAYING THAT, מאוד שעשע אותי עניין, ה”אינטרנט, שלא כמו אבוקדו”. אבל מבחינת משקל סגולי הביקורת הזו מכוונת לאייטם שהוא בעצמו חסר משקל משמעותי – אז ערכה לא יכול להיות גבוה מערכו של האחרון (שלא מבחינה בידורית).

  18. GK – אני מודה לך על התגובה שלך שהייתי בטוח שתגיע בסביבות התגובה ה-11 ולא 41. כיוון שחיכיתי לה, גם התשובה שלי מוכנה. הנה היא:

    בישראל של 2010, אף אחד לא זקוק לטקסטים האלו. מי שכותב טקסטים כאלו או מזמין ממישהו טקסטים כאלו (“כך תכתבו באינטרנט”) מדמיין איזה ארגון קטן או בינוני, שבדיוק עכשיו נכנס לרשת, ואפעס, לא יודע מה לעשות עם האינטנטרנטרנט הזה ואיך כותבים לו.

    תשכח מזה.

    זה היה נכון, אולי, לפני עשר שנים. בישראל של 2010 אין ארגון ש*עכשיו* נכנס לרשת, אין ארגון שלא מבין שכתיבה באינטרנט אינה דומה לכתיבה של עלון שנדחף לתיבת הדואר של האזרח. אם הוא בכל זאת כותב כך, זה בגלל שהוא לא מוכן להשקיע כסף, זה לא בראש שלו או מכל סיבה אחרת – חוץ מאשר זה שהוא לא מבין – וכעת, בעקבות הטקסט שמסביר לו איך לכתוב, הוא ידפוק בראשו ויאמר “וואלה!! איך לא חשבתי על זה קודם!!”.

    לכן, הטענה שלך כאילו אין בעיה עם הטקסט של דותן (ושאר הטקסטים מהז’אנר הזה) כיוון שהם פונים אל החדשים, המוגבלים, אלו שאינם מבינים וזקוקים להדרכה סבלנית (השתמשו בכותרות, השתמשו בקישורים, בחרו בצבעים נעימים, הוסיפו מקפים), היא טענה מעליבה.

    למרבה השמחה, אף אחד לא יעלב ממנה פשוט כיוון שאין אף אחד שהוא באמת הלקוח של הטקסטים מהסוג הזה. הם טקסטים שמתכתבים עם עצמם, שמטפחים הילה של “אני מבין ולכן אני נותן עצות”. רק שאלו עצות שאף אחד לא זקוק להן ואם יש מישהו שזקוק להן הרי שהשיעור שלו באוכלוסיה כל כך נמוך שלכתוב לו טקסט זה בזבוז של פיקסלים: יותר פשוט להרים לו טלפון.

  19. טיהי. כבוד היו”ר, זה לא שאני פה באה להטיח האשמות ולרמוז רמזים, אבל יכול להיות אולי אולי אולי
    שתלת את GK, כי הדיון יצא אינטלגנטי, ולא היה לך איפה לשים את התשובה החדה והמנוסחת לטענה המטופשת שהטקסט הזה בטוש היה נחוץ ביותר לכולנו?

  20. אני מסכים עם מה שכתבת בתגובה 41, אבל לא ממש חשפת פה שהמלך הוא ערום.

    ידוע כי המטרה של המאמרים האלה היא לא בהכרח להעניק ערך מוסף לגולש, אלא בעיקר למתג כמומחה את כותב המאמר ולהקפיץ את המאמר במנועי החיפוש תחת ביטויי מפתח מבוקשים (במקרה הזה: כתיבת תוכן לאינטרנט, כתיבה לאינטרנט, תוכן שיווק באינטרנט, וכו’).

    פה המקום להודות שגם אני חוטא מדי פעם עם מאמרי טיפים מהסוג הזה, ולא תמיד בטוח שכל מי שיקרא אותם באמת יתפוס את הראש ויאמר לעצמו ” וואו, איך לא חשבתי על זה!”.

  21. מאור (45) – ובכן מאור, אתה בעיקר ממתג את עצמך כטָמבל, אבל זה עניין שלך.

    דנדוש (43) – כמו שאת מבינה, אני לא צריך להמציא אותם.

  22. יובל, הרשה לי לחלוק על דעתך בנימוס.
    לך אולי זה נראה מוזר, אבל יש הרבה אנשים שבכלל לא משתמשים באינטרנט, ובטח ובטח לא יודעים איך כותבים טקסטים בשבילו.
    יוצא לי לפגוש לא מעט בעלי עסקים (בעיקר קטנים עד פיצפונים) שהמציאות אילצה אותם לייצר נוכחות כלשהי ברשת והם באמת לא יודעים את הבסיס הפשוט ביותר. לכן הטקסט בדה מרקר כן יכול להביא תועלת למישהו.
    האם האנשים האלו נמנים על קוראי דה מרקר? ועוד יותר גרוע, האם האנשים האלו נמנים על קהל היעד שדה מרקר היה רוצה שיקרא את פורטל השיווק שלו? אלו שאלות מעניינות יותר.

  23. הו, אני מבינה היטב שאתה לא צריך להמציא אותם, אבל חשבתי שאולי נמאס לך לחכות לאוויל התורן, אז החלטת לזרז עניינים, כיוון שטיפשות, כידוע, אוהבת חברה.

  24. הטקסט במרקר, כמו 90% מהטקסטים באתרי חדשות ובעיתונים, נועד לתכלית אחת ויחידה: לייצר טקסט. לא חשוב על מה, למי ולמה. צריך להעלות כל הזמן עוד ועוד מלים, אף על פי שכולן עשויות מחומרים ממוחזרים. קהל היעד לא רלוונטי, המטרה לא מעניינת והמהות לא חשובה. העיקר למלא דפים.

  25. דנדוש. את/ה לא חייב/ת להסכים. אבל קצת דרך ארץ לא הייתה מזיקה לך. ההתייחסות שלך לדברי אחרים בעיקר מעידה עליך.

    יובל:
    אני מבין את מה שאתה אומר – ומסכים. אבל את חיצי הביקורת צריך להפנות לדה מארקר שעושה טעות מיתוגית, שיווקית, מה שתרצה, שהוא פונה לקהל יעד של לא מבינים בעוד שהוא, לפחות לכאורה, לא אמור לכוון לשם. כותב הטיפים רק שלח את לחמו על פני המים.

    . אבל כפי שאמרה עינת יש בעולם גם אנשים שלא מצויים בנבכי האינטרנט שהם בעלי עסקים שרוצים לכתוב, פוסט, לפתוח אתר או בלוג כי הם חושבים, באיחור מה, שזו יכולה להיות דרך למשוך לקוחות.

  26. נתקלתי בזה היום ברסס שלי (דה מרקר כמובן לא משחררים כתבה מלאה), נכנסתי וחשבתי שמישהו צוחק עליי. מה זה השטויות האלו.
    טוב, לפחות עשית לי לחייך מזה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: