39

זוכרים את מה שכתבתי על יומולדת 38? זה היה בדיוק לפני שנה.

אז זהו, ששום דבר לא השתנה. כלומר השתנה. עכשיו אני בן 39 ולא בן 38 שזה רק יותר גרוע; אתה כבר רואה את הסוף של קידומת ה-3, למעשה, בפועל אתה כבר בן 40, אבל אתה לא יכול לחגוג (פפפףףף) 40, כי אתה בן 39 למרות שאתה בן 40. למעשה, אתה כבר רואה את ה-50 מעבר לפינה והנה צריכים לעשות לך כל מיני בדיקות חודרניות כדי לראות שהמעי, או הלבלב או כל הדברים האלו שיש שם בפנים, שהכל בסדר.

בקיצור, גיל לחלוטין לא סימפטי. למעט העובדה ששרדתי עוד שנה, פלא רפואי בפני עצמו, אין סיבה לחגיגה. זה גיל בלתי חגיג.

אם כך, ניפגש בשנה הבאה. הממממ יש לקוות.

30 מחשבות על “39

  1. כשותף לגורלך בעוד לא הרבה ימים, אני מסתכל על חצי הכוס המלאה: באופן סטטיסטי, את החצי כבר עברתי…..

  2. אוי ואבוי לי. הבוקר נזכרתי שמעבר לתגובתי הצינית משהו, שכחתי לאחל לך מזל טוב. אז מזל טוב.

  3. ראשית, מזל טוב! (הייתי שם לא מכבר)

    ושנית אני חייב לצטט את השיר של יונתן גפן שנשלח אלי לרגל אותו אירוע…

    גיל שלושים ותשע הגיל המגעיל
    יהונתן גפן

    גיל שלושים ותשע הגיל המגעיל
    אתה לא בן ארבעים
    אבל כבר לא בן שלושים ושמונה
    העתיד מאחוריך
    למה עוד נשאר לחכות?
    שהילדים יתגייסו.
    ואז סוף סוף תוכל לשבת
    בשקט עם אשתך בסלון – ולריב!
    יש לכם כל כך הרבה על מה לריב,
    אבל בכל פעם שאתה מתחיל היא אומרת
    לא עכשיו – לא ליד הילדים. אז אתה מחכה שהם יתגייסו.
    ואולי אם ירצה השם,
    גם היא תתגייס.
    וככה מיום ליום אתה מרגיש
    יותר קטן, יותר כבד
    יותר פיל.
    בגיל שלושים ותשע
    הגיל המגעיל.

    אתה עוד מסתכל על חתיכות
    אבל כבר שכחת למה.
    פה ושם אתה רואה איזה תחת מוכר, מחייך,
    וכמה שאתה מהפכן,
    ולמרות שיש לך זקן,
    אתה מבין שצ´ה גבארה כבר לא תהיה,
    אתה מתחיל לסלוח
    לאמא שלה ולאבא שלך ולכולם,
    ולהבין את הזקנים האלה
    שקופצים כמו עזים
    על שפת הים,
    וכמה שאתה זרוק, אתה תופס לך את האוזן
    ותולש לך את העגיל.
    בגיל שלושים ותשע
    הגיל המגעיל.
    עוד חוצפה ויש לך
    לשמור על כושר
    אתה רץ כל בוקר
    לא מגיע לשום מקום.
    נרשם למועדון בריאות
    ונהיה חולה.
    עשר בערב אתה במיטה,
    אתה שהיית ציפור לילה
    מרגיש כמו עוף קפוא.
    אתה הולך לבדיקות
    והרופא אומר: אם תמשיך לעשן,
    אם תמשיך לשתות, וכולסטרול,
    ושומן מהחי,
    ושום דבר מטוגן, אדוני
    אה בגיל של הגריל,
    שלושים ותשע, הגיל המגעיל.

    ואם זה לא מספיק,
    כבר לא כל כך קוראים לך למילואים,
    ואתה בתור בן-אדם ששונא את המדינה
    אבל אוהב את הפלוגה, אתה כל כך נפגע.
    אתה מצלצל לקצין הקישור שלך: הלו, המפקד, מה קורה פה?
    אני עוד יכול לתרום,
    אני עוד יכול למות
    בעד איזה שלום
    בעד איזה גליל
    בגיל שלושים ותשע הגיל המגעיל.

    ואתה מצטער על כל הנשים שלא כבשת בגיל 37,
    ועל כל המקומות הקדושים שלא שחררת ב- 67.
    קם בשש וחצי בבוקר, מרגיש ריק
    וכל השערות האלה שנשארות על המסרק.
    הרעפים, הרעפים.
    ופתאום, פתאום אתה מבין
    כמה אתה בעצם רגוע עכשיו
    וכמה זמן בזבזת על שטויות
    כי די, מספיק היית כבר פאתטי,
    כמה עוד אפשר להיות אנס אתלטי?
    והחיים יפים, לעזאזל הרעפים,
    ואתה, שלא היית מתחיל יום בלי איזה רוקנרול כבד,
    אתה שם פתאום תקליט של בטהובן, סונטה לפסנתר.
    שלושים ותשע, גיל קלאסי

  4. יום הולדת ש-מח! יום הולדת שממממאאאאח!
    יום הולדת שמאאאאאאאאאאח! יום הולדת לאאאךךךך!
    (המתכון הוא לשיר יום הולדת בסיסי בלבד, יש להוסיף בלונים, עוגות וזיופים לפי הטעם).

  5. כמו איתן גם אני שם היתי ממש לא מזמן
    אז הנה עוד מז"ט קטן
    וסחתין על השיר, איתן
    (אה טוב, יונתן)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *