היתה תקופה שחשבתי שהצירוף "יובל דרור" הוא צירוף די יחודי. השם "יובל" הוא לא שם נדיר, וגם שם המשפחה "דרור" הוא לא איזה יצור לשוני חד-פעמי ובכל זאת, סברתי ש"יובל דרור" הוא לא שם נפוץ במיוחד. ובכן, לא ממש.
בחודשים האחרונים אני מקבל לתיבת הדואר האלקטרוני שלי לא מעט פניות ל"יובל דרור" אך הכותבים מבלבלים אותי עם יובל דרורים אחרים.
כדי לעשות סדר בשוק היובלים, הנה מדריך קצר ליובל דרור.
ישנו פרופסור יובל דרור, ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. הוא, בניגוד אליי פרופסור (ולא ד"ר) ומתמחה המממ ובכן, בחינוך. כיוון שגם אני מלמד באוניברסיטת תל-אביב, רוב הבלבולים מתרחשים בינינו. אני מקבל פניות שבמקור מיועדות אליו והוא מקבל פניות שמיועדות אליי. זה הגיע למצב שבו אנחנו מתכתבים בינינו ומפנים את המתבלבלים האחד אל השני. למעשה, המקרה של פרופ' דרור מיוחד במיוחד כיוון שהוא מכיר את סבי וסבתי (מצד אמי) ולמעשה הוא בן קיבוץ חמדיה שהוא הקיבוץ השכן של נווה-איתן, הקיבוץ שבו נולד אבי. בקיצור, פרופ' דרור ואני קרובים יותר מסתם אנשים שחולקים את אותו השם.
הלאה.
ישנו ד"ר יובל דרור שהוא יועץ ארגוני שמרצה בתוכנית ללימודי תואר שני במדעי ההתנהגות במכללה למנהל. בזמן האחרון אני מקבל לא מעט פניות שנראה שקשורות אליו. יתכן שזה קשור לכך ששנינו אנשי אקדמיה ושנינו חולקים את אותו התואר (ד"ר). בעתיד זה יהיה מסובך אפילו יותר. ארחיב על כך בקרוב.
בנוסף, ישנו רואה חשבון ששמו יובל דרור ואפשר כאן לקרוא את הבלוג שלו. ישנו די.ג'יי ששמו יובל דרור ולמעשה כאשר הקמתי את הגלוב, די.ג'יי יובל דרור היה בתוצאה הראשונה בגוגל תחת השם "יובל דרור". אני מקווה שהוא לא כועס שנישלתי אותו. יש אפילו דמות פיקטיבית בשם "יובל דרור", "סמל יובל דרור" מהתוכנית נשות הטייסים, לו הקדשתי פוסט ותביעה בהיקף של 13,252,691 דולר (לא כולל מע"מ). אני חושב שהיה עוד יובל דרור אחד אבל אני לא מוצא אותו כעת.
בכל מקרה, אני מקווה שכעת המצב יותר ברור מיהו היובל ואיזה דרור אתם מחפשים (אגב, היתה תקופה, כאשר הייתי כתב ההייטק של "הארץ" ודרור גלוברמן היה כתב ההייטק של "מעריב", שקראו לנו "יובל דרור גלוברמן" בגלל שכל הזמן היו מתבלבלים בינינו). אני מבטיח שבמידה שאם יצוץ יובל דרור נוסף, אעדכן את המדריך כך שתהיה כאן מפה מלאה של כל היובלים דרורים המאכלסים את המדינה.
אם במקרה יש לכם סיפור בלבול שמות מוצלח, אתם יודעים מה אתם צריכים לעשות; ספרו!
הו, כמה פעמים כבר בילבלו ביני לבין עומר ון קלוטן אחר… אח, הסיפורים שאני יכול לספר…
עומר:
LOL. ספר את הסיפור שאתה מספר תמיד על הבלונדינית היפהפיה שקראו לה ככה!
נו, אז מסתבר שאפילו "בירנית גורן" זה לא צירוף חד פעמי!
אתמול קיבלתי פניה ממנהל חברה הודית, ואחרי דין ודברים שבו הסברתי לו שאני ממש לא פניתי אליהם, וזה ממש לא אני, הוא הראה לי שיש מישהי בעלת אותו שם באתר בלגי כלשהו… בלגי!
אני עדיין טוענת בתוקף שהיא/הוא מתחזים. לא סביר ולא יכול להיות עוד "בירנית גורן". מילא בירנית, אבל יחד עם גורן? 🙂
הו יובל דרור, ספר לי על זה. דנה שרון הוא בנאלי בערך באותה מידה. ידועות לי בערך חמש כאלו, למרבה המזל כרגע אני היחידה באוניברסיטה העברית, אז אין המון בעיות.
מה שכן – זה היה שמה של גרושתו של אחיו של הרופא שיניים שלי (כן, אני יודעת איך זה נשמע), והוא ממש שנא אותה, לכן בכל טיפול שבאתי אליו לעשות הוא היה קודח לי במשך שעות על הנושא, ועל כמה הוא שנא אותה, ועל איזה שם איום זה. כמובן שלא יכולתי לענות, כי, טיפול שינים, והבאסה הייתה גדולה.
כשלמדתי באונ' העברית, והתפנינו בסוף שנה א' מהמעונות, שאלו אותי אם אני שרון גפן מבנייין X או מבניין Y. אותה שרון גפן היתה כנראה סטודנטית לרוקחות.
ביומה הראשון של אחותי הקטנה במדור שקרכלשהו בצבא, אנשים אמרו לה שהם שמחים שהיא לראות שהיא הרבה פחות מעפנה מהשרון גפן שהיתה במדור והשתחררה לפני כמה שבועות.
שרון גפן כלשהי היתה פעם ארלי אדופטר הרבה יותר טובה ממני ותפסה כמעט בכל ספקית דוא"ל את השם שלנו. אני דפקתי את כולן בכך שתפסתי את השם בפייסבוק.
מה שמביא אותנו לשרון גפן הגדולה מכולן: יח"צנית העובדת עם שלל קורפוריישנים וקרנות, שלמרות שבבעלותה שם הדומיין sharongefen.com, קרוב לודאי שהשטויות שאני עושה ברשת הרסו כליל את שמה הטוב באינטרנט באופן מוחלט. זה כנראה מכפר על העובדה שבגללה נאלצתי לקנות את sharongefen.co.il ולהכניס כסף לקופת איגוד האינטרנט.
מצד שני, אותה שרון גפן היתה היחידה מבין חמש השרון גפן בפייסבוק (כיום יש שמונה, ועוד ארבע עם דאבל F) שהצעתי להן חברות עם הצטרפותי, אשר גם אישרה את בקשת החברות שלי. מצד שני, לא נראה לי שבאותה העת היא שמה לב לשמנו המשותף, כי שנה אח"כ היא שלחה לי הודעה מופתעת האם שמתי לב שיש לנו שם זהה. היה משעשע.
לי קוראים לפעמים בראד פיט, אבל זה בגלל היופי, לא הדמיון לשם המשפחה שלי, כרמלי
לבוסית היקית הזקנה בת ה300 של אבא שלי קראו גב' בירן. אמא שלי (שגם נהגה לעבוד שם לתקופה קצרה, זה איך הם הכירו) שנאה אותה בדם ונהגה לכנותה "הבירנית"
את השם שלי, צודרוב, שהוא היחיד בארץ (וגם לא יהודי, אגב) לא חולק איתי אף אחד מלבד אחי, אחות אחת (שתי האחרות נשואות, גם אני נשואה אמנם אבל למורת רוחה של משפחתי הפסיכוטית, החלטתי לשמור את השם שלי) ואמא.
השם הפרטי שלי- נורית (לכולנו שמות של פרחים, כבר ציינתי שכולם במשפחה פסיכוטים, זה נובע מהאמא) לרוב חולקות איתי נשים שיש להן "ילדות" בגילי ונשים מהסוג שנהג להרביץ לי בבי"ס.
בכל אופן, למרות (או אולי בגלל בעצם) שאנחנו הצודרוב היחידים בארץ, לא קורה כמעט לעולם שלמעשה כתוב "צודרוב" על מכתב שמגיע אלינו. בדכ כתוב שם כל דבר אחר שדומה (או מאוד לא דומה) לשמינו.
ככך הידוע לי אנחנו משפחת איתמר היחידה בארץ,
אבל אני חולק את שמי עם שני רחובות סמוכים ברמת גן.
מצד שני, זו רמת גן, אז מה יש להתפלא.
יש עוד בחורה שקוראים לה עינת אדר בתל אביב.
מדי שנה-שנתיים אני מקבלת טלפון מבחור שמחפש אותה בעקבות/ בתקווה לפגישה רומנטית.
כנראה שביססה איזה קשר סוף סוף כי אף אחד לא התקשר כבר שנתיים.
שיהיה לך בהצלחה עינת!
לי יש שם מספיק ארוך בשביל שרק לכמה קרובי משפחה ועוד איזה כמה מוזרים מרחובות יש אותו שם. מה שכן, במהלך שרשרת המבדקים לצבא נתקלתי בעוד אחד עם אותו שם משפחה ומרוב שאני רגיל שאין עוד כזה שם משפחה כמעט נכנסתי במקומו בתור.
אצלי זה פשוט. לפחות פעמיים בחודש אני מקבל טלפון ששואל אם אני ערן כץ אמן הזכרון, שיאן גינס, ואם אני יכול לבוא לתת הרצאה.
ביום מן הימים אני אסכים, וכשאגיע להרצאה אגיד להם ששכחתי הכל.
ההורים שלי גרים בקיבוץ נחשון. מקום שתשעים אחוז מאוכלוסיית מדינת ישראל נוטה לבלבל עם קיבוץ נחשונים, כולל שירות הדואר. אם זה לא מספיק – גם שם יש מש' שרון, ואם זה לא מספיק, גם שם יש שוש שרון, שזו במקרה גם סבתא שלי, שקיבלה מספר פעמים הזמנות לאירועים של אנשים שהיא ממש ממש לא מכירה….
שמי איתי פרץ.
פייסבוק מוצא 315 כאלו, ועוד etay peretz אחד מלבדי, etai peretz אחד, שלושה itai peretz, שישה-עשר itay peretz, שבעה itay perez, ושלושה itai perez. יש גם פרצים שמאייתים את שם משפחתם peres, אבל לא כללתי אותם כדי לא להתבלבל עם שם המשפחה פרס.
סך הכל 347 מלבדי. אני מרגיש מאוד מיוחד.
במכללה בה אני מלמד יש סטודנט עם שם זהה לשלי. בכל פעם שאני לוקח ספר מהספריה הספרנית חוקרת אם אני הסטודנט או המרצה. אני בן 36, אז אולי בטעות עוד אפשר לחשוב שאני סטודנט שהתחיל ללמוד בגיל מבוגר, אבל לדעתי זה כבר מתחיל להיות מוזר. בפעם הראשונה שזה קרה התפלאתי, כי הייתי בטוח שיש לי שם לא נפוץ. אבל אז קרה דבר מוזר יותר ששכנע אותי שהשם שלי לא נדיר במיוחד.
לא מזמן עברנו לגור בגבעתיים. העיריה לקחה את תשלומי הארנונה הראשונים שלנו וזיכתה כתובת עם מספר בית זהה, אבל ברחוב ויצמן במקום בן גוריון. חשבתי שמדובר בטעות אקראית של פקידה עיפה שהתבלבלה בין שמות ראש הממשלה הראשון והנשיא הראשון. כשבת הזוג שלי התקשרה לעיריה הודיעו לה שאכן חלה טעות, אך היא נובעת מכך שיש דירה נוספת שרשומה על שמי. כמובן, היא חשבה לעצמה – זו הדירה של הפילגש… הלכתי לעיריה לברר מה קרה, והסתבר לי שבלבלו ביני לבין אדם עם שם זהה לשלי ומספר תעודת זהות שונה, שגר בכתובת השניה. אבל למרבה ההפתעה, לפי רישומי העיריה בת הזוג שלי גרה ביחד עם הכפיל מרחוב ויצמן כבר למעלה מ-15 שנה, כלומר עשור לפני שהכרנו זה את זו. הפעם היה תורי לזעום על הבגידה הרטרואקטיבית…
אז מה באמת קרה? האם הכפיל שלי גר עם הכפילה של בת הזוג שלי? האם יש קשר ל"סוכני המוסד" שחיסלו את אל-מבחוח בדובאי? האם מדענים קוריאנים מעורבים בקונספירציית השיבוט? האם נחטפנו בחצות הלילה על ידי חייזרים שהשיבו אותנו לפנות בוקר אל כתובת שגויה? התשובות שמורות בעיריית גבעתיים.
לבוסית היקית הזקנה בת ה300 של אבא שלי קראו גב' בירן. אמא שלי (שגם נהגה לעבוד שם לתקופה קצרה, זה איך הם הכירו) שנאה אותה בדם ונהגה לכנותה "הבירנית"את השם שלי, צודרוב, שהוא היחיד בארץ (וגם לא יהודי, אגב) לא חולק איתי אף אחד מלבד אחי, אחות אחת (שתי האחרות נשואות, גם אני נשואה אמנם אבל למורת רוחה של משפחתי הפסיכוטית, החלטתי לשמור את השם שלי) ואמא.השם הפרטי שלי- נורית (לכולנו שמות של פרחים, כבר ציינתי שכולם במשפחה פסיכוטים, זה נובע מהאמא) לרוב חולקות איתי נשים שיש להן "ילדות" בגילי ונשים מהסוג שנהג להרביץ לי בבי"ס.בכל אופן, למרות (או אולי בגלל בעצם) שאנחנו הצודרוב היחידים בארץ, לא קורה כמעט לעולם שלמעשה כתוב "צודרוב" על מכתב שמגיע אלינו. בדכ כתוב שם כל דבר אחר שדומה (או מאוד לא דומה) לשמינו.
+1
שם המשפחה שלי מבטיח בלעדיות על הצירוף. באופן עקרוני זה אמור לעבוד גם לבני ביתי רק ששכחתי כי יש לי בן דוד (40 בני דודים והוא רק חגג בר מצווה, לך תזכור) בשם אור כך שיש 2 כאלה, ביתי ובן דודי.
יואב, זאת הפעם הראשונה שקודם קראו לרחוב בשם ואז נולד האיש.
יש לי סיפור לא משעשע במיוחד – אימי היא אחת משלוש נשים בעלות אותו השם הרשומות בספר הטלפונים של העיר רחובות. אחת מאותם שלוש נשים היא אימה של מעיין ספיר, שהפכה למובילת דגל הלחימה באלימות לאחר שבתה נרצחה. אימי קיבלה מאז (ולדעתי עדיין מקבלת) מאות אם לא אלפי טלפונים מאזרחים מנחמים, מגוייסים ומודאגים, המתקשרים בכל שעות היממה ולעיתים מספרים את כל סיפור חייהם לפני שאפשר לעצור את שטף הדיבור ולספר שטעו בזיהוי.
הפתרון הוא כמובן להוסיף שם אמצעי. לדוגמה: ד"ר יובל אפמינונדס דרור. זה מבטיח שלא יהיה בלבול.
אני לעומת זאת קיבלתי השבוע מכתב המאיים בתביעה משפטית אם לא אחדול להשתמש בשם
"איה רוזן" מאחר ואני גונבת את המוניטית למאיירת האחרת, איה רוזן.
בבקשה. אהוד קינן ואהוד קינן
http://blog.ehudk.com/2008/09/16/ehud_kenan_googled_yourself/
http://blog.ehudk.com/2009/07/26/two-ehud-kenan/
בנוסף לאלה, אחרי שפרופ' אהוד קינן מהטכניון כתב מאמר על עדה יונת ב-ynet, תחקירן של תוכנית בוקר כלשהי בערוץ כלשהו במספר 10, התעקש שאבוא לדבר על המאמר שכתבתי כי אני אהוד קינן ואני כותב ב-ynet.
יובל אז לידיעתך.
את השם יובל דרור נושאים 23 ישראלים
מהן 9 בנות (כולן מתחת לגיל 12)
המבוגר שבהם בן 60 והצעירה בת 6
יש רק 5 בנים מתחת לגיל 14 בעלי השם הזה.
סתם ככה שתדע.
הנה עדות נוספת לתופעת מחסור השמות:
http://www.cs.huji.ac.il/~nir/otherNirFriedman.html
לדעתי הגיע זמן לעבור לשמות 64 ביט.
אני עוקב אחרי איזכורים לשם שלי ברשת על ידי התראות גוגל. יש איזה עורך דין בירושלים בשם חנן כהן שהשם שלו מופיע באתרי ספאם. מדי פעם אני מקבל התראה שהשם שלו מופיע באחד האתרים האלה.
אני ממש לא מבין מה המטרה של האתרים האלה.
נניח הדף הזה
http://stalkingsarah.com/tltiq/jerusalem.php
hanan cohen lawyer advocate attorney jerusalem
נניח שמישהו יגיע לדף הזה בחיפוש. אפילו אין שם קישור שיוביל את מי שהגיע לשם בטעות לאיזה שהוא מקום.
מוזר לי מאד.
אוו, הליום, אני מוחמאת ונרגשת. כשאקבל את פרס נובל לספרות לאחר שאסיים לכתוב את רב המכר הגדול של המאה ה21 אזכיר אותך בנאום התודה שלי
אוהו! כמה בלבולים היו אצלי..
דבר ראשון – לא היתה מורה אחת כל חיי, שהצליחה לאיית את שם המשפחה שלי נכון. זה תמיד רדף אחריי. אפילו בצבא! וגם באוניברסיטה! ולא שזו כזו בעיה. כולו "אלרם".
לא "אלכס", לא אלרן", לא "אלרום" וגם לא "אטרם". זה מטורף. מאז הקטע המותנה המיידי שלי הוא, שאני תמיד מאיית את שם המשפחה שלי, בכל פעם שאני נרשם למשהו.
מעבר לזה, במשך שנים היינו משפחת "אלרם" היחידים בארץ, עד שקמו מרכזי "אלרם" למיניהם ברמת גן, ברעננה ובירושלים, ומאז זה בכלל סיוט. מישהו החליט שאני שייך למשפחת קבלנים עשירה.
הבדיחה הכי גדולה שהיתה בקשר לזה, היתה כשאחי הצעיר היה בן 15 בערך. הוא התחיל לעבוד בסניף כשר של מקדונלדס ברעננה, במרכז אלרם, בעיקר בתור מנקה שירותים. חברים שלו שאלו אותו כל הזמן אם הוא התקבל בפרוטקציה…
אז ככה: כשהייתי ילד ניתח ד"ר אפרים פוקס, שאמר לאימא שלי שזה מוזר לו מידי. ואני הסכמתי איתו.
ראש הלשכה הגדולה של הבונים החופשיים היה אפרים פוקס, מה שנותן לי מקום של כבוד במקום הביזארי הזה.
ויש עורך דין בשם אפרים פוקס שמשרדו באבן גבירול, ואני תמיד נהנה לעבור ליד השלט המתכתי שלו.
לי היו לא מעט בלבולים בתקופה שעבדתי באוניברסיטה, כיוון שהייתי הברק הראשון שעבד שם קיבלתי שם משתמש לדואל במילה אחת barak ללא אותיות וללא ספרות. מאז קיבלתי פניות רבות לברקים אחרים מאנשים שלא טרחו לבדוק את הכתובות של נמעניהם ושלחו אותם לbarak@biu.ac.il.
אבל עם כניסת ה lotus notes זה נגמר, אף אחד לא טועה עם האיות הצרפתי של Fitoussi.
משעשע יותר היה חבר בתיכון בשם רוני כץ שגר ברחוב איינשטיין 60 בחיפה, ושכן שלו, שנה מתחתינו, רוני כץ שגר ברחוב איינשטיין 60א בחיפה. איתרע מזלם וגם שמות ההורים של שניהם היו זהים לחלוטין.
מכתב אחד לא הגיע ליעדו המקורי. גם אורחים רבים זכו להתבלבל.
הו, קרובת משפחה שלי פעם קיטרה על הד"ר יובל דרור הזה מהמכללה למנהל, אמרה שהוא נוראי וכל מיני דברים ואני הגנתי עליך בחירוף נפש. היא אמרה שזה ממש מחריד אותה שאני חושבת שאתה מרצה מצויין כי אתה מרצה נוראי. ואז זה היה נשמע לי מוזר והתעמקתי קצת יותר לגלות שהוא יועץ ארגוני (מה שאתה, אובייסלי וחדמשמעיתלי, לא).
דיימונד (30): כפרעלייך
מישהו שיודע שאני קורא אותך העביר לי מייל שמספר שד"ר יובל דרור עזב את המכללה למנהל ועבר לתל אביב. עד שלא מצאתי את התמונה שלו באתר של רקאנטי, לא הייתי בטוח מה קרה כאן.
ראה את הערך כרמל מערבי תחת סיפור מלון בן יהודה על מה ששמות תואמים יכולים לגרום
יושב ראש יקר,
אתה מתבלבל – אין ול יהיה כמוך ולכן אין מקום לבלבול … אשר לי עצמי, אין לי מושג על מה אתם מדברים וזאת היות ואין שני לי ולא נראה שגם בקרוב יהיה והיות שכך לא נדרשתי ולו פעם אחת להגן, להסביר, להבהיר או כל פעולה מתגוננת אחר בהקשר זה.
קראו לי בר מזל, קנאו או שפשוט רוצו מחר למשרד הפנים להחליף שם …
פעם, מזמן, לפני שמאיר אריאל עזבנו בטרם עת ולפני שאריאל זילבל הפך למשורר הגבעות, התבלבלתי בין השניים. כמה שנים אח"כ הבנתי שאני לא היחיד שבלבל בין מאיר אריאל זילבר. כך שזה לא רק "יובל דרור גלוברמן"…
הוי אלעד, הזכרת לי איך במשך שנים רבות בילדותי הייתי בטוח בלא שמץ של ספק שדן מרגלית וגדעון רייכר (כוכבי ערב חדש דאז) הם אותו אדם. מה שלא הבנתי הוא למה הם מחליפים את השמות שלהם חדשות לבקרים. אפילו לא עלתה בדעתי האפשרות שמדובר בשני אנשים שונים. גוד הייתי ילד אידיוט.
לפי פייסבוק יש עוד כמה עומרנים (אבל אני תפסתי את ה- username) וגם כמה רןעומרים.
יום אחד נתפוס אותם ונכסח להם את הצורה על כל הבלאגן שהם אחראים לו (בשלישות בצבא הייתי רשום פעמיים – גם ככה וגם ככה, ליתר ביטחון).
אתה חושב שלך יש בעיה? יש בחור אחד, שכל האנשים בעבודה שינו את שם המשפחה שלהם, לשם המשפחה שלו. ועוד איזה שם משפחה? זריף.
יובל דרור מהמכללה למנהל כבר לא מלמד במכללה למנהל – הוא פתח תוכנית מתחרה באוניברסיטת תל-אביב.
מעניין אם עוד מישהו למד כאן אצל שני יובל דרורים.
(יובל: התגובה נערכה)
ופרס ישראל למי שיצליח למצוא בהקשר הזה את מערכון "אלכס ליברמן" המפורסם של החמישיה.
יוטיוב הכזיב אותי.
מה יש להגיד? שמושקוביץ. זה גורם להרבה שיבושים שונים ומשונים, אבל אף אחד לא מבלבל ביני לבין איתי שמושקוביץ אחר. מקסימום מנסים למצוא קשר ביני לבין איזה שמושקוביץ מהרצליה או חיפה, נגיד.
אבא שלי חולק שם עובד עיריה (בכיר?) בעירו. מדי שנה הוא היה מקבל לקראת החגים "תשורות", מכל מיני עסקים 🙂
בפעם הראשונה שזה קרה, הוא ניסה להתווכח עם השליח ולהסביר שזה לא בשבילו. השליח אמר: "סליחה, אתה xxx? אתה גר ב-yyy? זה מה שרשום לי" ונראה מסכן. אבא שלי נכנע לכח העליון ולקח את סל הממתקים 🙂
כשהייתי כתבת בגל"צ, בסוף שנות התשעים, רזי ברקאי נהג לפנות אלי ב"מה בוער" בתור "כתבתנו לינור אברג'יל".
פעם כמה חבר'ה פרצו לי לדירה והשתינו לי על השטיח, בסוף התברר שאני לא הליבובסקי שהם חיפשו. למזלי, מישהו צילם את כל זה.
שמי עידו סדן, ואני גר ברחובות. יש לא מעט סדנים (עזרא סדן – לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, ישראל סדן – בכיר לשעבר במג"ב, ראש עיריית חדרה לשעבר, מורשע כיום בפלילים… ועוד ועוד)
יום אחד, איתרע מזלו של חייל צעיר מהעיר והוא מת בתאונת דרכים. לצערי גם לו קראו עידו סדן וזה לא היה מצחיק בכלל לראות בכל מקום תלויות מודעות אבל על שמי
לא הקומיקאית המפורסמת. סתם אחת. מאז שהיא התפרסמה, שואלים אותי לא מעט "מה זה השטויות האלה?!". אבל השיא היה כאשר פרצו לי לאוטו, המשטרה הדליפה למעריב, והכתב לא טרח לבקש תגובה (אגב, שמו אבי אשכנזי והוא היה יכול לצפות את זה, בכל זאת, שם המשפחה השביעי הנפוץ בישראל).
והנה כתבת וואלה שמספרת את הסיפור. שימו לב מי הכתבת 🙂
http://b.walla.co.il/?w=//1432923
עדי אשכנזי, והקטע עם המארב לחשודים כן היה? זה נורא מסוכן לעשות (באמת!) .
אצלי קורא שעונים לתגובה שלי כאל "רגשות מעורבים – רצף קללות כלשהו", אבל זה לא קורא הרבה.
ולמה קורא עם א'? מי יודע.
בשהתחתנתי, אשתי הוסיפה את שם משפחתי לשלה. כשעברנו לדירתנו הנוכחית גילינו שבבניין שבו אנחנו גרים יש מישהו שנושא את שם משפחתה במקורי של אשתי.
בספר הטלפונים של היישוב, אשתי מופיעה כאשתו של אותו אדם, ואילו אני מופיע לבדי אבל עם שני שמות המשפחה.
חוץ מזה, שם המשפחה שלי מאוד נדיר, אבל היה עוד אדם שנשא בדיוק את שמו של אבי. האיש הזה היה עו"ד. כשנה לאחר שאבי נפטר, התקשר אלינו עיתונאי ע"מ לקבל את תגובתו בנוגע לתיק כלשהו. היו קטעים.
השם שלי מאד דומה לשם של ענת קם, ומאז שכל הסיפור איתה התפרסם קיבלתי לא מעט מכתבי תמיכה, אינספור בקשות חברות בפייסבוק, פריצה לחשבון הדואל שלי וכתבה בנענע:
http://net.nana10.co.il/article/?articleid=715300
שי להב עומדים קרוב קרוב זה לזה.
אחד כותב על מוזיקה ושני מופיע עם ארנבות אצל ד"ר קספר
מממ…
בילי ברואריס יש רק אחת. ויש שיגידו שטוב שכך.
בכל אופן, וללא שום ספק, אתה היובל דרור המועדף עליי. קבל לייק.