חולם על ארגזים

לישון בבית חדש זה קצת כמו לישון במלון. אתה ישן בבגדים שלך, מצחצח שיניים במברשת השיניים שלך ובכל זאת אתה לא מרגיש בבית. לפני שאתה הולך לישון אתה משאיר אור קטן איפשהו כדי שתדע איך להגיע ממקום למקום אם תתעורר באמצע הלילה. הבית משמיע רעשים שאתה לא מכיר ובאופן כללי אתה מרגיש, ובכן, לא בבית.

המעבר היה, כצפוי, קל וסיוט כאחד. קל כיוון שהמובילים שלנו היו נפלאים. מדובר באותה החברה שעשתה את ההובלה עבורנו לפני שנתיים, שביט לוגיסטיק. חבר'ה ישראלים, קיבוצניקים, שפשוט עושים לך את העברה בכיף. למעשה לא לקחנו הצעת מחיר מאף חברה אחרת. היה ברור שאנחנו עוברים רק איתם. המחיר הוגן, היחס נפלא ומקצועי לאורך כל הדרך.

אבל היה סיוט כיוון שזה תמיד סיוט לראות כמה ג'אנק אספת במהלך החיים, כמה צעצועים מיותרים, בגדים אינסופיים, ספרים שלא נגמרים. עוד ארגז נכנס ועוד ארגז נכנס וזה פשוט לא נגמר. את כל הארגזים האלה עכשיו מישהו צריך לפרוק. אל תסתכלו עליי.

גם שאר אנשי המקצוע ביומיים האחרונים עשו עבודה מקצועית. הוט ובזק שהיה בבית האחד אחרי השני עשו העברה חלקה, מקצועית ונעימה. אפס תקלות, אפס בעיות. עם תמי4 עברתי חוויה מתקנת. לאחר כתיבת הפוסט הכעוס, יצר איתי קשר תומר, מנהל בכיר בחברה אשר הודיע לי חגיגית שהוא מתכוון לשנות את דעתי על החברה ועל השירות שלה. אחרי ששכנעתי אותו שאין לי דרך לפרק בעצמי את המכשיר (פלוס צילומים ותמונות ממקום הפשע), כיוון שמה לעשות, אין ברז מתחת לכיור, הוא הודיע לי שישלח טכנאי אשר יבצע את העבודה על חשבון החברה. הטכנאי, עמית, בא ותוך שתי דקות מצא את הברז – מחוץ לבית! מכאן והלאה הכל עבר חלק – פירוק והתקנה בבית החדש הסתיימו תוך 20 דקות. עמדתי על כך שאני מעוניין לשלם לעמית על ההרכבה והוא עמד על כך שהוא לא לוקח ממני שקל.

תומר אמר לי שהוא אומר לנציגים שלו שלפעמים מגיעים למצבים לא נעימים עם לקוחות. "צריך לנסות לא להגיע לפינה הזו אבל אם כבר מגיעים, צריך לעשות הכל כדי לשנות את ההרגשה של הלקוח". יאמר לזכותו שאת ההרגשה שלי הוא שינה. לא בגלל שהוא נתן לי פיצוי ולא גבה כסף על ההתקנה – 150 השקלים האלו אף פעם לא היו העניין – אלא בגלל שהיחס של החברה השתנה ולפתע הרגשתי שאני מדבר עם אנשים ולא עם מנגנון לגביית כספים.

אני רוצה להאמין שהיחס שניתן לי לא שונה מיחס שמקבל כל לקוח זועם. כן, אני כעסתי. אחרי שעה ורבע בטלפון, אחרי שכל בקשה שלי נענתה בתשובה מרגיזה ואחריה עוד אחת יותר מרגיזה (וכן הלאה), כל מה שרציתי לעשות הוא לשבור למישהו את המכשיר על הראש. היו כאלו שטענו שהפוסט שלי היה קיצוני. ובכן, אני הופך קיצוני כאשר מחליטים להתיש אותי. כאמור, החברה הצליחה בכמה שיחות טלפון רגועות לשנות את דעתי. זה לא ממש מסובך אם רק רוצים וכנראה שהם רצו. אני מקווה שאת הרצון הטוב שמצאתי הם יפגינו בפעם הבאה לפני שהלקוח מתפוצץ.

עכשיו צריך להתחיל ולחיות כאן. מגלים את הפאקים הקטנים (אין מתלה מגבות במקלחת?) וגם את הגדולים (אין מתלה מגבות במקלחת?!?!?) ועם קצת מזל, בקרוב לא אחלום על ארגזים.

21 מחשבות על “חולם על ארגזים

  1. תתחדש.
    אתה מדבר על כמה דברים אספת בחייך, ואיך הדברים שלך עוזרים לך להרגיש קצת יותר בבית במקום החדש. ובדיוק אתמול בבוקר ראיתי ג'ורג' קרלין מדבר על אותו הדבר. צירוף מקרים? אני לא חושב. אני חושב שהיקום רוצה שאני אשים פה לינק.
    http://www.youtube.com/watch?v=MvgN5gCuLac

  2. גם אני רוצה להאמין. אבל נו, כנראה שזה רק בגלל שאתה היו"ר ושכתבת פוסט זועם ושהחברה שעושה מדיה חברתית רוצה לשמור על שקט בגזרה. בהצלחה בבית החדש!

  3. אתה יודע שאפשר להתקין מתלה מגבות במקלחת נכון…?

    בכל מקרה – להתחדש ובהצלחה.

  4. מה שצריך לעשות עכשיו זה לשים המחאה במעטפה ולשלוח לתמי 4 את התשלום הרגיל שכל בן תמותה היה משלם ולא לשכוח לבקש קבלה.

  5. בהצלחה בהתאקלמות בבית החדש. בכל מקרה אני מצטרף לדעתו של אביעד ומתקשה להאמין שכל לקוח לא מרוצה זוכה לטלפון של מנהל בכיר בחברת תמי 4. סביר להניח שהיחס שקיבלת בתחילה הוא המייצג את מסכת הייסורים שעוברים לקוחות בחברה, ושהיחס המיוחד פשוט נובע מכך שפרסמת את העניין ויצרת באזז שלילי בו החברה לא היית מעוניינת.

  6. מזל טוב! אני מאוד מזדהה עם הסאגה שלך, בעוד שבוע המובילים יביאו לי 50 ומשהו ארגזים (כן, זו כמות גדולה לאדם אחד. אני אגרנית) ואתחיל את התהליך הזה גם, ולארוז זו אחת המלאכות השנואות בעולם. אלה השלבים שבהם אני מייחלת לחיות באיזה סוג בלתי אחראי במיוחד של מד"ב, אתה יודע, תאר לך שיש שלט שאתה לוחץ עליו וכל התכולה מקמפקטת את עצמה לאיזה תא אי-אנטרופיה שמניחים בכיס ופותחים שוב בלחיצת שלט כשמגיעים ליעד. בכל פעם שאני עוברת דירה אני מציינת לעצמי בצער שהטכנולוגיה עוד לא הבשילה.

  7. מנסיוני, היחס שקיבלת מ"תמי 4" הוא לא היחס שמקבל כל לקוח זועם.

    (הייתי לקוח זועם. קיבלתי יחס שגרם לי לזעום עוד יותר, וכלל בציניות אופיינית "הנחה" אם אקנה מכשיר נוסף)

  8. זו ש,

    הטכנולוגיה עוד לא הבשילה, אבל יש פתרון מאוד קרוב – מובילים שגם אורזים את התכולה. באים יום קודם, מביאים אליך הביתה כמויות של ניילון פצפץ, ניילון נצמד ונייר אריזה לבן כאילו את סניף של אייס שעובר דירה, ותוך 4 שעות מכניסים לך את החיים לקופסאות.
    לא חינמי, אבל מספיק זול כדי שהפתרון עם השלט והאנטרופיה לא יהיה כלכלי.

    בהצלחה במעבר 🙂

  9. תנסה מחמם מגבות, אומנם לא הכי שימושי כל השנה בישראל, אבל תשמע בחורף זה עולם אחר.

    ולגבי תמי 4 זה פשוט עצוב. זה לא חוכמה לתת שירות סופר VIP ללקוח אחרי שהוא עושה רעש בבלוג פופולרי. הנהלים של השירות של החברה רקובים מהיסוד כי אנחנו רואים מה קורה לסתם אדם שמתקשר עם סתם בקשה. ודרך אגב, אם מישהו יתקשר היום עם אותה בעיה בדיוק הוא יקבל את אותן התשובות שאתה קיבלת. ככה עובדות חברות ישראליות בנוגע לשירות עם השיטה ע"ש מצליח.

  10. ברכות לרגל המעבר לבית חדש. מאחל לך ולמשפחתך הרבה חוויות טובות ואושר במקום הזה, שבו אתם מניחים את ה- staff שלכם (מצטער, בדיוק צחקתי מג'ורג' קרלין… קטע גדול, האיש לא בדיוק מאוזן אך משעשע מאוד)

  11. תודה שי, אני מכירה את הפתרון הזה והוא לא מתאים לי כי אני צריכה אריזה מתוחכמת, שכוללת הרבה מאוד פשפוש בניירת (ובתקווה, השמדתה לנצח נצחים), וכן אריזה שבה יש אינדוקס מלא של תכולת הארגזים וגם סידור חכם, היות שאני לא אורזת כדי לפרוק הכל. אני אורזת והרוב יישאר מאופסן, ורק חלק קטן ייסע עמי, אבל גם באחסון תהיינה רמות שונות של שימושיות, כך שאם אצטרך משהו, יוכלו לשלוף לי אותו מאחסון ולשלחו אלי. (ובשאיפה – כשאחזור, אקח רק חלק מהם וחלקם ייוותרו מאורכבים. קשה לי לדמיין את עצמי מקבלת החלטות לאריזה יעילה כזאת תחת הלחץ של לפקח על 4-5 אורזים.
    חוצמזה, אני שונאת שנוגעים לי בחפצים, והיות שיש לי כמות עצומה של ארגזים ומרחק גדול לעבור, ההובלה גם ללא האריזה תעלה 3500 שקל, להוסיף על זה עוד 2000 נראה לי מוגזם.

  12. שקוף שקיבלת יחס כזה "מתקן" מתמי 4 רק בגלל שאתה כותב בבלוג פופולארי. אני מכיר את היחס של תמי ארבע. גם אני נתקלתי שם בשירות מחפיר, אבל לא קיבלתי שום יחס מתקן, רק זלזול נוסף וניסיונות נוספים לגבות ממני עוד ועוד כסף. (ואצלי הברז עוד היה ממוקם במקומו הטבעי)

  13. אני חייבת לציין שבזמנו, אחרי שכתבתי אצלי בבלוג פוסט זועם אודות חברה מסחרית כלשהי, שהגיע לידיעת שכירי החרב בתחום המדיה החברתית של אותה החברה, וקיבלתי מהם תגובה מתנצלת בבלוג ואחריה גם שיחת טלפון מתנצלת להפליא מנציג שירות שם ("בהוראת ההנהלה"), העניין בעיקר תיסכל אותי להפליא.

    איכשהו, נראה כיום שהדרך הטובה ביותר לקבל את השירות שמגיע לנו כלקוחות, הוא לכתוב על זה פוסט/טוויט/הודעה בפורום ולקוות שהדובר/איש הסושל מדיה שלהם יקרא אותו. ואני חושבת שזה די גובל בבזיון.

  14. אחד העם 18 (14): אם יש דרך להגדיר היום את ג'ורג' קרלין היא 'מאוזן'.

    יובל, תתחדש. ותשתדל רגע לפני שאתה מפסיק לחלום על הארגזים לפרוק את כולם.
    לי יש עוד שניים באיזה בוידעם שמעולם לא נפרקו. ואנחנו עברנו דירה לפני 3 שנים.
    כנראה מה שיש שם לא באמת נחוץ…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *