עניין טקסטואלי

לנהל מערכת יחסים באמצעים טקסטואליים בלבד זה עניין מורכב למדיי. כל מי שניסה לנהל מערכת יחסים באמצעות שימוש בתוכנה למסרים מיידיים יעיד על כך. אתה מתמודד עם עולם שטוח ושקט. אין בו טונים, אין בו מחוות גופניות. יש בו רק טקסט ולעתים הוא קר ומנוכר גם כשהצד השני לא מתכוון לכך. אפשר לאבד כך חברים טובים.

את עובדת החיים הזו לומדים גם ארגונים. מחקר שבוצע באוניברסיטת אילינוי מצא שארגון שמבסס את התקשורת שלו על הודעות דואר אלקטרוני הוא ארגון שסובל מבעיות שונות ובראשן פגיעה באמון בין העובדים. כן, אנחנו מרוויחים אמצעי תקשורת יעיל ומהיר אבל משהו במערכת היחסים נפגע. דיברתי על כך הערב בתוכנית “לונדון את קירשנבאום”.

ניתן לצפות באייטם כאן (ניסיתי להטמיע את הוידאו בגלוב אבל התוצאות רחוקות מלהשביע רצון. בינתיים נסתפק בקישור).

11 מחשבות על “עניין טקסטואלי

  1. Huh. ומה עם התסריט ההפוך? אני מניח שיש מקרים בהם שני אנשים שלא היו מסתדרים פנים אל פנים, יכולים לעבוד יחד בלי בעיה כשמדובר רק בתכתובת מייל.

  2. דניס (1): וואלק?! איך החוקרים לא חשבו על זה?
    אתה מסתכל ברמת המיקרו בעוד שהחוקרים מסתכלים ברמת המאקרו. ברמת המיקרו יש אנשים שמצליחים לעבוד רק אם נותנים להם להגיע לעבודה בלבוש של תרנגולת. אז?

  3. שלומות לך יובל
    דווקא מהמקום המזוהה לחלוטין עם הדברים שאמרת, העלתי בפני בן זוגי רעיון אשר לשמחתי עניין אותו וגרם לו “להרים את הכפפה”…
    אפליקציית ה myfont נוצרה עקב הגעגוע לאנטימיות ורומנטיות אשר חסרים או למעשה כבר לא קיימים בתרבות המיילים. אנשים רבים, לעיתים אפילו בני זוג, אינם יודעים כבר כיצד נראה כתב היד של זה אשר כותב להם. על כן הגינו רעיון שבו אתה יכול להזין את המחשב (כרגע ה iphone)
    בכתב ידך ואח”כ תוכל להשתמש באופן רגיל במקלדת אשר יודעת לתרגם את האותיות לכתב ידך האישי… לאילו צירפנו אפשרות להוספת תמונה או הוספת רקעים שונים, צבעים שונים,סטיקרים וכד”. התוצאה מרהיבה ומרגשת, מכתב או גלויה אישית כמו פעם…
    אשמח אם תציץ באפליקציה או באתר, ואשמח עוד יותר לתגובתך המלומדת. שבוע מבורך.
    שרית ועמית הראל.

  4. יובל (2): למעשה, אני חושב שהרמה עליה אני מדבר היא מאקרו לא פחות מזו שעליה החוקרים מדברים. אנשים שלא מסתדרים ביניהם פנים אל פנים זה תסריט די נפוץ, ולא אזוטרי כמו תסריט התרנגולת.

  5. להוסיף על מה שדניס אמר. אני עובד בסניף ישראלי של חברה אמריקאית. עם האנשים שאיתי במשרד אני מדבר גם בטלפון, פנים אל פנים או מייל (תלוי בצורך, אם כי כל מסקנה/החלטה/רעיון מתועדים לרוב גם במסמך כתוב כלשהו) ואין עם זה שום בעיה. מצד שני, אני עובד הרבה עם עובדים בחו”ל (בארה”ב ובהודו, ובשני המקומות מדובר בעיקר בעובדים ממוצא הודי). בשני המקרים התקשורת הטלפונית מעט מהוססת, בעוד שהתקשורת באימייל הרבה יותר שוטפת וברורה. האימייל עוזר מאוד בלשטח את ההבדלים התרבותיים במקרים האלו. אני מניח גם שהיה לי תמיד קצת מוזר אם הייתי נמצא באותו המשרד עם אותם האנשים.

  6. דיברתי על דברים דומים היום עם אמנים שמשווקים את האמנות שלהם ברשת ומוכרים רק דרך האינטרנט. הרבה מהם, מאוד מתקשים להיות אנשי המכירות של עצמם פנים מול פנים אבל שומרים על קשר הדוק עם לקוחות באימיילים.

    נראה לי שבאופן כללי, ככל שיש יותר אפיקי תקשורת, כל אחד יכול להתאים את המדיה לסוג התקשורת שנוח לו בו.

    מעניין אותי אם נבדקו גם (אם יש כאלו בכלל) אירגונים שאין בהם תקשורת אינטרנטית בכלל ורק מדברים פנים מול פנים או בטלפון.

  7. בעיה טכנית: כגולש באמצעות מערכת לינוקס לא הצלחתי לראות את האייטם שצרפת.

    לידיעתך.

    (ראיתי אותו בטלביזיה).

  8. יובל,
    אתה מפנה לקישור הכולל מזבלה של 3 דקות פרסומות אחרי פופ של נענע אחרי חצי דקה של פרסומת מקדימה.
    תתבייש!

  9. כמי שבילתה לפחות שלושת-רבעי מחייה עד כה בהאזנה למוסיקה מלנכולית-מורבידית, אני חושבת שהלוויה שלי תהיה הזמן הנכון לצאת מהארון (גיחי) עם סטיינג אלייב בביצוע הבי-ג’יז (ולו בשל התקווה שכשאני אציץ מלמעלה יהיה איזה חבר שלא יתאפק ויחכה את ג’ון טרוולטה עם האצבע).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: