מדוע אני שוקל להתפקד למפלגת העבודה

הנה שתי עובדות לגבי היו”ר:

1. הוא מעולם לא התפקד לאף מפלגה.
2. הוא מעולם לא הצביע למפלגת העבודה.

למרות שאני מגיע מבית שתמיד הצביע למפלגת העבודה, למרות שהתחנכתי וחינכתי על ערכי תנועת העבודה, מעולם לא חיבבתי את המפלגה הזו. זיהיתי בה משהו מאובן ושמרן. המפלגה איבדה אותי באופן סופי לאחר הקדנציה הקצרה של אהוד ברק כראש ממשלה. מכאן והלאה זו היתה צניחה חופשית. הגעתו של מצנע וסילוקו כעבור שנה, השתלטותו הברוטאלית של ברק על המפלגה וההבנה שלא נותר ממנה דבר סתמו את הגולל.

אז למה אני בכל זאת שוקל להתפקד למפלגת העבודה.

הסיבה היא שלי יחימוביץ. את יחימוביץ הכרתי בחצי השנה שעבדתי בחדשות ערוץ 2. זו היתה היכרות שטחית ביותר, היכרות של מפגשים בחדר האיפור ובכל זאת, שם יצא לי לראות אותה ולשמוע אותה. כאשר היא הצטרפה למפלגת העבודה בגל הגיוסים הגדול של עמיר פרץ התמלאתי בשמחה. כמה חודשים לאחר כן, כאשר היא נבחרה בפריימריז של העבודה, יצא לי לראיין אותה בגין עמדה בעייתית שלה באחד הנושאים שסיקרתי (האמת? אני מתקשה להיזכר מה היה אותו הנושא – זכויות יוצרים, קוד פתוח – אני באמת לא זוכר. אני רק זוכר שממש לא הסכמתי עם עמדתה ותקפתי אותה על כך). התקשרתי אליה, דיברנו ובסוף השיחה אמרתי לה: “אני רוצה שתדעי, שהרגע שבו הודעת שאת מצטרפת למפלגת העבודה היה רגע של השראה, רגע של תקווה שאנשים טובים נכנסים למערכת הפוליטית”. היא ענתה: “תודה. ועכשיו צריך לדאוג שזה לא יהיה רק רגע אחד”.

אין ספק שאהוד ברק עשה למפלגת העבודה את טובת חייה כאשר עזב. אני מאחל לאהוד ברק 19 קולות בבחירות הבאות. אומר זאת אחרת – אם אדע שמי מבין חבריי מצביע לאהוד ברק, סביר להניח שהוא כבר לא יהיה מי מבין חבריי. צריך להיות מטומטם מוחלט כדי להצביע לברק ואני משתדל שלא להקיף את עצמי במטומטמים. אהוד ברק הוא סרטן בגוף הפוליטיקה. אופורטוניסט ושקרן, אהוד ברק הוא גידול אלים שהשתלט על מפלגה, שלח גרורות לכל מקום, המית אותה ואז עבר הלאה. אינני מאמין למילה אחת שיוצאת מפיו. אין פלא שהוא וביבי כל כך מסתדרים.

מעבר לעובדה שברק עזב, הוא לקח איתו את שאר אוכלי החינם שנבחרו לכנסת מטעם העבודה ובראשם שלום שמחון, אב-הטיפוס של פוליטיקאי שיצא מקריקטורה ולמרבה הצער הוא לא קריקטורה אלא המציאות שנקראת “שלום שמחון”. התוצאה היא שמפלגת העבודה של היום נקייה יותר ממה שהיתה בעשור האחרון. כן, פואד עדיין איתנו, וזו בעיה, ובכל זאת מקום שמורכב משלי יחימוביץ, איתן כבל, ודניאל בן סימון (התמים, הו הכל כך תמים מדי) לא יכול להיות מקום ממש גרוע.

כעת יש למפלגת העבודה שתי ברירות: או לבחור בבוז’י הרצוג האנמי (כן, הוא היה שר רווחה מצויין אבל מי שנשאר בממשלה יחד עם ברק פסול מלהיות מנהיג של המפלגה בשנים הקרובות), אבישי ברוורמן המצויד בהרבה מאוד אמביציה ושאינו יכול לסחוף אף אחד (גם הוא נשאר בממשלה עם ברק) או באיזשהי דמות חיצונית אחרת, או לבחור בשלי יחימוביץ.

אני האחרון שיטען שאין לשלי יחימוביץ בעיות. יש לה. הבעיה המרכזית שלה שהיא ממעטת להתבטא בנושאי מדיניות וביטחון. לדעתי היא עושה את זה משתי סיבות. הראשונה אידיאולוגית: היא מאמינה שהשיח הביטחוני-מדיני מסיט את הדיון אל המקום שבו נוח לכל יוצאי הצבא למיניהם, לכל התגרנים והרברבנים. היא סבורה, בצדק לדעתי, שזה שיח ריק שהרי ממילא אין תהליך מדיני וממילא כולם מעוניינים להגן על העם והאומה. הסיבה השניה היא שהיא מרגישה שהיא לא באלמנט שלה כאשר היא מדברת על יחסי החוץ והביטחון של ישראל – זה לא המקום שבו היא חזקה. זו לא בהכרח נקודה להתפאר בה. יחימוביץ גם לא ביצעה תפקיד ביצועי אבל אני מעדיף את חוסר הניסיון הביצועי שלה על פני הניסיון הביצועי של ברוורמן בתיק לענייני שומדבר.

העניין הוא שאני מזהה בשלי יחימוביץ משהו שקשה למצוא היום, משהו שהוא נדיר כמו הצהרת אמת בפיו של אהוד ברק. אני מזהה אצלה יושרה בסיסית. היא פוליטיקאית וככזו היא עושה עסקאות, היא בוחרת לעתים בברירות גרועות, היא לעתים אפילו בוחרת בצד שאינני מזדהה איתו אבל ליבה במקום הנכון. היא פועלת כשהיא מצוידת במצפן פנימי חזק, יש לה סדר יום ברור שאני מסוגל להבין אותו, סדר יום עקבי, מוסרי ורציני. היא אשת חקיקה מהמדרגה הראשונה, היא מאמינה במה שהיא אומרת ולא אומרת את מה שהיא לא מאמינה בו. בתקופה שבה מפלגת העבודה התמסרה לברק היא התנהלה כמפלגה בתוך מפלגה – וזה רבותיי, ייאמר לזכותה. במקום להתמסר לתיקי שר מופלצים (שומע, ברוורמן?) ולקבל על עצמה ראשות של ועדות, היא העדיפה שלא לקבל על עצמה אף תיק כדי שתוכל להמשיך להיות עצמאית. לא תמצאו אותה בכיס של אף אחד, לא של לוביסט ולא של פטרון פוליטי ובסוגיות האנושיות הכי בסיסיות היא תמיד נמצאת בצד הנכון. היא אחת הפוליטיקאיות היחידות שכאשר אני מאזין לה ברדיו אני לא מעביר תחנה, אני לא מגלגל את עיניי לשמיים, אני לא מרגיש שמנסים למכור לי משהו, שמנסים לבלף אותי.

במלים אחרות, שלי יחימוביץ היא התקווה האחרונה של מפלגת העבודה. חבר מפלגת העבודה שלא מצביע לשלי יחימוביץ צריך לראות עצמו כמי שגזר את דינה של המפלגה לתהום הנשייה. אינני חושב שהיא מוכנה לתפקיד ראש הממשלה אבל בבחירות הקרובות מפלגת העבודה לא תנסה להנהיג את המדינה – אין סיבה שמישהו יתן לה להנהיג את המדינה. מצד שני, מפלגת העבודה תנסה להשפיע על הנהגת המדינה על הכיוון שאליו הולכת המדינה, כיוון שנסחף לכיוונו של ליברמן המאיים וביבי חסר חוט השדרה. אין בליבי כל ספק שכולנו נרוויח מכך שבהנהגת המדינה תשתלב שלי יחימוביץ – ויפה שעה אחת קודם.

מכל הסיבות האלו, בפעם הראשונה, אני שוקל להתפקד למפלגת העבודה. אני שוקל להשקיע 50 שקלים במפלגה כדי לקנות לעצמי את הזכות להצביע לשלי יחימוביץ לראשות המפלגה כדי שאחר כך אוכל לומר לעצמי שאת התרומה שלי לשפיות, לפוליטיקה אחרת, לאדם שלא רק רואה תיקים לנגד עיניו אלא גם אנשים, סדר יום חברתי וחשיבה שאינה שבלונית, אני תרמתי.

הסיבה היחידה שגורמת לי להתלבט היא שיש לי עדיין רתיעה בסיסית מהמפלגה הזו. אני מקווה שאתגבר עליה. לשלי מגיע שאתגבר עליה, לכולנו מגיע.

נכתבו 35 תגובות לפוסט “מדוע אני שוקל להתפקד למפלגת העבודה”

  1. מומי והחתול:

    אני חושב שהרתיעה שלך אינה מוצדקת. גם אם אתה לא מאמין במפלגה, ההתפקדות לא מחייבת אותך לשום דבר. במקרה הכי גרוע נתת 50 ש’ למטרה שאתה לא מאמין בה. אתה נותן הרבה הרבה יותר כל חודש מהמשכורת שלך למטרות כאלו, בלי שיש לך אפשרות בחירה.

    אלא אם כן יש לך מפלגה אחרת שאתה שוקל להתפקד אליה, התפקדות לעבודה תאפשר לך לא רק לתמוך ביחימוביץ’ לראשות המפלגה, אלא גם להשפיע על הרשימה שמתחתיה וזה דבר חשוב מאוד.

  2. יהונתן:

    יאללה, תתפקד. אני בעד.

    אני לא ממש מסכים עם שלי ולא ממש חושב שראוי שהיא תעמוד בראש המפלגה לאור התנהגות פופוליסטית שלה ולאור איך שהיא סוגרת דילים, אבל צריך אנשים כמוך במפלגת העבודה.

  3. חירותניק ליברלי:

    רגע, שלי יחימוביץ’ לא תמכה באהוד ברק לראשות העבודה מול עמי איילון?

  4. קורא מודאג:

    הבעיה היחידה היא שהיא לא שמאלנית ושוב ניתקע עם מאה מפלגות מרכז ובלי שמאל.

  5. ד"ר אוֹרי אמיתי:

    יו”ר נכבד –
    (א) כמוני כמוך, מתפקד לעבודה לרגל ההתמודדות של יחימוביץ’.
    (ב) מסכים גם עם נימוקיך, גם עם הערכתך את אישיותה. מי שמחפשׂ את הפוליטיקאי המושלם שיתמודד בעצמו, או ישׂים שטריימל וימתין למשיח.
    (ג) הולך לפרסם בפייסבוק.

  6. עוז:

    על התפקדות לתנועה הירוקה חשבת?
    לדעתי המפלגה הכי דמוקרטית שקופה ופתוחה בשטח,
    עם עומק ורוחב אידיאולוגי, ולדעתי המון פוטנציאל לצמוח.

  7. One of the Crowd:

    היו”ר לא מתפקד למפלגת העבודה, מפלגת העבודה מתפקדת ליו”ר.

  8. יואב מ.:

    אאוץ’. שמעתי את הקטע שבו שלי יחימוביץ’ מדברת על כך שהעבודה היא לא שמאל אלא מרכז (“מפגת העבודה הקימה את ההתנחלויות” – זו המורשת?)
    התחלתי אתמול בתהליך התפקדות למפלגת העבודה ועכשיו אני לא יודע איך להתייחס לעוף המוזר הזה.

  9. שלום רב:

    ארבע שנים לתוך הקריירה הפוליטית של יחימוביץ אפשר לאבחן שני זרמים עיקריים אצלה: היא מאוד אינטליגנטית ועל כן היא נראית כדוברת רהוטה לשבט האשכנזי הרהוט, שהכותב נמנה עליו; והיא צדקנית גדולה מאוד.
    שלי יחימוביץ’ חושבת בבחירות הבאות להתחרות על הקולות של הליכוד, ש”ס, קדימה. היא מסרבת להבין את מקומה של המפלגה שלה על המפה הפוליטית, ומסרבת לראות קשר בין עמדה סוציאל-דמוקרטית לעמדה מדינית. יחימוביץ’ אינה עמיר פרץ. עמיר פרץ הצליח לכפר על עזיבת האשכנזים השמנים לקדימה בהבאת אותו מספר מנדטים מעיירות הפיתוח. שלי יחימוביץ’ לא שם – לא מותגית וחשוב מכך – לא פוליטית.
    ונניח שהיא תצליח ותביא עשרה מנדטים – האם היא תצטרף לממשלת ליכוד? האם תצטרף לממשלת קדימה? הדבר הנכון הוא להקים מפלגת שמאל אחת – משמאל לקדימה, ועד שולי חד”ש. להוסיף אליה כוחות חוץ-פרלמנטרים כמו עיר לכולנו, התנועה הירוקה-מימד.
    שלי יחימוביץ’ חושבת בתודעת כוכב נולד. שלשום הצטרפה לפוליטיקה, וכבר חושבת שבאבחה אחת תביא המוני מצביעים מישראל ביתנו. השמאל צריך סבלנות. והוא צריך את מפלגת העבודה. זה ציבור קטן, אי אפשר להמשיך לחלק אותו.
    יש גבול כמה אפשר להיות ציניים בפוליטיקה. אפילו אהוד ברק הבין את זה והלך לליכוד. אי אפשר להמשיך להתנער לדי-אן-איי של הציבור.

  10. רוצה להיות אבא:

    ראשית, תודה על הקישור.

    לעצם העניין וכחבר מפלגה אני מתלבט – בסקרים היא אכן נראית מבטיחה, אבל בפועל יחסי האנוש שלה מזכירים את נפוליאון זוטא (אהוד ברק, אהובך).

    בפרט, שהבעיה המרכזית בהיותך מנהיג גוף פוליטי – הוא החובה לקיים תחזוקה פנימית רגישה ביותר ועד ביום הגברת הוכיחה אפס יכולת בכך … אין מה לעשות, חוסר ניסיון הוא בכל זאת דבר מהותי.

    אשר למתחרה שהזכרת – ראוי ביותר, אבל משדר אנמיות להחריד … בעיה.

  11. יובל:

    רוצה להיות אבא (10): אני לא בטוח שאני יודע למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על יחסי אנוש. עם מי בדיוק היה לעבוד בפורמט הקודם? עם אנשים שהיה חשוב להם הכסא? (ברוורמן, בוז’י, פואד, שמחון, וילנאי). אלו הם בני שיח של מי שרוצה באלטרנטיבה למפלגה? אני לא רואה בכך שום בעיה.

    שלום רב (9): הייתי שמח לאפיין את השבט לו אתה שייך אבל אמנע מכך. ההשכלה שלי היא בסוציולוגיה ולא אנתרופולוגיה. או פתולוגיה.

  12. איתי:

    דווקא מסכים עם 9. הדימוי של כוכב נולד מוצדק ומעורר אצלי חששות, שיחימוביץ מעוניינת להסתיר את דעותיה האמיתיות בעניינים מדיניים (הכיבוש) – מה שהיא עושה בהצלחה יתרה כבר שנים ארוכות – כדי לסחוף המונים למפלגת העבודה. גם ברק עשה את זה, ובסוף ראינו מה יצא. כדי שאצליח להפסיק להיגעל מהמפלגה הזו, ממש כמו יובל, אני צריך להאמין למועמדת עד הסוף. כרגע, עדיין קשה לי להאמין שהיא מוכנה להתאבד באופוזיציה על האמת שלה, ולא להיגרר לכל קואליציה ממש כמו אבותיה פואד ושמחון (וכן, היא ח”כית מעולה ומרשימה ביותר).

  13. יוסי:

    אני לא חושב שיש בשלי יחימוביץ משהו חיובי שאין בזהבה גלאון. במרצ גם אפשר לסמוך יותר על האידיאולוגיה והיושרה של המועמדים. כמובן, אפשר להצביע לשלי בפריימריז של העבודה ולמרצ לכנסת, אבל יתכן שזה לא הגון.

  14. רוצה להיות אבא:

    יובל (11),

    זה מסוג הדברים שמרימים ומפילים מנהיגים – היכולת להוביל, להאציל, לסחוב ולהלהיב … בשלב זה היא בעיקר מרתיעה ומרחיקה.

    אי אפשר להוביל מפלגה, שהיא קבוצת אינטרס של אנשים רבים, באופן כזה וזו בדיוק הסיבה שברק כשל … כרגע, לא רואה הבדל בינה לברק בהקשר זה.

  15. אחד לשעבר:

    אני התפקדתי. מה יש להתלבט יותר מדי? 50 שקל בשנה ואתה יכול לעזור לשלוח את פואד הביתה.
    beat that

  16. אחד העם 18:

    לצערי, לפני שנים עשיתי את אותו הצעד שיובל שוקל לעשות – התפקדתי למפלגת העבודה בעקבות דמות שחשבתי (אז) שהיא ראויה. הדמות היתה מתן וילנאי, שהוכיח די מהר שהוא פוליטיקאי גרוע ובעל סגנון מנהיגות של סמרטוט. למשך כמה שנים לא עשיתי עם זה כלום, פעם בשנה חוייבתי בחמישים שקל (ואז נזכרתי לשאול את עצמי למה אני לא נפטר מזה כבר) והימים חלפו. ואז הגיע ברק, בעצם חזר מפרישתו – ואני אצתי רצתי לבטל את חברותי במפלגת האבודה.
    לגופה של שלי יחימוביץ’: בי היא מעוררת דחיה. יש לה את היכולת (אצלי, וגם אצל אנשים נוספים ששוחחתי איתם בנושא) לאמר במפורש: “לאישה הזו אני לא מצביע”. היא פשוט גורמת לי לא להאמין למה שהיא אומרת, במיוחד כאשר היא לוחמת את זכויות העובדים, אבל בעיקר את זכויות העובדים המאוגדים והחזקים ביותר, כמו עובדי התע”א, חברת החשמל וכו’.
    ולא שיש מישהו טוב יותר, לאסוננו. אולי אפילו טובים עוד פחות, אך לגברת יחימוביץ’ אני לא אוכל להצביע. כן, אני יודע שלא להצביע בעצם מחזק את הצד היריב, אך אני לא יכול לעשות שקר בנפשי ולשים שלי בקלפי.
    ציפי לא מתרוממת, יאיר לפיד זחוח מדי (למרות שאני נוטה להסכים עם דעותיו), ועל השאר אין מה להשחית מילים. מי יתננו רבין חדש!

  17. אחד לשעבר:

    לאחד העם 18:
    צר לי לומר לך את זה, אתה מדבר בסיסמאות שאין מאחוריהן הרבה.
    לגופו של ענין: שלי לא נלחמת רק בעד זכויות העובדים החזקים אלא בעד זכויות כל העובדים ובמיוחד החלשים. ראה דוגמאות:
    – הצעת חוק תיקון חוק ההודעה לעובד
    – חוק הכסאות (מתן אפשרות לעובד – בדרך כלל מדובר בקופאים ועובדי אבטחה שקשה לכנות אותם חזקים – לדבת במהלך עבודתו)
    – מעסיקים לא יוכלו להתקשר עם קבלני כוח אדם ללא רישיון

    ועוד ועוד (אתה יכול לראות באתר של שלי – כנס מצד ימין “המאבק למען העובדים”.

    ודבר נוסף: תמיד מדהים אותי כמה קל להסית. איך אנשים נופלים קורבן לתעמולה הביביסטית והשטרסלריסטית שהפכה את עובדי חברת החשמל ועובדי התע”א (ובכלל, העבודה המאורגנת טפו) לאויבי המדינה. כאילו מדובר באיזה מין טפילים ששולחים את ידיהם הרעות לכל מקום ובגללם המדינה שלנו נמצאת בתחתית הדירוגים של ה-oecd ולא בראשו.
    אז נכון, יש לא מעט רעות חולות בחברת החשמל (נפוטיזם, ופה ושם משכורות גבוהות) וגם בתע”א אבל בסך הכל מדובר באנשים שרובם עובדים קשה שעושים את מלאכתם נאמנה ורובם הגדול מרווויח משכורות הגיוניות בהחלט.
    אלא מה, במדינת ישראל להרוויח משכורת הגיונית מוצג כמו פשע כנגד המדינה שהתרופה היחידה לו היא דת ההפרטה, ההתייעלות, הקיצוץ בשומנים ושאר הסיסמאות היפות של האוצר.
    מי שבודק רואה שבדרך הכלל המילים היפות האלה וההפרטה הקדושה נגמרים במשכורות עלובות של 5000-6000 שח בחודש לכלל העובדים, קיצוץ חד בתנאים ומעבר לעבודה קבלנית חסרת זכויות, כאשר החיסכון מתחלק כולו בין כיסו של טייקון מקומי לבין החזר הלוואות לבנקים שנועדו לממן השתלטויות ממונפות.
    אם יש משהו יותר גרוע ממונופול בידיים ממשלתיות זה מונופול בידיים פרטיות, ואת זה למדנו כולנו בשנים האחרונות על בשרנו.
    אז תסלח לי מאוד שאני מעדיף 1000 עובדים שמרוויחים 15000 ש”ח בחודש ומוציאים את הכסף לצריכה ומעודדים את הכלכלה מאשר טייקון אחד ו-3 מנהלים שגורפים 3 מיליון ש”ח שנה כ”א לעצמם ושומרים את הכסף בבנק, לפעמים בחו”ל.

  18. דני:

    לא הצבעתי ולא אצביע לעולם לחד”ש, אבל הדר האחרון שאפשר לייחס לשלי יחימוביץ’ אחרי שתקפה בצורה כ”כ שקרית ונבזית את דב חנין בזמנו בבחירות בת”א נגד חולדאי – זה יושרה. ועוד לאמר עליה שהיא לא נמצאת בכיס של אף אחד.
    צר לי יובל, גם אתה תמים לא קטן

  19. ספציפי:

    צחוקים, גם אני התפקדתי לא מזמן לעבודה (אפילו לפני שאהוד עזב), ומאותן סיבות. יאללה כולם! האחרון שמתפקד הוא ביצה סרוחה 🙂

  20. רותם:

    עד שהמפלגה הזו לא תזרוק מעליה את עמיר פרץ, אני לא דורך שם.
    האמת שאני ממש מדוכא מהנושא, אין לאן ללכת?
    החוסר אונים והתחושה שאין ביכולתי להשפיע על לאן המדינה הולכת מדכא.

  21. ירדן:

    אני חושב שכל מה שאמרת נכון בתיאור שלך את שלי יחימוביץ’.

    מנקודת מבטי יש לה עוד מגרעות כמו אנמיות בנושא של שוויון בין ערבים ליהודים והגישה שלה כלפי חנין בבחירות בתל אביב. שבה היא בחרה צד באופן ברור והבחירה שלה, בעיני, הסתמכה בעיקר על הקשר המפלגתי והרבה פחות מכך האידיאולוגיות והרעיונות שהיו על השולחן.
    או במילים אחרות היא שיתפה פעולה אם אחד הדברים שהכי מכוערים בעיני בפוליטיקה הישראלית וזה הדיון סביב “מי”במקום הדיון על “מה”. אזרחים צריכים לבחור אידיאולוגיה/דרך שתייצג אותם, לא לפי מותגים, סמלים ומפלגות. מפלגות הן דרך למימוש הדרך הזו – לא השקך עצמה.
    שוב, את זה אפשר לכלול בתוך מה שקראת לו בריתות שאתה פחות אוהב או בחירות רעות, אבל מבחינתי זו נקודה משמעותית.

    הנקודה השניה שמפריעה לי בבחירה שלך היא כל הרע שחיזוק של מפלגת העבודה יכול להביא.
    גם בתסריט הכי חיובי שבו יחימוביץ’ נבחרת – אדם ישאר חלק גדול ממה שרע במפלגה.

    אפשר לטעון שזו מפלגה אחרת כשיחימוביץ’ בראש אבל לי לא נראה שדברים משתנים כל כך מהר.

    אולי עדיף פשוט שהעבודה תבחר מישהו מעפן, תיפול, ויחימוביץ’ סוף סוף תסכים לעבור מפלגה. אפילו אם תפרוש מבחינתי יהיה טוב יותר מאשר המצב הנוכחי בו היא גורמת לאנשים שתומכים בסוציאל דמוקרטיה להצביע למפלגת העבודה.

  22. צחי:

    פעם הייתי חבר המפלגה, עד שטעות ביורוקרטית הפסיקה את חברותי. באותו זמן ברק ניצח בפריימריז, אז לא היתה לי סיבה לתקן את הטעות. עכשיו שברק עזב סוף סוף, נראה ששוב אוכל להצביע למפלגה בלב יותר שלם בבחירות. לגבי חידוש חברות, עוד לא הגעתי לשם. נראה לאן תתגלגל המפלגה הזאת.

    להוסיף על אחד לשעבר, חלק ניכר מעובדי חברת החשמל הם מהנדסים וטכנאים, ואנשים בעלי השכלה אקדמית (או חצי אקדמית) מקבלים משכורות גבוהות יותר בכל מקום, לא רק בחברת החשמל.

  23. אדר שלו:

    פוסט מוצדק מאין כמוהו. שוכנעתי, אני מתפקדת גם. כל הכבוד ליו”ר.
    אני חושבת שהנושאים החברתיים פשוט יותר חשובים לרובנו מהנושאים המדיניים. התרגלנו לחשוב שהעניין המדיני מהותי בגלל מדיניות הפחדה של דורות של גנרלים. מרוב פחד מהאיראנים שכחנו לשלם לאנשים שכר הוגן שאפשר להתקיים ממנו, שכחנו לבנות שירותים חברתיים לאנשים שזקוקים להם ולבנות מערך תחבורה ציבורית הולם.

    BRB אני הולכת להתפקד.

  24. ספציפי:

    קצת יותר ברצינות, נהוג לחשוב שבדמוקרטיה שואלים את העם מה דעתו פעם בארבע שנים. זה נכון, אבל יש כאלו ששואלים אותם פעמיים בארבע שנים – חברי המפלגות.
    לחברי מפלגה – לפחות במפלגות דמוקרטיות – יש השפעה על הרשימה אותה המפלגה תציג. אם כל מי שמתנגד לברק היה מתפקד כשברק *היה* בעבודה, לא היה צריך לחכות שהוא יעוף לבד, היינו יכולים פשוט להעיף אותו בעצמנו.

    רוצה לאמר, אל תגידו “אין לי מפלגה להתפקד אליה”, התפקדו למפלגה ועשו אותה ראויה*.

    *בעולם מושלם וכל זה. אבל עדיין…

  25. צחי:

    ספציפי, כמו שאמרת, בעולם מושלם. בעולם האמיתי, אם ברק רוצה להיבחר, הוא יכול לפקוד מספיק תומכים שיאיינו כל סיכוי של ציבור לא מאורגן להדיח אותו.

  26. ספציפי:

    @צחי – נכון. אבל נניח שההתפקדות לעבודה מקבלת מימדים של תופעת אינטרנט וויראלית – גם הפוקד הכי חרוץ (נדמה לי שהשיא שם הוא של עמיר פרץ דוקא) לא יוכל להדביק את הקצב.

  27. רועי:

    שלי יחימוביץ היא סוציאל דמוקרט. סוציאל דמוקרט זה הפתרון לניאו-ליברליזם. הניאו ליברליזם הוא המחלה והסוציאל דמוקרט זה הפתרון. העובדה שמעשיה של יחימוביץ לא מאפשרים לאינטיליגנציה לזהות סוציאל דמוקרט מעידה על חוסר הבנה. וגם – לומר סוציאל דמוקרט זה גם לומר מהי התפיסה לגבי הכיבוש.

    ההתמקדות באופי של המועמד ולא בדרך שלו אופיינית ומאכזבת. אם זו האינטיליגנציה היא בורה. כך מחפים על חוסר הבנה בתהליכים בסיסיים וכאן מדובר במאבק בין הניאו ליברליזם לסוציאל דמוקרט.

    דרך אגב, הרצוג זה ניאו ליברליזם. הפרטה, אם בדרך השלישית או בכל דרך אחרת איננה סוציאל דמוקרט.

  28. רוצה להיות אבא:

    רועי (17),

    מרוב משפטים נפוחים הצלחת לבלבל את עצמך וליצור סתירות לוגיות ומבניות במשפט – ניחא.

    אבל לומר ש-“… ההתמקדות באופי של המועמד ולא בדרך שלו …” זו שטות שמעידה על כך שמעולם לא יצאת מהחדרון הקטן שלך וניסית לממש את האידאה שלך בפועל. כי אם, אז היית מבין, יודע ונהיר היה לך שאופי מחורבן יחרב כל אידאה טהורה … כי מה לעשות, במפלגות שהן גופים חברתיים – מי שלא יודע לחבור, להתחבר ולחבר יכשל כישלון חרוץ.

    לפי הניתוח שלך, ממשלת ביבי-ברק היא המושלמת בממשלות ישראל ולו רק מהטעם שלא היה לנו גנרל מעוטר, מוכשר ומבריק משיר הביטחון הנוכחי. מצד אחד ומצד שני ראש ממשלה רהוט, כריזמטי, השולט ברזי השפה והתרבות האמריקאית … לכאורה, מתכון מנצח!

    אז למה בעצם זה לא עובד? אולי כי יש להם חרא של אופי … אבל כנראה שעבורך סוציאל דמוקרטיה היא בכלל התממשות חזון ממשלת נתניהו 2011.

  29. עידן:

    יובל: לאור הפוסט הזה, מציע שתקשיב כאן. ותגיד לי אם אתה עדיין חושב כמו שכתבת.

    לי, בכל אופן, הקטע הזה בא בהפתעה. הלינק באדיבות יונית.

  30. אמיר שחר:

    אני לא חושב ששלי יחימוביץ’ היא התקווה של מפלגת העבודה. אני חושב שהמפלגה בראשותה תחליף את מרצ, מפלגה קטנה יחסית, אולי (רצוי) שתהיה צעקנית ואם יהיה מזל, אז אולי תהיה גם לשון מאזניים.

    אבל… עם יד על הלב, ממש ממש לא אכפת לי ממפלגת העבודה. העבר שלה חשוב לי קקליפת השום. לי חשוב שלשלי יחימוביץ’ תהיה פלטפורמה רחבה ביותר כדי להלחם את קול ההיגיון.

    המדינה מסריחה ומתפרקת. פשוט ככה. השלטון מסריח משחיתות ומחוסר מעש – רק לשרוד עוד קצת. נדמה שהכל הולך פייפן.

    נדיר שייש פוליטיקאי שלא חושב רק על הישרדות והתקדמות אל כיסא יו”ר ועדה וסגן שר ואח”כ שר לענייני כלום, אלא הוא חדור בתחושת שליחות והוא גם מהאופוזיציה יכול להשפיע. שלי יחימוביץ’ היא כזאת.

    אני לא התלבטתי יותר מידי. ברגע שהבנתי שאפשר להתפקד דרך האתר שלה (+פקס אמצעי תשלום) התפקדתי, התחייבתי לחמישים שקלים, וגם התחייבתי ביני לבין עצמי לפעול שהיא תיבחר לראשות המפלגה ואח”כ שמפלגת שלי יחימוביץ’ (ובאמת לא אכפת לי שקוראים לה העבודה או כל שם אחר) להיה כמה שיותר רחבה.

  31. יובל:

    עידן (29): אני לא מבין ממה יש להיות מופתע.

    קודם כל, בהתייחס לפוסטים של שוקי ויונית, אני מודה שהזעם הקדוש שמופנה כלפי יחימוביץ בגלל ההתנהגות שלה (שהיתה רחוקה מהתנהגות שהסכמתי איתה) בכל הקשור לדב חנין, לא מרשימה אותי. היא לא מרשימה אותי כי כפי שכתב ד”ר אורי אמיתי (5): מי שמחפש מועמד מושלם או פוליטיקאי מושלם, מוזמן לחכות למשיח. יחימוביץ לא מושלמת וכתבתי בעצמי שיש פעולות שביצעה, עמדות בהן היא בחרה, שאני לא מסכים איתן. אם הייתי מחפש פוליטיקאי שאני מסכים עם כל עמדותיו, סביר להניח שהייתי צריך להצביע לעצמי. מי שחושב אחרת הוא פשוט ילד או תמים ואני לא זה ולא זה.

    באשר לדבריה, עובדתית היא צודקת. אחרי רצח רבין הפכו את מפלגת העבודה למפלגת השלום ולכן למפלגת שמאל. בפועל מפלגת העבודה היתה מפלגת מרכז-שמאל עם דגש על מרכז ולפעמים ימינה מכך. מישהו זוכר כמה תיעוב חש רבין כלפי ערפאת? תיעוב פיזי ממש? היום כבר לא זוכרים את זה אבל במפלגת העבודה היו כמה ניצים מדיניים. מה, אפריים סנה הוא איש שמאל? הוא מצביע חד”ש? אפילו פואד רחוק מלהיות יונה צחה. מפלגת העבודה היא לא מרצ (וזו אחת ההתלבטויות שלי בהחלטה האם להתפקד לה). מספיק לראות מי היה ראש ממשלה מטעמה – אהוד ברק – בשביל להבין שזו לא מפלגת שמאל כפי שאנחנו חושבים כשאנחנו חושבים על “שמאל”.

    אני מסכים עם אמיר (30): אני מחפש מנהיגה שפויה שהציניות לא אכלה לה את הנשמה. שוקי ויונית טוענים שזה מה שקרה לה במקרה של התמיכה בחולדאי. בסדר. זכותם. אני לא חושב כך.

  32. יהונתן קלינגר | למען האידיאולוגיה: להתפקד לעבודה. ‏ :: Intellect or Insanity‏:

    […] אכן, שלי יחימוביץ' מצטיירת לא אחת כמועמדת המובילה (ואף מביאה קהלים חדשים); וצריך לזכור לה את התנהגותה הבעייתית כשביצעה […]

  33. ד"ר רייספלד אילן:

    בשנים אחרונות, ממשלת הימין בראשותו של מר. נתניהו+ברק, כנראה מובילים אותנו למחוזות אשר איני רוצה כלל להעלות על שפתי!
    חיפשתי מפלגה אשר תחזור לרעיון של מפלגת עבודה במתכונת
    אירופאית, אשר תדאג גם לאדם הקטן, ולא רק לטייקונים.
    ברצוני לציין כי לאחר שחרורי מצה”ל , וזה היה ב 1959 , הייתי פעיל במפלגת העבודה -צעירים מחוז ת”א, החוג למדיניות חוץ, עד ליציאתי ללימודים בחו”ל ב 1961 .
    תקווטתי כי תצליחו, אך בלי מריבות והאשמות, וזאת לטובת מדינת ישראל.

  34. תוצאות האמת של הפייסבוק | הפלוג – בלוג פוליטי:

    […] והם מביעים תמיכה במועמד מסוים. הבלוגר יובל דרור הודיע בבלוג שלו שהוא תומך ביחימוביץ' ואולי שכנע חלק מקוראיו. הרצוג ויחימוביץ' […]

  35. שלוש הערות על הבחירות המתקרבות | מאבד תמלילים - הגלוב:

    […] שלום שמחון. כאשר שקלתי להתפקד למפלגת העבודה, היו שתי סיבות עיקריות לכך. הראשונה היתה האושר הגדול […]

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: