בני ציפר נגד לימור לבנת

בני ציפר מעיתון “הארץ” הוא דמות מעוררת מחלוקת, וזה בלשון המעטה. הכתיבה שלו בבלוג שלו מעוררת הרבה מאוד רגשות (לא כולם חיוביים, כן?) מצד הקוראים.

אבל על הטקסט הזה, לפחות על החלק שמתייחס ללימור לבנת, אני חותם בשתי ידיים.

10 מחשבות על “בני ציפר נגד לימור לבנת

  1. גם אני מזדהה עד מאוד באשר ללימור לבנת.
    לגבי סוף הקטע, יחד עם עוד כמה קטעים של ציפר, ניכר שהוא מתגעגה לעולם שכנראה מעולם לא היה קיים, אלא מבחינת רעיון שחלמו עליו לעתיד ועוד יחלמו עליו לעתיד.
    בין אם זו תרבות האצולה הגרמנית והצרפתית שהייתה נחלתה של קומץ, תרבות האסלאם המפוארת שאינה שלטה מעולם בכיפה ועוד כהנה וכהנה מן הדברים שלו, שעם רובם ככולם היה לי הרצון להסכים, אך את הפכחות לראות שהם לא בדיוק אחד לאחד כפי שציפר תיארם.

  2. אני מצרפת שתי ידיים ושוט (שמופנה בעיקר למי שמינה את לבנת אחראית לנושא הכ”כ חשוב ורגיש הזה, והפך, יותר מתמיד, את מערכת החינוך הישראלית למשהו שהערכים היחידים שהוא מנחיל לתלמידיו הם ערכים צבאיים ונבובים).

  3. מסכימה עם כל מילה.

    מצד שני, בפעם האחרונה שהסכמתי עם ציפר זה נגמר בפלשתינאים חתיכים בתחתונים, כך שאולי עדיף לי לבקר בבלוג שלו לעתים רחוקות יותר.

  4. אם הוא ימשיך לכתוב ככה הרייטינג של הבלוג שלו יהיה כמו של «(¯` LoV£ ¥ou מישראבלוג.
    דחילק, ציפר, אפילו לא מילה על שרת החוץ הגרמנית? זרוק איזה מילה על הדוקו הנהדר על הניאו-ליברליזם ביחס לנשים (ארטה, שבת, 21:00).

  5. צודק ברוב מה שהוא אומר על לבנת, אבל אני לא מקבל את הביקורת שלו על אמנון רובינשטיין וזבולון המר. הראשון רק היטיב עם מערכת החינוך והאחרון לא עשה הרבה אבל לפחות לא עשה נזק כמו לבנת. יוסי שריד היה שר החינוך הכי טוב שהיה כאן.

    אפשר גם היה להוסיף כמה מילים על “תרומתה” של הגברת לספורט הישראלי שמדרדר מדחי אל דחי בתקופתה.

  6. מישהו שם טיקבק: כל מילה אבן. זה כנראה שיבוט של “מילה בסלע”, אך משמעות המילה סלע היא כסף, כלומר כל מילה עולה כסף ולכן צריך להמעיט בדיבור.
    זה אולי ממשיך את מה שציפר אמר על הבורות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: