זה יהיה מעניין

אורנה קזין מ”הארץ” כותבת בבלוג שלה (ב”הארץ”) על נחמיה שטרסלר (מ”הארץ”):

אני זקוקה לפרשנים שעליהם אוכל לסמוך. נחמיה שטרלסר, שאותו אני מכבדת ומוקירה מאוד כעיתונאי וככותב, הוא לא אחד מהם. נראה לי שהאידיאולוגיה הכלכלית שלו מסמאת את עיניו. במאמר שהתפרסם במוסף הבחירות של “הארץ” כתב שנתניהו הכי מתאים לשמש כשר האוצר ? יותר מעמיר פרץ ויותר מאהוד אולמרט. וזאת למרות כל מה שקראתי בדו”ח של מרכז אדווה על העוני המעמיק והפערים הגדלים והפגיעה הקשה במגזרי עבודה שלמים, כמו שירותי החינוך. קשה לי לראות בו בר סמכא.

מצד אחד, בעיניי, זה אחד מסודות הקסם של “הארץ”. שהוא מאפשר סוג כזה של פלורליזם בתוך המערכת. מצד שני, אני חושב שזה די מכוער שמישהו שעובד איתך באותו המוסד, באותו הבניין, באותה הקומה (טוב, במקרה הזה הם לא עובדים באותה הקומה), משחיר את פנייך באופן שכזה (בשעת כתיבת שורות אלו יש 0 טוקבקים לפוסט שלה, אבל ברור לחלוטין שזה מסוג הפוסטים שמזמינים, ממש מזמינים השמצות כנגד שטרסלר).

כמובן שזה מעלה שאלה אתית מעניינת. האם על עיתונאי שחושב דברים רעים (מאוד) על קולגה שלו, צריך לצאת החוצה עם טענותיו או שמא עליו לשמור את מחשבותיו בבטן ובמקרה הגרוע ביותר לדבר עליהם בתוך המערכת עצמה?

נכתבו 41 תגובות לפוסט “זה יהיה מעניין”

  1. אודיסאוס:

    מה בדיוק השאלה האתית? נדירים העיתונאים שאומרים את אשר על ליבם וצריך לעודד אותם לעשות את זה יותר. (זה שהטיעון של קזין עילג, זו כבר בעיה אחרת. אולמרט שר אוצר? אה יה.)

  2. יובל:

    השאלה היא לא האם עיתונאים צריכים לומר את אשר על ליבם. כמובן שהם צריכים! השאלה היא האם הם צריכים לומר את אשר ליבם על האנשים שאותם הם פוגשים במסדרון ובישיבת מערכת. האם טור בעיתון (או באתר) הוא המקום הראוי שבו עיתונאי צריך לומר את דעתו על העורך שלו לדוגמה?

  3. מוסיף:

    מצד אחד ‘הארץ’ יכול לזקוף דיון מהסוג הזה לזכותו. מצד שני, הארץ נבנה מהדואליות הזו שבין עמודי הדעות/מאמרים לעמודי הכלכלה. זו לא הפעם הראשונה שכותב מאזור המאמרים של הארץ מבקר כותב מאזור הכלכלה.

    לדעתי, פיצול האישיות הזה הוא חלק מהאסטרטגיה של העיתון, שקורץ בצורה מתוחכמת לישראלים שמחשיבים את עצמם לשמאלנים, אבל מבחינה כלכלית הם ימנים לפחות כמו ביבי.

  4. יובל:

    אני לא רואה כאן שום קונספירציה. זו דעתה של קזין ואף אחד לא ביקש ממנה לכתוב את דבריה רק כדי “לקרוץ בצורה מתוחכמת” למישהו.

  5. מוסיף:

    או כדי לספק בו זמנית גם את האליטה האינטלקטואלית וגם את האליטה הכלכלית.

  6. מוסיף:

    אבל זו החלטה של המערכת לפרסם את הדברים, לא? זו לא קונספירציה. זו החלטה עיסקית-שיווקית.

  7. עמית:

    מוסיף צודק – עיתונים כמו הארץ מרויחים ממראית העין של פלורליזם מחשבתי. אבל הדברים שאורנה כתבה הם חלשים מאוד, לא משהו שמנדנד את הכיסא של שטרסלר.

  8. סודית:

    היא לא משמיצה אותו. היא רק מסבירה שהפרשנות שלו לא משכנעת אותה כי התפיסה הבסיסית שלה היא אחרת. וזה דווקא חשוב: פרשנות עיתונאית היא לא אמת אבסולוטית. לא רואה את הבעיה.

  9. אחד העם 18:

    עיתון הארץ הוא כיום כמעט המקור היחיד בישראל לעיתונות אמינה – בעיקר כי מגוון הדעות המופגן שם יוצר רושם של חופש אמיתי של כתיבה והבעת עמדות מנוגדות. בכל מקום אחר (מי אמר NRG, ידיעות אחרונות וערוץ 2? יובל, לא לכעוס, מוזי ורטהיים לא מרשה לשדר משהו שיפגע בשתיית הדיאט קולה לימון האסקפיסטית) ברור כי הידיעות מוכתבות.
    בצירוף מקרים מעניין, בעת כתיבת שורות אלו אני שומע את שירם של להקת הבילויים “נפלא פה”.

    בכל אופן, לעניות דעתי (הקובעת) יש מקום לבחינה מחדש של המושגים שמאל וימין, כלכלי וכללי. עמיר פרץ יגן בחירוף נפש על זכותם של עובדי חברת בהחשמל לדפוק את כולנו – זה שמאל זה? כאשר נתניהו ניסה לפרק את מונופול הנמלים על מנת שכל אחד מאיתנו ישלם פחות – זה פעילות חברתית לעילא ולעילא, כי למי שמשתכר 3500 שקל בחודש חשוב יותר לשלם פחות על הלחם, האורז ומכונת הכביסה. כל המוצרים האלו מגיעים דרך הים, וההיטלים המופרכים שהנמלים גבו על מנת לשלם לפועל נמל 40,000 שקל בחודש (!!!) מייד נכנסים לעלות של כל מוצר צריכה.

    כיום, שמאל כלכלי הוא דווקא פירוק אירגוני העובדים. ארגון שיש בו ועד עובדים הוא ארגון מנוון – העובדים הבינוניים הם אלו ששורדים בו שנים ארוכות ומדרדרים אותו. דוגמאות יש למכביר – אחת הקלות היא רשות השידור, אבל באמת לא חסר עוד.

  10. אדון שוקו:

    מוזר, נראה לי שהפסקה שאתה מצטט נעלמה מהטקסט שלה…
    נראה לי שיובל שיגר את החץ למטרה הנכונה!
    תקנו אותי אם פיספסתי משהו.
    אם לא פיספסתי – יש כאן נקודה לרעת הארץ.

  11. מוסיף:

    אחד העם- או שאתה מבולבל מאד (בלשון המעטה), או שאתה סוג של גאון שפיתח תוך חמש דקות תיאוריה חברתית-כלכלית-פוליטית חדשה לגמרי. הייתי ממליץ לך לבקר פעם בגדה השמאלית כדי לסדר קצת את הראש. זה אמור להיות לא רחוק ממך.

    איך לא חשבו על זה קודם- פגיעה בעובדים זה שמאל…מדהים. פשוט מדהים. אל תספר לאבא של ביבי, שלא יעיף אותו מהבית.

  12. מוסיף:

    אדון שוקו צודק. יובל, עלית פה על משהו…

  13. אדון שוקו:

    “זה יהיה מעניין” כתב יובל ונראה לי שהוא לא ידע עד כמה הוא צודק…

  14. מחסיר:

    יוחזר הalt לקישורים לאלתר

  15. גורע:

    אותה ארנה קזין כתבה בבלוג שלה שגר שני באנרים מעל הבלוג של ציפר את השורות הבאות:

    “השאלה המטרידה היא זאת: האם אפשר להיות בו בזמן אליטיסט והומניסט? הרי מחד גיסא, אין ספק שחברה זקוקה לאליטיסטים שלה, שימשכו אותה הלאה והחוצה מביצת הסתם ויראו לה את הדרך ויעשירו את רוחה. מאידך גיסא, האם האליטיסט אינו בהכרח מיזנתרופ (ולעתים, אף חמור מכך, מיזוגן)?”

    א. מעניין למי היא התכוונה.
    ב. לדעתי היא עובדת מהבית אחרת נשמות טובות במערכת כבר היו מארגנות לה נעצים על הכיסא.

  16. יובל:

    אכן הטקסט נעלם ובאופן מפתיע כמות הטוקבקים לפוסט הזה קטנה באופן מוזר למדי.

    אותי בכל אופן זה לא מפתיע. תארו לכם שכתב הספורט של “ידיעות אחרונות” כותב בעיתון (או באתר של העיתון) שהוא זקוק לפרשן מדיני רציני ולא כמו נחום ברנע או שמעון שיפר. זה נשמע הגיוני?

    אם זה לא הגיוני בידיעות למה שיהיה הגיוני ב”הארץ”?

  17. אחד לשעבר:

    לאחד העם 18: אני לא סוציאליסט גדול, אבל לדקלם את מה שקראת בדה מרקר הבוקר זו לא חוכמה גדולה. המציאות יותר עמוקה ורבגונית מאשר “עובדי חברת החשמל דופקים אותי אז בואו ונפרק להם את המונופול”. זה פשוט לא עובד ככה.

    בינתיים מכל המהפיכה החברתית של נתניהו או איך שלא תקרא לה, העשירים רק נהיים עשירים יותר. ולא מדובר אפילו על 500 משפחות אלא על 50 משפחות שמקבלות מתנות אינספור מהמדינה על חשבון הכיס שלך, ומחיאות כפיים מכמה עיתונאים, לא ברור על מה.

  18. Room 404:

    […] הטקסט, שצוטט קודם להיעלמו בבלוג של יובל דרור, אמר כך: אני זקוקה לפרשנים שעליהם אוכל לסמוך. נחמיה שטרסלר, שאותו אני מכבדת ומוקירה מאוד כעיתונאי וככותב, הוא לא אחד מהם. נראה לי שהאידיאולוגיה הכלכלית שלו מסמאת את עיניו. במאמר שהתפרסם במוסף הבחירות של ”הארץ“ כתב שנתניהו הכי מתאים לשמש כשר האוצר – יותר מעמיר פרץ ויותר מאהוד אולמרט. וזאת למרות כל מה שקראתי בדו”ח של מרכז אדווה על העוני המעמיק והפערים הגדלים והפגיעה הקשה במגזרי עבודה שלמים, כמו שירותי החינוך. קשה לי לראות בו בר סמכא. […]

  19. חנן כהן:

    ובעניין דומה

    “כמו יו”ר ועד עובדים, לא יותר” מאת אברהם טל

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=697730

    תגובה 7 – נחמיה, לא הבנת מה שהבינו שני חתני פרס נובל לכלכלה!
    תגובה 8 – נחמיה, מה אתה בכלל מבין בכלכלה?

    אותי זה הצחיק

  20. יובל:

    עכשיו אני מבין למה יש כל כך מעט תגובות לפוסט הזה. הורידו אותו לחלוטין מהבלוג שלה. רק למי שיש קישור ישיר – כמו בפוסט הזה, יכול להגיע אל הפוסט. מי שלא, לא רואה אותו בכלל בשום מקום.

    כנראה היצטרפות של מקרים

  21. רוברטו גונזאלס:

    עצוב לי, כמנוי של הארץ, שהמול / עורך ראשי אינם מאפשרים לבעלת דעה אחת לכתוב כנגד בעל דעה אחר. קזין לא “ליכלכה” של שטרסלר כל שטענה היה שהוא אינו ראוי להחשב אוביקטיבי (כפי שהוא ודאי אוהב להראות) כשהוא כותב על נושאים כלכליים. אין ספק ששטרשלר לא אבה את זה, אבל אני כקורא שמח (ועתה נעצבתי) לראות שאין מונוליטיות מחשבתית בצוות הכותבים.

    לגופו של שטרסלר אני אומר שהוא אינו פרשן כלכלי. הוא בעל עמדה. העמדה שלו היא קפיטליסטית במובהק. אולי לא ממש ליד נתניהו אבל לא יותר משני צעדים ממנו.

    נ.ב אחד העם, תגיד, אתה באמת חושב שאם עובדי חברת חשמל ירויחו חצי אבל תקבל חשמל זול יותר? תתפקח, תראה כמה אתה נדרש לשלם על מה שאתה זוכה לראות בטלוויזיה שלך. כל שיקרה הוא שאיז עופר / מימן / דנקנר / תשובה / אריסון או דומיהם יקבל לידיו מחלבת כסף נוספת. אתה לעומת זאת, תתבקש להמתין לצאת השבת עד שיגיע טכנאי התורן את הפקק הראשי שלך כי לא כדאי לחברה לשלם למישהו 150% על עבודה בשבת.

  22. אחד העם 18:

    הי לכולם
    אני מודה לכל מי שהתייחס להערות שלי, ומבקש לפרט:
    א. לאחד לשעבר: אני בהחלט מאמין שאם עובדי חברת החשמל ירוויחו פחות אז החשמל יהיה זול יותר – ואתקן את עצמי, זו לא אמונה אלא ידיעה. הבסיס לידיעה זו הוא העובדה שכל אחד מאיתנו משלם 4 אג’ לקוט”ש נוספים המיועדים למימון הפנסיה של העובדים בחברת החשמל. למה אני צריך לממן לעצמי את הפנסיה – וגם של עובדי חברת החשמל? לבטח הם יכולים כמו רוב אזרחי המדינה להפריש לפנסיה של עצמם. ההבדל נעוץ בחוסר היכולת ללחוץ שאין לרוב המשלם… יאמר לזכות חברת החשמל שהיא יוצאת דופן בשרות שהיא נותנת, אך הם לא ממש עושים את זה מאהבת הזולת אלא כחלק מתבקש מעבודתם. עבודת הטכנאי היא לתקן תקלות בכל תנאי מזג אויר ושעות היממה, ככה זה. כיף? לא תמיד, אבל זו העבודה – לא מתאים לך חפש עבודה נוחה נותר.
    וסתם עוד עובדה מרתקת: ידוע לכל כי לקבל קביעות בחברת החשמל זו שאיפת חיים. למה זה כל כך טוב? אולי כי בשביל התחלה עובד המקבל קביעות מקבל חזרה רטרואקטיבית את כל התשלום עבור החשמל שצרך בעת שעבד ללא קביעות. כלומר, נהג משאית שעובד 5 שנים ללא קביעות ואז מקבל אותה, מקבל תשלום של 5*12*500 (חשבון חשמל חודשי ממוצע) = 30,000 שקל. למה, ומי לעזאזל אתה חושב משלם את זה? אתה ואני דרך חשבון החשמל.
    ב. בטוש יש גם דברים של טעם. לא מזמן נוהל פה דיון על “18 המשפחות השולטות במשק” ובטוש אותו השטרסלר הראה שלפני 20 שנה היו במשק 4 גורמים בלבד ששלטו. אגב, בשוודיה שנחשבת לאחת המדינות שבהם איכות ורמת החיים היא מההגבוהות בעולם, יש בדיוק 4 משפחות פרטיות ששולטות בכלכלה הרבה יותר מבישראל….
    ג. למוסיף: למה בדיוק אתה שולח אותי לגדה השמאלית? כי בשטחים (הגדה המערבית) אני מבקר פעם בשבועיים. וכן – אני בהחלט חושב שיש לפגוע בעובדים המשתקים אירגונים. ועוד דוגמא: ברשות השידור יש למעלה מ- 3000 עובדים ותקציב של כ- 900 מיליון שקל לשנה, שרובו מוקדש לתשלום משכורות. חלק מהמשכורות הולכות לטכנאים שיושבים בבית, כי הציוד הפילם שהם היו מפעילים מזמן לא פועל אבל אי אפשר לפטר אותם. לשם השוואה ברשת וקשת יש (ביחד) 500 עובדים ותקציב שהוא פחות מחצי. להמחשת הנושא אנא פתח את הטלוויזיה וצפה 3 שעות רצוף בערוץ הראשון. (טוב, אתה ממש חייב, זה פשוט קשה מנשוא…) אם יד על הלב, מתי מישהו פה צפה בערוץ 1 בשידור שאינו ספורט?

    יש לי כל האמפטיה לעובד בשכר מינימום – ובדיוק זו הסיבה שיש לתת לו יותר על חשבון אוכלי החינם והמובטלים הסמויים.

  23. אחד העם 18:

    ואני חייב להוסיף את זה

  24. רוגל:

    עזוב אחד העם, אתה לא תצליח לבלבל אותם עם עובדות. ממתי עובדות שינו למשהוא עם תאוריה סוציאליסטית?:)

  25. אחד העם 18:

    LOL (ככה כותבים בגולה?)

  26. רוגל:

    וד”א יובל – סחתיין על העבודה העיתנאית כאן.באמת.

  27. יובל:

    קשה לומר שהיתה פה עבודה עיתונאית.

    זה היה אינטואיציה והכרת מערכת “הארץ” עם השילוב המנצח של Ctrl+C עם Ctrl+V.

  28. איתי:

    זו היתה פשוט צנזורה בשידור חי, ולדעתי מי שחימם את העניינים היה לא קזין דווקא.
    העורך הגרפי של העיתון פרסם את הבלוג ב”מגזין” ושם בניצוץ הומור תמונת פורטרט של שטרסלר (שאליו ואל דומיו כיוונה קזין). לאחר שעה קלה, נעלמה התמונה ואת הבלוג לא היה ניתן למצוא עוד בקלות במגזין אלא רק כשלחצת על הבלוג של קזין עצמו (“גאוות יחידה”). הספקתי לשתול שם הפניה לאתר פוליטי של חנן כהן, כי קזין קוננה על כך שאין לה די מידע על סדרי העדיפויות של ממשלות ישראל, וכי היא שואבת מידע מאתר אדווה ומאתר העוקץ. לאחר מס’ שעות הקטע נעלם לחלוטין

  29. יובל:

    מה שבעיני חמור מכל הפרשה הזו זה ששתלת הפניה לאתר פוליטי של חנן כהן.

    (סתם)
    (טוב נו, לא סתם. זה באמת חמור)
    (סתם)
    (טוב נו, לא באמת סתם)

  30. יובל:

    ועכשיו ברצינות, מה שבעיני חבל זה שאקט המחיקה וההסרה שעבר הפוסט של קזין לא אפשר לנו דיון רציני בשאלה האם המעשה שלה היה ראוי מלכתחילה.

    טרם גיבשתי עמדה סופית בעניין אבל אני נוטה לעבר התשובה: לא.

  31. Room 404:

    […] יובל דרור, שציטט את הדברים בבלוגו, העיר: מצד אחד, בעיניי, זה אחד מסודות הקסם של ”הארץ”. שהוא מאפשר סוג כזה של פלורליזם בתוך המערכת. מצד שני, אני חושב שזה די מכוער שמישהו שעובד איתך באותו המוסד, באותו הבניין, באותה הקומה (טוב, במקרה הזה הם לא עובדים באותה הקומה), משחיר את פנייך באופן שכזה. […]

  32. עמרי:

    הארץ שוב לא מה שחשבנו. דוקא במעריב מלפני כשבוע היתה כתבה של בן דרור ימיני שקוטלת כתבה של דן מרגלית ולמחרת התפרסמה גם תגובתו של דן מרגלית. אלא שבהארץ המצב כנראה הרבה יותר גרוע. הרי ארנה קזין כתבה כפובליציסטית ולא ככתבת כלכלית (בבלוג שהארץ דוחף כאיזה מדד לחידוש האתר שלו) ועמדתה הרבה יותר נחותה מקצועית מזה של שטרסלר שהוא עם מינוי של עורך כלכלי בכיר.

    אם היה פלורליזם בהארץ, היה צריך להיות פרשן כלכלי כדוגמת גדעון עשת מידיעות אחרונות ולא מקהלת נחמיה שטרסלר ואברהם טל שרוצים קמצן כמו פורז במשרד הפנים וקוסם כמו ביבי באוצר.
    לצערי אין לי מנוי לבטל בהארץ, אבל בהחלט אפסיק לקנות את מהדורת יום שישי.

  33. יובל:

    עידוק, שתי תגובות למעלה, מספק את התגובה של קזין שלא מפתיעה אותי. היא ידעה שהיא טעתה וזו כאמור גם דעתי.

  34. דרדרפת בעבודה:

    הומ הומ. אם “זה לא בלוג לגמרי פרטי, זה בכל זאת אכסניה של הארץ, ויש כללים”, למה אף עורך לא מאשר את הפוסטים לפני שהם עולים? יש טעם לפגם בהתנהלות הזו – קזין מעלה את הפוסט, נוצר רעש מסביבו, מורידים את הפוסט – זה לא לעניין לדעתי.

  35. אחד לשעבר:

    לאחד העם 18:
    זה באמת חמוד מה שאתה כותב, אבל מה הבעיה?

    שאצלנו במדינה כאשר מדובר בהפרטה, זה פשוט שם קוד להעברה של נכסי הציבור בחצי חינם לידים של איזה מולטי מיליונר שהוא במקרה גם חבר של השר, ושיתן לו ג’ובים שמנים בייעוץ אחרי שכבוד השר יפרוש למה שנקרא אצלנו “לעשות לביתו”.

    כלומר, יכול להיות שצודק מי שאומר שהמדינה לא יודעת לנהל עסקים, אבל היא בוודאי גם לא יודעת למכור אותם. ראה לדוגמה מקרה צים ועו”ד רם כספי ששיקשק את המדינה – ואת הכיס שלך אדוני מכמה מאות מיליוני שקלים. על זה לא שמעתי אותך מוחה ורוטן ומדבר על איך דפקו אותך הוועדים. כי מה, זה אדון עופר לקח את זה, ומגיע לו הוא הרי מולטי מיליונר, לא?

    לא ראיתי גם שרמת התחרותיות בין הבנקים השתפרה פלאים מאז שמכרו את גרעין השליטה בפועלים. במקום שהמדינה תגרוף לכיסה את רווחי העתק של הבנק הדואופלי, הם הולכים לכיס של אריסון. כלומר גם הטיעון שלך שהחיסכון הולך לכיסו של האזרח הקטן לא ממש מחזיק מים.

    אז אתה נטפל לפנסיה של עובדי חשמל, כי זה קל וככה ביבי הסביר לך בטלוויזיה, ושטרסלר הראה לך בדה מרקר. אז נכון, בקרב עובדי חברת חשמל יש הרבה שמרווחים יותר מדי אבל מה הברירה?

    אם אתה שואל אותי מה אני מעדיף: 200 מיליון ש”ח בידיים של אלף אנשים שלא מגיע להם, או אותו סכום בידיים של בנאדם אחד שממש לא מגיע לו, אני בוחר את האפשרות הראשונה. תסכים איתי שבידיים של 1,000 איש 200 מיליון ש”ח מתגלגלים לתוך המשק ויוצרים פעילות כלכלית הרבה יותר עניפה מאשר לשכב בחשבון הבנק של האחים עופר ולצבור ריבית.

    התיזה שלי בקיצור ולענין היא שכל מה שמכונה אצלנו תהליך ההפרטה וזוכה למחיאות כפיים (גם ממני בעבר, אני מודה, עד שנפקחו לי מעט העינים) הוא להעשיר כמה חברים של הפוליטיקאים שלנו, תוך כדי סימום בלתי פוסק של הציבור הרחב בכמה זה חשוב, כמה זה מוסיף למשק, איזה יופי של צמיחה יש פה.

    כמו שפעם ביבי הסית נגד הסמול בשנים האחרונות הוא מסית נגד העובדים והחלשים. לך והשכל, ראה את הסרט שעשו על העבדים (אין מילה אחרת לתאר את זה) במפעלי ים המלח של האחים עופר. אבק אדם של אנשים, שהמדינה לא דאגה להם לאפשרויות פרנסה מתחרות, עובדים ללא תנאים, הורסים את בריאותם, בשכר רעב על מנת להביא לחם הביתה ותגיד לי שזה תורם לרווחה שלך.

  36. עמית:

    “אם אתה שואל אותי מה אני מעדיף: 200 מיליון ש”ח בידיים של אלף אנשים שלא מגיע להם, או אותו סכום בידיים של בנאדם אחד שממש לא מגיע לו, אני בוחר את האפשרות הראשונה.” אז בעצם אתה מעדיף אונס קבוצתי ? גם כסף בבנק הולך לפעילות כלכלית בישראל כי הבנק מעסיק אלפי עובדים בעצמו ונותן אשראי. אני לא יודע כמה מהמשכורת של עובד חברת חשמל הולך לנסיעות לטורקיה או להימורים בשוק השחור.

    אגב, אם אתה לא מרוצה מהבנקים אתה יכול לפתוח חשבון בבנק הדואר – יש ויזה/כספומט, יש אינטרנט ואין עמלת ניהול חשבון. כמובן גם שאין אוברדרפט. יש תחרות בין הבנקים, פשוט הצרכן הישראלי מחפש אשראי גדול ובגלל זה הוא משלם בהתאם.

  37. אחד לשעבר:

    לעמית
    מה שאתה אומר לא קשור לנקודה.

    טוען אחד העם 18 שהפרטה היא מתכון בטוח להתייעלות ושיפור השירות והמחיר לצרכן הסופי. אני אומר שעודף היצרן שנחסך (או הפרמייה המונופוליסטית/דואופוליסטית שגובה החברה הממשלתית ומחלקת לעובדיה) לא הולכת לצרכן אלא לכיס של מי שקונה את החברה המופרטת, ובפרט אצלנו שלא יודעים גם למכור חברות כמו שצריך.

    ואני מבטיח לך, כמו שכתב כאן למעלה רוברטו גונזאלס ברוב טעם שהפחתת המשכורות בחברת החשמל לא תביא להורדת המחיר לצרכן הסופי (כמו שאמור להיות) אלא שבעל ההון יקח את כל הפרמיה הזאת לכיסו.

    והנקודה שכתבת בקשר לבנקים ממש לא מדויקת: אדם אחד שמקבל 200 מיליון ש”ח צורך מיליון ש”ח לכל היותר וכל השאר יושב בבנק. 200 איש שמקבלים מיליון ש”ח כ”א, צורכים כמחצית וחוסכים את השאר – זה הגיוני וגם מבוסס אמפירית.

    ה-100 מיליון ש”ח שמוציאים כאן ה-200 איש מניע פעילות כלכלית הרבה יותר עמוקה ורחבה מאשר ידידנו העשיר שמוציא מיליון ש”ח ומשכיב בבנק עוד 199. ללא השוואה, ידידי, ללא השוואה.

  38. עמית:

    מה שאמרתי הוא שהכסף ששוכב בבנק גם הוא “עובד” כי הוא נותן אשראי. בלי כסף ששוכב הבנק לא יכול לתת אשראי, ואשראי זה אחד המנועים החשובים לצמיחה.

    מסכים שהפרטה לא מבטיחה התייעלות והשתפרות – רק תחרות מבטיחה יעילות והשתפרות. אבל הפרטה היא דבר מתחייב עבור מדינה שמנערת ממנה את השפעות הקומוניזם והופכת למדינה נורמלית. כי תפקיד המדינה הוא לא לספק לאזרחים חשמל, מים או תקשורת אלא לאפשר שוק חופשי ע”י אכיפת כללי מסחר הוגן. למדינה יש כמות מסוימת של אנרגיה שהיא יכולה להשקיע, ועדיף שתשקיע אותה בדברים שרק היא יכולה לעשות – כלומר בשמירה של הבטחון, קשרי חוץ וכו’. כמובן שההפרטה עצמה צריכה להיעשות גם היא באופן שיבטיח הזדמנות שווה – ע”י מכרז ובשקיפות מלאה. אם החברה החדשה מנצלת את מעמדה כמונופול ועושקת את הציבור – אפשר גם להתייחס אליה כמו מונופול ולאכוף עליה הגבלים עסקיים.

  39. אחד העם 18:

    מי שאני מנסה לומר זה פשוט:
    א. תחרות זה טוב (לצרכן, לאירגון, לחברה, למדינה)
    ב. היכולת של אירגונים עם ועדי עובדים לחנוק את התחרות דרך קשרים פוליטיים גדולה לאין שיעור מזו של אריסון זה או דנקנר אחר.
    ג. ועד עובדים = חוסר בתחרות ויעילות = הגנה על העובד העצל = התנוונות. זה לא נאצל, יפה או אמפטי להביע את זה בקול רם, אבל זה נכון לצערי.
    ד. אין לי בעייה שמישהו ירוויח, אחרת פשוט אף אחד לא יעשה פה עסקים. כמובן שאני רוצה שלא ירוויחו יותר מדי, ותפקידה של המדינה הוא לכוון את זה באמצעות רגולציה. הבעייה היא שאי אפשר לעשות רגולציה כשאתה גם המעסיק – קבוצות הלחץ חזקות מדי.
    ה. נכון לכספי שיקשק את המדינה – כלומר הוא היה נושא ונותן מוצלח יותר מפקיד האוצר המסכן שעמד מולו. זה קורה כל יום בעסקים, כל יום. וכשבנק דיסקונט נמכר מעל ערכו בשוק, אז שוב ההפרטה חרא?

  40. אחד לשעבר:

    עמית, תפקיד המדינה הוא לא לספק מים, חשמל ותקשורת? איפה אתה חי? שמעת פעם על מונופולים טבעיים? מה תפקיד המדינה בכלל, לעשות ביקורת דרכונים בכניסה וביציאה? חשבתי שהפנטזיה האומללה הזאת על ממשלה גמדית פשטה רגל בניו אורלינס, אבל אני רואה שבארץ ההתפכחות עוד רחוקה.

    מונופול בידיים פרטיות הוא הרבה יותר דורסני, עושק ומנצל (את הצרכן לא את העובד) מאשר מונופול ממשלתי.

    חוץ מזה יש שירותים שלא ניתן להפריט אותם בניגוד לפנטזיות הורודות שלכם: למשל חשמל (ראו לדוגמה משבר האנרגיה בקליפורניה והניסיון האומלל להפריט חלקים מרשת החשמל הבריטית), וגם רכבות – ראו את הידרדרותה של האנדרגראונד של לונדון בעיקבות ההפרטה. לבעלים הפרטיים היה חשוב מקסימום תשואה על ההון לע-צ-מ-ו והוא לא השקיע הרבה בתחזוקה מה שהוביל להידרדרות השירות בצורה דרמאטית. שירות טוב או סביר לעומת זאת, מה שהיה לנגד עיניה של החברה בידיים ממשלתיות הביא להגברת היעילות והתשואה הכלכלית למשק כולו. מה יותר טוב? זה לא חד משמעי, נכון?

    וצריך לשים לב לדבר נוסף. נראה לי שמה שמרגיז אתכם יותר מהכל הוא אותו עובד עצל, התחמן ההוא מהאירגון הממשלתי, שבזמן שאתם מזיעים ומתאמצים ומקבלים שכר הוא יושב לו בנחת, משחק ששבש, יוצא להפסקות מוגזמות, חוזר בחמש הביתה. ממש מכעיס.

    גם אותי זה מכעיס, בתור מישהו שעובד קשה מאוד, ואצל מעסיק פרטי. אבל ההיקף של התופעה לא כל כך נפוץ כמו שכמה פוליטיקאים כמו ביבי משתמשים בתופעה הזו במיומנות ומנפחים אותה על מנת לצבור אהדה לרעיונות האולטרה ליברליים שלהם. בעוד שאחד כמו ביבי עושה את זה כי הוא באמת מאמין בזה (וטועה אגב), אחרים יותר מפאיניקים כמו אולמרט עושים את זה על מנת לעזור לחברים המיליונרים שלהם.

    וככה משתמשים בכם, ומסיתים אתכם, ומסממים אתכם עם מכונת הפירסום והטאלנטים של ערוץ 2 על מנת שלא תשימו לב איך גונבים ממכם עוד קצת מהחופש שלכם, עוד קצת מהזכות שלכם – גם אם אתם עניים( זה לא פשע) – למים נקיים, לאוויר צח, לחתיכת חוף, לפרנסה שמכבדת את בעליה ולא לעבדות.

    ובסוף גם משכנעים אתכם שהבעיה האמיתית במדינה היא אותו עובד עצל שיושב במשרד ממשלתי ומתבטל על חשבונכם. כן אדוני אחד העם 18 – אתה מרגיש פראייר וזה מה שמעצבן אותך. אתה מחפש את זה שאתה מרגיש פראייר לעומתו – אז מספקים לך אותו.

    אז נכון, השירות הציבורי הוא לא יעיל במיוחד. אז מה? זה ככה בהרבה מדינות. גם בארה”ב הקדושה יש המון בירוקרטיה ופקידים עצלנים. ותאמין לי שכאן הם מקבלים בממוצע הרבה פחות כסף. רוב עובדי המדינה שאתה בז להם מקבלים משכורת מינימום או קצת מעבר לזה (אם הם לא סובלים מהלנת שכר).

    כל הכסף שנגנב ע”י הצבא והגנרלים והמלחמות המטומטמות שלהם מכפיל במאות לדעתי את מה שאפשר לחסוך בהתיעלות ע”י הפרטה. אתה יודע כמה עולה “פצצה חכמה”? כמה כאלה הוטלו בעזה בשנים האחרונות ע”י הדגנרלים שלנו על מנת לשמר ככל שניתן את מצב המלחמה בינינו לבין הפלסטינים על מנת שדגנרלינו יוכלו לפרוש לעשות לביתם בתיווך של עיסקאות נשק וייעוצים בטחוניים? למה אתה לא מדבר על זה? כי סיממו אותך לחשוב שיש מלחמה, והערבים מאיימים עלינו, ויש פצצה איראנית, וטיל עיראקי ונוד לובי.

    ושוב אני חוזר: הפרטת החשמל המים התקשורת וכל שאר הפנטזיות הילדותיות האלה לא תעבוד, תוביל לפגיעה קשה באיכות השרותים הציבוריים הבסיסיים, ותעשה כמה מולטי מיליונרים לעוד יותר עשירים. היא לא תוריד לך שקל בחשבון חשמל. תפנים היום או שתתפכח בעוד כמה שנים.

  41. אחד לשעבר:

    אה כן, ולעמית: ה-200 מיליון שקל יושבים בחשבון בציריך, לא בארץ. מטעמי מס כמובן. וזו נקודה נוספת: ה-200 מיליון שקל שהולכים ל-200 איש משלמים הרבה הרבה יותר מס.

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: