בחודש האחרון השתלטה לחלוטין המטאפורה של "יום הכיפורים" על השיח הציבורי. כל דבר הוא "יום הכיפורים של".
זה בולט במיוחד בכל הקשור לסקרים. ח"כ איתן כבל, מזכ"ל המפלגה ויו"ר מטה הבחירות אמר לפני כעשרה ימים שיום הבחירות יהפוך "ליום הכיפורים של הסוקרים" ואליו הצטרף יורם מרציאנו, מקורב של פרס, שאמר: "יום הבחירות יהיה יום הכיפורים של הסוקרים".
שרה נתניהו גייסה את המטאפורה לטובת הכלכלה ולטובת בעלה (כמובן): "הייתה תחושה של יום כיפורים כלכלי – ובעלי נהג כפי שנהג קצין מילואים במלחמת יום הכיפורים" ודרור שטרנשוס משתמש בה כדי להסביר שהקמפיינים נכשלו: "יום הבחירות היה "יום הכיפורים" של הקמפיינים הפוליטיים".
מה שנחמד במטאפורה כל כך שחוקה וחבוטה זה שהיא גמישה. אפשר להשתמש בה לכל עניין ונושא. אפילו לנושא שפעת העופות כפי שמכריזה למהנט בכותרת הזו: "זה יום הכיפורים של הרשויות".
אם משקיעים בעניין עוד שתי דקות מגלים שיום הכיפורים כבר מזמן חדר לכל פינה: לאבטחת המידע, למגזר העסקי, לאקדמיה הישראלית, לתקשורת, למנהיגי האומה וכן הלאה וכן הלאה.
איזה מזל שהיתה כאן מלחמה שמבוססת על מחדל. מה היינו עושים בלעדיה?
איך זה שאף פעם לא ראיתי אף אחד משתמש בביטוי הזה עד עכשיו? |:
אתה עסוק בלהגן על תרנגולות ומעשני עשבים
ואתה עסוק בלרדת על אנשים שהם לא קונפורמיסטים כמוך
לא קונפורמיסטים כמוני? חחחח. תביא, תביא קצת מהחומר שלך.
רגע רגע אני קולט פה בדיחה
תומך עלה ירוק- חי חי חי הוא בטח מעשן גראס
כמה מצחיק!
אז זהו, שזה ממש לא מצחיק זה שאתה תומך בעלה ירוק.
אבל זה בסדר, אל תרגיש לא בנוח. מחקרים מראים שמי שמעשן גראס רואה בכל משפט שני בדיחה.
היי, MrM – במבה!!
🙂
די, די ילד, עזוב. רואים את הוריד שלך מתנפח. עזוב, צוחקים איתך אח שלו, צוחקים איתך.
זה השעון קיץ הזה מנפח אותו- בשש וחצי בבוקר בשביל להגיע בשבע לבית הספר (הכל שעה יותר מוקדם עכשיו!) לגלות שהמורה לאנגלית לא התעוררה ולכן מתחיל רק ברבע לעשר הבצפר (שזה רבע לתשע עכשיו)
ואז אתה בא ומעצבן אותי עם בדיחות על במבה -_-
דוגמא קטנה ליום הכיפורים: הגרעין האיראני. בזמנו בדקתי את הדיווחים, ולפחות בעיתונות ימנית (מקור ראשון), הגרעין האיראני הוזכר כמחדל נוסח יום הכיפורים.
אני מניח שחיפשת את "יום הכיפורים של" בזושה, כמו כולם, ואז מצאת. אני מאמין שזה "יום הכיפורים של המחפשים בזושה"
זה לא אמור להיות יום הכיפור?
הפסוט הזה הוא הצונאמי של הפוסטים
מחדלים לא חסרים, מקסימום היינו משתמשים באחד אחר.
למשל:
זה שפעת העופות של סוקרי הבחירות!
או "המכבי ת"א-פנתנאיקוס של הימין"
פוליטיקה יש בכל מקום. מחדלים יש בכל מקום.
פוליטיקה = מחדל.
יום כיפור של בחינות הפסיכומטרי
תנו לו כובע כבר!
זה כבר עבר את הגבול, אז פשוט מחקתי.
ממממ… כל הדיבורים האלה על יוםכיפור עושים אותי רעב