פייסבוק כקלישאה תקשורתית

אתמול קיבלתי שיחת טלפון מחיילת בגלי צה”ל. היא עובדת בתכנית “עושים צהריים עם יעל דן”. החיילת הסבירה לי שהם מחר (היום) רוצים לעשות אייטם על תשע שנים להיווסדה של פייסבוק.
“אוקיי, על מה תרצו לדבר?”, שאלתי.
“על האופן שבו פייסבוק השפיעה עלינו ועל המכורים לפייסבוק”

“תגידי”, שאלתי, “למה כאשר אתם מדברים על פייסבוק אתם תמיד מדברים על מכורים? למה אתם תמיד מטפלים בחלק הכי אזוטרי של כל תופעה?”
“מה זאת אומרת?”
“זאת אומרת שפייסבוק משפיעה על החיים שלנו בצורה הרבה יותר מעניינת ומורכבת מאשר אנשים שלא יכולים לעזוב את האתר לחמש דקות. האם לא מעניין יותר לדבר על האופן שבו היא משפיעה על מערכות יחסים, על הפוליטיקה, על עולם הפרסום, על מערכת החינוך, על הקשר בין הורים וילדים על כל דבר אחר בעולם חוץ מאשר ‘המכורים’?”

אוקיי. שכנעתי אותה ובמשך כמה דקות דיברנו על האופן שבו פייסבוק משפיעה על הפוליטיקה ועל למה בעצם היא הצליחה כל כך.

“טוב אז מחר נתקשר אליך”, אמרה החיילת. “אתה במקרה מכיר אנשים שמסרבים להתחבר לפייסבוק?”
“אהה, זה אייטם מהסוג הזה?”
“מה זאת אומרת?”
“זאת אומרת שאתם תעלו מכור אחד ומולו אחד שמסרב להתחבר לפייסבוק ואני אשחק את תפקיד המלומד? לא מתאים לי. אני מוותר”.
“אבל למה? זה לא מעניין שיש אנשים שלא רוצים להתחבר לפייסבוק?”
“כן. זה מעניין. יש גם אנשים שלא אוכלים בשר, שאין להם טלוויזיה, אנשים שאין להם טלפון סלולרי, אנשים שמעדיפים לנסוע באוטובוס, אנשים שאוהבים ללכת יחפים, אנשים שלא אוהבים שוקולד, אנשים שאוהבים את החורף. אז מה? זו הזווית היחידה שבה אפשר לטפל באייטם כמו פייסבוק? דרך הקלישאה התקשורתית הכי גדולה? המכור מול זה שמסרב להתחבר? אנחנו בשנת 2013 ואתם עדיין מטפלים בפייסבוק כאילו השנה היא 2005. למה כל אייטם חייב לגלוש אל הקלישאה המוחלטת שלו?”

החיילת היתה קצת בהלם. התנצלתי בפניה על שהכעס והתסכול יוצאים עליה, שהרי ברור שלא היא שהחליטה על הזווית הזו. היא הבטיחה לי שלא אהיה חלק מהאייטם שעוסק באלו שמסרבים להתחבר לפייסבוק. ידברו איתן ואז ידברו איתי או ההפך.

בסדר.

היום היה האייטם.

על הקו שתיים, האחת בת 19 והשניה בת 29, שתיהן מסרבות להתחבר לפייסבוק. למה צריך שתיים על הקו? כנראה כדי להראות שיש שתי מטורפות ולא אחת. עוד על הקו, ד”ר יאיר עמיחי המבורגר שסירב (בצדק) להתרגש מאנשים שלא מתחברים לפייסבוק.

אותי שאלו שאלה אחת: על הפוטנציאל הכלכלי של פייסבוק. עניתי שהוא גדול. על השאלה השניה, “האם פייסבוק תגדל או דווקא תתכווץ” לא הצלחתי לענות כי אחרי 8 מילים יעל דן קטעה אותי כדי לחזור אל שתי הבנות ולשאול אותן האם יש סיכוי שהן יתחברו לפייסבוק בעתיד.

סימסתי לחיילת שזו היתה חוויה מופלאה.

האמת? מגיע לי.

14 מחשבות על “פייסבוק כקלישאה תקשורתית

  1. כבר מזמן הודעתי לגל”צ, ובמיוחד ליעל דן, שאני מסרב להתראיין אצלם. למה אני צריך לשתף פעולה ולהעניק את שמי (הטוב) לפומפוזיות, סנסציוניות, קלישאיות ורכילאיות — בנוסף ללא מעט טפשות?

  2. לעומת זאת, כשגל”צ חוגגת לעצמה יומולדת, היא מביאה את מיטב הפילוסופים וההוגים, כדי שיספרו על תרומתה המדהימה למדינת ישראל, המזרח התיכון והיקום כולו. מכיוון שפייסבוק היא בעצם מתחרה (בשוק המדיה), אז גל”צ מעדיפה להראות את האנשים שלא מחוברים לרשת, כדי להוכיח לעולם שלא צריך להיות בפייסבוק, צריך להקשיב לגל”צ ולקבל טלפון ממפיקות.

  3. אותי מפתיע שפייסבוק זה בכלל אייטם. כמו לעשות אייטם על ממרח שוקולד. הדבר הכי רגיל בעולם, ודי נדמה שהוא תמיד היה פה.

  4. בשתי מילים – יעל דן.
    “עיתונאית” שזכות הקיום שלה נובעת מהיותה הסייד קיק של הצעירה הבלונדינית שעל יד הפרופסור הכבד בתכנית תצפית.

    מאז ועד היום היא פודה לשיעורין את ימי תצפית בפרסומות לתרופות פלא להרזייה והתקרחות ובהבלי ראיונות רדודים.

  5. א. אני שמחה שעזי ענה פה. אני קוראת את המחקרים שלו אודות האינטרנט ופסיכולוגיה וזה פשוט מרתק.
    ב. לא פלא שהתקשורת המסורתית מתיחסת בצורה כזאת לתופעת האינטרנט. בצורה של “סנסציה, רכילות, רייטינג, שיח רדוד, רמה נמוכה במסווה של אייטם חשוב”. ולא בתור הפיסבוק ככח כלכלי / חברתי / שיווקי, כי זה נתפס על ידי התקשורת המסורתית כאיום, אם אנשים יכולים לפרסם בפיסבוק או אנשים יכולים לפרסם באמצעותהמדיה החברתית לסוגיה השונים, הרי שהנתח הפרסומי שהתקשורת המסורתית תקטן. אז בואו נראה לעולם עד כמה פיסבוק היא תופעה זמנית ואיזוטרית, שמוציאה דברים לא טובים מהאנשים…. מרתק ממש.

  6. מגיבים: גלצ (ובפרט יעל דן) לא מטפלת בפייסבוק בשטחיות כי פייסבוק מאיים עליה.
    זה עמוק מדי.
    גלצ (ובפרט יעל דן) מטפלת בפייסבוק בשטחיות כי כך היא מטפלת בכל הדברים.

  7. באמת הגיע לך.
    אתה לא מכיר את יעל דן? כותרות והתלהמות שנקבעו מראש ללא קשר למה שבאמת חשוב או נאמר במהלך האייטם.

  8. אריאל ובן צודקים – זאת יעל דן. היא תמיד תנסה להוציא בכוח איזו כותרת “שערורייתית”. מחליא ממש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תצוגה מקדימה: