שיעור בתקשורת לסטודנטים בתקשורת

ביום ראשון בבוקר פרסמתי טקסט שהופיע ב”העין השביעית” על האופן שבו התקשורת מפחידה את הציבור בישראל עם סיפורי מעשיות על מתקפת סייבר שאמורה להוריד את ישראל על ברכיה. הטקטיקה של ההפחדה עובדת כיוון שהיא מוכרת ו-Ynet הוא המפיץ העיקרי של הסחורה.

בשעות הצהריים המסלול האקדמי המכללה למנהל בשיתוף משרד הבריאות הוציאו הודעה. ההודעה סיפרה על סטודנט אחד לתקשורת, שנה א’, שחזר מחו”ל כשהוא חולה בשחפת. אף אחד לא ידע מזה, גם הוא לא ידע מזה. כאשר נודע לו על כך נכנס לתמונה משרד הבריאות שבשיתוף פעולה מלא ומוחלט עם המכללה למנהל גיבשו אסטרטגיה וקיבלו שורה של החלטות, בין השאר, לבדוק את הסטודנטים ואנשי הסגל שבאו איתו במגע.

התוצאה היא אייטם בדקה ה-25 בתכנית “חמש בערב עם ירון וילנסקי”, אייטם בדקה ה-25 בחדשות ערוץ 2, אייטם בדקה ה-30 בחדשות ערוץ עשר. ב-Ynet לעומת זאת, זו היתה הכותרת הראשית של כל האתר. הכותרת, כאשר הדבקתי אותה בפייסבוק אמרה כך: “התפרצות שחפת: 160 חולים במכללה למנהל”. הכתב, ד”ר איתי גל כתב במשפט הראשון: “חשש להדבקה המונית (בינתיים, המילה “המונית” הושמטה).

וכך כותב דוקטור גל:

בתחילת השבוע הבא יגיעו ללשכות הבריאות המחוזיות במשרד הבריאות כ-160 סטודנטים ואנשי סגל של המכללה, לבדיקת שחפת. אלה שיימצאו חשודים שנדבקו במחלה, ייאלצו ליטול 2 עד 4 תרופות לשחפת למשך חודשים ארוכים.

לא נכון. אף אחד לא יגיע ללשכות הבריאות המחוזית. משרד הבריאות מגיע למכללה למנהל שם הוא יבצע את הבדיקות. אבל עזבו אתכם מקטנות. בכל זאת, מדובר בדוקטור וזה אתר החדשות של המדינה. הלאה.

הפגיעה העיקרית שלה היא פגיעה ריאתית, אך מערכות אחרות בגוף עלולות אף הן להיפגע… מחלה קשה זו מתבטאת בשיעול, חום, ירידה במשקל, קשיי נשימה, שיעול דמי ועוד. במקרים חמורים גורמת השחפת לדלקת קרום המוח ופגיעה בלתי הפיכה במערכת העצבים. אולם למעשה חיידק השחפת עלול לפגוע כמעט בכל איבר בגוף.

למרות שאני דוקטור, אני לא רופא. דוקטור גל הוא דווקא רופא, אבל עם כל הכבוד לדוקטור גל, ויש לי מעט מאוד כבוד אליו, הנה מה שהוא, ועורכי Ynet לא מספרים לקוראים שלהם אבל פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, כן סיפר למאזינים של גלי צה”ל:

האדם הזה הוא לא רק במכללה למנהל הוא בוודאי היה בעוד כל מיני מקומות. בודקים את כל מי שהיה איתו במגע?
זו נקודה שמאוד חשוב להדגיש. הסיכוי להידבק בשחפת ובניגוד למחלות מדבקות אחרות ובניגוד לשם הרע שיצא למחלה הזו, הוא יחסית נמוך. זאת אומרת אתה צריך להיות במגע… ההגדרה הרשמית היא של לפחות שמונה שעות ביום במשך תקופה רציפה כדי להידבק. אפילו במטוס אם אדם חולה בשחפת ואתה טס איתו במטוס, אם זו טיסה של פחות משמונה שעות, לא בודקים אף אחד. ולכן אנחנו בודקים את אותם אנשים שהיו איתו במגע לפחות שמונה שעות ביום באופן רציף ואלו האנשים שנבדקים לשאלת ההדבקה.

איך נדבקים? מהאוויר? זה עובר מאחד לשני?
המחלה עוברת באמת באוויר אבל כמו שאמרתי בניגוד למחלות אחרות היא לא כל כך מדבקת. ניקח למשל מחלה אחרת, חצבת, הזכרתי קודם את הדוגמה של המטוס, אם יש חצבת במטוס אז כל המטוס חשוף. (לעומת זאת) בשחפת, בטיסה, אז רק אם זו טיסה ממש ממש ארוכה בודקים שורה אחת קדימה ושורה אחת אחורה. כדי להידבק צריך להיות במגע מאוד הדוק ומאוד אינטנסיבי. זה מי שגר עם החולה, בני משפחתו לדוגמה, ולא סתם אנשים שעברו לידו.

אז סטודנט שלומד איתו, שנמצא איתו ארבע, חמש שעות, לא צריך להיבדק?
תראה, נקודת החתך היא שמונה שעות אבל לפעמים יש אנשים שהם חוששים, או שהם קצת מוטרדים אז אנחנו מרחיבים את זה ומאפשרים להם להיבדק. זו בדיקה נורא פשוטה, של תבחין. זו הזרקה לעור ואז פשוט רואים אם נדבקת או לא ואז צריך לזכור שגם אם נדבקים הסיכוי לפתח שחפת הוא מאוד מאוד נמוך ויש לזה גם טיפול מונע כך שבסך הכל זו לא הדבקה ודאית. להיפך. עושים הכל כדי למנוע מקרי הדבקה נוספים ובדרך כלל מצליחים.

כמה אנשים במכללה כבר נבדקו?
בעצם הבדיקה מתחילה בימים הקרובים, עוד לא נבדקו, זה לא משהו דחוף.

כל המידע הזה לא ניתן בטקסט של סיינטיפיק Ynet ועל ידי הדוקטור המהולל איתי גל. מה כן ניתן? “מחלה קשה זו מתבטאת בשיעול, חום, ירידה במשקל, קשיי נשימה, שיעול דמי ועוד. במקרים חמורים גורמת השחפת לדלקת קרום המוח ופגיעה בלתי הפיכה במערכת העצבים”. אם בזה לא די, כאשר חזרתי הביתה חיכתה לי עוד כותרת ראשית, כן, שוב ראשית ב-Ynet: “שחפת במכללה: מנסים להרגיע אבל יש היסטריה”.

“שחפת במכללה”. כן.

בטקסט, סטודנט אחד, שמספר שהוא כבר הלך הביתה, מדווח מהשטח, כלומר מהבית. “ישנה פניקה בקרב הסטודנטים”. רק בתחתית הידיעה מופיעים הסטודנטים שמסבירים שבבית הספר לתקשורת לא רק שאין פניקה, יש בעיקר הומור פנימי פורה ביותר. אבל אתם יודעים, הומור פנימי פורה ביותר זה לא חומר לכותרת ראשית. פאניקה והיסטריה (עדיף באדוםלעומת זאת, הם כן.

כך, הסטודנטים לתקשורת בבית הספר לתקשורת במכללה למנהל, קיבלו היום את השיעור הכי טוב שהם היו יכולים לבקש על תקשורת כאשר היא רעה, שטחית, רדודה, צהובה, מספקת דיסאינפורמציה במקום אינפורמציה, מפחידה, מבהילה, מוטת רייטינג וחסרת אחריות. אין צורך להיבחן על הנושא. הוא הומחש והודגם על חשבונכם.

* הכותב הוא מרצה בבית הספר לתקשורת של המכללה למנהל אבל לצערו של Ynet, הוא מרגיש ממש מצוין. חוץ מקצת שיעול דמי ופגיעה בלתי הפיכה במערכת העצבים.

נכתבו 18 תגובות לפוסט “שיעור בתקשורת לסטודנטים בתקשורת”

  1. רויטל סלומון:

    מישהו צריך להוריד את האיתי הזה מהאוויר. הכתבות שלו תמיד סנסציוניות ומטעות, כשהעובדות משחקות תפקיד משני במקרה הטוב.

    ולהלן: http://www.revitalsalomon.com/?p=897

  2. רואה שחורות:

    אני תמיד מקפיד להתעדכן בחדשות הבריאות בטמקא מדיקל ג’ורנל אוף מדיסין.

  3. קרן לנדסמן:

    אתה נהדר. תודה.

  4. יהונתן:

    רק לידיעה, הסטודנט המסכן גם עובד בידיעות אחרונות.

  5. קוראים לי איציק:

    אני חושב שזה מגיע לכל מי שעוד ממשיך להסתמך על למהנט בימינו בתור מקור אמין לחדשות.

  6. דניס:

    וגם ד”ר קרן לנדסמן כותבת היום על ידיעה אחרת, מופרכת גם היא, של ד”ר איתי גל.

  7. יאיר מור:

    אז רגע, אתה אומר שאי אפשר להידבק בשחפת מעצם הקריאה עליה? אתה בטוח? כי אני כבר מרגיש כמה מהתסמינים שתוארו שם בכתבה – סליחה, בתסריט האימה שובר הקופות. אני דורש שמשרד הבריאות יגיע אלי תיכף ומיד, יכניס אותי להסגר ויפרסם את זה בכל הכותרות הראשיות!

    אה, רגע – בשביל הסגר וכותרות ראשיות משרד בריאות הוא לא הכתובת. איפה פה הליהוק לעונה הקרובה של “הפח הגדול”?

  8. אבישי מתיה:

    אותו דוקטור פרסם לפני מספר שנים את ההפחדה העונתית של משרד הבריאות על “חשש ממגפת פוליו” בעקבות גילוי נגיפים לכאורה בביוב של תל אביב. הסיפור היה מצוץ מן האצבע (כולל העובדה שנגיף פוליו במים בכלל לא מחזיק מעמד) ונועד לדרבן אנשים להתחסן כנגד מחלה שלא קיימת בישראל לפחות 45 שנה (למעט הפארסה של 1988 באור עקיבא שאותה יצר משרד הבריאות עצמו). זה עוד כלום. הדוקטור ציין את שם הנגיף, מספר שנים אחרי שאותו סוג ספציפי, לפי פרסומים רפואיים, בכלל נכחד מהעולם

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3443868,00.html

    וכך אותו דוקטור עובד. שימו לב לסירוס ולעיוות הציטוטים:

    http://www.hisunim.com/index.php?option=com_content&view=article&id=68:presswhodoyouserveetaygal&catid=75&Itemid=166

  9. הירנוט:

    מי אתה שתעז לפקפק במחקרים הטמקאמדעים שמפורסמים בscientific ynet?!

  10. נעמה:

    איתי גל עושה שירות מצוין למתנגדי החיסונים והרפואה המערבית בכלל.

  11. קורן שמש:

    פאניקה באדום! צחוקים.

  12. מוהל הדביק תינוק ב-HIV! | סוף העולם – מבט מהיציע:

    […] של יובל דרור המצוין שנוזף בכתבי בריאות […]

  13. נתן.ל:

    פשוט לא להאמין על הטמקא הזה, דווקא כשהתחלתי לחבב את נוני הוא שכח לשלם לכתבים

  14. מוהל הדביק תינוק ב-HIV? גלגולה של ידיעה בטלפון שבור | הידען:

    […] הג'רוזלם פוסט שנוזף בפוקס על הטעיית הציבור. • פוסט של יובל דרור המצוין שנוזף בכתבי בריאות […]

  15. יובל:

    * הבלוג עבר לשרת אחסון אחר ובמעבר נמחקו כמה תגובות. עם המגיבים סליחה.

  16. פסח הפיסח:

    אנשים זה חשוב. אם דף הבית שלכם עדיין ynet – תחליפו. האתר הזה הולך ומדרדר. הוא כבר תקופה ממושכת איננו מקור מידע ראוי לצריכה. אם קשה להתאפק בשל הרגל ישן כנסו אליו כשצריך ובאופן יזום. אבל צריך להעניש את בעלי האתר ועורכיו. צריך להפסיק להשתמש בו כדף בית. אני אישית עברתי לדה מרקר. גם כי אני מתעניין בכלכלה וגם בשל תחושת מחויבות שפיתחתי כלפי גיא רולניק ומאבקיו הצודקים והדי אמיצים בטיקונים. אבל באמת שכל אחד יתכוונן על דף בית חדש. רק לא ואיינט. יודעים מה – אפשר גם לעולם הסקס של ענת. אפילו אתר הסקס הנכון הזה עדיף על הדייסה הצהובה מרעילה ועמוסה בסיבי אינטרסים תזונתיים של ואיינט. ובכלל איך אפשר לגלוש לאתר שעורכו הראשי היוצא פדרו לוי כיכב בסיפור הזה http://www.the7eye.org.il/10713 ועל עורכו הראשי הנכנס עדיף שלא נדבר

  17. אסף:

    יובל,
    גילוי נאות: נכנסתי להיסטריה פורתא כששמעתי על העניין, אבל אח”כ נרגעתי. ואז ראיתי את הכתבה בYnet.

    אחת הסטודנטיות אצלנו, ממש באותו ביה”ס בתקשורת, סיפרה לי על שהתרחש כשהגיעו כתבים ביום שלישי לקמפוס המכללה. כתבת של ערוץ 10, שמפאת כבודה לא נזכיר את שמה, ביקשה לראיין אותה. הסטודנטית רגועה מאוד, והכתבת עוצרת את הראיון ואומרת לה: את לא מספיק בפאניקה. את יכולה להראות היסטריה? הסטודנטית מצדה אומרת – אני רגועה מאוד, הסבירו לנו את העניין, ואין מה להילחץ. הכתבת החליטה “לפטר” אותה ולעבור לראיין מישהו קצת יותר היסטרי.

    מסקנה: טמקא – זה מדבק.

  18. מאבד תמלילים – הגלוב » ארכיון הבלוג » טרור, בהלה, ופחד – איש נותן פתק:

    […] הידען: מוהל הדביק תינוק ב-HIV? גלגולה של ידיעה בטלפון שבור […]

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: