פריים 313 ואיש המטרייה

בעוד כחודש וחצי העיתונים, תכניות הטלוויזיה ואתרי האינטרנט יציינו 50 שנה לאחד האירועים המוכרים ביותר והטראומתיים ביותר בהיסטוריה האמריקאית: הרצח של הנשיא ג’ון אף. קנדי. האירוע הזה, שהתרחש כמה שנים לפני שנולדתי, עומד עד היום במרכזם של דיונים מרתקים באשר לשאלה האם היתה קונספירציה שהובילה לרציחתו של קנדי. תיאוריית הקונספירציה קשורה קשר ישיר לסרט שצילם אברהם זפרודר ואשר מתעד את הרצח, סרט שנחשב לאחד התיעודים החשובים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, אם לא החשוב שבהם.

מה שמיוחד בסרט הזה הוא שהוא משמש כשעון, שעון מדויק, שעל פיו אפשר לחשב מתי נורתה כל אחת משלושת היריות שנורו לכיוונו של קנדי. השעון מלמד כי שלושת היריות נורו בפרק זמן של שש שניות והבעיה היא שתיאוריית היורה הבודד (כלומר הטענה שהיה רק יורה אחד, לי הארווי אוסוואלד), מתקשה להסביר כיצד באמצעות הרובה הידני שלו הוא הצליח לטעון שלושה כדורים, לכוון ולירות בצורה כה מדויקות אל עבר מטרה נעה.

בהקשר הזה, הטקסט הזה, שנכתב על ידי רון רוזנבאום, ושמופיע באתר smithsonianmag.com, הוא אחד הטקסטים המרתקים שקראתי על אודות הנושא.

בין השאר הוא מפנה אל הסרט הקצר הזה אשר מציג את אחת מתתי-התיאוריות שנוגעות לרצח, תיאוריה שמתמקדת ב”איש המטרייה”, אדם שהחזיק מטרייה פתוחה ממש מול רכבו של קנדי בדיוק בשנייה שבו הוא נורה, זאת למרות שאף אחד לא החזיק מטרייה באותו הבוקר כיוון שזה היה בוקר שטוף שמש (רק בלילה הקודם ירד גשם). מסתבר שהצליחו למצוא את איש המטרייה והיה לו הסבר מרתק למעשיו. הנה הסרטון.

כמה אירוני. איש המטרייה משתמש בסמל כדי להפגין נגד אביו של קנדי והופך לסמל בעצמו, סמל לחוסר היכולת שלנו להבין כל תת-אירוע שמתרחש בתוך אירוע כל כך גדול, סמל ליומרה שלנו להבין דברים שאין דרך להבין אותם.

אבל הטקסט של רוזנבאום מטפל בנושא נוסף, בפריים אחד מתוך הסרט של זפרודר, פריים מספר 313. את הפריים הזה זפרודר חתך מתוך הסרטון כיוון שהוא היה מהמם מדי, קשה מדי, ורק כעבור יותר מעשור הוא נחשף בפני הציבור האמריקאי. זהו הפריים שבו פניו של קנדי מתפוצצים, ממש כך, מעוצמת הכדור שפוגע בו.

הנה הסרטון של זפרודר, תחילה בזמן אמת ואחר כך פריים אחר פריים.

הטקסט של רוזנבאום מרתק כיוון שהוא מנסה להבין מדוע אנשים מעלים תיאוריות קונספירציה, מה התוחלת שלהן, מדוע הן כל כך משכנעות, מדוע הן כל כך בעייתיות ומדוע למרות מיטב הניסיונות שלנו להסביר את המציאות ולתת לה פשר, אנחנו נדונים לכישלון.

נכתבו 6 תגובות לפוסט “פריים 313 ואיש המטרייה”

  1. רועי:

    פוסט מעולה, כתבתי השנה עבודה גדולה על נאום של קנדי וקראתי הרבה על ה22.11 בדאלאס אבל לא הגעתי לחומרים האלו.

    תודה רבה

  2. רוני:

    היה ראוי לציין (במידה שבכלל שמת לב) שהטקסט “של רוזנבאום” הוא בכלל ניתוח של סרטון הרצח מאת ארול מוריס, מגדולי הבמאים הדוקומנטרים אם לא הגדול שבהם, והוא גם היוצר של הסרטון הקצר על איש המטרייה. כך שהקרדיט לכתבה כולה בעצם מגיע לו ולא לרוזנבאום.

  3. סיסרו:

    ראוי גם לציין שמוריס הוא גדול הבמאים הדוקומנטריים בשביל החלב וגם בגלקסיית פגסוס, אם לא הגדול שבהם. כך שהקרדיט לכתבה כולה בעצם מגיע בעצם להורדוס.

  4. נועם:

    תודה על ההפנייה.
    הטקסט של רוזנבאום באמת מרתק. אבל נדמה לי שהאמירה החותמת של מוריס שונה במעט ברוחה מזו של הפוסט (‘אנחנו נידונים לכישלון למרות מיטב הניסיונות שלנו להסביר את המציאות ולתת לה פשר’). מוריס מזהיר מהתרוששות אפיסטמית כזאת, מחיים של ייאוש או רדיפה בתוך מה שהוא קורא ‘הסיוט הבלשי האולטימטיבי’. זאת אמירה מפוכחת. כדוקומנטריסט הוא אומר שלמציאות יש פשר בצורת אינסוף עובדות ושאנחנו יכולים לדעת מה הן. הבעיה שלו היא שאנחנו לא יכולים לדעת אם נצליח לקשור אותן יחד באופן שייתן את העובדה שכוללת הכל אחת ולתמיד. אבל, וזה ההבדל: גם בצל אי-הידיעה הזאת האפשרות להצליח נשארת פתוחה.

  5. עמיר:

    “שלוש היריות” (לא שלושת).

  6. איציק ש.:

    אף אחד לא יוכל לשכנע אותי שזה לא היה שלדגיסט, חלק מצוות חיסול שנשלח ע”י נתניהו במכונת הזמן הסודית הפועלת ב——— שליד — —— כדי למנוע מצב בו קנדי זוכה בכהונה שניה ועוצר את מלחמת ששת הימים ואת בניית בית שלישי. האירוניה המרה היא שאנשים מאשימים את נתניהו שכולו רוח ודיבורים והוא בפועל לא עושה כלום. אילו רק ידעתם…!

הוספת תגובה משלך

תצוגה מקדימה: